יומנים > יומן - מלא 23/03/1937
Places:
England
Bitsaron
Barak
Haifa
Egypt
Tverya
Nayn
Cairo
Rome
People:
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
23.03.1937
222115
{P001} {0185-42} [ קיים בלבול במקור בסדר הקטעים - ראה עמ' 83-80 במקור] 23.3.1937 א.א. שוחח עם המעופף: שליחת מדפעי וחבריו לתימן היא מעשי ידי אנגליה, הרוצה להחליש השפעת איטליה בתימן. מצרים נהפכה למרכז "מקופחים" שמסוריה, עיראק ועוד. המופתי מנצל אנשים אלה. הממשלה האנגלית דעתה נוחה מהממשלה החדשה בעיראק, אבל היא רוצה להשלים בין הממשלה ומתנגדיה. {0185-43} לדעת המעופף נמצא השלטון בארץ בידי שלושה אנשים: המופתי, עזת דווזה, אחמד חילמי. בידם הבנק הערבי והווקפ. בבנק הערבי מתרכזים הכספים הנסחבים מעשירים. מנהלי הבנק הם ראשי הטרוריסטים: בחיפה ראשיד חג' אברהים (מנהל סניף הבנק הערבי), בטבריה צדקי טברי (שהוגלה) בבית-שאן - עבושי. ---------- טלגרמה ממשה מיום 22.3.1937: - א. מתכונן לדרוש מבשן פגישה פרטית להקריא חליפת-המכתבים רעיונים באולם ותזכורת לברל. ב. אפגש בנדוב וכו' (רשום ביומן). ג. במקרה שהנאצי ימלא הנדרש בעמוד 90 ממכתבך - הנסכים לסידור המוצע בעמודי 54. טלגרף. ד. יטלגרף ברני ההגיע משכיר חרבו (Duff) הנרגש. - יהושע ישתף אליהו בטיפולו, כי במסגרת חיבורו כוללת נכונות. ה. חיים ישתתף (? Loss) במושבים, אך העדרך לא יצור. יוצא סוף החודש. טלגרף - משה. ---------- {0185-44} בא אצלי וולפסון מפיקא. אישר סכומים לביצר: בגליל תחתון 1500 לא"י. למושבות שומרון (כלים) 200 לא"י לכלכלת אנשים בגליל תחתון 650 לא"י לחודש זה, לגליל עליון 300 (נדרשים 450). הוא צריך מחר לתת תשובה בדבר ההקצבה לצרכי ביצור בגליל עליון ושומרון וכלכלת אנשי לשומרון. בשבתו אצלי קיבלתי מברק ממשה שנאמר בו בין השאר: "אפגש בנדוב המתכוון לתבוע אי-קיפוח מושבותיו בביצרון, בטענה שחובתנו לדאוג לישוב כולו וחברתו תתרמנו". משיחתי עם וולפסון נתברר, שטענה זו באה מהארץ. אמרתי לוולפסון שמן הדין שאנו נדאג לכל הארץ, אבל זה יחייב את פיקא להשתתפות הגונה בביצרון, אולם הסוכנות לא צריכה לדאוג לצרכי "ביצור", שהם חלק של ההתיישבות וגם לא לשאת בהוצאות שמירת השדות. דברים אלה מוטלים על פיקא ועל האכרים. טלגרפתי בכיוון זה למשה. ---------- M.H.H. MACARTNEY בא אצלי למבר עם יורשו בקהירו המשמש עכשיו כתב בטימס ברומא. בספטמבר יעזוב מקרטני רומא ויבוא לקהירו, ולמבי ילד במקומו לרומא. נתקיימה שיחה קצרה, אך למבי הספיק לגלות את איבתו. שאל לפתרונות הועדה, וכשהעירותי שהמניגים הערבים דרשו למעשה שילוחינו מהארץ - ענה: ואתה דרשת שילוח הערבים מהארץ. שאלתיו מנין לו זאת? ענה שהיגדתי שיש עוד ארצות לערבים... {0185-45} הוא בעצמו שמע שמדברים על "חלוקה". ושאל אם נקבל פתרון זה. אמרתי, שהיינו רוצים בפתרון הפשוט ביותר, מילוי המנדט כפי שנתכוונו לו יוצריו. - הודעת מה כוונותיהם? כלום לא אמר בלפור שזהו רק אכספרימנט? הכתב הרומאי עושה רושם יותר טוב - אולי מפני שמיעט בשיחה זו בדיבור.