יומנים > יומן - מלא 08/09/1940

{P001} {0149-25} לונדון 8.9.40 פוליה יקרה - נסיעתי נדחתה מסיבות שונות ואיני יודע ברגע זה מתי תהיה לי האפשרות להפליג, רציתי כבר לנסוע דרך ליסבון באניה אמריקנית, אולם הודיעו לי שע אמצע נובמבר כל המקומות תפוסים. בינתיים היתה לי כבר פגישה פרידה עם לויד- ידיד כרגיל, מבלי שנוי רב בעמדתו הפוליטית, אולם מאז (פגישתי זו עם לויד נתקיימה ב- לאבגוסט) נתקדמו קצת ענינינו, ויש סיכוי שבעוד ימים אחדים יוחלט דבר - מה בפועל שעה יש לנו ההפממח הפרינצפיונית של האיש המכריע ביותר להצעותינו העיקריות. אולם טעונים עוד בירור, קבועה ואישור במשרדים הנוגעים בדבר, ויתכן שנתקל עוד בקשיים אך גם פה זז כבר משהו,ואני מקווה להתחלה מעשית בעוד זמן - מה. משום כך טלגרפתי לך הבוקר שבענין עמוס יתכן אוכל לתת תשובה בעוד ימים אחדים. אני רוצה שהוא יהיה ב"קדרים" שיש עכשיו סיכוי מעשי לאשורם הקרוב, בינתיים עומד לצאת מפה מצרימה אחד מידידינו ביותר. לפני כמה שבועות הצעתי ללויד לשלוח איש זה למזרח - יל. נעשה הדבר - ואני מקווה שעמוס יעבוד אתו יחד (עמוס מכיר אותו והוא מכיר אתעמוס) לא ברור בהחלט באיזה תפקיד הוא נשלח -אולם עצם המשלוח הוא חשוב ומבשר טובות. אני כותב בשעה של אלרם, למהרת ההתקפה החמורה ביותר אולי שנעשתה על לונדון. הפרטים ודאי ידועים לך מהמברקים והרדיו, ועדשיגיע מכתבי זה לידיך הידיעות על הת יהיו מיושנות. עד עכשיו לא תפריעו לי התקפות אלה אף שעה אחת עבודה או לילה אחד שנה, אם כי אני שומע תכופות את יריות התותחים ונתץ הפצצות. מההתחלה קבעתי לעצמי כלל לא לשי לאזהרת הסירנה ולא להיזקק למחסות ההגנה. בשעת התקפה אני נשאר במשרדי או בביתי - בלילה -אני נשאר במטתי. ואני מניח שרבים עושים כמוני, אם כי לא יכלתי עדיין לשפ עובדי המשרד שיעשו כמוני ולא יעזבו עבודתם בהישמע צריחת האזהרה. {0149-26} לוקר המסכן התאונן הבוקר שלא ישן הלילה עד חמש לפנות בוקר- אני בוחר כל זמן שאפשר - ובמנוחה. השנה השניה של המלחמה נפתחה בג'סטה המבטיחה גדולות בקואופרציה בריטי אמריקנית, איני מומחה ואיני יודע את מידת החשיבה הצבאית של חמשים "המשחיתים " ש מקבלת מהדוד סם -אולם אני יודע את חשיבותם הפוליטית והמוסרית. זוהי המכה האנושה שקיבל היטלר מאז עלה לגבולה. לא לחנם הוא כבר מתחיל לדבר על מלחמה של 5 שנים. א אס המלחמה תמשך חמששנים, אם כי אין כל בטחון שתגמר אפילו אז, אולם טוב לדעת שאי זה בטוח עוד בנצחון של בזק. נאומו של צ'רצ'יל היה שוב מאורע חשוב ומעודד. כמה ב זו שזכתה למנהיג כזה בשעת-גורל זו. אין אני סבור שבדרך כלל נעשית ההיסטוריה ע"י גדולים או קטנים, המסיבות, ההכונות, הנמיות, הצרכים, ההרגלים והמאוויים של המ הקובעים אולם יש רגעי משבר, שעות של מפנה כשכפי המאזנים של ההיסטוריה מהססות בי ומות, חורבן גאולה, נצחון ותבוסה, וההמונים נתונים בכף הקלע של אפשריות מתרוצצו מוטעה אחד, החמצה קטנה, אבדן-עצות רגעי, ראיה כוזבת וכדומה באלה - עלולים להכר הכף. בשעה זו יש ומציאות מנהיג אמיץ-לב, זהיר מחשבה, מרחיק -ראות ורב- פעלים או