יומנים > יומן - מלא 06/06/1939

{P001} {0167-18} תל-אביב 6.6.39 ב8:00- בבוקר נתקיימה בעיריה יטיבה משותפת עם נשיאות כופר הישוב. אליהו ברלין הנמצא בירושלים נעדר. בראשית הישיבה נוכחו גם ארבעת חברי המרכז בלי יוחנן (שהוזמן על ידי אתמול לבוא לירושלים לישיבה, כפי שהיה מסודר אז). אם כי הישיבה נקבעה באופן מיוחד בשביל לברר השאלות השנויות עדיין במחלוקת בין ההנהלה ובין נשיאות כופר הישוב, העמיד רוקח משום מה על הפרק שאלת התקציב. הכנסות כופר הישוב בחודש מאי פחתו ב4,000- פונט. המרכז מוכן לעשות קימוצים, אבל ישאר עוד גרעון והגרעון הזה נדרש מאת ההנהלה. הודעתי: (א) שאני לא מטפל בענינים כספיים; (ב) שאין זו תכלית ישיבה זו. חברי המרכז עוררו שאלת הקונסטיטוציה הפנימית של הארגון והגישו למסובים הצעה לריאורגניזציה: א. קיום מוסד עליון א ח ד שלו כפופה המפאר בכל הענינים. ב. המוסד העליון ממנה את המפאר. ג. המוסד העליון ממנה את המפק' הראשי בהתיעצות עם המפאר. ד. הספק' הארצית מורכבת מ6- אנשים על בסיס הפריטט והמפק' הראשי (ביחד 7 אנשים). ה. המפאר מחליטה בכל השאלות ברוב דעות. במקרה של חילוקי דעות בין המפק' הראשי לבין המפק-ה (כולה או רובה) רשאי המפק' הראשי לעכב את ביצוע ההחלטה עד להחלטת המוסד העליון במשך זמן מסוים ומוגבל בכל מקרה. דעת המפק' או המפאר מקבלים במקרה זה תוקף של ביצוע רק כשהיא מתאשרת ע"י המוסד העליון. החלטת המוסד העליון - מכרעת. ו. הוראות המוסד העליון מחייבות את המפאר בכל הענינים. ז. חברי המפאר לאחר שהם מתמנים חדלים להיות כפופים להוראות הגושים בכל השאלות הארגוניות מלבד בשאלות עקרוניות. ח. מינויים: המינויים לתפקידים מקצועיים ופיקודיים ייעשו לפי הצעת המפק' הראשי ויוחלטו בועדה למינויים המורכבת מהמפק' ושני חברי המפאר משתי החטיבות. המינויים יובאו לידיעת המפאר. ט. המינויים ייעשו במגמה לשיתוף הוגן בתפקידים של כל חוגי הישוב. {0167-19} י. המטה: יוקם מטה כאורגן עזר לראש המפק'. המטה מורכב מראש המטה ומנהלי המחלקות העיקריות. ראש המטה פועל בשם המפק' הראשי. המטה מתמנה ע'י המפאר לפי הצעת המפק' הראשי. יא. פקודות והוראות ודות והוראות הפקודות וההוראות למפק' המחוזות ניתנות אך ע'י המפק הראשי. ראשי המחלקות, חברי המפאר, רשאים לפנותבעניני המחלקה אל מפק המחוזות לדרישת באורים ולהדרכתם מבלי סמכות למתן הוראות באופן בלתי אמצעי. קביעת הפגישות אך באמצעות המטה. בעניני המטה הישרים (הדרכה, תכניות ביצורים ותכניות פעולה, גיוסים קשר) פונים מפק' המחוזות אל המטה ורק באמצעותו הם רשאים לבוא בדברים עם המפק' הראשי או ראשי המחלקות. יב. ההוראות והפקודות תנתנה ותוצאנה לפועל לפי סולם הפיקוד הישיר: המפק' הראשי, מפק' המחוז, מפק' הגוש, מפק' המקום. יג. הפיקוח: מתוך חברי המפאר ייקבעו חברים לפיקוח ובקורת כללית על פעולות האירגון. המפקחים אינם שלב בסולם האדמי- ניסטרטיבי או הפיקודי. סמכותם: לקבל באורים מכל איש באירגון ובכל ענין; לבאר את החלטות המפאר; לפקח על סידורי המפק' המחוזיות. יד. כספים: המפאר קובעת את התקציב הכללי לשלושה חדשים לפחות. התקציב טעון אישור המוסד העליון. ההוצאה לפועל בגבולות התקציב נעשית ע'י ראשי המחלקות במסגרת סל תקנון כספי לגבי דרגת משכורת, הנה'ח, קבלת אנשים, ביקורת, דו'ח וכד'. בגבול של 10% מתקציב המחלקה רשאי ראש המחלקה להביא שינויים בסעיפי התקציב בידיעת מחלקת הכספים של המפאר. השינויים בתקציב המטה בגבול של 10% ייעשו אך באישור המפק' הראשי. טו. הנהלת מחלקות: להנהלת כל מחלקה של המפאר ייקבעו שני חברי המפאר. מהם אחד - ראש המחלקה. ההוראות ניתנות אך ע'י ראש המחלקה. במקרה של חילוקי דעות הרשות בידי חבר המחלקה להביא את השאלה להכרעת המזכירות או המפאר. במקרה שההכרעה אינה באה במשך יומיים מתאריך הפנייה רשאי ראש המחלקה לפעול כהבנתו. טז. המפ ' המחוזיות: מפק' המחוז והמפ-ה המחוזית כפופים באופן מוחלט למפאר. במקרה של סתירה בין החלטת המפ' המחוזית והארצית