יומנים > יומן - מלא 26/11/1948
26.11.48, יום ו', כד חשוון תש"ט.
ילדי ביה"ס מגבעתיים באו לברך ולהשיג תעודת קה"ק. אם כל בתי הספר יעשו לא יספיק הזמן. - משה חולק על דעתי בענין הזנת הכיס. המצרים טוענים שלא יבואו בדברים עד שהצבא שלהם ישוחרר. משה טוען שלא מובן לו אם בגלל ההפרש שבין מצור עם מזון ובלי מזון להסתכן בענינים החמורים שלנו. זהו הפרש גדול מאוד - ואולי מכריע. - יגאל חזר מירושלם. האזינו למברק של עדל ארסלן - ציר סורי - לעבדאלה בזו הלשון לדעתנו מוטב שלא תעמוד על קבלת עבה"י לאו"מ, כי פירושה קבלת ישראל. אם תמנע בקש תמנע גם כניסת ישראל. הוא מיעץ לחזק ההגנה על הערבה. הפגישה בין משה ועבדאלה טל נתעכבה. קרלסון חלה (הוא ראש משקיפי או"מ בירושלם, אמריקני). יגאל יעץ משה שיסדר עם עבדאלה כשיפגשו להפסיק יריות בהתאם להסכמים קו ושהקשר בין שני המפקדים יהיה ישר, ברדיו. טלגרפתי למשה תשובה על טענותיו לאחר התיעצות עם ראובן ויגאל. - בצהרים סעדתי עם "יבואנים" סוחרים ותעשיינים בקלוב שלהם בראשות יצחק הוז. אם הובטח לי שלא יהיו נאומים - נאמו ארבעה או חמשה, וגם אני נאלצתי "לא" לנאום. יצ הוז סיפר שהיו לו צרות - חמש מאות איש ביקשו לבוא היה להם מקום רק לחצי. צבור זה מרגיש עצמו "מקופח" - קיפוח של הכרת ערכו. דיברתי על מקורות המדינה - הרצל, מיסדי פ"ת, אמונת העם, העצמאות המשקית. קיום המדינה טרם מובטח - גם לא לא הנצחון, אם כי הוא עכשיו במרכז. הברכה והלקוי של משקנו בארץ לגבי מאמץ מלחמתי, תפקיד המשק לאחר מלחמה - לא נבנה על כיבושים צבאיים, אלא על כיבושי משק ורוח, ו שכל אחד מאתנו יתכחש לתפיסתו וחזונו הפוליטי והסוציאלי נצטרך למען ביצוע קיבוץ גליות לשותפות ואחווה יהודית להרבה שנים, שותפות של משק פרטי והון פרטי עם משק והון כללי.
- בחמש ורבע טלפן לי משה. אילו קיבל מברקי לפני יומים היה זה מסדר הענין. עכשיו יושבת ועדת השבעה בדלת.יים סגורות, ותכן שיקראו את אוברי. לא הגיש עדין בקשה לה לא היה בטוח בהצלחה, יעשה זאת בשבוע הבא. גם ההצבעה על ההצעות בעצרת תהיה רק בש הבא - אם תהיה. - זיו אב, יעקב ואני - על פעולתו להסביר המלחמה והצבא לצבור ולעולם. - בחמש וחצי ישיבת המטה - גוריון הרצה על שיקום. בן ציון הדגיש במיוחד הצורך לא הצבא להתישבות חקלאית. אשכול מציע להקים בכל פלוגה קצין להתישבות, או חוליא של נאמנים. אם להשפיע על חיילים ללכת להתישבות - יש להעדיף התישבות ולהפחית הקלות בשטח אחר. אהרון רמז מציע לא לשחרר מצבא - אלא ממלחמה, ולשלוח צבא להתישב באופן צבאי. דרו לאומי, לצרף חרושת לחקלאות, והצבא יבצע בנינים, חצירות, השבחת קרקע וכו'. ימונו פלוגות מהנדסים ומומחים. יגאל חושש לדיבור זה - שיהרוס הצבא. לא הגיעה השעה לשלום. צפויה לנו מלחמה. מסופקני אם יש להבחין ואם אפשר להפריד בין שלום ובין מלחמה, בין צבא ובין עבודה התישבות ובין זרימה לעיר. האין צורך באינטגרציה של תפקידי הבנין והמלחמה? נראה שהאהרון נגע בנקודה עיקרית -תיכנון לאומי. יש אולי להיפטר מהמושגים המקובלים שבמציאות שלנו הם נתרוקנו מתכן: שלום - מלחמה, התישבות חקלאית - ועירונית, תקצי למלחמה - ולדימוריליזציה. לפי תכנית גוריון יעלה חייל משוחרר 2000 - 4000 ל"י , הצבא בין מאתים וארבע מאות מיליון ל"י. האין לתכנן בנין הארץ ולבצע הבנין ע"י ה היש לדאוג ליחיד או לכלל או מוטב לבטל האנטיטיזה בין שני אלה. האם אי אפשר ע"י צבאי - להרכיב גדודים למלחמה ובנין?
