יומנים > יומן - מלא 05/06/1939

{P001} {0167-10} ירושלים 5.6.39 ב9:00- בבוקר ישיבה קצרה של ההנהלה. הנהגנו מנהג חדש, שאם יתקיים יהיה לברכה להנהלה ולעבודתה. הגבלנו את זמן הדיבור ל5- דקות. ועדת השלושה, שהתאספה אתמול אחה'צ, סכמה את מסקנותיה: (א) תוקם מסגרת אחידה לחינוך הספורטיבי טל הנוער היהודי בארץ. "המכבי" ו"הפועל" יפעלו בתוך מסגרת זו. מסגרת זו תשמש פרוזדור לארגון. (ב) הארגון ישמש לא רק לצרכי הבטחון, אלא גם גרעין של הצבא היהודי. הוא יהיה כפוף למרות ההנהלה. נשיאות כופר הישוב תפקח על פעולתו הכללית. המפקדה תהא מורכבת (א) מנציגות פריטטית טל כל חוגי הישוב; (ב) ממפקד ראשי ממונה על ידי ההנהלה. (ג) בתוך הארגון תקיים יחידה מיוחדת לתפקידים מיוחדים. יחידה זו תעמוד אך ורק לפקודת המפקד הראשי, שיפעל לפי הוראות ההנהלה, בלי שום פיקוח של כופר הישוב. (ד) המינויים בארגון ייעשו על פי הצעת המפקד הראשי בהחלטת המפקדה כולה. במינויים תתחשב המפקדה (1) עם התאמת האיש לתפקידו; (2) שיתוך כל חוגי הישוב. (ה) בתקציב הארגון ישתתפו ההנהלה וכופר הישוב. התקציב של היחידות המיוחדות יהיה על ההנהלה. שפירא ופישמן עוררו בחריפות מיותרת את שאלת שיתוף "הפועל המזרחי". ההנהלה דחתה את ההחלטה עד לאחר הפגישה עם נשיאות כופר הישוב. דנו אח'כ בצרכי העליה וקבלנו את המסקנות שהוצעו על ידי מחלקת העליה: (א) למלא את ידי ד'ר סנטור שבזמן בקורו באמריקה יטפל בהשגת כספים. (ב) אם כופר הישוב יסכים לכך יופרשו סכומים ידועים מהכנסות כופר הישוב לטובת העליה. (ג) לערוך אוסף כספים בחו'ל אצל בודדים ומוסדות לעזרת פליטים. (ד) על חשבון ההכנסות המשוערות תסדר ההנהלה מלווה של 25,000 לא'י, שישמש בשביל הון חוזר ורכישת סירות וספינות. (ה) הפעולה תתנהל על יסוד העקרון, שהעולים עצמם יכסו את הוצאות הדרך, בתוספת -.3 לא'י על חשבון הסידור הראשון בארץ. יוצאים מן הכלל העולים מארצות ה"רייך" הגרמני. {0167-11} 5.6.39 (ו) יאחזו באמצעים למנוע שימוש לרע, והם' 1. ועדות ממונות על ידי ההנהלה תפקחנה על גבית הכספים; 2. יתמנה פקיד מיוחד שעל שמו ישולחו כל כספי העולים; 3. יוטל איסור מוחלט על מסים ותשלומים מלבד אלה שייקבעו על ידי ההנהלה, 4. המפלגה שתעבור על ההוראות ותקבל כספים מהעולים תיענש ותוצא לזמן מסוים מתוך סידורי העליה. בדבר המלווה הוחלט לשאול את דעתו טל גזבר ההנהלה. (מיד לאחר הישיבה שלחתי ללונדון טלגרמה זו: "בישיבת ההנהלה הבוקר החלטנו על אוסף כספים מיוחד בארץ ובגולה לצרכי העליה, לא במגבית עממית אלא אצל יחידים ומוסדות, כגון הלוקיישון קאמיטי ועוד למען אפשר עליה מורחבת