יומנים > יומן - מלא 16/04/1931

{P001} {0085-05} כ"ט ניסן 16 אפריל יום ה' ישיבה עם מרכז הפקידים. לאחר ישיבת הוה"פ עם הסוכנות נקראה ע"י המרכז ישיבת ועד העובדים. העובדים נרגזים. אינם רוצים לוותר על הבוררות. בנוגע לזמן ההפחתה עומדים על א' אפריל. כמו כן לא הסכימו להפחתת ההוספה המשפחתית. בסעיף תשלום המשכורת בזמנו ויתרו. בנוגע לגמר מועד ההפחתה הסכימו שזה יהיה באוקטובר, אבל אם עד אז לא תהיה חוקה מוסכמת חדשה - יקבע פרוביזוריום במו"מ. בערב נקראה מ.פ.ים. חברי המועצה שאלו לעמדת הוה"פ. נתקבלה החלטה נגד "דבר " על דרשתו מהפקידים להפחית גם אם המנהלים לא יסכימו להפחתה. אתמול נקרא גלובמן לסנטור. ג-ן מסר לו הצעת הוה"פ בענין הפטורין וסנטור נוטה לקבלה. בנוגע למועד ההפחתה הציע מזיני שיתחיל במרס. גלובמן דורש עכשיו מהוה"פ להמציא לסוכנות את מסקנותיו ועל השאר יגמור מרכז הפקידים במו"מ ישר את הסוכנות. סיכום הענינים שבררתי במועצות העירוניות: ח י פ ה : א) קביעת מספר חברי ההסתדרות במקום. הכרטיסיה אינה מתאימה למציאות. "נפשות מתות". {0085-06} ב) פועל מחוץ להסתדרות. מספרם לא ידוע. איך לארגן אותם. עובדות במשק בית. ג) לא כל חברי ההסתדרות משלמים מסים. מדוע ? אילו סוגים. איך להרבות מספר משלמי המס. ד) עמדת נשי החברים בהסתדרות. שאלת ארגונן והפעלתן. ה) פעולה תרבותית וחינוכית בקרב ועד הפועלים, עסקני האגודות וההסתדרות. השכלה "מקצועית", סמינריון הסתדרותי. ו) האגודה המקצועית והסקציה. סכנת ההסתדרות והציחוזם. ז) קבוצות קבלניות הפועלות בניגוד לחוקת ההסתדרות ודרכה. התחרות. הורדת שכר. הרעת תנאי העבודה. ח) חוסר שיטה תעריפית אחת בכל הערים. התחרות פועלי ת"א בפועלי חיפה, הרס מקצוע המחט והרהיטים לרגל זול העבודה בת"א. פועלי העץ בת"א מציעים מחירים יותר זולים בטנדר מאשר פועלי חיפה. ט) צורך בפגישות ארציות של אגודות מקצוע אחד. שאלת הארגון הארצי. י) העסקת נוער עובד במדה נפרזה, הוסרת המקצוע, דוגמא - עץ, מחט, דפוס, חשמל. חוסר שיטה בתנאי העבודה של השוליות. יא) משרד קבלני ויחסיו עם הצבור. הצלחה כלכלית וחוסר הצלחה חברתית, קואופרציה קבועה וסכנת הסתגרות. נושא קבוע ושלטון המועצה בחלוקת העבודה. יב) אין טפול בעולים. חוסר מכשיר ללמוד מקצוע לעולה. יחס האגודה לעולה חדש לא משביע רצון. {0085-07} יג) חוסר התאמה בין המוסדות המקומיים ובין המוסדות המרכזיים. אין יד מכוונת. ב"דבר" לא מתבררות שאלות ההסתדרות והארגון המקצועי. דורשים מוסף חדשי על הפעולה המקצועית. יד) אין כוחות הדרכה לנוער העובד. בוגרי הנוער אינם מוצאים סביבה מתאימה בכניסתם להסתדרות. טו) אין פעולה תרבותית, שיטתית ומכוונת. החברים המרכזיים בהסתדרות אינם משתתפים בפעולה. אין הסברה הסתדרותית. חסרים ספרים במדעי החברה ובשאלות מקצועיות. טז) שאלת העבודה העברית במוסדות בין-לאומיים ("של","ווקואום אויל" וכדומה). השכר הירוד של הפועל הערבי (10 גרוש ליום) סוגר הדלת בפני הפועל היהודי הבלתי מקצועי. עבודה בנמל. עבודה בעיריה. העברת בתי-חרושת מרשות יהודית לרשות בין- לאומית ("שמן, "נור"). יז) המצוקה של מחוסרי העבודה. אין להם קרדיט בחניות. יח) חוקת העובדים במשקים ארציים (חשמל). יט) יש צורך לארגן מועצות פועלות ובחרות. כמו כן פגישה ארצית של המקצועות שבהם עסוקה הפועלת. כ) ענין "נשר" - ארגון קבוע ממ.