1
of
Places:
H̠ever
London
Alma
Cairo
Haifa
Jerusalem
Tel Aviv – Yafo
Jaffa
Lod
H̠atserim
Egypt
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
25.03.1937
222114
{P001} {0185-46} [התאריך על סמך הערה בכתב יד] [קיים בילבול בסדר אירגון הקטעים של המסמך במקור - ראה העמודים במסמך המודפס] 25.3.37 לאחר ישיבת לילה שנמשכה עד שלוש הבהילני הטלפון בשעה שבע בבוקר. פ.ר. יש לו ענין דחוף. האמיר נוסע ללונדון להכתרה. מכין תשורה למלך - פיגיון-זהב משובץ אבנים יקרות, ועליה כתובת מהמשלח למקבל הדורון. לכתחילה היה צריך להיכתב מאת אך ניתנה פקודה חדשה לשנות: - פ.ר. סבור שהדבר נעשה בהסכמת הנציב, וקשור עם "המלכת" האמיר בעבר המערבי או בחלק של העבר המערבי. בהרב אומר שראה בעיניו את הפיגיון אצל החרט. ---------- - וילנסקי טלפן לי מקהירו המברק שקיבל ממשה: - "לואיס נפגש במורה שהודיע: לא זז כנימא ממלוא התוכנית. דברי הפקידות ניחושיך בעלמא. הוא מחבר הספר שיקובל פה-אחד. מבין היטב הכרח בדרום גדול. מקווה שהכנסיה תפקח (?) לביצועה. הודענו הבשן נלחם בקונטון ודומיו. טלגרף היומי מסרב לפרסם". ---------- לפי מקור רשמי: - 1) 51 מבין 70 הבנקים הארי"ים יש להם הון משולם בסך 12.500 לא"י או פחות. {0185-47} 2) ב31- אבגוסט 1936 היו לבנקים שהונם וקרנם השמורה הוא 25.000 או פחות - 334.829 לא,י. הון והפקדונות שלהם - 517.771 לא"י. 3) האוכלוסין ביוני 1935 - 1.260.529; מהם - 825.904 מושלמים (בתוכם 66.000 בדווים), 320.358 יהודים, 103.371 נוצרים, 10.896 אחרים. 4) בדצמבר 1935 היו: בירושלים - 117.000 איש, בתל-אביב - 130.000, בחיפה - 81.000, ביפו - 71.000. 5) במרס 1936 היו במחזור הכספי - 6.236.134 לא"י (במרס 1930 רק 2.197.664 לא"י). 6) עודף הממשלה: סוף מרס 1933 - 1.230.296; סוף מרס 1934 - 2.510.932; סוף מרס 1935 - 4.733.555; סוף מרס 1936 - 6.267.810. 7) החוב הצבורי בסוף מרס 1936 - 4.475.000. ---------- אידלסון, ממסחר ותעשיה, בא אצלי בשם פ.ר. וחברתו החדשה: טרנספורט האויר. בלונדון נוסדה חברה בהון של 20.000 לא"י. המנהלים אמרי, הורסט, פ.ר. ועוד מי שהוא. בארץ נוסדה חברת-בת. יש לה שני אוירוני נוסעים, חמשה מקומות כל אחת, בשני החודשים הראשונים תסדר רק מסעי טיול או טיוסים מיוחדים. אחר-כך יסודר קו קבוע בין לוד וחיפה (בירושלים אין לפי שעה אוירודרום ציוילי), וגם קו לחצרים ולבגדד. נובומייסקי שכר מאה (או מאתיים) שעות תעופה. חברת החשמאל - כמספר הזה. ומציעים להנהלת הסוכנות לשכור למרע מאתים שעה. {0185-48} אמרתי שאין זה לפי שעה בא בחשבון. אנו בעצמנו מביאים אורירונים, לא למסחר אלא להכשרה, ובשעת צורך נשתמש בהם, גם לנסיעה למצרים או למקום יותר רחוק. ועלינו לדון לא על תמיכה לחברת פ.ר. אלאל על התאמת הפעולה.