ההכרעה ללא ערעור למפ. הארצית. {0167-20} דעת ישכר ומאיר בכל הענינים המקצועיים והאופרטיביים ניתנות ההוראות והפקודות ע'י המפקד הראשי באמצעות המטה. בכל הענינים האדמיניסטרטיביים ניתנות ההוראות ע'י ראשי המחלקות באמצעות מפקחי הגלילים. אחרי דיון קצר בשאלה היחידה השנויה במחלוקת בין חברי המרכז גמרנו שבשאלה זו ידון ויחליט המרכז. לאחר שחברי המרכז עזבו את הישיבה נגשנו לעצם הדיון. פתחתי את הבירור בסיכום המסקנות המוסכמות של היפיבותהקודמות שלי עם נשיאות כופר הישוב: א. הארגון כפוף להנהלה. ב. נשיאות כופר הישוב מפקחת על הארגון ומחליטה על התקציב. ג. ראש המפקדה מכריע בשאלות השנויות במחלוקת בתוך המרכז ומקבל הוראות מאת ההנהלה. ד. הארגון הוא ארצי ובנוי על יסוד הירארכי ומשמעת גמורה. ה. היסוד הפאריטטי במרכז נשאר. שתי שאלות נשארו תלויות ועומדות (א) שיתוף הפועל המזרחי; (ב) חלוקת העבודה בקרב המרכז: מחלקה אחת לאימון ופיקוד מחלקה שניה לרכישה ותעשיה. מאז התקיימה הישיבה האחרונה עם נשיאות כופר הישוב וחברי המרכז נתעוררה שאלה חדשה על תפקידי הארגון, אם התפקיד היחידי הוא שמירה על בטחון הנקודות והישוב או יש לו נם תפקידים פוליטיים כגרעין טל הצבא היהודי. דעת ההנהלה בשאלה זו היא ברורה. גם לפני הספר הלבן ראינו באירגון גרעין של הצבא היהודי המיועד להגן לא רק על החיים אלא גם על הזכיות המדיניות של העם היהודי בארץ. לאחר הספר הלבן תפקיד זה עולה בחשיבות. בתנאים החדשים שנוצרו לא תסבול יותר הממשלה את האירגון כאשר מקודם, וכל זמן שיהיה קיים כוח בטחון ליגאלי, ישמש כוח זה בעיקר מגן על הנקודות ולצעירים בלי נשק ממשלתי קשה יהיה להשתתף בהגנה. עכשיו גם יהיה הכרח למתוח קו בולט בין הכוח הליגאלי והאירגון, כי האירגון יחייב חשאיות גמורה ובלי יעוד צבאי מתרוקן מתכנו. {0167-21} בנקודה זו חיה הסכם כללי פל חברי נשיאות כופר הישוב, אולם רוקח וברט ערערו על הנחות אחדות שהיו מוסכמות עד עכשיו וקבועות בחוקת האירגון. ברט חזר על דעתו שהביע אותה בישיבה שהתקיימה בביתי ב3- דנא. רוקח עמד ביתר תוקף על דעתו, שהבעל הבית של האירגון הוא נשיאות כופר הישוב. הוא נימק את דעתו, פעכטיו יש קרע בין חיטוב ובין ההנהלה והאירגון צריך לעמוד תחת מרות הישוב, ז.א. תחת מרות נשיאות כופר הישוב או איש אחד שהנשיאות תמנה אותו. שיתוף ההנהלה תתבטא רק בזה, שהיא תשלח חבר אחד או שני חברים להשתתף בישיבות נשיאות כופר הישוב. רמז התנגד נם לדעת רוקח וגם לדעת ברט. הוא דרש שמירת החוקה הקיימת, ז.א. כפיפות האירגון להנהלה ושמירת הפיקוח על האירגון בידי נשיאות כופר הישוב, שלה תהיה נם הסמכות התקציבית. בן-צבי הודיע שהועד הלאומי מסר לנשיאות כופר הישוב רק סמכות מוגבלת, אולם לא קבע את נשיאות כופר חיטוב לבא-כוח הישוב בכל הענינים. הוא מסר לה רק פיקוח על האירגון, אולם לא הכרעה בשאלות פוליטיות. אמנם לא הוגדרו עדיין - לדבריו - התחומים בין ההנהלה ובין הועד הלאומי, אבל זהו ענין בין שני מוסדות אלה, אולם אין נשיאות כופר חיטוב מוסמכת להעניק לעצמה סמכות פוליטית של הישוב. אני ציינתי שהישוב לגבי האירגון מיוצג ב3- מוסדות. אין כאן שאלה של הישוב מול ההנהלה, כי אין נשיאות כופר חיטוב - הישוב, אלא רק אחד מהוסדות בישוב, כשם שההנהלה אינה העם היהודי אלא רק מוסד של העם היהודי והועד הלאומי אינו כנסת ישראל -אלא רק מוסד פל כגסת ישראל. סבלי להכנס בשאלהפאינה ענין לישיבה זו, אם הישוב עומד סול ההנהלה או לא, הרי ברור :שישיבה זו תצומצם רק בהגדרת היחסים בין שלושת המוסדות: ההנהלה, נשיאות כופר הישוב ומרכז האירגון. שלושתם סייצגים את הישוב באופנים שונים. במרכז יש נציגות פאריטטית מוסכמת טל חטיבות הישוב. המרכז אינו ממונה על ידי ההנהלה או על ידי הנפיצות וחבריו אינם פקידים אלא נציגים. מצד אחד יr נציגות פאדיטטית של הישוב ומצד שני - בא-כוח ההנהלה. המהכז אינו עומד תחת פקודת ראש המפקדה הממונה על ידי ההנהלה, אלא הוא ד ן ומהליס יחד עם בא- כוא