יומנים > יומן - מלא 26/01/1928

{P001} {0066-92} ד' שבט 26 ינואר יום ה' . בשש בבוקר נסעתי לחיפה. נתבעתי בתור עד ע"י עו"ד מרגולין בשם האכר קופרמן התובע 30 לירה מהמרכז החקלאי. התובע רצה להוכיח על ידי שמרכז החקלאי הוא ב"ס ההסתדרות הכללית הרשומה בממשלה. הסברתי את היחס החוקי שבין המרכז החקלאי בתור נבחר ההסתדרות החקלאית ובין ההסתדרות הכללית. התובע הפסיד את המשפט, כי ההסתדרות החקלאית אינה רשומה ואין המרכז אישיות יורידית, ופסקו לי שתי לירות הוצאות. אולם צריך להעיר למרכז {0066-93} שלא יחתום כמו שעשה במקרה זה בצורה זו "הסתדרות כללית, מרכז חקלאי", אלא הסתדרות חקלאית, מרכז חקלאי. ווקסמן מנשר: המצב בנשר נשתנה. כל הפועלים יושבים במקום, ואין להם כמעט כל קשר את חיפה. בהתנדבות איננו יכלים לעשות את עבודתנו ההסתדרותית, והוצאותינו גדלו, ומפני זה הנם דורשים 50% מהמסים שלנו. הם מוציאים 30 לירה לחודש, יש גן בגן יש 14 ילד, בביה"ס 13 ילד, ווה"ת המרכזית נותנת לכך רק חצי עובד. הם מוציאים 7.5 לגננת, מוסיפים 4,75 למורה (שמאלי, וה"ת נותנת 4,75), חדר הקריאה והספריה עולה 3 לירות, שרות בגן (3 ימי עבודה בשבוע!). הוצאות ארגוניות 2 לירות לחודש. הכנסת המקום במסים 25 לירות לחוד . לדעתי המס שייך להסתדרות, אם לא למ.פ.ח. כי אז לוה"פ לפועלי נשר יש הזכות רק להוצאות ארגוניות, כי אין המס מוקדש לעבודת התרבות. יש מס תרבותי למקום - 20 מיל לאיש, והוא מכניס 4 לירות. הורי הילדים משלמים 33 גרוש לחודש. זה מכניס 8.100 לירות לחודש. המצב הארגוני טוב. כל הפועלים בהסתדרות. להפה"צ יש 20 חבר, ולאה"ע 20 חבר. פוע"צ מעט (במועצה רק ציר אחד). בועד הפועלים 3 חברי א"ה (ווקסמן, וומיסברג, בינשטוק) מ2- אחר הפה"צ, 1 בלתי מפלגתי. במועצה יש 15, מהם 7 חברינו. מצב ביה"ח טוב. הסחורה נמכרת. אין הפסקה השנה. 2 אה"צ. ישיבה עם מרכז הפועל: יאיר ואבא חושי. ל"הפועל" 19 סניפים בעיר ובכפר, בערך אלפים חבר. מתקבל כל מי {0066-94} שהוא חבר בהסתדרות ובקפ"ח. יש שמקבלים ע"פ החלטת המרכז גם מי שאינו חבר בהסתדרות (פקידי ממשלה, פועלים בלתי מאורגנים כגון אונגרים). בזמן האחרון זורם המון מהשמאל. יש הרבה פרקציונרים בחיפה ובת"א. אין הבנה ב"הפועל" בדבר תפקידו וחשיבותו בתור הכנה ופרוזדור להגנה. חוסר קשר את ההסתדרות שולל מ"הפועל" את ערכו המעמדי והלאומי, מזיק להפועל ולהסתדרות. קבלת חברים צריכה להיות רק בידי המרכז, וכל חבר צריך להבחן מפאת הכשרתו החברתית, ולא רק הגופנית והספורטיבית. המרכז עכשיו הם מינץ (גשר), אבא חושי, יאיר, אלבינגר (ת"א), שרפשטין (חיפה, פועל "שמן") צורי (מורה להתעמלות בבי"ס עממי חיפה) פרלשטין אפרים (סתת ירושלם), אוריק (בנאי, ירושלם), איצקוביץ, ז. פיינשטין, ב"כ אחד של הצופים העובדים וב"כ אחד של הנוער העובד. מזמן שהמרכז נבחר (פסח תרפ"ז) לא נתאסף אף פעם מחוסר אמצעים להוצאות הדרך. המזכירות בחיפה עומדת בקשר מכתבים את הסניפים, מוציאים חוזר, החלפת מעמלים, אישור החברים, יחסים את ההסתדרות ואת חו"ל. הצעתי שיקראו ישיבת המרכז בת"א והבטחתי להם 3,5 לירה להוצאות הדרך של המרכז. הישיבה תקרא ביום הששי הבא, בערב. מאיר אובסייביץ מיוצאי תל חי טרם סודר בעבודה. דורש ממרכז העבודה עבודה קבועה. היה עד עכשיו מחוסר עבודה. הוא חבר בארגון החקלאי. 