מיד. החלטנו ללוות 25,000 על חשבון הכנסות אוסף. הברק דעתך") בישיבה נמסרו מספרים מענינים על העליה. במשך החדשים האחרונים עלו בסך הכל 8,630. מאלה נתפסו והושארו בארץ על ידי הממשלה 2,051. מלבד כל אלה נתפסו והוחזרו לחו'ל 1,270. עסקו בעליה זו 4 גופים (א) רביזיוניסטים, (ב) קואליציה, (ג) אנשים פרטיים, וה-(ד) הסתדרות. א הורידו 3,150, מאלה נחפסו אבל נשארו בארץ 205, מלבד אלה נתפסו והוחזרו 730. ב הורידה לארץ 200, מלבד אלה נתפסו והוחזרו 260. ג העלו 1,740, שמהם נתפסו אבל נשארו בארץ 1,440, מלבדם נתפסו והוחזרו 280. ד העלו 3,540, מהם נתפסו ונשארו 406. משטרן קבלתי תקציב בשביל ההתישבות בחמדיה בסכום של 7,500 לא'י, מזה לביצור 475 לא'י, לציוד 800, לשיכון 890, לציוד חקלאי 1,200, לקידוח 1,800, להכנת הקרקע 500, החזקת המחנה לארבעה חדשים 500, למדידות ותכניות 300, הוצאות העליה 250, סידור דרך זמנית 300, מכונית 450, הוצאות בלתי נראות מראש 335. אם כי דרשתי ממני לצמצם עד כמה שאפשר את התקציב, הודיעני שהדבר לא יתכן. הזמנתי את הרצפלד ורוכל. הם הגיפו לי תקציב ל4,000-, אבל לאחר שיחה התברר שאין הבדל בין שני התקציבים, כי גם הם מניחים שנחוצות כ3,000- לירות לקידוח וצרכים אחרים. {0167-12} 5.6.39 סידרתי על ידי מ. גרדון, שיזמין ליום ד' לאחה'צ את כל מרכזי הנוער וארגוני הספורט היהודים לשיחה מוקדמת לכינוס כל ארגוני הנוער והספורט, שיתכנס על ידי ההנהלה בשבוע הבא. ------------ כששב דוב הוז מלונדון םסר לי, שמתוך שיחה עם חברי הועדה המתמדת נראה לו שיש לחשוש שבהופיע מיניסטר המושבות מלקולם מקדונלד לפני הועדה; ימסור להם ידיעות כוזבות על עמדת היהודים בועדית לונדון, ויש צורך שאחד מחברי המשלחת, שהשתתף בועידה ובקי בכל המשא והמתן, יממצא בג'ניבה בכל תקופת הדיון בועדה המתמדת. האיש היחידי המתאים לכך הוא שרתוק. הציעו לי שאשרוש ממנו לדחות את שובו לארץ וללכת לג'ניבה. שלחתי לו שלשום טלגרמה ברוח זו" אך הבוקר קבלתי ממנו תשובה טלגרפית: "מאוחר לשנות, אגיע כמסודר". ---------- ד'ר רופין הודיע לי במכתב קצר שמצב בריאותו הורע וגם טמיעתו לוקתה וקשה לו להשתתף בישיבות ההנהלה ועל פי פקודת הרופא לא ישתתף בישיבות במשך חודש ימים החל מה1- ביולי. ----------- יהושע גורדון מסר לי ידיעות מרגיעות במקצת על יחס השלטונות לכוחות ההגנה היהודים. לפי פקודת מפקד הצבא בגליל לא תהיינה כל תוצאות לשרפה שפרצה ב2.6- באילת השחר. גם אין לחשוש - לפי שעה בכל אופן - לפירוק הנשק. ידוע לו, שמושל הגליל, מר צ'מפיון, דואג לנקודות החדשות, המחוסרות לגמרי אמצעי הגנה ופנה בענין זה