יומנים > יומן - מלא 21/08/1940

{P001} {0149-23} לונדון, 21.8.40 פוליה יקרה - השבוע שעבר היה, נדמה לי, שבוע מפנה במלחמה זו, כשם שמפלת הגרמנים במרן (צרפת) בשנת 1914 היתה אז מפנה מפריע. היטלר נחל את מפ.לתו הראשונה הגדולה. לפי התכניות שלו, שניתן להן פרסום רב, היה צריך 'לגמור" את אנגליה ב15- לאבגוסט. ואמנם באותו שבוע החלה הסתערות מרה באויר על אנגליה. ואל ה הן התוצאות: החל מ8- באבגוסט נהרסו למעלה משבע מאות אוירונים גרמנים, בשעה שפחות ממאתים אוירונים בריטים אבדו, ההבדל באבדות אנשים גדול עוד יותר. מהטייסים האנגלים נפלו רק כשלוש מאות, מהנאצים - כאלף וחמש מאות. אין זאת אומרת שהסכנה עברה, וצ'ירצ'יל יודע זאת יותר ממי שהוא אחר, ובנאומו הגדול אתמול לא העלים את הקשיים, אבל רוח הבטחון שפעם בדבריו הוא מיוסד לא רק על רצון אלא גם על יכולת. כאן אפשר לראות בעליל מה גדול הכוח המוסרי ומה רב משקלו על כף המאזנים הצבאיים. הנצחון הגדול שאנגליה נחלה בשבוע שעבר הוא קודם כל נצחון האומץ, האמון העצמי וגבורת החרות של עם חפשי הרוצה להשאר חפשי בכל מחיר. צ'ירצ'יל כדרכו נתן אתמול תאור קלסי ממצב הרוח של העם האנגלי : The British nation and the British Empire, finding themselves alone, stood undismayed against disaster.No one flinched or wavered...Death and ruin have become small things compared with the shame of defeat or failure of duty. We cannot tell what lies ahead. It may be that even greater ordeals lie before us. We shall face whatever is coming to us... [[ ק ט ע ב א נ ג ל י ת ]] {0149-24} לפני שובי לארץ - אסור לאמריקא : א) למסור למספר אנשים שם את דעתי על המצב פה ובארץ ומה צפוי לנו בעתיד הקרוב. ב) לראות בעיני מה אנו יכלים לצפות מאמריקא בתקופת המלחמה. כל מחשבתי נתונה אך ורק לשעת המלחמה.. הדאגה המטרידה את מנוחתי היא מה יקרה אתנו תוך כדי המלחמה שרק שני קיבוצים יהודים יוכלו בשעת המלחמה למלא תפקיד חשוב: הישוב ויהודי אמריקא. ואם כי אני עוזב את אנגליה בהרגשה ודדת על תוצאות המלחמה בכללה - אני שרוי בדאגה קשה על מה שצפוי לנו תוך כדי המלחמה, ביחור בחדשים הקרובים. ואני רוצה לברר מה מסוגלה ומה מוכנה יהדות אמריקא לעשות בחדשים הקרובים. אני משער שרוזוולט יבחר שוב, ויבחר ברוב גדול. אחרי בחירתו אין לי ספק שהעזרה, שהוא מגיש עכשיו לאנגליה, תלך ותגדל בין שיכריז מלחמה על היטלר ובין לא. ואני רוצה לדעת מהי התרומה שיהודי אמריקא מוכנים לתרום - כשביל עתיד עמם הם.