ההנהלה עלהסאלות הנתונות לסמכותו, ובמרכז כבר מיוצג הישוב באופן מסוים. {0167-22} 6.6.39 המוסד השני זה נשיאות כופר הישוב. הוא לא נבחר על ידי שום ציבור לשם הנהלת הענינים הפוליטיים, לא של התנועה הציונית ולא שלחישוב. הוא נקבע על ידי הועד הלאומי לשם שני תפקידים: (א) לבצע את מפעל כופר הישוב, (ב) לפקח על האירגון. המוסד השלישי ההנהלה המייצגת גם את התנועה הציונית וגם את הישוב. בסמכותו לנהל את הענינים הפוליטיים בשם התנועה והישוב יחד. פעולת האירגון אפילו בשטח הבטחון קובעת את דרכי מדיניותנו ונקבעת על ידם, בשטחים אחרים על אחת כמה וכמה, וכיוונה של הפעולה הפוליטית אינו ניתן לפיצול ואינו יכול להתחלק בין שתי רשויות. וכל ההוראות הפוליטיות, גם בשטח הבטחון וגם בשטחים אחרים, יכולות להינתן רק על ידי המוסד המוסמך לכוון את מדיניותנו בארץ. משום כך יש לקיים את החוקה הקיימת בנידון זה. מה טיט לשנות זה רק הסידור הפנימי של האירגון לפי הקוים שהוצעו על ידי המרכז. באמצע הישיבה שלח מר רוקח פתקא על ידי מישהו וכעבור רבע שעה הופיע פ.ר. לישיבה. הוא נכנס לישיבה באמצע דברי וכשגמרתי לדבר הרחיב את הדיבור על הצורך בהתאמת הפעולה בין ההנהלה ובין חישוב, הצורך לחזק את הועד הלאומי גם על ידי תוספת אנשים וגם על ידי הרחבת סמכותו, ועל הצורך של שיתוף אמיץ בין פעולת ההנהלה והנהלת הועד הלאומי. העירותי לו, שישיבה זו מוקדשת לבירור שאלה מצומצמת ומסוימת, וזה הקשר בין האירגון ובין נשיאות כופר הישוב וההנהלה, ואין אנו דנים כאן על השאלה שנידונה בשבועהאחרון בועדת החמישה. הוא התנצל שלא ידע תכלית הישיבה. הצעתי .שהיות ובין ארבעת חברי הנשיאות נתגלו חילוקידעות מוטב שהנשיאות המלאה תקבע קודם כל את עמדתה ואז נביא את הבירור לידי סיכום. בן-צבי העיר שהנהלת הועד הלאומי המלאה, מלבד שני חבריה בנשיאות כופר הישוב, לא דנה עדיין עלכלהענין והוא יצטרך להביא את השאלה לפני הנהלת הועד הלאומי. לאחר הישיבה היתה לי שיחה קצרה עם פ.ר. על השאלה שהוא עורר. חזרתי על הדברים שאמרתי לו אמש. השאלה העיקרית אינה תוספת איש זה או אחד למוסד זה או שני. השאלה העיקרית היא מהו הקו של הפעולה. אני מוכן לעבוד עם כלאיש ולפנות את מקומי לכל איש המוכן לעשות הפעולה, שאני מימין שרק היא תציל את הציוניות, אולם איני מוכן בשום תנאי לעבוד במוסד או עם אנשים שיהיה להם קו פעולה אחר. {0167-23} 6.6.39 פ.ר. העיר שנדמה לו שקו הפעולה שלו הוא קו הפעולה שלי ושל ב.כ. אמרתי לו שאם באמת כך הדבר אני רואה אפשרות של סידור הענינים. הצעתי לו שתהיה לנו עוד פגישה לבירור יסודי של קו הפעולה ורק אח"כ נוכל לטפל בשאלת איחוד הישוב והתאמת המוסדות. הוא הסכים לכך וקבענו פגישה ליום ה' בתל-אביב. מיד אחרי זה חזרתי לירושלים. אחה'צ התקיימה ישיבה עם ב., יוחנן ויהושע. יהושע מתאונן על ליקויי משמעת ושחיתות בתוך הנוטרים, מתפטרים בלי קבלת רשות האירגון, אם כי יש החלטה שאסור להתפטר בלי רשות. במחוז הדרום התפטרו יום אחד 13 איש. אמנם הממשלה מקבלת במקומם יהודים אחרים, אבל יש לחשוש שהיא תקבל אנשים לא רצויים מחוץ לאירגון. יש פגימות קשות בהתנהגות עם הרובים. קרו מקרים שהרגו ערבי זקן בשדה ערבי והעבירו את הגויה לשדה יהודי. היה מקרה שיהודים הרגו שייך ושני נשים. החקירה לא הצליחה להגיע לחקר האמת. הלויאליות כלפי האירגון וההנהלה בין הנוטרים היא רעועה. באוירודרום בלוד יש 38 נוטרים, והם סידרו להם מטבח על ידי ערבי. למען השיג לעצמם חופש שלא כדין ירו יריות למען הביא אבא שישמור במקומם. בתחנת קלקליה לא היה סדר בקרב הנוטרים והביאו איש מיוחד מנוטרי גדר הצפון. לפי דרישת האירגון הוסיפו לו מההנהלה -.3 לא'י משכורת לחודש. הוא השליט סדר, אך פתאום התפטר בלי רשות האירגון. יש גם זילזול מצד אנשי המקומות בשמירה ואין עזרה מספיקה לנוטרים. אין משתמשים באפשרויות האימון שניתנת לנוטרים. הסירג'אנטים והקורפוראלים מגלים עצלות. גם המקומות אינם יודעים להשתמש בהם. אפשר לקבל - אמנם בכסף - כדורי אימון מהממשלה ואין מנצלים זאת. בעזרת הנוטרים והממשלה אפשר לפתח אימון באיתות ועזרה ראשונה גם לנשים, אין התענינות בדבר. יש צורך בפעולה תרבותית בקרב הנוטרים. הנסיון שנעשה בקרב השוטרים הצליח. הסוכנות הטילה על איש מיוחד לנהל פעולה תרבותית בקרב השוטרים. הוא עובד זה כשלושה חדשים והתוצאות הן רצויות. יש צורך בפעולה תרבותית גם בקרב הנוטרים. {0167-24} יוחנן העיר על חוסר קו אחד בהתנהגות כלפי הערבים. במוחות המפקדים יש ערבוביה. יש רבים העושים דין לעצמם. אחדים העמידו למשפט, אבל פסקי הדין לא הוצאו לפועל. האשמה היא בחוסר ריכוז באירגון ובחוסר התאמה בין האירגון ובין הפיקוח של הכוח הליגאלי. יש גם אינסטאנציות שונות והרבה אדריסות. כל אחד פונה לאדריסה הנוחה לו ואין אדריסה אחת יודעת על חברתה. סיבות ההתפטרויות הן קשיים בעבודה ומשכורת קטנה. סרג'אנטים אינם מקבלים הוספה. יהושע העיר שהסוכנות נותנת הוספה. לדעת יוחנן יש צורך בתקנון שיגדיר את הסמכויות של המפקדים והמפקחים ואת היחס שבין הכוח הליגאלי ובין האירגון. הטלתי על יהושע ויחונן לעבד הצעה של תקנון ואמצעים אירגוניים ותרבותיים לתיקון המצב. הם הבטיחו לעשות זאת במשך השבוע. שיחה עם בן-צבי ואברהם קצנלסון על הרחבת הועד הלאומי. מסרתי להם דעתי על אפשרות למשוך את פ.ר. לעבודה, לאחר שהוא נוטה עכשיו לקבל את קו הפעולה של ההנהלה, אם כי יפ צורך בשיחה יסודית אתו לא רק על קו הפעולה, אלא על קונקרטיזציה יותר מפורטת טל הפעולות. אם יתן יד לקו הפעולה אין לחשוש להתערבותו בענינים הפוליטיים, להיפך יr לשתפו בדיונים הפוליטיים של ההנהלה. נסיתי להביא אותו היום לירושלים, אבל הוא כבר עזב את תל-אביב. מחר או מחרתיים תתקיים פגישה אתו. שרתוק חזר אחה'צ מלונדון. כמעט לא יאומן שאתמול בצהרים עוד היה במשרד בגריט ראסטל שטריט, והספיק עוד לשהות כל הערב אמש בוורשה ולהגיע הבוקר לתחנת האוירונים בלוד. גם הוא מספר גדולות על נאומו של רדינג בבית הלורדים, שבו הזדהה רדינג בשלימות עם עמדת המשלחת היהודי בועידת לונדון. {0167-25} מ9:00- בערב עד 12:30 מסיבה עם חברים ירושלמיים: חברי מזכירות הסניף, הועד הפועל של המועצה, הנהלת הסיעה בקהילה, ביניהם: בן-צבי, ד'ר טון, קרונגולד, שמעוני, חקלאי, לוי יצחק ועוד. למעלה מ25- חברים. חקלאי פתח בשורה של הערות על שאלות המקום הכרוכות במצב הפוליטי החדש: א. עירית ירושלים, טרם נתקבלה תשובת המושל לתביעת ראש עיריה יהודי, אבל יש להניח שהתשובה תהיה שלילית ותעמוד השאלה של אי-תשלום מסים. דבר זה לא יהיה קל, אם לדון לפי מאמרו של הרב בלוי ב"קול ישראל" ולפי העמדה של הבעלי בתים ו"מצילי המולדת" על ידי הקמת "ועד עליון". עומדת השאלה כיצד יבוצע אי תשלום חמסים, מה יעשו כנגד המסרבים ב. נתעוררה שוב שאלת עיריה יהודית נפרדת, יש להקים מוסד שיטפל בענינים המוניציפאליים.בטרם שניגש לכל פעולה שהיא, לכל פעולה רצינית יש ג. החולשה הכלכלית של ירושלים. רוב המאמצים הוקדשו עד עכשיו לתל-אביב ולחיפה. ירושלים מפגרת ויש לדאוג לביצורה הכלכלי של ירושלים, לריבוי מקורות הפרנסה,יצירת ישוב סביב העיר, להפנות חלק של העליה החדשה לירושלם. מצב העבודה והפרנסה בירושלים בכל רע, כמעט כל עבודת הבנין שבתה, יש כ800- מחוסרי עבודה, מצב זה עלול להכשיל את פעולתנו הפוליטית, ד. ירושלים היא מרכז ההנהלה הפוליטית, אולם הישוב היהודי בירושלים אינו מתאים לביצוע פעולותציוניות. ההמון כאן נוח להתלקח, אבל בלתי מוכשר להתמדה. יש צורך בהשבחת הישוב ירושלים על ידי עליה חלוצית. עד עכשיו כמעט שלא באו מעפילים לירושלים, ה. הקהילה צריכה להיהפך לגורם פוליטי. בבחירות לקהילה היתה פסיביות גדולה אפילו בתוך ההסתדרות. יש להפעיל את מועצות השכונות. החברים עד עכשיו לא התענינו בשכונות, יש להקים תאים בכל שכונה וטבונה, לבוא במגע עם כל השכונות והעדות בעיר" ו. עדות המזרח תובעות טיפול מיוחד. הנוער של עדות אלו מוזנח ומופקר. ביום ההפגנות השתתפו בני