למפקד הצבאי, אבל ללא הצלחה. בשיחה עם הנציב העליון הביע צ'מפיון דעתו, שאם הממשלה החליטה לבלי תת אמצעי התגוננות לנקודות החדשות המוקמות בלי רשיון, הרי דבר זה מחייב להפריע בכוח את הקמתן של הנקודות, אחרת תוטל האחריות על אסון העלול לקרות למתישבים על המשטרה. לפי השמועה ענה הנציב העליון שמעיינים עכשיו בשאלה אם למנוע הקמת נקודות חדשות בכוח. לפי השמועה הגיד הנציב באותה השיחה, שהספר הלבן זוהי המלה האחרונה טל המדיניות הבריטית בא'י. ----------- ב3:00- ירדתי לתל-אביב על מנת להפגש עם פ.ר. ולהשתתף בישיבת מרכז המפלגה. {0167-13} תל-אביב 5.6.39 ישיבת המרכז שנועדה ל4:00- התחילה רבע לפני 5:00 ונמשכה עד אחת בלילה. דנו בעיקר על ענינים ארגוניים ועל דרכי ליכוד הישוב. נשמע גם דו'ח מענין מדוב הוז על לונדון, בעיקר על ההכנות לוויכוח, רושם הוויכוח והעמדה של מפלגת העבודה. נאלצתי לעזוב את הישבה באמצע, כי בשעה 9:00 בערב קבעתי ישיבה עם פ.ר. השיחה אתו נמשכה שעתיים. כוונתי היתה לברר אתו שתי שאלות, הנראות לי בשעה זו כשאלות המרכזיות שלנו. (א) מה לעשות נגד הספר הלבן, (ב) כיצד לאחד את הישוב סביב המעשה. אולם נטעה הראשונה היתה דעתו של בן-שיחתי מופנית לענינים אחרים, לרוגזה ולזעף על היחס הרע כביכול אליו, ביחוד מצדי, ובמקום להביע דעתו על שתי שאלותי, המטיר עלי קובלנות וטענות: למה אין מתיעצים אתו, למה פועלים בלי ידיעתו, למה מתנגדים למעשיו, למה לא עזרו לו להקים את ועד החמישה, למה מתנהלת פעולה ערבית שלא כתכניתו וכו' וכו'. לזעפו גרמו גם ידיעות לא מדויקות שקבל בשבוע שעבר על ידי מר רוקח בנוגע ליחסי לדיון שנתקיים בתל-אביב במשך 3-2 ימים על הקמת ועד החמישה. סיפרתי לו שביום ג' שעבר, רבע שעה לפני 5:00, טלפנתי לרוקח אם הוא יכול לבוא לירושלים, כי יש לי צורך לדבר אתו ואין ביכלתי לבוא לתל- אביב. רוקח הבטיח לענות לי למחרת היום עד לשעה 12:00. מיד אחרי זה נתקיימה ישיבת ההנהלה, שבה מסר בן-צבי על הדיונים שנמשכו זה יומיים בתל-אביב בין המפלגות ושנסתיימו בהצעה להקמת ועד החמישה. אינפורמציה זו הדהימה את כל חברי ההנהלה, ובתוכם אם אותי, כי לא היה לנו כל מושג על דיונים אלה, אם כי המרחק בין תל-אביב לירושלים אינו גדול וקיים נם טלפון בעולם. למחרת בא אצלי ב.כ. והוסיף לי פרטים על חילוקי הדעות שבקרב החמישה בדבר קו הפעולה. קו א' של משה סמילנסקי: התגוננות כלכלית, אי שיתוף פסיבי עם הממשלה, המשכת העליה וההתישבות בלי להתנגש בממשלה, התנגדות לפוליטיקה ערבית, שיש לה איזה קשר שהוא עם הספר הלבן או אם תומכי הספר הלבן, המשכת ההגנה מתוך הבלגה, השארת כל הענינים הפוליטיים בידי הנהלת הסוכנות והקמת ועדה כלכלית על יד הועד הלאומי. קו ב' של פ.