פ.ח. כפיפות לבעל בית-החרושת בענינים מחוץ לעבודה: קואופרציה, תרבות ועוד. מועצה מקומית וועד פועלי בית-החרושת. ביטוח מזקנה. כא) התרוצצות בין דאגת הפועל לעניניו הפרטיים ובין צרכי העליה והתנועה. {0085-08} כב) הבדידות של חלקי הצבור השונים. חוסר שותפות במצוקה. אי- אמון לפקיד "נצחי". האפשרי חלוף משמרות בפקידות ? אין מחשבה מרוכזת בעניני הפועל בעיר. פועלי העיר אינם יודעים מה נעשה במושבה ובמשק. העולים החדשים מתאכזבים מההסתדרות. הדברים ששמעו בחו"ל על ההסתדרות אינם מתאימים למציאות שבארץ. הפועל הותיק מתנכר לעולה. צורך בפגישה עם עולים ועסקני החלוץ והקבוצים, עתון ההסתדרות צריך למגע חי עם הצבור. פגישות עורכי העתון עם המועצות כג) צורך בעבודה תרבותית ב"הפועל". כד) חוגים המוניים - זקוקים לטיפול מצד התנועה, אחרת יעברו לרויזיוניסטים. תל-אביב : א) יש צורך בהכנסת תוכן חי בתאים הארגוניים (מקומות העבודה, ועדי האגודה ואספותיה), בירור ההוי של צבור הפועלים ושפורו, ב) לחלק גדול של חברי האגודות לא היה חנוך חלוצי ואינו מדבר עברית (מתכת, עור, עץ, הובלה, אופים, עובדי גשר). ג) המצב הירוד בפקידות העיריה. פקידי ההסתדרות אינם פעילים בחיי ההסתדרות מחוץ לעבודת משרתם. יחס הצבור אליהם רע. מחיצה בין הפקידים והפועל לרגל הבדלי רמת החיים והיחס לעבודה גופנית. פקיד בית מסחרי פרטי מוזנח. ד) התברגנות חלק הפועלים הקבועים. התנכרות לחיי האגודה, רוגנים על {0085-09} ההנהגה, הפועלים שלא ממוצא חלוצה זרים לתנועה, נמנעים ללכת לועד הפועלים. ה) העבודה השכירה בקואופרטיבים. יחסי ניצול. ו) בכלל - נתבצר הארגון בזמן האחרון. נתגברה האבטונומיה של האגודות. ז) צורך בחקירת שאלת התעריפים על יסודות כלכליים (פעולת אגודת הדפוס). ח) צורך בנפשי האגודה. ט) ארגון חוגים להשכלה ותרבות. י) חוסר התענינות הצבור בישיבות המועצות. יא) התאוננות על הכללה מופרזת ופירוט מופרז בשטח הארגוני. בין הדברים על יעוד המעמד ובין הטפול בפועל בודד - חלל ריק. הצורך לחזק התאים הארגוניים. יב) התנגדות המקצועיים להכנסת איש חדש למקצוע או למוד המקצוע לחדש. יג) צורך בועדת תרבות עירונית. נהירת הפועלים ל"אוהל שם". יד) צורך בהתמחות עסקני המועצות בענף מסוים, על חברי המועצה להיות פעילים. טו) האגודות אינן דואגות לנוער העובד. חשיבות חדרי המלאכה - אך קשה ללמוד אתרי יום עבודה. צורך בחופש יום אחד בשבוע - לשם למוד. צורך בהכנת קדר מדריכים לנוער. טז) חוסר הימנון לפועלים. צורך בפעולה אמנותית (מקהלות, תזמורת) חדרי קריאה וקלובים בשכונות. {0085-10} יז) חוסר התנדבות בפעולה הסתדרותית. צורך