העדות בזריקת האבנים, ביניהם היו גם חברי ההסתדרות לבושים חולצות כחולות. ז. לא נאמר עד עכשיו לנוער מה עליו לעשות. הנוער שלנו מבין שהריגת ערבים אינה בקו פעולתנו, אבל גם הנוער שלנו נתון במבוכה, אם כי סוכן להשמע ולעשות. יש צורך בשיתוף הסתדרויות הנוער בביצוע התכניות סל הועד הלאומי וההנהלה, הנוער מחכה להוראות. {0167-26} ח. "הפועל" בירושלים חלש. כל בחור מוכשר נכנס לשורות האירגון, אולם דווקא בירושלים יש צורך באירגון חזק של "הפועל". ט. גם באירגון יש מבוכה, אם כי בימים האחרונים הוטב המצב, אבל בימים האחרונים היה קשה להשתלט על השורה. העיקר: יש להגיד דברים ברורים, מח אגו רוצים ומה אין אנו רוצים. יש צורך שהדברים יוסברו לציבור, מחכים למעטים. כך שואלים מדוע לא התחילו לארגן את הנפקדים. דברו עוד החברים שמעוני, בר-חיים, ארליכמן, לולו, דינה, בן-צבי. הבעתי שביעת רצוני למגיפת זו, כי זה מזמן לא היה לי מגע עם הענינים הפנימיים של התנועה, לא בירושלים ולא במקום אחר. ראיתי צורך להעיר הערות אחדות על השאלה הפוליטית בכללה ולאו דווקא זו הכרוכה בירושלים. למרות ההתרגשות העמוקה בישוב ובעם, נדמת לי, שעוד לא העריכו את כל כובד תמכת שהוכינו, ואין להתפלא על כך שעדיין לא חתגבש הקו של המחשבה ושל הפעולה, לא בישוב בכללו ואף לא במפלגתנו. אם כי הדברים הולכים לאט- לאט ומתבהרים. מזמן ששבה המשלחת מלונדון היו הרבה דיונים ומתגבשות- לכל הפחות במפלגה - עמדה פוליטית, אבל אין להגיד שאפילו המפלגה כבר השתחררה מהמבוכה. טבעי הדבר שבישוב כולו גדולה המבוכה, כי כאן יש גם בלבול בזדון, המלווה נרגנות ומכוון לחתירה תחת ההסתדרות הציונית והנהלתה. ויש להבין את המצב בישוב והקשיים הכרוכים בקו הפעולה, שנקבע על ידי המוסדות. יש סתירות בלתי נמנעות בישוב. כל הזמן היתה סתירה בין מה שקוראים ימין ושמאל, טבעי הדבר שהוא עכשיו התחדד, אם כי הסכנה הכללית היתה צריכה להפחיתו. לא בכל 100% אשם הימין, כי יש ששומעים גם אצלנו הד דברים שנשמעים יום-יום בעתון "הבוקר". כשם ש"הבוקר" חושש מליכוד הישוב תחת דגל ההנהלה, יש בתוכנו המפחדים מכל מסגרת כללית ופעולת אחידה בישוב, ויש פחד הדדי: השמאל מפחד מהימין והימין מפחד מהשמאל. לניגודים שבין שני המחנות האלה נוסף ניגוד חדש, הנינוד בין שני ה"קווים". קו של התנגדות אקטיבית ונועזת וקו התנגדות פאסיבית או מילולית. המחיצה בין שני קווים אלה אינה עוברת בדיוק בין הימין והשמאל. סמילנסקי {0167-27} הוא אחד האידיאולוגים של הקו הפאסיבי, אבל גם בקרב הפועלים יש הנוקטים בקו זה. אין סמילנסקי נוקט בשיטה זו מתוך אינטרסים פרטיים וכבעל-פרדס. ברור לי שזו היא הכרתו הכנה כציוני, ויש לכבד את אומץ לבו להביע עכשיו בפומבי רעיונות בלתי פופולאריים, אולם יש רבים הנגררים אחרי קו זה מתוך אינטרסים פרטיים. הקו השני לא הוגדר ולא הוסבר בפומבי מטעמים מובנים. יש ניגוד שלישי, ניגוד בין הצורך והיכולת. לציבור היה צורך רב עם פירסום הספר הלבן באיזה מעשה גדול, שיפיל בבת אחת את הספר הלבן. אולי אפשר היה לעשות זאת אילו היה ציבורנו מוכן לכך, אבל עובדה היא שמעשה רב זה שהיה יכול להפיל את חומת הספר הלבן בתקיעת שופר איננו. הספר הלבן מחייב מלחמה עקשנית, מרה ומלוכדת. גם הממשלה לא הגיעה לספר הלבן בקלות. המזימה של הספר הלבן מתרקמת כבר יותר משנה, והממשלה היססה לפני ועידת לונדון, בשעת ועידת לונדון ולאחריה, ורק אחרי הרבה כרכורים ופקפוקים נתפרסם סוף סוף הספר הזה, אבל פירסומו עוד אינו אומר ביצועו. הספר הלבן צריך עוד לעבור כמה שלבים. שלב אחד הוא עבר כבר בפרלמנט, השלב השני יהיה ועדת המנדטים, השלב השלישי חבר הלאומים,ואולי עוד הפעם הפרלמנט. וגם אחרי שהוא יקבל את כל הסאנקציות הספר הלבן לא יתגשם בבת אחת. זוהי תכנית לחמט ולעשר שנים. איש אינו יודע מה יהיה בעוד עשר אפילו בעוד חמש שנים. הגשמת הספר הלבן לא יהיה קל. אפילו אישור התנגש בהתנגדות גדולה מאוד. שום צעד של הממשלה הנוכחית לא נתקל בהתנגדות כל כך גדולה. אמנם, הרוב הצביע בעד הממשלה, אבל זה היה רק רוב אריטמטי. אלה שעמדו נגד הספר הלבן יש להם משקל רב באנגליה: כל האופוזיציה, העתונות הגדולה, ראש הכנסיה, מי שהיו ראשי הממשלה וחבריה, מפלגת הפועלים, מפלגת הליבראלים, מפלגת השמרנים.