פירושם הבדל מין אבדון וישועה. וגדולה אומה זו שגילתה את המנהיג הראוי לשעה איומה זו - ברגע הדרוש, לומרשאם אנגליה - ואתה יחד כל האנושיות, תינצל מאמון הנאציות - הרי זה אך ורק ב הדימוקרטיה והחופש שחכה בתורה שרשים כל כך עמוקים עשה לתאר כמה נשתנו פני אנגלי צ'רצ'יל את מקומו של צומברלין הגבורה השקטה והבטוחה הפועמת עכשיו בלב כל אנגלי החלופין האלה . צ'רצ'יל כמובן לא היה מצליח להפיח בלב עמו גבורה זו אילו היו ה פי טבעם ירודים ונפסדים"' כת גדולתו של צ'רצ'יל לא היתה עומדת לו אילו היה צריך נגד היטלר - עם הרובשל חברי הועד הפועל הציוני למשל , אולם עם אנגלי נהדר זה הי גם בימי צמברליין, (הפשע היה בכל זאת בין אנגליה ובין כשלון. ומי יודע היכן חיי {0149-27} אלמלא הפילה מפלגת הפועלים ברגע הדרוש את משטר חוסר האונים של בעל המטריה ופינת למנהיגותו הגדולה של צ'רצ'יל. בתקופה שלאחר המלחמה הקודמת ירדו ממוחיה של הדרמוקרטיה גם בקרב מתנגדי הדיקטטורה, רפתה האמונה בכוחה של הדימוקרטיה לעמוד בשער, לגלות כוח, לפעול במרץ דומוקרטיות נפסדות ורעועות נתנו יסוד לספקות אלה. אפס המפקפקים לא הבינו שלא ה אשמה - אלא אופיה וחיקוייה הבלתי מוצלחים. לשוא ובטעות ערבבו שלטון רופף וחסר - בדימוקרטיה. חרות המושבה וההבעה של נציגות נבחרת -שני היסודות המובהקים של הדימוקרטיה אמתית - אינם מחייבים כלל וכלל שלטון מרושל. להיפך בלי ממשלה תקי סמכות ורבת-פעלים, מהירת-ההחלטה וביצוע -מתהלל רצון- הכלל שממנו יונק המשטר הדו אולם רק מעט ארצות זכו למשטר דימוקרטי אמיתי, ואף באחת מהן לא היכתה הדימוקרטיה עמוקים כבאנגליה. והדימוקרטיה היא היא שעמדה לארץ זו בשעת מבחנה הגדול ביותר, א דימוקרטי, אלמלא פרלמנט חפשי ועתונות חפשית-אפילו בשעת מלחמה!-לא היה צ'רצ'יל מ לשלטון ואנגליה לא היתה עכשיו למה שהיתה. זכורני הוויכוחים שהיו לי בראשית המלחמה עם אנשי השה"צ וגם במפלגתנו יששומר (עיראקים) שניסו להוכיח לי שאנגליה הנוכחית פירושה צמברלין, ולגלגו במנוד ראש ש רחמנות לבטלנות שלו כשדיברתי על קיום דעת קהל באנגליה. לכי התיאולוגיה "המרכסי השה"צ אין דבר כזה כדעת קהל חפשית מחוץ לרוסיה הסובייטית.., מרכס הזקן היה מתהפ היה יודע מה ולהגיב בשמו חובשי בית המדרש המודרניים שהלבישו את הסכולסטיקה התי מחלצות של "מדע מרכסיסטי" ומתוך שאינם מסוגלים לקרוא את ספר החיים עבור החלופו הס משננים במונוטונית משעממת מסוקים חנוטים בספרים בלים: אולם הדימוקרטיה האנגלית גילתה ברגע הדרוש אה הכנת הרב של דעת הקהלת שלה, ואם כי המשטר "הצמברלני היה לו מאחוריו רוב פורמלי גדול בפרלמנט- נפל כבית" קלפים ב {0149-28} שלי כשדיברתי על קיום דעת קהל באנגליה.