יומנים > יומן - מלא 14/03/1948

14.3.48 יום א, ג' אדר ב'

משה מטלגרף שי.מ. לוין דורש 3 באי-כוח (לרבות פאי). אליישר קיבל טלגרמה המיפה כוחו לטעון שאחד בצועצה לא מספיק. משה דורש בצדק שהמו"מ יגמר בארץ. למשה נודע ממקור בטוח שברזילי פנה בשם מפלגתו למיניסטרים קומוניסטים בפרג לתת הוראות מסוימות לועדה על פעולות, שטיבן לא ידוע להנהלה. הוא דורש לתבוע מהמפלגה לחדול מפעולות אלה. משה מיעץ שסטון יבוא לאמריקה לגייס קצינים. - דר אליהו אוורבוך מחיפה שלח לי תכנית להתגוננות "אם" תפרוץ מלחמה לאחר סיום המנדט. א. סיוג 25.000 של כוח תוקפים (פ.ת.) לכוח זה יש לדעתי ברשותנו: 12.000 חיילי המלחמה האחרונה, בערר 5000 פלמח. עלינו עוד לאמן 10.000 8- איש. לזה יש לקחת סוג א. של שנות 25-18

(עולי עד 30). אורך האמון 8-6 שבועות. ב. כוח מגן (כ.מ.) של 30,000, חיילים מאומנים בגיל 35-40, בני 17 מסוג א', בני 25-18 מסוג ב., בני 35-30 מסוג א'. ג. 2000 סניטרים, ברובם נשים. ד. 3000 אנשי הובלה. ה. 1000 לסלילת כבישים והנחת צנורות - ס"ה כוח 61,000 איש. לזה יש להוסיף מכוניות משוריינות (3-5 לכל 1000 כ.ת.) עם תותחים קלים, 400 מכוניות משא ואוטובוסים להנעת 10,000 איש, מכוניות משא לכל אלף איש, לצרכי הגנה ותחמושת, אמבולנסים ושלושת בית חולים נודדים לפצועים ( 1 - לכל מאה איש), מלאי גדול של בנזין (מכוניות - טנק משוריינות), ומכשירי אלחוט במספר רב. אוירונים למסירת ידיעות. חלוקת הכוחות: א. כ.ת. 10,000 לת"א ופ"ת, 2000 לחדרה - פרדס חנה, 5000 לחיפה וסביבתה, 2000 לצפת, 1000 לעפולה ועמק מזרחי, 500 לטבריה, 1000 לחולה. רזרבה עובדת 3500, מהם 500 בעמק המזרחי, 500 בכרכור, 1000 בחיפה, 500 לגדול הצפוני של הנגב, 100 לפקודת המפקדה בת"א. 

ב. כמ, 8000 לחיפה וסביבתה, 3000 לעמק מזרחי, 2000 לגליל צפוני, 1000 תל אור ומעברות הירדן, 1000 שמירת צנורות המים כנגב, 10,000 הגנת הנבולות בחלק התיכון, 5000 רזרבה כת"א. כפעולות ראשונות הוא מציע: הסרת מובלעת יפו, פירוק הזיון מאוכלוסיה (הכוח הדרוש 4000 כ.ת. - לאחר הכיבוש 2000 כ.מ. יחד עם 500 כ.ת.), כיבוש לוד ורמלה - כ"א על ידי 1000 כ.ת., החלפתם המיידית ע"י 500 כימ. + 100 כ.ת. בכל אחת. כיבוש תול כרם ע"י 1000 כ.מ. מחדרה, החלפתם ע"י 1000 כ.מ. + 300 כ.ת., כיבוש קלקיליה וראש העין ע"י 300 כ.ת., החלפת 2 כ.מ. לחיפה - כיבושה ושמירתה 3000, כ.ת. + 4000 כ.מ. ביום שני לאחר הכיבוש החלפת כ.ת. בכ.מ. כיבוש עכו ע"י 1000 כ.ת. יצירת חבור רחב בין העמק המערבי והמזרחי, אבקואציה של כל הישובים הערבים בעמק יזרעאל. התקפה על בית-שאן, ע"י 500 כ.ת. מעפולה, כיבוש גנין ע"י 1000 כ.ת., סגירת הכביש לשכם והכנת עמדות מבוצרות דרומה מגנין, נשארים בגנין 1000 כ.ח. + 1000 כ.מ. כיבוש הגליל המערבי, הפקדת 3000 כ.ת. בחיפה ועמו, 2000 בצפת, 500 בחולה. פרוק הנשק של האוכלוסין הערבים. תפיסת שפרעם, צפורי, סכנין, רמה, מגדל כרום, טרשיחה, לא לנגוע בנצרת.

