יומנים > יומן - מלא 27/01/1928

{P001} {0066-102} ה' שבט 27 ינואר יום ו' ברל מודיע שנתקבל אישור מפיקא בפריס על כביש זכרון תחנה, שני קילומטר וחצי. יעבדו 100-80, 5-4 חדשים, תנאי עבודה טובים. ישיבה עם קלמן בעניני התרבות חיפה. יש פה שעורי ערב 6 כתות, עובדים חמשה מורים, לומדים מאתים. הכנסה מדמי למוד בערך 5 לירות לחודש. לנוער עובד יש שתי כתות בערב, 35 ילד, המורה קפלנסקי. נפתחה כתה מיוחדת לנערות ספרדיות בשכונת ארד אל יהוד, 18 ילדות. המורה קפלנסקי. חדר הלימוד שם משמש גם קלוב. קלוב הנוער העובד נמצא במועצה, יחד את לשכת הרשמת מח"ע. רשומים 120 ילד, מגיל 12 עד 18. השנה יצא מחזור של 30 בני 18. {0066-103} חלק מהם נכנס לבחרות, חלק להסתדרות. נעשתה פעולה לרשום נוער חדש נרשמו כ70- ילד. יש ספריה וחדרי קריאה בדירת וה"ת. בהדר הכרמל חדר קריאה שני. היה גם חדר קריאה בנוה שאנן - ועד השכונה נתן לירה לחודש ווה"ת שלחה עתונים. השנה ועד השכונה הפסיק התמיכה. עוד משתדלים בדבר. הרצאות כמעט אין. אין מרצים במקום, והמרכז אינו שולח. זהו הליקוי הכי גדול. ההתאוננות בקרב הפועלים גדולה מאוד על שלומדים רק שפה ותנך. דורשים כלכלה מדינית, תנועת הפועלים, מאורעות עולמיים. שפיגל מרצה לפעמים על תנך ופילוסופיה. קלוגאי על עניני המקצוע שלו. בה הנה השנה בורלא, הבטיח ארבע הרצאות על ברנר, ברדיצבסקי, פרץ ושלום עליכם. שלום שפיגל הבטיח לקרוא על ליריקה חילונית בתנך (איוב, תהלים), קרופניק ירצה על חוקת הגנת העובד. דוד שפיגל על היסטוריה - מהפכה צרפתית. זהו הסמינר. יתנהל באולם מ.פ.ח. נרשמו כמאה איש, ועומדים להרשם עוד. פועל קבוע משלם 10 גרוש לחודש, חלקי 5, מת"ע - 2 גרוש. משה שרטוק הבטיח הרצאה על פועלי אנגליה, בעוד . 3 שבועות בערך. הבטחתי לבוא בדברים עם יהודה קופמן על שתי הרצאות, ואני הבטחתי הרצאה על שאלה הסתדרותית. יש שאלת הדירה. וה"ת משלמת עכשיו 10 לירות שכר דירה. החוזה יגמר בראשון למרס. יש צורך בדירה עצמית. הצעתי להקים בינתים צריף. גם הנוער מטפל בהקמת צריף. רוצים לקנות צריף המטבח שעל ידיתחנת הרכבת. יעלה 100 לירה. דברתי עם המועצה, והיא מסכימה למכור אם יבטיחו לה תשלום של 5 לירות לחודש למשך שנתים בערך. לדעתי אפשר לקחת זאת מקרן הבנין של הבנק. {0066-104} ישיבה עם יוכבד בת-רחל על עניני הפועלות. פעולה תרבותית בקרב הפרקציה, ביחוד בקרב עובדות במשק בית. בחורות הפרקציה הן יוצאי השה"צ בגליציה. חברות הפועלות אינה מאורגנת בעיר. גם בת שבע אינה באה לחיפה. יש צורך שחברה מרכזית תבוא לחיפה פעם בחודש או חדשים לכל הפחות. חברות רבות אינן יכלות להכנס להסתדרות, כי שכר עבודתן קטן ואין ביכלתן לשלם מס ההסתדרות וקפ"ח. יוכבד מציעה להקטין מס ההסתדרות ל5- גרוש, ומס קפ"ח ל10- גרוש. דרשתי מהמועצה שיגבו מפועלות המשתכרות לא יותר משלש לירות - רק 3 גרוש לחודש. אבוא בדברים את מרכז קפ"ח בדבר הקטנת המס לפועלות. ב3.2- פגישה עם רוטנברג ע"פ דרישת פרומקין. הצעתי לרוטנברג לדבר עם מונד על מצב העבודה וחוסר עבודה, ואפשרות בטול הסיוע אם