לפי התאולוגיה "המרכסיסטית" של השה"צ אין דבר כזה כדעת קהל חפשית מחוץ לרוסיה הסובייטית... מרכס הזקן היה מתהפך בקברו אילו היה יודע מה מלהגים בשמו חובשי בית-המדרש המדורניים שהלבישו אתסכולסטיקה התיאולוגית מחלצות של "מדע מרכסיסטי", ומתוך שאינם מסוגלים לקרוא את ספר החיים עשיר החליפות והתמורות. - הם משננים במונוטוניות משעממת פסוקים חנוטים בספרים בלים. אולם הדימוקרטיה האנגלית גילתה ברגע הדרוש את הכנת הרב של "דעת הקהל" שלה, ואם כי המשטר הצ'מברלני היה לו מאחוריו רוב פורמלי גדול בפרלמנט - נפל כבית-קלפים בנשוב עליו רוח צח. כשאתה קורא בחדשים אלה עתונים אנגלים ושומע שיחת הבריות אתה שוכח שהיה פעם בר-נש ששמו צ'מברלין. תמורה גואלת זו - ואני מאמין שהיא עלולה לשחרר ולהציל את האנושיות מצרעת הנאצים - היתה אפשרית אך ורק באשר אנגליה נתונה במשטר של דימוקרטיה, כלומר במשטר של חרות. ומפלגת הפועלים עשתה לאנגליה ולעולם שרות שאין להעריך את נדלו בגרמה לתמורה זו בעוד מועד. כי כי יודע מה היה גורל אנגליה אילו היה צמברלין מוסיף לשלטון לאחר כשלונה של צרפת. הנצחון עודנו רחוק, והצרות לא נסתיימו. יתכן שרק יתחילו, אולם אומה אמיצה זו מודרכת ע"י גדול במה בימינו, המאחד באישיותו הברוכה גבורה, עצה ותושיה - רוח ללא-חת, עין בהירה ומרחיקה ראות, כשרון המעשה והדיבור כאחד - בטוחה היא שלא תכשל. ועל סף השנה השניה של המלחמה נצנץ גס סיכוינו מחדש, ויתכן שסוף סוף תתגשם הצפיה שצפיתי עם ראשית המלחמה ( עוד טרם בואה) - והבעתי בשורה האחרונה של מאמרי בכרך האחרון של "הכנסת"... {0149-29} רוח צח. כשאתה קורא בחדשים אלה עתונים אנגלים ושומעשיחת הבריות אתה שוכח שהיה פ ששמו צמברלין. תמורה גואלת זו - ואני מאמין שהיא עלולה לשחרר ולהציל את האנושות מצרעת הנאצים היתה אפשרית אך ורק באשר אנגליה נתונה במשטרשל דימוקרטיה כלומר במשטרשל חרות. ו הפועלים עשתה לאנגליה ולעולםשרות שאין להעריך את גדלו לתמורה זו בעוד מ מי יודע מה היה גורל אנגליה אילו היה צמברלין מוסיף לשלוט לאחר כשלונה של צרפת. הנצחון עודנו רחוק, והצרות לא נסתיימו. יתכן שרק יתחילו, אולם אומה אמיצה זו מודרכת ע"י גדול ב,.ח בימינו, המאוחד באישיותו הברוכה גבורה, עזה ותושיה - רוח בהירה ומרחיקה ראות, כשרון המעשה והדיבור כאחד- בטוחה היא שלא תכשל. ועל סף השנה השניה צל המלחמה נצנץ גם סיכוינו מהד', ויתכן שסוף סוף תתגשם הצפיה שצפיתי עם ראשית המלחמה (ועוד טרם בואה) - והבעתי בשורה האחרונה של מאמרי בפרק "הכנסת".... - ובארץ, כפי ש.אני רואה מקטעי המברקים המגיעים הנה, עומדים בפרקהת פ.ר. הצטערתי על התפטרות זו -אולם איני לוחץ לדעה המתהלכת בקרבנו (עד כמה שהנני על פי פסוקים קטועים מ"דבר" (שאר העתונים בארץ) על סיבת ההחפטרות ומשמעותה, פ.ר הלאומי ברצון טוב, וגילה במשך החדשיםעמד בראשהישוב הרבה סבלנות וכוונות טובות. נכשל לא בגלל מי שהוא מן החוץ-לא בגלל-נרגנות אישים" כפי שסבור "דבר" (לפי מברק פלקור) וודאי לא בגלל המפלגה השלטת", כפי שמשטין ה"בוקר". המקרה של פ.ר. הוכיח טוב בלבד - החשוב מאוד מאוד כשהוא לעצמו -אינו מספיק למי שרוצה לעמוד בראש. סו של פ.ר. היה -שלא ידע מה לעשות. הוא ידע רק שהמעשה שיש לעשות-הוא צריך להיות העושה אותך. אבל מהו המעשה, זאת לא ידע אף פעם. ומשום כך לא עמד לו רצונו הטוב -לעשות התאבקות והתלבטות עקרה זו של כוונה טובה שאין אתה ידיעת המעשה וכשרון המעשה -הי פשטות, ויש רק להתפלא שנמשכה כל כך הרבה זמן, כמעט שנה, אם איני טועה. היה דבר אחד שנד כאילו פ.