יומנים > יומן - מלא 13/02/1948

13.2.48 יום ו'

ליפשיץ חזר הבוקר מנ.י., יצא שלשום אה"צ. מפי גולדה: יש 16 מיליון עד סוף החודש יהיו 20 מליון. חלקם מעודף 1947, חלקם מפרעות ע"ח 1948, חלקם הלוואות ע"ח המגבית 48. הפעולה נעשית בהרמוניה עם מונטר וגוינט. מבקשת שאכתוב למונטר, לינדר ולווית. תחזור בתחילת מרס. יש להשיג דברים בזול וגם חנם. רוצים לדעת מה דרוש לנו. הכנס יתחיל להכנס בשבוע הבא. דרוש שקה"ק תודיע שאין לה תביעות לכסף זה. יש טייסים יהודים לוחמים - כעשרים מוכנים לעלות. מיעצת להזמין מיד 5-10, משכרתם 200 דולר (?) לחודש. מפי משה : השבוע היה קשה ומתוח. יש רצון באמריקא להפוך הקערה על פיה. המתנגד העיקרי פורסטל. הרבה ידידים ראו אותו, ביניהם ברנרד ברוך, אבל אמר ברורות: חלוקה היתה משגה, ויש לתקן המעוות. הציוניות טעונה חיסול. המקום הטוב ליהודים זהו קניה. הנידחים יש להכניס לאמריקא. אם היהודים יוסיפו ללחוץ עלול לגרום לפרעות ואיסולציה גמורה. אינו אנטישמי. עשה הרבה לכושים (!), אבל יש סכנת רוסיה, יש צורך בשלום עולמי, יש אינטרס לאומי של אמריקא. ההחלטה נתקבלה תחת לחץ פרוע של יהודים. עכשיו יפעל לשנות הדבר. חוזר על השילוש : משגה, נפט, רוסיה. והחלטת או"מ? רק המלצה, ולא החלטה, אין טרגדיה אם יהפכו הסדר. הוא יודע על חדירת קומוניסטים לארץ לא ממקורות בריטים. - פורסטל הוא אבי הרעיון של מדיניות דו-מפלגתית נגד הציוניות. פנה לונדנברג וטפט - לבטל ההצבעה היהודית. ונדרברג קיבל, טפט - לא. גם מרשל ראו יהודים וגויים. מרשל אמר לדוו גינזבורג ולרוזוולט : ברגע זה אין שנוי המדיניות. - גם הוא סבור שזה היה משגה, הודה שיש שיחות בין לונדון וושינגטון על מדיניות משותפת, אבל על "רמה" נמוכה; הוא לא אישר שום שנוי,