אחרי חמשה ימים להגיח לקו מגדל - אשקלון, הפעלת 3000 כ.ת. + 1000 כ.מ., שימוש ברכבת לוד עזה. לבודד עזה ולא לתקוף אותה. ביום השמיני - הגחה ממגדל עד כביש עזה - חברון, עם 4000 כ.ת. ביום התשיעי - הפעלת 2000 כ.ת. + 1000 כ.מ., באותו יום כיבוש באר שבע. ביום 11 - הגחה לחברון בשני כוונים, מהמעבר דרך הכביש תל חוסי (בית גוברין - חברון) מהדרום דרך הכביש באר שבע לחברון. בכל אחת מההגחות הפעלת 1500 כ.ת., שליחת 300 כ.ת. לעין גדי. ביום 12 - כיבוש חברון. פירוק נשק, אי פגיעה בחראם. כוח חזק להחזקת העיר 1000 כ.ת. + 2000 כ.מ.. הגבול אז משתרע: עין גדי - חברון - בית גוברין - תל-חיסי, מגדל - רמלה - לוד - קלקליה - חול כרם - ואדי סלהם - גנין - בית שאן. גבול זה קצר מהנוכחי ביותר מהחצי. על גבול זה אפשר להגן בשתי הנחות: 1) שלא ישלח צבא מצרי סדיר של יותר מ10,000- איש לעבר עזה. 2) שלא ישלח צבא סדיר סורי - לבנוני - עיראקי של יותר מ10,000- איש בצפון. של י לקרבות חזקים יש לצפות בכבוש יפו, לוד, רמלה ותול כרם, בחיפה, בית שאן, גנין. ובכיבוש הגליל, באר שבע וחברון. הוא מעריך מספר אבדות ב1000- איש, דומה 310-250 הרוגים. הכרחי שבידינו יהיו גנין, תול כרם וחברון. 

אחרי הכיבוש נחזיק כוחות אלה. בגליל המערבי 1000 כ.ת. + 3000 כ.מ., בגבול הצפוני (מראש הנקרה עד ים כנרת) 2500 כ.ת. + 5000 כ.מ. בחיפה 2000 כ.ת. + 1000 כ.מ., מעפולה עד בית שאן 500 כ.ת. + 1000 כ.מ., גנין ובלעם 2000 כ.ת. + 1000 כ.מ. כרכור (כביש ודי ערא) 500 כ.ת. + 500 כ.מ., תול כרם 3000 כ.ת. + 1000 כ.מ., קלקיליה - ראש העין 500 כ.ת. 500 כ.מ., ת"א ופ"ת 5000 כ.ת. + 5000 כ.מ., לוד רמלה 1000 כ.ת. + 1000 כ.מ., גבול מזרחי עד תל חוסי 500 כ.ת. + 3000 כ.מ., מגדל וחברון 1500 כ.ת. + 1000 כ.מ. חברון ועין גדי 22000 כ.ת. + 1000 כ.מ., באר שבע, צנורות, נגב 1000 כ.ת. 1000 כ.מ. - ס"ה 23.000 כ.ת. + 25,000 כ.מ. - לוב (גויט) שב מקפריסין. עוד יש שם כ28.350- איש. עד בני 18 יש 4000 בערך, למעלה מ35- בערך 5600, השאר - בערך 18,000 בני 35-18, מהם .60%, גברים (בין 10,000 - 12,000 איש). לאימון יש משלחת של 9 אנשים, נוספו להם מאניות עוד 4 אחדים התעייפו מעבודה, כי דרושים עצבים חזקים להחזקי מעמד כעצורים. דרושים 5 מדריכים חשובים. מתאמנים כאלף איש (רק!). מצד אנשי הקבוצים (כ5000- איש) רוצים להתאמן. אין בטחון שהמחנה יתחסל ב1- לאוגוסט. מדברים שם על התחלה ב15- למאי. למשלחת אין כסף. דרושות מאות לירות