מוריסון הודיע בשם מפלגתו, שאישור הפרלמנט לא יחייב אותם אם יגיעו לשלטון. אין זאת אומרת שיש לבטוח יותר מדי בהצהרת זו. אין לבטוח שממשלה חדשה תבטל מיד את הספר הלבן. מוריסון מסר הצהרה זו אחרי הרבה היסוסים, כפי שסיפר לנו דוב הוז אחרי שובו מלונדון. ואין לזלזל בהתנגדות רבת משקל זו, אפילו שני חברי הממשלת חשתמטו מההצבעה. ואנו רואים שגם אצל הממשלה האנגלית, שיש לה רוב עצום כזה והיא עכשיו כמעט השלטת בהשפעתה בכל הארצות שמחוץ לציר רומא-ברלין כל כך עצומה, שגם ממשלה זו אינה יכולה בנקל ובמהירות לבצע תכניותיה. המוסדות שלנו אין להם הכוח של הממשלה האנגלית ורק תמימים או אוילים יכולים לחשוב שביטול הספר הלבן יהיה מלאכה קלה.לא כל מה שאנחנו צריכים לעשות יש ביכלתנו לעשות, לא מפאת האמצעים, לא מפאת האנשים ולא מפאת המסיבות {0167-28} האקטיביות. דוגמא: רבים עכשיו הדורשים פקודה, אבל אלה הדורשים לתת פקודות צריכים להיזהר במתן פקודה, אם אין להם הבטחון שהפקודה תתמלא. וכבר ראינו שאלה שדרשו מאתנו פקודות נרתעו לאחור כשקיבלו פקודת ראשונה בענין עירית ירושלים, כי יש, לצערי, ניגוד בין האומר והעושה. כולם מדברים עכשיו גבוהה-גבוה, אבל לא כל אלה מוכנים לקיים את דבריהם במעשים. ואי- אפשר לבנות קו פוליטי על התלהבות רגעית, על התלקחות הרגשות. יחד עם כך אני מבין, שיש כוח בישוב כדי הכשלת המדיניות של הספר הלבן, ומגיוסו של כוח זה וכיוונו במסלול הנכון תלוי הדבר, וזה אינו מן הדברים הקלים והפשוטים. עלינו למצוא בתוכנו כוח ותבונת להחליט - אם לא לבטל - את הניגודים בין הימין והשמאל ולגבש קו פוליטי, שיתקבל על דעת הכוחות המכריעים בישוב, אם כי יש להשלים מראש עם העובדה שקו זה לא יהיה נחלת כל הישוב. אחד החברים הפקחים בתוכנו סבור, שעלינו לנהוג בקביעת הקו על פי חוק המינימום שבחקלאות, רק אותם המעשים שכל הישוב יעמוד מאחוריהם עלינו לעשות. זהו רעיון מוטעה ומסוכן. בפוליטיקה שולטים חוקים אחרים מאשר בחקלאות, לא חוק המינימום אלא חוק המכסימום, לא לפי האלמנטים המפגרים והנחשלים, אלא לפי האלמנטים החלוציים והנועזים יש לקבוע את קו הפעולה ואלה יגררו אחריהם את השאר, אם לא את כולם הרי את רוב הציבור, כי יש אינסטינקט בריא בציבור. אם הנועזים והנאמנים בתוכנו יעשו את הצעשה הנכון-ימצאו הד בציבור. גם במסיבה זו אני רואה חברים הנחלקים בנוגע לקו. הקרובים לקו של סמילנסקי-לאלה אני רוצה להגיד מלים אחדות. אינני רואה את הסכנה של הספר הלבן בתכניות טלו לאחר 10 ו5- שנים. אני בטוח שבעוד 10 או חמש שנים לא יהיה זכר לתכנית זו. יתכן שעד אז תהיה מלחמה והכל ייהרס או פני העולם ישונו תכלית שינוי, גם פני הארץ. אם לא תהיה מלחמה לא תאריך ממשלה זו חמש שנים, והמדיניות האנגלית עוד תשתנה ותתחלף עשרת מונים, אבל הסכנה הגדולה של הספר הלבן אינה במדיניות הקונסטיטוציונית שלו לאחר 10 שנים, אלא במשטר ההולך ונוצר עכשיו. אנחנו נכנסים למשטר פוגרומיסטי. עד עכשיו סבלנו מהסידור הערבי, כרגע נעמוד בפני טירור הממשלה. מה שעשו היום לתל-אביב זהו פוגרום. כולנו שוללים את מעשי הטירור של הכנופיה הרביזיוניסטית שנעשו בימים האחרונים, אנחנו דרשנו עונש קיבוצי בעד טירור, לא מפני שרצינו שהערבים ידוכאו, אלא מפני שהציבור הערבי לא עמד נגד הטירור ומבחינה מוסרית הזדהה {0167-29} אתו. תל-אביב לא הזדהתה עם הריגת שני הערבים, כמו שכפר-סבא לא הזדהתה עם התועבה שנעשתה בביר-עדס ולא היה מקום לעונש כזה על תל-אביב. אבל זו היא רק התחלה, תהיינה רפרסיות כלכליות, תהיינה רפרסיות פוליטיות, הפקידות תפעל לפי רוח הספר הלבן כאשר לא פעלה אף פעם לפי רוח המנדט, הנציב העליון, שלא יצא עד הזמן האחרון מארמונו, לא נפגש עם