בניגוד לפורסטל הוא חרד לפרסטיז' של או"מ. חוסר ביצוע היא פגיעה באו"מ ומפני זה הוא תומך בביצוע. מתנגד לכוח בין לאומי, כי זה מחייב שתוף רוסיה. לכוח של האומות הקטנות בלי הגדולות לא יהיה ערך והן גם לא רוצות; לא ברור אם יתמוך במיליציה. מרשל מאוכזב מכוח ההגנה. היה סבור שנרביץ מכה לערבים ונפחיד אותם. אולם לווט טוען שלא ברור מי התוקף ומי הנתקף. אמנם ערבים תקפו יהודים - אבל הערבים מגינים על אינטרס חיוני שלהם. מרשל - בניגוד לפורסטל - אינו מתרשם מחדירת קומוניסטים, והמצב בפרס מדאיג אותו יותר מהמצב בארץ. דיוו נילס חזר לבית הלבן. טרומן אמר לו שליהודים אין יסוד לדאגה - לא יהיה שנוי. לוי הנדרסון אמר לאפשטיין יום לפני נסיעת ליפשיץ - שיתנגדו לכוח בין לאומי, אבל לא למליציה, ואם הועדה תחליט ככה - ישאו הם חלקם (בציוד?) טרומן הבטיח לניילס לפרסם הודעה מרגיעה ליהודים. אולם מרשל מתנגד לכך, רואה בזאת כניעה ללחץ יהודי. במועצות הבטחון נוקטים בקו של השהיה. טריגווי לי חזר מאירופה וקרא למשה וסילוור. פתח במלים אלה: האנגלים הגנבים הגרועים ביותר בעולם. בווין אנטישמי ושונא קומוניסטים. לא ראה בווין אלא מקניל לא יכל להציל מפיו מהי המדיניות הבריטית. טריגווי לי מוכן למלחמה. גורל האו"מ תלוי בביצוע החלטות א"י. הוא מוכן להתפטר ואתו 200 פקידים גבוהים. עד שנתקבלה החלטה שמר על ניטרליות, עכשיו אינו ניטרלי. הוא בן ברית שלנו. האנגלים והאמריקנ מרגלים עכשו, והציע סידורים מיוחדים לפגישה. בחן עמדת הארצות הסקנדינביות ומערביות (בלגיה ועוד). אינו מאמין בכוח של אומות קטנות. הערבים ילחצו נגד כוח כזה בלי דרך ארץ. דרושים שני הגדולים. הפחד שהרוסים לא יצאו - אם יכנסו פעם, אינה נכונה. הוציאו 6 דיוויזיות מנורווגיה,

יותר מוקדם מאחרים. מכון ללכת לטרומן ומרשל. ילחץ עליהם. רוצה כוח בינלאומי מהאומות הגדולות. החלט לשלוח מיד חבר פקידים בארץ. הוועדה תדרוש שמועד בואה לארץ יהיה מוקדם ככל האפשר. ללונדון ילכו רק - לאחר שיקבע זמן בואם לארץ. טרגווי לי שאל מה יש לעשות ברגע זה. אמרו : מינוי הממשלה. לדעת משה יש הכרח לשלוח מיד רשימת חברי הממשלה. שואל ליחסים עם אגודת ישראל. י.מ. לוין פנה למשה : אבל זה לא רוצה לנהל אתו מו"מ. האגודה טלגרפה לי.מ. לוין שעליו לגמור עם משה, אבל משה לא רוצה. מינץ תובע נציגות לפ.א.י. -בלי זה לא יסכ בועדת החמשה יש שני גושים : הלטינים - פרו ציונים (פנמה, בוליביה, גם פיליפיני) האירופאים פרו-בריטים. פרד ספיל [מדנמרק] רוצה לדחות, ליסיצקי [הצ'כי] אף הוא פרו-בריטי אבל לבו מר על האנגלים, וכיו"ר רוצה להיות ישר. הוועדה הגישה תזכיר שני למועצת הבטחון - על כוח בינלאומי ועל מליציה. חריף כלפי הערבים, מנוסח בזהירות כלפי אנגלים, אבל מאשים אותם. דנים על תזכיר נוסף למועצת הבטחון על עמדת האנגלים. יהיה יותר חריף. לא ידוע מה יהיה במועצת הבטחון. יש בה כל שהצביעו בעד. אמריקנים לא רוצים לקחת האיניציאטיבה. יש חשש שכמה מהמשלחות יפנו השאלה לממשלותיהם - להם השהיה ודחיה. לבנון ומצרים ביקשו להופיע במועצת הבטחון, כצדדים מעונינים. וודאי יקבלו אפשרות זו. יתכן שגם הסוכנות. במועצת הטרוסטישין [ועדת נאמנות] לא נתנו לסוכנות להשתתף. נתקבל מברק מלוקר שאיש פנימי אמר לו שאם יעשה לחץ גדול על האנגלים - יסכימו לבוא הוועדה בהקדם ולפנות נמל (איש נאיבי!) לא ידועים שם מה נעשה בקפריסין. יש ידיעה על שתי אניות בבולגריה - שעומדות להפליג. זה ירגיז האמריקנים. מיעצים לעכב.