3.5. ישיבה עם מ.פ.ח. מצב בית הפועלים. שטח הקרקע 10.550 פיק של קה"ק . המועצה צריכה להחזיר כבום של 631 לירה {0066-95} [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] שהשקיע ועד הדר הכרמל בקניה (זה שליש ערך הקרקע). ע"ז נחנה כבר קה"ק 500 והמועצה נתנה 131 לירה. הבית עלה עד היום 5.330 לירה, מזה חמרים 2.545 לירה, הובלה ועוד 492 לירה, שכר עבודה 1.682 לירה, הוצאות שונות ומסים והנהלה 610. האמפיטיאטרון עלה 3.906: חמרים 1.422, שכר עבודה 1.785, כנון חשמל 47, הוצאות מסים והנהלה 651 לירה. ס"ה בנינים ומגרש (בלי הלק הקה"ק) 9.368 לירה. בנטיעות השקיעו 91 לירה. רהוט בית הפועלים 309 לירה. הכשרת המגרשים הפנויים ע"י בית הפועלים 82 לירות. בס"ה .9.858 הכנסות: עודף מנשף פסח תרפ"ג - 192 לירה, תרומות חברים 1.360 לירה, תרומה בעבורה 1.247, תרומות בתי מסחר וועד הדר הכרמל 235 לירה, מכספי הסיוע (שלא ניתנו עליהם שטרות) 1.606 לירה = ס"ה הכנסה חפשית 4.642. מהנה"צ הלואה לעשר שנים (התשלום הראשון אוגוסט 1928) 2.006 לירה. מבנק הפועלים הלואה +1.500 רבית 233 (כבר שילמו 70 לירה, ועוד חייבים לבנק 1.663 לירה). המועצה השקיעה משלה 721 לירה, הכנסה מהאמפיטיאטרון 250 (מיוני 1927 - ער נובמבר 1927) מזה הכנסה נקיה 200 לירה. חייבים 536 לירה לשונים, מזה לדבר 415, ל"אוהל" 25, השאר חובות קטנים. ממאזן מ.פ.ח. בעד שנת 1927: הכנסה. מס הסתדרות 1.656 לירה, % מלשכת עבודה 403 (מזה למרכז עבורה 78), מלשכת המכתבים 13, מהנה"צ בעד טפול בסי וע 125, מסו"ב ללשכה 102, מהוה"פ 205 משונות 46 - ס"ה 2.540. הוצאות 2.256 {0066-96} [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] הכנסה בשנות 1926 - 1925: מס ההסתדרות 1926 - 1.796, 1925 - 1.327, %.3 מהלשכה 1926 - 174, 1925 - 264; מחבר השופטים 1926 - 17, 1925 - 9; מלשכת המכתבים 1926 - 89, 1925 - 104; מסו"ב 50; ס"ה 1926 - 2.127, 1925 - 1.725. מספר חברי ההסתדרות בחיפה: תרפ"ד 1.200, פ"ה 2.260, פ"ו 3.318, פ"ז 3.800 (הכנסת מסי החברים: פ"ב 496, פ"ג 686, פ"ד 1.183, פ"ה 1.327, פ"ו 1.796, פ"ז 1.656). התקציב החדשי של מפח: הוצאות 19l לירה (מזה משכרות 91, הוצאות כלליות 57, תשלום חובות לבנק (שכר דירה) 25, הקצבות לפועל, ל"נשר" לנוער עובד ועוד 18. הכנסה 169. מספר העובדים 14, מהם רק 6 שלמים. לדעתי אפשר לקמץץ 20 לירה מהוצאות כלליות. המועצה דורשת אלף לירה ע"ח הבנין, ותמורתו ימסרו הבנין לחה"ע. לגמר האמפיטיאטרון נחוצות 800 לירה. נקבעה אתמול ועדה של 7 לגבית גיוס ימי העבודה. חרלף יהיה הגובה