איש, אפילו לא עם פקידיו, התחיל עכשיו לטייל בארץ ולנאום נאומים פוליטיים לערבים, שבהם ניתן היתר ל"מרד" שהם מרדו עד עכשיו. בשביל פקידות זו הישוב היהודי היה רק פרה חולבת לקיים את השירותים בשביל הערבים ואת המנגנון הפקידותי. אינני מניח שחישוב - תהינה דעותיו הפוליטיות מה שתהיינה - ישלים עם המשטר הזה. עד עכשיו נעשו מעשים, שלא רק תנועתנו אנו אלא הישוב ברובו המכריע מגנה אותם, אבל יתכן שייעשו מעשים אשר ימצאו אהדה עמוקה בלב הציבור, גם בקרב האנשים אשר בעצמם לא יעשו את המעשים האלה. יהודי ארץ-ישראל אף פעם לא יגיעו לדרגא של יהודי גרמניה ופולניה. שם הם נרמסים ואינם יכולים אפילו לצעוק חמס. אינני מאמין שיהודי ארץ- ישראל ירדו לדרגא זו,והחוק של סמילנסקי - אשר אצלו הנני בטוח נובע מתוך כוונה ישרה, אם כי לא מתוך תבונה פוליטית מעמיקה, קו זה פשוט אינו ניתן להגשמה. מי שחי ברוסיה הצאריסטית וידע את יחס הציבור למעשים ידועים נגד עריצים, אם גם הציבור עצמו היה רחוק מלעשות מעשים כאלה, יבין מה יהיה הלך הרוח בישוב. קשה להעלות על הדעת שהישוב יסתפק רק בהתגוננות כלכלית, אם כי התגוננות כלכלית היא חשובה וחיונית, ויש לכוון את התנועה הפוליטית למסלול הנכון. הישוב ירגיש שהוא עומד בפני משטר צר ואויב. זו היא אשליה לחשוב שהוא לא יסיק מזה את המסקנות המוכרחות. אנחנו היינו תמיד דרוכים לפעולה קונסטרוקטיבית. בזה היה כוחנו, בז. עשינו את כל החיל, הודות לחיל זה נוכל לעמוד עכשיובשער, אולם השתנו המסיבות. אם כי נצטרך גם להבא, וביתר שאת, להמשיך את פעולתנו הקונסטרוק- טיבית, נצטרך גם להגיב תגובה מלחמתית, אין סתירה בין תגובה מלחמתית ובין מאמצים קונסטרוקטיביים, אין עם יכול לנהל מלחמה, אם חלק גדול של העם אינו יוצר ובונה בשעה שהחלק השני של העם עומד בחפירות. עלינו להסתגל למצב החדש "יד אחת עושה במלאכה, והשניה תחזיק השליח". קו זה קשה להסביר לציבור (א) מפני שהוא קשה בתוכו (ב) מפני הקושי בהסברה. הפה שלנו סגור, והוא מוכרח להיות סגור. {0167-30} אלה השואלים אותנו.מה אתם עושים ומה אתם מתכוננים לעשות, או שהם תמימים או שהם פרובוקטורים, היודע את התשובה יודע שאת המעשה יש לעשות, אבל לא לדבר עליו. תגובה מלחמתית מוכרחה לבוא, כי המשטר האויב שהוקם עכשיו יכריח אותנו לכך. אבל יש כאלה השואלים מי אנחנו שנלחם נגד אנגליה האדירה? ואנגליה עכשיו אדירה כאשר לא היתה זה רבות בשנים. בארצות הדימוקרטיות לא מרשים עכשיו לדבר נגד הספר הלבן, כי די רמז אחד של הממשלה. יודעים אנו את העם היהודי בגולה שגם פיו כבול וגם ידיו כבולות, הישוב עומד עזוב לנפשו ומה כוחו במלחמה זו? בהנחה זו יש הגזמה כפולה. לא שמגזימים בכוחות אנגליה, זהו כוח עצום. ההגזמה היא בכוח העומד מאחורי הספר חלבן. אנגליה אינה גרמניה, בגרמניה איש אחד מייצג את העם, בכל אופן בשעה זו, רצונו - רצון גרמניה, באנגליה הממשלה אינה אנגליה, לא כל אנגליה עומדת מאחורי הספר הלבן. ידי הממשלה אף הן כבולות במידה רבה. הן כבולות מטעמים פוליטיים, הן כבולות מטעמים מוסריים. אם יש שטח שבו אנגליה שלטת, הרי זה הים, אבל אפילו בשטח זה קצרה ידה, ומעפילים באים לארץ. וממשלה זו מוכרחה לתת פקודה חשאית לא לירות באניות המעפילים, הגזמה שניה היא הגזמת חולשתנו. לעומת הכוח העומד מאחורי הספר הלבן כוחנו בארץ אינו כל כך קטן. חישוב עוד לא גילה את מלוא כוחו, לכוח זה יש בני ברית באמריקה וגם באנגליה. גם רבים מאלה שהצביעו בעד אישור הספר הלבן לא הצביעו בלב שלם, אלא בתוקף המשמעת המפלגתית, וכוחנו אנו אינו אפסי, אבל נחוץ שכוח זה יתגלה לא רק בהפגנות התרגשויות. עוד מלחמתנו ארוכה, לא ביום אחד נהרוס את הספר הלבן, לא הכל אפשר לתכן מראש, גם תכניות גאוניות שנעשו על ידי סטראטגים גדולים שונו תוך כדי המערכה. הדבר הראשון שהוטל עלינו הוא לגייס את הישוב במחשבה, באירגון,במלחמה. יש עוד צעד מוקדם: לסלק את המכשולים בדרך הגיוס, המכשולים האלה אינם מועטים, הם נעוצים במבנה הישוב