משה שוחח עם גרומיקו. סיפר לו על הנשק מציחיה לערבים במצרים. גרומיקו הצטער על כך. התענין לדעת מה מצב הציוד שלנו. מה חסר, מה אפשר להכניס ואם אפשר יהיה להכניס אחרי 15 במאי, אם האנגלים לא יעשו אז בלוקדה [הסגר]. לא אמר כלום אם הם יעזרו. אינו מאמין בכוח של אומות קטנות, רוסיה תעמוד בכל תוקף על ביצוע ההחלטה, אבל אינו יכל להגיד מה תהיה העמדה (של מי?) בענין כוח בינלאומי, מליציה, ציוד ונשק. שמע בענין על מהלך המאורעות בארץ - הדברים עשו עליו רושם. בנוגע למועצת הטרוסטישית הדנה על ירושלם אמר: פורסטיל אמר לדיוו גינסבורג : אם המצב הוא שאין לבטל ההחלטה, יש לשכנע האנגלים שישארו בארץ. הם אמנם התחייבו לצאת, אבל ישאירו כוח נומינלי שימנע כניסת הרוסים משה מבקש רשימת אנשים למועצת הממשלה. משה נשאל: בכמה זמן נוכל להקים אפרט ממשלתי? ענה: 6-4 שבועות. נשאל: מועצת ממשלה? ענה : מיד. רוצה לדעת אם קביעת מנגנון מתקדמת. אצל האמריקנים העיקר כנראה הנגב. לא השלימו עם מסירת הנגב ליהודים. ורוצים לעשו הכל לשנוי - הערבים יתפסו בכוח וישארו. בלי הנגב היו מרגישים עצמם יותר קשורים להחלטה. יש לחץ על אילי הנפט. סבורים שכל שטח הנפט צריך להמצא בידי הערבים. א) מפני שיש כבר סידורים עם ערבים והיהודים יעשו סידורים אחרים, ב) מפני שהחלוק אינה מאוזנת (balanced). הנגב (מקור הנפט) יתקן מצב המדינה הערבית. אמרו לליפשיץ במחלקה גיאולוגית בוושינגטון שלא רצו בשלב מסוים לסמוך על ידיעות חברות הנפט, ופנו למומחים במחלקה. המומחה - זה שידבר עם ליפשיץ - נתן חוות דעת חיובית. כל הנתונים מוכיחים שהנגב הוא אזור נפט. לא ידועה הכמות, אך נפט יש. אחרי חוות דעת זו התגבר ההתנגדות אלינו.

- ידין: בית סוריק נדחה מפני רכוז כנופיות ערביות בירושלם, אי אפשר היה להוציא שתי פלוגות. פעלו בג'בליה - פוצצו בית בן שלוש קומות. באבו כביר פעלו 4 מחלקות. נתקלו באש חזקה של מקלעים ומרגמות. 2 מחלקות הצליחו לחדור - פוצצו חמשה בתים שהיו מסומנים מקודם. 2 מחלקות מצד הכביש : אחת לא יכלה לחדור, אחר קרבות של שעתיים נפלו 2 חברינו, נפצעו 10, מחלקה שניה חדרה. לקחו שלל: 3 רובים גרמנים, כובעי פלדה, הקרב נמשך 3 שעות. לא הופיעה משטרה. ביעזור נפצעו 3 פצע קל. בית החרושת לקח פוצץ, ביצוע הכל. פרטים עוד חסרים. - מסרתי לשאול שהגעתי לאחר התיעצות עם חברים לידי מסקנה שהוא ירכז עניני הנגב. רוצה לקחת אתו שלמה כנרתי - כיועץ חקלאי, ליווה אליאב כמזכיר. ביחד למפקד הוא דורש: שידע הכל, שהמפקד יתיעץ אתו, שתהיה לו זכות ויטה בפעולות מסוימות, ושהמפקד יהיה כפוף למטה הכללי. הוא מחשיב נחום שריג כמפקד.