אחדות לחודש - לנסיעות, להחזקת חברי המשלחת. לויב חוזר בסוף השבוע לקפריסין. - ביררתי סופית עם ישראל ואח"כ עם יעקב, את דבר הכוח הימי המיוחד והחטיבה בגנב ומנוי של שלמה. ישראל דרש בירור עם עובדי הים - לכך הסכמתי. - מבגדד מודיעים שליחינו: למלחמת א"י התגייסו עד עכשיו כאלפיים איש. חזרו למעלה מחמישים. ממוריהם לטובתנו. נתנו נשק מסוג ישן. חומר אנושי גרוע מאוד. החלטה סודית במיניסטריון להפסיק הגיוס והמשלוחים. הכסף שניתן מעריכים במאחים אלף דינר. מספרים שברובו בנגב. בעתונות הודיעו ששלושת עיראקים נהרנו. מצב הכלכלי - קשה. העם עייף ורעב, יש הפגנות, המצב הפוליטי בלתי ברור. פועלת תעמולה בריטית נגדנו ונגד היהדות במקום, בכוונה להביא לידי שלטון צבאי (?) שיבטיח החוזה. פקידות בריטית מא"י, ביניהם קליטון וגריזי (?) שכירים אנגלים למאות התקיפו (הותקפו) ע"י מפגינים. מתיחות לבחירות החדשות לפרלמנט. - דו"ח כספי דו-שבועי. יתרה בקופה ביום 1 למרס 95.153 לא"י, מאת המגבית 50,000 כופר הישוב 10,000, הסוכנות (הלוואה מאפק) 100,000, הסוכנות (הלוואה מבנק לדיסקונט) 50,000, א"פק (גמ"ח ע"ח הכנסות להבא) 300,000 גמ"ח מקפת מלווה 142,097 - ס"ה 747,250.

הוצאות: ע"ח 250 טון נחושת - 11,000 לא"י, ייצור חימי 14,000 החזקה ומשכורת 360,000, ביצורים 120,000, משק ותחבורה 200,000, שי 14,000, ים 2050, משפחות החיל (?) 1000, מדע (לא. וש.ג.) 4000, תעש 15,000, קשר (50 מכשירים) 5000, שונות 1200, ס"ה 747,250. - לנדסמן (ג"ע) מודיע שהבריגדיר הטיל עוצר של 8 ימים (ברדיו הודיעו רק על יומים - כעונש על פעולה נגד חסניה, והצבא החרים 8 מכוניות משוריינות. - מודיע לי צבי שאיש פרטי הביא לארץ אוירון אמפיבי נושא 4 אנשים עם 400 (?) קילו מטען, עולה 3100 לא"י. אשרתי קניתו לאחר שמומחינו יבחנו אותו. - ב9.3.48- דיבר ג'יריאס חליף, עסקני הוועד הערבי ופעילי הבטחון בירושלים עם אמיל גורי בקהירו. אמיל שאל: מה נשמע אצלכם? גירימס: אצלנו הפל"זאי אל זיפת". כל אחד רב עם השני. בבית לחם היה תמיד רע ועכשיו עוד יותר רע. גורי שואל: מדוע אינך פונה לאבו-מושא (עבד אל קדיר)? תשובה: אצל אבו מוסא עוד יותר רע. שם אין בכלל סדר, והכל הפקר. שאלה: מה אם אלה שבאו מעבר לגבול? ה. אללהיו סתורנה (הרחמן יצילנו). אתם עוד יותר קשה להכניס סדר, יא אחי, איני מבין איך אפשר יהיה להמשיך בצורה זו. אם אחת לא תבוא הכל יתפורר... אמיל - יש לנו תכניות להכניס סדר ומשמעת. בעוד יומים או שלושת אהיה אצלכם. 

במברק ממיניסטר המושבות לנציב מיום 1.3.48 נאמר: I agree that you may open negotiations for the revision of the Anglo-Tr. Treaty of l946... Full powers were despatched to you in a letter from E.0. -- You must be clear that H.M.G. is doing this to meet the wishes of Transjordan, but we cannot afford to be let down again as in the case of Iraq, but I am sure our confidence in H.M. will be not misplaced.