וביחסים הפנימיים אשר בתוכם. הם נעוצים בהרגלי מחשבה שעבר זמנם. אך לא קל לעקור שיגרא מחשבתית, שיגרא מילולית, וגם לאחר שנתרוקנו מתכנס. יש עכשיו בילבול מוח בישוב על ועד עליון. גם דבר זה ידרוש מאתנו מרץ רב עד שנחסלו. אציין רק שני קוים עיקריים של פעולתנו,כל אחד מהם אינו קל ואינו פשוט וכרוך בקשיים ובסתירות פנימיים: (א) עליה, (ב) הקמת אירגון כוח צבאי יהודי. אם נעשה את העליה בתנופה גדולה יצא שכרה בהפסדה. תנופה {0167-31} גדולה דורשת הרבה אמצעים, הרבה מכשירים, וגם הרבה עוז וזהירות. אירגון כוח צבא יהודי בתנאים שהננו נתונים בהם וביחס שיכול להיות מצד הממשלה - אינו דבר קל. עלינו להתכונן להיות בני בריתה של אנגליה אם תפרוץ מלחמה, עלינו להתכונן גם לעמוד בפני אנגליה - זה יעורר סבך מורכב מאוד גם בהרגשות, גם במחשבה וגם במעשים. אין אלה שני הדברים היחידים שעלינו לעשות, לא. אעמוד כאן על תכנית פעולה, אגע רק בשאלות אחדות, מקומיות. אני רואה בירושלים 3 - 4 דברים מרכזיים: (א) נוער, (ב) עדות, (ג) הרים, (ד) עיריה. אתחיל מהדבר האחרון, אני מתנגד עכשיו לעיריה נפרדת. אני חושב את המחשבה להקים עכשיו עיריה יהודית נפרדת לצעד מסוכן ומזיק, אם כי חייבתי תמיד הקמת עיריה נפרדת בירושלים, עוד לפני הופעת תכנית החלוקה, אילו היינו מתרכזים מאחרי המלחמה בהקמת עיר יהודית נפרדת בירושלים היה כל מצבנו אחר, אבל עכשיו נשתנו התנאים, כרגע הדבר המרכזי הוא מלחמה בספר הלבן, ולאור מלחמה זו אנחנו צריכים לראות את כל הצעדים שאנחנו עושים. עלינו להלחם עכשיו על ירושלים כולה, על שלטון יהודי בירושלים, עלינו לעמוד על 100% של הזכיות המגיעות לנו בירושלים. זו היא עיר עברית לא רק לעתיד לבוא אלא בהווה. מדוע נוותר, מדוע נסתלק משלטון אף מפרבד אחד, יהודי או ערבי" שלטון יהודי אין פירושו קיפוח זכיות הערבים,הערבים יקבלו 100% מהמגיע להם, אבל לא יותר מ100%-. עכשיו יש להבין את ערכה של ירושלים במלחמתנו על הארץ" ירושלים אינה סתם עיר, היא אפילו יותר מבירת הארץ, היא עיר עולמים, נחוץ שידע כל העולם, שעיר זו עיר יהודים היא, יהודי עומד בראשה והיהודים נלחמים על זאת.המלחמה על שלטון יהודי בירושלים היא חוליה חשובה במלחמה על הארץ, ידעתי קושי מלחמה זו" ים לנו ענין עם אספסוף, אירגוני בעלי-בתים וקבלנים, הצועקים יום אחד דיקטטורה ופקודות וביום השני הם מפחדים ממוסטאפה חאלדי. אבל לא נרתע ממלחמה זו, מאספסוף זה, נגבש את המרי של יהודי ירושלים, שנתגלה - בצורה נקלה אולי - בימי ההפוגות, אבל הוא נובע מאינסטינקט יהודי בריא. נארגן את כל הכוחות האחראיים.ואז ניתן פקודה לאירגוני הבעלי בתים. {0167-32} במלחמתנו הפוליטית בירושלים יש לשים לב באופן מיוחד לנוער ולעדות המזרח. הנוער הוא המשען העיקרי במערכה הקשה. לא כל הגילויים של הנוער בימים אלה היו גילויים חיוביים, היו גילויים של מרי אמיתי והיו הרבה גילויי אנרחיה ורפיון שהתלבשו בפראזות קלות. אבל אפשר ללכד את הנוער במלחמה אחראית וקשה. אם היו ילדים עזובים שזרקו אבנים, אנחנו אשמים בכך, לא דאגנו להם. יש צורך שחברינו ילכו לשכונות הנידחות, יבואו במגע עם השכבות הדלות, עם עדות המזרח הם גם מסוגלים להיות כוח לוחם, העומד באמונה לימין מצילי המולדת. הכל תלוי בגישתנו לציבור זה. ובהרים אני מתכוון ליצירת ישוב סביב ירושלים. על הקהק'ל לרכוש עכשיו כל הר וכל גבעה בסביבת ירושלים, אפילו אם הם סלעים קרחים. נביא אדמת חמרה מרחובות ונכסה את פני הגבעות, אסור שקרית ענבים ומעלה החמישה ישארו בודדים. יש לשתף את הנוער בירושלים בביצוע הפעולות שייעשו מחוץ לירושלים, על חוף הים, על פני הגליל, נחוץ שחלוצי העמק יבואו לירושלים. החברים העובדים במוסדות המרכזיים צריכים עכשיו לעמוד בקונטאקט קרוב עם הציבור בעיר זו, הישוב הירושלמי אמנם לא יכריע במערכה, שבה יעמוד הישוב, גורל המערכה שלנו תלוי יותר בחוף הים, אבל ירושלים היא ירושלים ואחריות מיוחדת רובצת על כל חבר ועל כל צעיר בעיר עולמים זו.