והמרכז. יואלי וארדשטין מסרו על הסכסוך בסקציה של פועלי הבנין (אגודת פועלי הבנין פה מסודרת, או יותר נכון היתה מסודרת, כי עכשיו התפורר כל הארגון, בסקציות: טיחים, מרצפים, סתתים, בנאים ופועלים פשוטים. עם שוב הפועלים מהעבודות בעמק עומדים שוב להתארגן בסקציה של פועלי הבנין - הפועלים הפשוטים. נתעוררה שוב שאלת הברירות היחסיות והכלליות. חברינו וגם חברי הפה"צ הם בעד בחירות כלליות, היות וזוהי רק סקציה, פוע"צ וקבוצי השה"צ {0066-97} דרשו בחירות יחסיות. באספה כללית החליט הרוב על בחירות כלליות. לדעתי אין כל יסוד להבחנה בין סקציה ובין אגודה, והבחירות צריכות להיות יחסיות ב4- אה"צ, ישיבה את מ.פ.ח. מילסון מוסר על מצב העבודה והארגון: בסוף אוגוסט 1927 היו רשומים 1.600 מחוסרי עבודה. מרכז העבודה, על יסוד התכנית שאישרה הנה"צ, קבע לחיפה 900 ימי עבודה. זה היה מספיק, כי למעשה לוו היו כל מחה"ע הרשומים אנשי עבודה. בקבוצים (ס.ס.ר., הרצליה, בברכה, קבוץ ג' ועוד) היה רק החצי בשביל עבודה, בין האחרים היה חלק ש"התנדף" כשהיה צריך ללכת לעבודה. העבודה היתה מחוץ לחיפה. כל העבודות, מלבד השקאת נוריס, נגמרו בטוב. השתכרו לא רע וגמרו את העבודה. עבדו 3-4 חדשים, השכר המכסימלי היה 25 לירה, המינימום 12 לירה. מקישון מערבי שבו 80 איש, מנחלת יעקב 140, מכפר יהושע 60, מנוריס 80, מבית אלפא 30, מבניני העמק 120, בס"ה 510. בהשקאת נוריס עוד נמצאים כ40- איש במקום, אך אינם עובדים. לפי התכנית הראשונה היו צריכים לעבוד שם 120, מהם נשארו רק 80, וגם להם לא היתה עבו דה, והסכם שישארו רק 40, וגם לאלה לא נתנו עבודה בזמן ולא שלמו להם. אשם היה הקבלן שהיה בלי כסף ולא יכל להפוך את שטרות הנה"צ לכסף. יש ידיעה עכשיו שבימים האחרונים השתוותה הנה"צ עם הקבלן ובאיזה אופן שהוא ימשיך את העבודה. עבודת פי הקישון עוד לא נגמרה. נגמרה רק התפירה, אבל המילוא עוד ימשך כל הקיץ עד ספטמבר. לעבודה זו נשלחו 120 איש, חוץ מ22- איש שהורשה הקבלן להעסיקם מחוץ ללשכה. עבודת המילוא כיום - 3.000 לירה - אינה {0066-98} דורשת הרבה אנשים, ועובדים רק 1.5 יום בשבוע. לאחר שיביאו עוד קטרים וקרוניות - יוכלו לעבוד בשתי משמרות 60 איש בכ"א בכל יום. עבודה זו נתקבלה במחיר ירוד, ובכל זאת השתכרו בחפירה 35 - 45 גרוש ליום. גב במילוא ישתכרו 30 ליום. נמצאים עוד אנשים בתל עדש, בית אלפא, עין חרוד, ותל יוסף קומי, בס"ה עוד כמאה חבר, וישובו בערך בעוד3 שבועות. עכשיו יש בחיפה כ850- מחוסרי עבודה. ביום 24.1.28 נרשמו מח"ע לפי האגודות והמקצועות: פועלים פשוטים 380, פועלות 30, אגודת הבנאים 5, סתתים 15, טיחים 35, מרצפים 10, בנין 154, עץ 35, חשמל 15, מתכת 46, אופים 10, עגלונים שב, בתי מלון ואוכל 3, פקידים 53, חיטים 25, צבעים 30, הר הכרמל 65 - ס"ה 931, אולם אתמול בררו שיש רק 850. להרשמה לא בא חלק, כי אינו רוצה להשלח ליעור ולכביש יבנאל. באוגוסט נקבעו 40 איש לרוטנברג, אח"כ הקטין המרכז