יומנים > יומן - מלא 25/11/1948

1
מתוך
מקומות:
דאהרייה
באר שבע
תל שרע (תל א-שריעה)
פריז
שבטה (סביטה)
דווימה
מצרים
מכון ויצמן למדע
בית חיים ויצמן
בית רומנו (תל אביב)
וושינגטון די סי (עיר)
נצרת
ארץ ישראל
רוסיה
ארצות הברית
ישראל (מדינה)
אנגליה (הממלכה המאוחדת)
גרמניה
יוגוסלביה
בולגריה
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
25.11.1948
225142

 25.11.48, יום ה' כ"ג חשוון.

על הבידוים בנגב: יגאלים, מיכאל,ויץ, עזרא, שאול, ראובן, אבנר, שמעוני.

התואה(?) שפנו אלינו מונים 5000, פלג של תרבין כ- 3000, חלק קטן של עזזמה כ- 1000. עד לפני כחודש ישבו רובם בתוכנו, ורק בזמן האחרון עברו צפונית מזרחית, כלפי דהריה הם רוצים לעבור ולשוב יחד. תרבין מרוכזים במשולש דרומה מעברית מבאר שבע, במקומות שעזבו נשאר הרבה מזון במטמורות. הם מוכנים לשבת במקום שייחדו להם, יעשו כל מה שיטילו עליהם, ישלמו מסים, מדוע להתנגד? מפני טעמים בטחון, אבל אפשר לסדר זאת ע"י רכוזם במחוז מסוים. - למשל בתל-שעריה. הם מוכנים לקחת על עצמם שמירת הצנור, כמו שעשו המצרים שהטיל על שבטים הנכנעים להם - לחבל בצנור. שמעוני שואל: 1) מה גורל הבטחון? 2) היש הפרעה להתישבות?, 3) אם מניחים שהתמעטות ערבים טובה לנו - למה בידוים? בידווים גורמים צרות גם בימי שלום. הם מבריחי מכס, מכבידים על סדר. נקבל אותם כבני ברית במקום מושבם.

יגאל אלון - אין לסמוך על הבידווים בשטחי ספר. הם עלולים לעבור לצד האויב ולהיות נגדנו. אם לקבל אותם - יש להעמיד אהליהם בתוך שטח שלנו, והגברים (רובם) יש לגייס ביחידה מיוחדת עם סמלים וקצינים יהודים. אבל לקבל רק אלה שהיו אתנו כל הזמן.

ויץ - אין לראותם רק בידוים אלה, שהם רק קטעים של שבטים, אלא הבידווים כולם. הם כששים אלף נפש. בידוים אלה יתנו לבני שבטם להסתנן. אפילו כלפי 10,000 אלה - אנו מיעוט. בפריס טענו אתמול שהיהודים הם רק 2%. הסכם עם בידוים אלה כרוך בתקלות, נצטרך לדאוג למזון, גמלים, אורז בשבילם. נצטרך לדאוג לשמירה עליהם. למה נכניס אותם - ונשמור עליהם ? אם נעשה תכנית פיתוח בנגב - הם יפריעו. האדמה מחולקת והיא פרטית אם כי אין קדסטר. איך ניפטר מהם? אם נעשה אתם הסכם עכשיו על הקרקע? כחספא בעלמא. הנימוק הפוליטי אין לו טעם. כולם יודעים חכמת הביום.

יגאל ידין - אם נעשה אתם הסכם - לא נוכל להפיר אותו. בחלק שאנו סבורים שניישב אותו - אין להכניס בו בידוים. מציע לשלוח אותם לחלק המערב של המשולש הדרומי של הנגב, בסביבות סביטה (צפח) ( ויץ מציע להציע להם שטח דרום דווימה).

לדעתי אין השיקול המדיני החיובי - הברית על 10,000 בידווים הרוצים בשלטון ישראל - והנימוק ההתישבותי השלילי קובעים. משרד החוץ הבריטי יוכל להשיב שמול רבבה של בידווים הרוצים בשלטון ישראל יש חמש רבבות שאינם רוצים. ואשר להתישבות - לא יפריעו עשרת אלפים בדווים. כי בין כך ובין כך אנו לא נוכל לעבד האדמה כבידווים. אנו זקוקים למים והשקאה, ואם נשיג אלה - יהיה מקום לרבבות ומאות אלפים מתישבים נוספים, גם אם ישארו אלפי בידוים בתוכנו.