- בערב פגישת סופרים ומאנים ("אנשי רוח") בביתו של מסקין - על פי היזמה של אלתר פיכמן, שמעוני, שטיינמן, רובינה, שלונסקי, מלכין ועוד רבים. פתח פיכמן. במסיבה זו לא יכלתי לראות עצמי אלא כקורא, וכקורא קבלתי בפני על שלושה דברים: 1) על העתונות שאינה משקפת את השעה והצבור, שמנמיכה למעשה קומת שמסלפת דמותו ההירואית, שמנפחת הניגודים, 2) על חוסר צביון עברי בחיינו, בלבושנ בשמנו, בסגנון חיינו חגינו. אין לקיים המסורת שעבר זמנה, והיסוד העיקרי בנו הוא היסוד האנושי המשותף לכל אדם, אבל יש פרצוף מיוחד לכל אדם, ויש פרצוף לכל צבור, לעשות מאמץ מכוון, אם כי לא מלאכותי, לתת צורה מיוחדת ומאחדת לחיינו. 3) לא נוכ לשוב לעבר - ולא כדאי, אם אפשר לתאר לעצמנו חיי היהודים בימי ישעיהו - הרי היו מאוד ללא מדע ומחשבה מדינית, ללא אמנות (פסול, ציור) ללא תיאטר, אם כי אבדו לנו המון ספרים אין להניח שהיו בתוכם דברי מחשבה. אבל היה ויש בנו משהו שבגללו או ב התקיימנו זה אלפי שנה, ויש להטביע את חותמת המשהו בחיינו, בצבאנו המיוחד. דיבר עוד ברש, שלונסקי, מלכין (נגע בענין הפלמח) ואחרים וקבלו על הממשלה שלא קב לעניני רוח. דברו גם פלמחניקים אחדים - בנו של גורפינקל, מגד ועוד בענין הפלמח. שלונסקי קבע שאני שבוי בידי הרוקחים והרבנים.. והטיף לי חלוציות. דיברתי שנית והסברתי להם שיש משרד לעניני רוח בממשלה, אבל לא רוח במובן המקובל דברי רוח. רוח אינו נפרד מחומר ואינו קיים מחוץ לחומר - בכל אופן לא ידוע לנו ר וגם ספק אם החומר שונה ונפרד מהרוח. אבל יש כנראה דרגות שונות של אנרגיה נפשית הזיהות ביותר אנו קוראים בשם רוח. דרגה עליונה זו מתלבשת בזמנים שונים בלבושים הפעם משרד הרוח - הוא משרד הבטחון. מאה אלף יהודים לוחמים על חרות עמם - זוהי ה האנושית הגדולה ביותר בימינו שתשמש מקור לספרות ואמנות במשך דורות. זוהי פואמ היסטורית שכותבים מאה אלף מתפארת הנוער, והכל מרוכז בה עכשיו ויהיה מרוכז כל זמ שתעמוד סכנה לקיומנו ועצמאותנו. כל השאר נדחה - אם הוא מפריע, אפילו התישב ואפילו ספרות.
קבלו כמה מהמדברים על דרגות בצבא וגוטהלף נתן הסבר "מרכסיסטי" לדרגות -כסימן לקיום מעמדות... הסברתי ש"הרוח" בחייל הוא גורם כביר, אבל לא יחיד, ובלי משטר צבאי ופיקוד ומשמעת אין צבא מוכשר לקרב ולעמוד בתוך אש. ליקויים בעתונים ובספרו ובסידורים אחרים רעים דיים אבל לא יסכנו קיומנו, ליקוי בצבא עלול לעלות בעצם קיומנו. ודרגה הוא צורך משמעת ויעילות קרבית, אולם בדרך כלל הנוער בצבאנו הוא העממי ביותר בעולם. נשארתי עוד לשיחה עם כמה פלמחניקים ואחרי שתים בלילה באתי הביתה.