עד 30, מאלה נשלחו רק 4 ע"י הלשכה, מלבד אלה שנשלחו ע"י המרכז ע"פ הוראות הוה"פ. ואשר לתכנית העבודה החדשה - יש בה, לדעת מילסון, טעיות (ראה עמוד אץ); לכביש עכו חיפה לא ישלחו 100, אלא 50, וגם אלה בתנאי שמפרץ עכו תמציא האבנים חנם ל .P.W כפי שהותנה מראש (דבר זה עומד להסתדר), כי החצי יעשה באסירים. בקרנטינה יעבדו רק 50 ולא מאה, כי לונדון אישרה רק 5.000 לירה ולא 10.000, כפי שהודיע נובל למילסון. לכביש יבנאל נשלחים רק 50 ולא 75. לרוטנברג לא ידוע. עבודת בת גלים לא תעשה כלל, ואם תעשה - תעסיק רק 20 איש ולא 50. למושבות לא נשלח איש, כי חדרה התנגדה לכניסת אנשים חדשים. בכביש הדר הכרמל יש קושי , כי בעלי הקרקע אינם רו צים לקבל {0066-99} הלוואה של 6.000 שהממשלה רוצה לתת, וכל העבודה הזאת בספק. מצב הארגון בחיפה - כשהלכו לעבודה בספטמבר - נתפוררו האגודות, ביחוד אגודה הבנין והעץ. במקומות עבודה קבועים - בבתי חרושת - לא בא כל שנוי מתקיימות האגודות: מתכת, צבעות, עגלונים, בתי מלון ואוכל, תופרות וחיטים, משק בית (באגודה זו יש 125 חברה, מהן 22 מחוסרות עבודה. השפעת הפרקציה שלטת באגודה. לפרקציה יש 30 חברות העובדות במשק בית) ועץ. קיימים ארגונים בבתי החרושת: שמן 120 פועלים, מהם גג פועלות; טחנות 35 פועל, נשר 220, בית חרושת למצות (50 פועל, מהם 26 פועלות) לא עובד עכשיו. אצל מברוק (סיגרות) עובדות 7 פועלות (אשתקד 25), מטוסיין 15. בבית החרושת המאותר של דיק קדמן וסולטינג (מספרו) עובדים עד 300 ערבים, בשכר של 8-4 גרוש. x) ב8- בערב ישיבה עם ועד הסניף. מספר החברים לא ידוע בדיוק, אומדים 300 בערך, מהם כ70-40- חברות (לרבות נשר, יגור והר הכרמל). בשמן יש 15-12 חבר, בחשמל רוטנברג 7, בטחנות 2, בנשר 18 באגודות המקצועיות: בנין 100-80, עץ 20, מתכת 10-7, צבעות 22, עגלונים 10-4, בתי מלון ואוכל 5,.תופרות וחיטים 10, משק בית 12, בנאים 2, סתתים 12, טיחים 10-8, מרצפים 8-5, רכבת 8, פקידים 35-30, מורים 4, חובשות ואחיות 4; עובדי המועצה (דוד, ברל, אבצוג) נסעו. עובדי האגודות הלכו למקומות עבודה מחוץ לחיפה. כששבו לפני זמן מה מהעבודה לחיפה מצאו עזובה נוראה. בשבועות האחרונים הוטב קצת המצב במועצה, לפי דברי יואלי. יש שנוי לטובה {0066-100} גם בלשכת ובאגודות. קיימים תאים בעץ, מתכת, צבעות, בנין. רכבת ותופרות. האיש היחיד העובד במזכירות המועצה = ארדשטין (ארדשטין מכחיש את היותו במזכירות...) הקנדידטים שהציע הוה"פ של א"ה למזכירות המועצה = בילוגולובסקי, נמירובסקי, ושנקר - לא הגיחו דעתם. כל החברים, בניגוד לדעתו של ארדשטין. דורשים קביעת מזכיר תיכף, ולא לאחר הבחירות החדשות כדעת ארדשטין. עומדים להעביר הנה את תבורי ואת הר מזכיר הסניף יואלי. הקונטרס מחפשם ב=300 אכסמפלירים, "דבר" = 400. בבחירות לועד הסניף שהיו לפני שבוע השתתפו רק 82 איש. במשך כל השנה לא היו הרצאות של חברי המרכז המפלגתי. החברים דברו ההתמרמרות על העזובה ועל החלשת