הנה"צ תסכים לתכנית של 35.000 לירה, רוטנברג זועף על מונד. "הוא כבר נעשה לציוני": עוסק בסיוע ונותן אלף לירה לציונים. עליו לעסוק בביזנס בא"י. רוטנברג ידבר אתו קשות - בנוגע לעבודת הירדן אין לו צורך בו ואין לו מה לדבר. מתחילה סרב לדבר בענין חוסר העבודה ולבסוף הסכים. דרש מספרים על ח"ע בסוף דיצמבר ובסוף ינואר ופרטי התכנית. דרשתי ממנו גם לדבר אתו על שאלת העבודה העברית בנטיעות שעומדים להרחיב ע"י חברות ושמונד לפי השמועה מטפל גם בזה. לנו יצא רנומה של מסדרי שביתות באזני מונד. ור. צריך להסביר שאין הדבר כך. אגב דרש רוטנברג מאתנו שנעזור לו אצל הממשלה בענין כביש צמח-גשר. הנציב מסרב בתואנה שזה ענין לממשלת עבר הירדן, אולם יש צורך בכביש זה {0066-105} לרוטנברג. גם המשטרה מברקגורדטו מעונין בו. ואם גם אנחנו נלחץ יש תקוה. זהו כביש של 12 קילומטר. רוטנברג נכון להשתתף בפורמציה של הכביש. בתוך שיחתו שפך רוטנברג שוב זעמו על ה"שטינקערס" - ז"א ויצמן. הפעם יתגלע סכסוך גדול בינו ו"ביניהם" - ורוטנברג הפעם לא יתחשב את שום דבר. לפני שנה חשש לפטוריו של רדינג ולהליכתו של ברוך, עכשיו אינו חושש עוד לכך. ה וא עומד שוב ביסוד דבר גדול חשוב לא פחות מחברת הקרקע אז - מהו הדבר לא רצה עוד לגלות - ושוב "הם" מקלקלים מתוך פחד שיהיה כוח יותר מדי שרוטנברג, ו"הם" אומרים לממשלה שלא צריך להניח זאת בידי רוטנברג, אולם הפעם יראה להם את ידו. הוא כועס על שגם אני הנני רודף שלום - כי אמרתי לו שאני חושב סכסוך רציני בין רוטנברג ובין ההנה"צ להפסד עצום לתנועה. מדוע לא באנו לעזרתו לפני שנה? הוא ידבר עם מונד בתור קונסומנט של כוח, ולא בתור פילנטרופ. אם בזאת יעסוק יש לו ענין אליו, ואם לא - ילך לעזעזל. בענין העבודה בנטיעות יש לסדר הדבר עם גולדוטר הנאמן על מונד. קבלתי מקלמן פרטי תקציב התרבות בחיפה: .א. שעורי ערב: קלמן 2 לירות, שלגי 4, לוין 2, גרינשפן 2, שטיפלמן 2, ס"ה 12. שרות 2,5, מאור 0,5; מזכיר וגובה (שטרנהרץ) 2; ס"ה 5 - יתד 17. ב. שני חדרי קריאה: עתונות 2, שרות 0.75; מאור 0,7 - ס"ה 3,45. ג. ספריה: ספרן (יאיר) 6, מאור 0,25; שרות 0,75; כריכה 1 - ס"ה 8 לירות. {0066-106} ד. ספריה מחוזית: קלמן 14, (חציו - הנהלת הסניף) הוצאות כלליות (נסיעות, משרדו 2,5; ס"ה 16,5. ה. דירה עד l מרס 8,6 לירה (ממרס ואילך רק 6 לירות). ו. נוער עובד: לוי הורויץ, מטפל, 5,25; 2 כתות (קפלנסקי) 4, מאור 0,35; ס"ה 9.60. יחד התקציב החדשי 63.150 (ממרס ואילך 60,550). הכנסה: דמי קריאה (3 גרוש לחודש) 3,5; ממ.פ.ח. 6; מועד פועלי הר הכרמל בעד חדר קריאה 0,3; שכר לימוד בשעורי ערב (7,5 גרוש מעובד, 2,5 ממח"ע) 4.500; מס התרבות 2.5 - ס"ה 16.800. מוה"ת המרכזית (לפי הסכם עם יבנאלי) 45 לירה. לדעתי אפשר להגדיל מס התרבות עד 10 לירה (גרוש אחד מאלף משלמי מס). x) בערב הרצאתי בקלוב אחדות העבודה על המצב ותפקידינו בשעה זו. יציאתנו מהנה"צ - לא מפלה אלא צורך, ותבל שבאה באיחור של שנה. במצבה זה של ההסתדרות הציונית לא יכלנו לשאת באחריות ההנהלה. תפקידנו לשנות את