ר, יודע מה שהוא רוצה - וזיהו איחוד הישוב. וכאן בוודאי שכוונתו היתה טובה וש {0149-30} לי כל ספק שרצה שאיחוד זה בכל לבו. אולם דווקא כאן נתגלתה כל חולשתו ואזלת - יד היה בפיו דבר מופשט ודוגמטי, מבלי לדעת הכנו האמתי. הוא לא ידע שאחוד הישוב פיר והתאמת הכוחות הגלומים והפועמים בגופים השונים והאישים המריבים של הישוב. איחוד ביותר, אם כי אינו כלל מן הנמנע, אולם לגבי פ.ר. היה האיחוד דבר פשוט: שאיש ביש יעשה שום דבר - אלא שכולם יסמכו עליו, ויעשו רק לפי הוראותיו, "איחוד" שכזה לא להקים בישוב שלנו - ואני מסופק אם הוא כדאי ורצוי. פ.ר. לא הבין שהישוב לא יתכן בנוי על דימוקרטיה, דמוקרטיה אמתית, היינו אחריות קולקטיבית מחשבה קולקטיבית וע קולוקטיבית מתוך רצון חפשי ומאוחד, שאינו שולל חלוקי דעות והתרוצצות נטיות וזר מסגרת של אינטרסי הכלל. ואיחוד כזה הוא, חוששני, מעבר לתפיסתו ויכלתו של פ.ר. יתכן שהחתירה של אנשי הימין נגד "שלטונו" של פ.ר. החישה את הגמר " (איני יודע העובדות ואיני מסוגל לשפוט מרחוק - אולם גם אילו לא היתה שום חתירה, מסופקני אם ליח בתפקיד שהוא רצה למלא - אם כי אין לי ספק שהיה יכל לכלא תפקיד מועיל וחשוב היה מסוגל לעבודה קולגיאלית. אין לי כרגע כמעט שום מושג מהמצב הפנימי בישוב, ואיני יודע אם הוא טוב או גרוע מזה שלפני כניסת פ.ר. לועד הלאומי, אולם איני רואת בזאת את מרכז הכובד, בש שלמותו הפנימית של הישוב חשובה ברגע זה יותר מבכל זמן אחר, ואיני רואה בהכרזות אחוד שום ברכה, אלא יש לעשות את המעשה הדרוש, והמעשה הנחוץ מאחד יותר מכל, ובטו שתמיד אפשר למצוא בתוך ישובנו רבים - ולאו דווקא במפלגה שלנו, ולאו דווקא בצבור בלבד -אשר יענו תמיד ובאמונה למעשה הטוב. ואף פעם אין לחכות עד שכולם יסכימו ו רק להיטלר "נענים" כולם. במשטר דימוקרטי עושים העושים - ורוכשים רוב. שלום ונשיקות אבא. {0149-31} ח.א. בטרם הספקתי לשלח את המכתב נודע לי שנתגלו קשיים רציניים בעניניםשלנ הקרובים שנקבתי בדברי איני בטוח אס הם כל כך קרובים עכשיו, נתברר שהאברך הענינים הנוגעים לנו - מתנגד לנו ולתכנית שאושרה כבר על ידי הזמן, הוא הת עכשיו נוסף הכעס למה חיים הלך לראות הזקן מכלי לראות אותו תחילה, אם כי ה הזמן להפגש עם חיים. הוא הזמין את חיים להפגש אתו מהר, אבל לא למען סדר אתו הענינים תחילה, אלא למען התנגד להם, לאחר שהלך בינתיים אל הזקן לשנות את דעתו. אי אמנם ש.הוא, האברך הזה, שבלי ספק מושפע גם מכמה יהודים העוינים אותנו, יכ אה הכף, אבל שיש בכוחו לעכב לעת עתה - אין כל ספק. הוא גם מסוגל לגייס המוכחים שלו, שביניהם נמצאים כמה מהמתנגדים שלנו, אחד מהם שהיה בארץ בשעת הספר הלבן. יש סיכוי שאצליח סוף סוף להפליג השבוע, ובלי ספק בטרם יגיע מכת תקבלי טלגרמה על הפלגתיי ואף איני צריך להגיד "בלי ספק", כי בימים אלה אי מראש מה יקרה מחר. ההתפתחות המצערת החדשה אולי תשנה לגמרי את תכניותי הקרובות, בע אדע. בכל אופן אם תקבלי טלגרמה שהפלגתי - תכתבי לי על פי המען של ההסת' ה 111 י אבא.