יומנים > יומן - מלא 20/09/1928

1
מתוך
מקומות:
United States
Brest
H̠ever
Havana
Yesodot
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
20.09.1928
222058
{P001} {0096-58} ו' תשרי 20 ספטמבר יום ה' גלמן, מהסתדרות המורים העברים העובדים ב"תרבות" (חבר פוע"צ) מוליך אותי לב"ס של תרבות. יש 700 מורים בהסתדרות זו. שאלתי אם נכונה השמועה הרווחת בארץ שהמורים העברים נופלים מהמורים האידישיסטים שהאחרונים מסורים ויש להם אידיאה, והראשונים יש להם רק פרנסה. הוא אישר את הדעה הזאת. מקודם היו רוב המורים העברים חברי צ"צ ומנהלי התנועה בערים. הם ניהלו את בתי הספר בעצמם ונתמכו ע"י המקומות והזונט. על יד ההסתדרות הציונית היה קיים קורטוריום לב"ס. מפלגת צ.ס. לא התענינה בבתי הספר, וכשנתמעטה העזרה של הזוינט עברו בתי הספר לתרבות שנתיסדה מחדש בפולין. עוד עד לפני שתי שנים היו בתי הספר בביאליסטוק וקרינקו נקראים על שם צ"צ. ב"ס בבריסק נכנס רק לפני 4 שנים לתרבות, עד אז היה של צ"צ. הממשלה החלה לדרוש קווליפיקציה מהמורים: פולנית כדי שמונה מחלקות גימנסיה, ידיעות אחרות. להרבה מורים לא היתה כל השכלה פולנית. תרבות סידרה קורסים למורים. המורים שרבים מהם לא ידעו מלה פולנית, ביחוד בוולין ופולסיה, נצטרכו למסור כל זמן ללמוד פולנית, והסתלקו מכל תנועה ופעולה צבורית. אמנם הגזרה הזאת חלה גם על צישיאו. אבל בצשאו ידע המרכז להעסיק את המורים בשאלות פדגוגיות ותפוש דרכים חדשות. האמצעים מקבלת תרבות מאמריקא, עד הזמן האחרון קבלו 2500 דולר לחודש. המורים אינם מרוצים ממרכז התרבות (קלומל עומד בראשו). נהל את כל הפעולה משה גורדון - איש {0096-59} לא סימפטי ובלתי חביב על המורים. בועידה האחרונה נבחר מרכז חדש, די פעיל. שאלתי אם יש יסוד לאשמת הקלריקליזם בתרבות? כן, אבל רק במובן שתרבות מקבלת תחת חסותה בתי ספר בנטיה דתית, אבל אין שיטה כללית קלריקלית בתרבות. בועידה היתה דרישה שבה"ס יהיו חילונים, אבל התנגדו לכך, וקלומל הודיע שאיש לא יעיז לנגע בדת. הדת היא בלמוד תנך, אולם יש בתי ספר שההורים דורשים להתפלל ומתפללים. יודית לא מלמדים כלל בב"ס של תרבות. בב"ס של צשאו מחנכים היהודים בשנאה לחגים היהודים, לתנך לעברית. למוד העברית בהם הוא אפס. (גלמן התאונן שפנה בשם הסתדרות המורים שלש פעמים לועדת התרבות בחורף שעבר ולא נענה - הוא מזכיר הסתדרות המורים). גורדון, מנהל תרבות, נתן לי אח"כ ידיעות נוספות על פעולת תרבות. התקציב השנתי של תרבות עולה לסכום של חמשה מליונים זהובים לשנה (120.000 לירה). התקציב הזה מתקבל משכר למוד, תמיכת הקהלות, העיריות ואמריקא. 30 עיריות תומכות בבתי ספר של תרבות. עירית ורשו נותנים 20% מהתקציב של תרבות בורשו (25.000 זהוב לשנה מהעיריה). שכר הלמוד הממוצע שמשלמים בורשו הוא 11 זהוב לחודש. רבים לומדים חנם. ההתאחדות קבלה החלטה שילמדו גם יודית, אך הועידה האחרונה עוד לא קבלה זאת, גורדון סובר שהועידה הבאה תקבל. יש צורך לקשר את הנוער הלומד בבתי ספר לתנועת נוער חלוצית למען יהיה המשך ותכלית לתנוך הלאומי. בבתי הספר היודישיסטים הנוער עובר בהמוניו לקומוניזם, וקצרה יד הבונד לעמוד בפרץ. ההתאחדות, השה"צ {0096-60} והחלוץ יוכלו להשפיע על חניכי תרבות אם יתנו מורים. רוב המורים הם מגיל גבוה. למעלה מ35-, שאין להם שום אידיא וענין צבורי; ההוראה היא פרנסה. נחוצים מורים צעירים. המצב בפולין הקונגרסית לא טוב. השפה הפולנית כובשת את הילד ואת הנערה. הדור הבא ידבר פולנית. הרוב המכריע של ילדי ישראל מתחנכים בבתי ספר ממשלתיים - כור התוך פולני. מלמדים שם עכשיו רק דת - שתי שעות בשבוע. דת יהודית רק באותם ב"ס הממשלתיים המיוחדים לילדי ישראל. יש דרישה להוסיף למוד עברית. בקצת מקומות הנהיגה כבר הממשלה למוד זה - אבל רק 2 שעות בשבוע. שוחחתי עם מלכין. אינו פעיל פה ואינו יכל עוד לעבוד במפלגה הפולנית מפני כל המצב שנוצר. ארגנטינה רוצה שיבוא שמה, ונישטט טלגרף מהארץ שיסע. עומד לנסוע בעוד שבועות אחדים - אבל ארגנטינה אינה מניחה את דעתו. היה חשוב שיהיה שנה - שנתים בארץ, היה יכל אחר כך להיות כוח חשוב בשביל התנועה בגולה. הוא מחייב את האחוד בארץ, ואין יסוד לדעתו להתנגדות החברים פה. הוא שולל את כל יסודות הארגון המפלגתיים שבפולין. אין טעם למלחמה בבונד בעיריות ובסיים. מחוסר חזית מאוחדת אין לפועלים היהודים ציר בסיים. לבונד חסרו רק שלשה ארבעת אלפים קולות. צריכים להביא לידי פוליטיקה מאוחדת מקומות. המפלגה שלנו צריכה לעסוק רק בעבודה אר"ית. עכשיו יש בה התרוצצות. החלק שקשור לארץ עושה עבודה חלוצית - והמפלגה אינה נשענת כלה על עבודה זו. החלק הקשור יותר לפוליטיקה המקומית אין לו הבנה ויחס נפשי לפעולה הא"יית.