בגיוס אקטיב ארגוני ותרבותי. מרצים קבועים לחוגים. יח) מצב הצבור העברי בקרב הפועלים אינו משביע רצון. יט) צורך הטיפול בשכונות - יסוד סניפים שכונתיים, דאגה לסיפוק צרכי השכונה. כ) חוסר פעולות מצד סיעת ההסתדרות בעיריה. לצבור אין ידיעה על הנעשה בעיריה. כא) פעולה בקרב ההמונים בקשר עם עניני העיריה. כב) חוסר מדריכים לנוער עובד. התרחקות הנוער העובד התימני מההסתדרות. יחסים רעים בין בוגרים ונוער במקומות עבודה. צורך בשעורים מקצועיים לנ"ע - בעזרת מומחים. חוסר מסבה מתאימה בהסתדרות לבוגרי הנה"ע. כג) פעולה בקרב הספרדים - קלוב, חנוך לנוער, דאגה להתישבות. ירושלם (המשך בעמוד 36 חוברת 4). ישיבה עם פועלי העיריה. חוסר ארגון הפקידים עלול להזיק לפועלים ולערער ארגונם. חלק מהפועלים משתייכים לארגון הפקידים, כי הם חדשיים. לפי מסקנות הוה"פ מיום 30.1.29 בישיבה משותפת את סניף הפקידים, מזכירות מ.פ.י. ועד אגודת המתכת ועד עובדי העיריה, פועלי הספקת המים, צריכים כל העובדים, הפקידים והפועלים, המקבלים את שכרם מקופת העיריה באיזו מחלקה שהיא. להכנס לארגון אחד מקיף הנקרא בשם "ארגון עובדי העיריה, {0085-11} בתוך הארגון יתקיימו סקציות לפי סוגי העובדים השונים, לכל סקציה יהיו באי-כוח בועד הכללי של עובדי העיריה. העכוב בהגשמת הארגון הוא בסרובו של קמיני להכנס לועד. רק הוא יצליח לארגן את הפקידים. החלטנו לדבר בענין זה עם קמיני. ישיבה עם בורלא ומני על הפעולה בקרב הספרדים. מסרתי לתם על בקורי בשלוש הערים והבירורים שעשינו לפעולה בקרב העדות המזרחיות בירושלם. שאלתי אם יש בת"א צעירים מקרב הספרדים המוכשרים לפעולה. מני סובר שיש, אולם הם מא וכזבים מההסתדרות. יש להם רושם שבאים אליהם רק בשעה שזקוקים להם, רק בהתחלה של התישבות אפשר לרכוש אמונם. בפעולה התרבותית יש לחדש קלוב,"העברי הצעיר" שהיה קיים, ולהקים על-ידו לשכת- עבודה. יש אלמנטים שאינם זקוקים לעבודה - להם דרושה פע ולה תרבותית, אבל למען משוך אלמנטים שלא היו בקלוב יש להקים בקרבת המרכז המסחרי לשכת העבודה. העירותי שבשעה זו אין ללשכה של ההסתדרות אף יום עבודה אחד, ואם נרשום אנשים לעבודה - רק נביא להם מפח נפש ונעורר בהם התמרמרות. מני ציין שיש עכשיו ספרדים הבונים בתים ועובדים עם פועלים ספרדים אבל אינם מאורגנים (אזו לאי - התורגמן של בית- המשפט המחוזי. שמואל מויל ועוד). מני מיעץ להקים הקלוב בסביבת המרכז המסחרי, נוה שאנן או נוה שלום. העולים הספרדים מרוכזים בנוה-שאנן. הקלוב {0085-12} צריך לעלות חמש לא"י לתודש. מתשלומי חברים (5 גרוש לחודש) אפשר להשיג 3-2 לא"י לחודש. הצעתי שתסודר מקודם פגישה את מספר צעירים ספרדים לשיחה מוקדמת לבירור דרכי הפעולה, ובאשר להתישבות אין לעשו תה בקלות ובתור אמצעים לארגון יש לברר טיב המועמדים להתישבות, הכשרתם. אמצעיהם, מצבם המשפחתי. אולי נשתף את בן-יוסף, מטרני ועוד חברים ספרדים אחדים שעומדים להתישב - לבירור הפעולה בקרב החוגים העממיים הספרדים לשם התישבותם.