המפלגה, למרות העובדה, שהצבור ברובו הגדול נשאר נאמן לדעות אה"ע. לדעת ברל מצב התנועה בחיפה לא רע, למפלגות אחרות אין השפעה, אולם רע מאוד המצב הארגוני, התקונים הדרושים: מזכיר למועצה, וה"פ פעיל למועצה, וסניף מפלגה מאורגן. הוא דורש שהחברים ארדשטין, קסטנברג, אבצוג וסט והוא יהיו בוה"פ, אולם קסטנברג ממאן בהחלט להשאר והוא הולך לגשר לסת ות אצל רוטנברג. לדברי החברים יש כמאתים חברים להפה"צ וכמאה לפוע"צ, אולם ברל חושב המספר האחרון למוגזם מאוד. ארדשטין מתאונן על רשלנות רבה מצד חברינו בכל האגודות, חבר שנבחר לאיזו תפקיד אזנו ממלא את חובתו. כלם דורשים סידור הרצאות ע"י חברי הוה"פ של א"ה. הבטחתי זאת. הצעתי שיסודר וה"פ של המועצה כפי שדרש ברל ואו נוכל למצוא מזכיר מתאים, שאמנם לא יהיה מנהיג ההסתדרות בחיפה, אבל יהיה מרכז ועובד טוב, אם יוכל להשען על חברים מנוסים ובעלי {0066-101} אבטוריטה בקרב צבור הפועלים בחיפה. הסכימו לכך. אולם קסטנברג לא קבל על עצמו להשאר, ידרשו בשמי אח אבצוג לשוב משכם. הודעתי לחברים שבשום אופן לא ארשה שמתוך תכסיסים וצרכים מפלגתיים יסלפו את החלטות הועידה ולא יתנו לסדר בחירות יחסיות בסקצית פועלי הבנין. בשתים עשרה בערב. בררתי עם ברל שוב את תכנית העבודה של חיפה וחלוקי המפררים של מילסון ופרומקין. בדל דבר היום עם המהנדס הממשלתי לדיזנסקי והוא הודיע שהוקצבו באמת 2.000 לירה לעבודה יהודית בכבישש עכו חיפה, פקודת הנציב היא על עבודה עברית ויעבדו 100 איש. נובל דרש אפילו יותר, אבל ברל הסכים רק למאה, כי הוא רוצה שהעבודה תמשך יותר זמן. בנוגע לקרנטין אושרו באמת רק 5.000 ולא 10.000 לירה אך אפשר שיקחו עוד 4.000 לירה שהממשלה רצתה להלוות להדר הכרמל. היות ועבודה זו נתקבלה בקושיים, ויתנו את הכסף לעבודת הקרנטין. לכביש יבנאל נשלחו באמת רק 50 ולא 75. עבודת בת גלים מוטלת בספק כדברי מילסון. אולם לרוטנברג ישלחו 25 איש. על המושבות לא ידוע לברל. מלבד זאת יתחילו בקרוב בבנין בי"ס כדורי (לערבים) בטול כרם. ויעבדו שם קצת פועלים יהודים. פיקא החליטה על בנין כביש כנרת ביתניה. ויקחו לשם 50 איש מחיפה לשלשה חדשים, העבודה היא 1.200 לירה. מעפולה לא יצאו לכביש יבנאל. הקושי בעבודת יבנאל היא שאין קבלן. מרכז העבודה אינו רוצה להיות קבלן, והפו:עלים בעצמם גם כן אינם רוצים להיות קבלנים, קבלן פרטי לא רוצה לעבוד בתנאים הגרועים שקבעה פיקא ע"י הממשלה. {0066-102} בבית שאן עובדים 28 פועלים יהודים: 16 בתחנת הנסיון ובמשתלה של הממשלה, מקבלים 12 גרוש ליום. זוהי קבוצה מיוצאי מקוה ישראל עובדים גם 6 ערבים. קבלו 10 גרוש ליום, אך היהודים דרשו בשבילם הוספה וקבלו 12 גרוש גם הם. 12 פועלים יהודים עובדים גם בחציבה מרכזית של הממשלה. משתכרים 15 גרוש ליום. אצל רוטנברג עובדים עכשיו 300 פועל (מלבד 45 ערבים, אלה מקבלים 2\1 17 - 20 גרוש ליום). הנציב דרש מרוטנברג להגדיל מספר העובדים היהורים, וכעבור חדשים יתווספו עוד 300 איש.