הדבר המכריע עכשיו - זה שיקול הבטחון. ישוב הבידווים בתוכנו מכביד או מקיל? יש סכנה למלחמה עם מצרים.

- בצהרים סעדו אצלי ויצמן ורעיתו. סעדו גם אשכול וקפלן ורעיותיהם.

- אה"צ מועצת המדינה.

- גרשון זק דורש: א) מוניה לחיל הים, ב) 10,000 דולרים בשביל 5 "חזירים", ג) 90,000 דולרים בשביל 3 תותחים ימיים לשלושת הפריגטים שקנינו.

- יש לבדוק דברים אלה: היודע אכא איפוא נמצא החייל בכל יום ויום? מהי התפוקה של "דרור"? מה עושים גדודי חי - ואיפה הם חונים? למה 100 אנשי חי"מ לשמירה על המכון ובית הנשיא? מי הם ראשי הפקידות במשרד הבטחון - באסתר המלכה ובית רומנו, וכמה מהם חברי מפא"י ומפלגות אחרות? היש הבדל יסודי בין חי"מ ובין חי

- משלחת של ציונים כלליים (המולט ולבנון) דורשים להעסיק טיירמן, מציעים לשיקום בבה (סגנו של לובינסקי) וחנה לווין (סרן באכא 3). מדוע מליון קצין מטה ואין לו פיקוד?

הודעתי להם שלא אמנה איש רק מפני שהוא חבר מפלגה. לשיקום יש להכניס אנשים מכל החוגים - למען ידעו האנשים שמטפלים בהם. ביקשתי רמולט שידרוש בדיקה על המנויים "המפלגתיים" שלו בצבא או במשרד הבטחון.

- לפני ימים אחדים בא אצלי קלאוס שנשלח ע"י מחלקת המדינה בוושינגטון לבדוק אם זוהי מדינה אדומה, שאל על הרכב העליה מארצות המסך ואם אין ביניהם סוכנים, מה היחס בין הממשלה ובין תנועת הפועלים, הזוהי מדינה מרכסיסטית, היש מלחמה נגד נטיות טוטליות והגנה על חירות אישית, מה כוח המפ"מ ופעולתה בקרב ערבי נצרת. אמרתי לו שיש יסוד לחשוב א"י למדינה סובייטית: רבים פה יוצאי רוסיה, והם תופסים כאן מקום חשוב, כגון חיים ויצמן, הם קשורים לספרות הרוסית. כאן יש רוב פועלים ואכרים בקרב היהודים - שלא ככל ישובי יהודי בעולם. יש פה קבוצות - עוד מלפני מלחמת עולם ראשונה, יש הסתדרות השונה בהחלט מהסתדריות הפועלים באמריקא, יש הגמוניה של פועלים בציונות, במדינה. אולם מהות יהודי א"י - עוד לפני המדינה - היא לא-תלות (כלכלית, מחשבתית, פוליטית). אין אנו מחקים מישהו - אלא הולכים בדרכנו. אנו לא דומים לליבור באנגליה, לקומוני ברוסיה, או לס.ד. בגרמניה. אפילו מפ"מ נחשבת לס.ד. מסכנים בעיני הקומ. כי הציונות קודמת לכניעתם לרוסיה. לא נכפף לא לאמריקא ולא לרוסיה - נלך בדרכנו, אם אמריקא מוכנה לנהל מדיניות ליברלית ופרוגרסיבית במזרח הקרוב - תמצא בנו משען. הניגוד בינינו ובין בווין - הוא במדיניותו החיצונית שתרחיק את עמי ערב מהדימוקרטיה הפרוגרסיבית בעולם.

- מבריקים ש- 16 יורקים מוכנים לטיסה ומחכים לפתיחת יוגוסלוויה או בולגריה. מכינים יורקים לאריזה מקוים שעד 10 דיצמבר יהיו 10 מוכנים.

- בערב ישיבה שניה של מועצת המדינה - סגורה. מסרתי דו"ח קצר. הקואליציה האופוזיציונית - ריפטין, מיקוניס, אלטמן ווישנשטיין - היו עלובים בטענותיהם, ואם כי ריפטין גמר נאומו בדרישה שהמועצה לא תאשר עמדת הממשלה - לא העיז בסוף הוויכוח להעמיד הצעתו למנין.