פני התנועה ולחדשה. במלחמה נגד תוסר העבודה כמעט שתצלחנו ואנו עומדים על סף הליקוידציה של ח"ע. צבור הפועלים גילה כוח נפלא של החזקת מעמד בתוך רעב וח"ע ולא יצא את הארץ. התבצרנו במשק הקיים ובמשק המדינה. מעכשיו מלחמתנו הראשית היא נגד חוסר התישבות וחוסר עליה - שפירושם חוסר ציונות. זוהי בעיקר חזות הגולה. התעודה - כבוש התנועה הציונית והכשרת עם לבנין הארץ ברוח העבודה הציונית המאורגנת. שני תנאים קודמים לאפשרות כבוש זה: התבצרות פנימית בהסתדרות, הבראת משקיה, תיקון לקויה - עד היותה למופת - מופת בכשרון פעולתה, בסדריה, ברעננותה {0066-107} ובטהרתה החברתית ובהצלחתה המשקית. הכנסה סדר מופתי בהסתדרות ומוסדותיה - זוהי התעודה הראשית עכשיו של א"ה בהסתדרוח - וזהו תפק יד שני המוסדות החדשים - וערר הבקורת והמועצה הכלכלית. על העם נשפיע לא כל כך באידיאולוגיה שלנו, אלא במעשה המצליח שלנו. תנאי שני - איחוד. בשביל העם נחוצה שליחות אחת ומאוחדת של הפועל העברי בארץ, וזה יתכן רק אחרי האיחוד. על שדה הפוליטיקה המעמדית והלאומית היו לנו עכשיו שני כבושים: חוקת הגנת הנוער העובד ואישור הכנסת, אבל אלו הן רק התחלות ומרובות-פגימות. עלינו להגביר את המלחמה המדינית. הצליחה במדה ידועה גם מלחמתנו על עבודה עברית במושבות - וגם פה עומדת לפנינו מלחמה עוד יותר גדולה - בקשר את הנטיעות החדשות. המפעלים החדשים המוקמים בארץ - רוטנברג, נמל, ים המלח, נטיעות - מחייבים מאמצים פוליטיים וישוביים רבים למען ישמשו אחיזה לעליה עממית חדשה, ולא יהיו בעוכרינו ורק בכוח התנועה בגולה נמלא אותם. יותר מבכל פעם הכרחית עכשיו ההגמוניה המוסרית, הח ינוכית והמדינית של הפועל העברי על התנועה הציונית כולה - כי אנו עומדים על סף התפתחות חדשה ורבת ערך. ג ם בתנועת הפועלים העולמית אנו עומדים לפני מאורעות חשובים ואולי מכריעים. מצד אחר מתפורר האינט. הקומוניסטי, מצד שני מתגברת ומתגבשת התנועה הסוציאליסטית, גם במובן האידיאולוגי וגם במובן הפוליטי, ובאנגליה מעמד הפועלים מתקרב לשלטון - זה פותח לפנינו סיכויים גדולים, אבל בתנאי שגם אנו פה נהיה לכוח גדול, כי רק בחס ות פועלי אנגליה לא נצליח. בל השנויים שאנו עכשיו עומדים לפניהם מחייבים שנוי-מדה ביחסנו לדברים. עלינו לעבור למדות =עבודה {0066-108} גדולות גם בפעולתנו הכלכלית, וגס בעבודתנו המדינית וגם במאמצינו בחו"ל. האידיאולוגיה של א"ה התגברה בקרב צבור הפועלים, והיא מתקרבת לנצחונה הגמור בתוך התנועה: סימנים מובהקים לכך שאיפת האיחוד של חוגים שהאמינו זמן רב שהם מתנגדינו הפרינציפיוניים (הפה"צ, הגדוד, מבני השה"צ) - כי ברור שהאחוד יוכל לצאת לפועל רק על יסוד הפרוגרמה האידיאולוגית של אה - , והירידה וחוסר האונים של האופוזיציות השמאליות, .גם הרעב, חוסר העבודה, הלקויים והשגיאות שנתגלו בהסתדרות לא הועילו לביצורן. אולם נצחוננו המכריע יבוא רק - ע"י כשרון המעשה שלנו בהסתדרות ובציונות. אם לא רק נבין את אשר עלינו לעשות - כי אם נצליח לעשות אח אשר הוטל עלינו בהסתדרות, בישוב, בציונות, בתנועת הפועלים העולמית.