ר.: התגוננות כלכלית, מלחמה אקטיבית בטירור, אי התגרות בממשלה, הרחבת הועד הלאומי או הקמת ועדה מיוחדת שתעסוק גם בענינים פוליטיים כלליים, שעוסקת בהן הנהלת הסוכנות, פוליטיקה ערבית מתוך קואפרציה עם פאכרי. {0167-14} 5.6.39 ג', קו מטושטש של רוקח, שיש בו יותר מהתחמקות מאשר מתכנית של פעולה מעשית, בין לחיוב והן לשלילה, תמיכה בהצעת פ.ר. על הועדה או הרחבת הועד הלאומי, שיעסוק גם בענינים הפוליטיים. קו של ב.כ. התומך בשאלה הכלכלית בעמדת סמילנסקי, השולל פוליטיקה ערבית עם פאחרי, אולם יחייב מלחמה אקטיבית בספר הלבן. ב.כ. בא לירושלים לשמוע דעתי (א) על קו הפעולה, (ב) על היחסים בין ההנהלה ובין הועד הלאומי המורחב או ועדה מיוחדת על יד הועד הלאומי אני אמרתי לו: (א) קו פוליטיקה מלחמתית אקטיבית במדיניות הספר הלבן; (ב) שלילת שיתוף פעולה עם הערבים התומכים בספר הלבן וצימצום הקואופרציה שלנו עם הערבים בשני שטחים (1) מלחמה נגד הטירור והמופתי; (2) פעולה נגד חוק הקרקע לפי הספר הלבן. (ג) ליכוד הישוב לשם התגוננות כלכלית בצירוף החוגים שאינם משותפים בועד הלאומי לועד הלאומי בתנאי שההכרעה בענינים הפוליטיים, כאשר בעבר, בידי הנהלת הסוכנות. בדברים אלה חזר ב.כ. לתל-אביב על מנת להשתתף בישיבה של ועד החמישה, אך בשובו נודע לו לתמהונו כי פ.ר. ביטל את הישיבה. ואני בעצמי שמעתי באותו ערב בתמהון שכאילו ועד החמישה חיכה לי בתל-אביב, בשעה ששום איש לא הזמין אותי לבוא וב.כ. רק שאל דעתי עלהקו ועל היחסים בין הועד הלאומי המורחב ובינינו. אשר לשאר הטענות של פ.ר. הרי במשך כל השנים האחרונות נעשו מצדי ומצד חברי מאמצים מתמידים לשתף אותו בכל הדיונים הפוליטיים גם בהיותו בארץ וגם בלונדון, ואני בעצמי הייתי דן אתו על הענינים זמן רב לפני ועידת לונדון, בימי ועידת לונדון ולאחריה, ולצערי, נתגלו בינינו חילוקי דעות גםבשטח המדיניות האנגלית וגם בשטח המדיניות הערבית, ושאם כי בשעה קשה זו אני עומד עוד ביתר שאת על הצורך של ליכוד כל הכוחות בישוב ובתנועה, הרי עכשיו אני תולה את הליכוד הזה בתנאי יסודי: ליכוד לשם קו פעולה מלחמתית נגד המדיניות החדשה. אשר ביחס אליו לא תתכן שום פשרה, אפילו לשם שלום פנימי, אולם אפשרי שיתוף מלא גם בין בעלי פלוגתא פוליטית בשטח ההתגוננות הכלכלית, למשל, עם סמילנסקי שלא אתפשר אתו על הקו הפוליטי, אבל יש צורך לעבוד אתו יחד בשטח הכלכלי. {0167-15} 5.6.39 אשר לטענתו פלא התיעצתי אתו על דבר הפוליטיקה הערבית ושהוא מוכן לשמיע את דעת ההנהלה ועד עכשיו עבד על דעת עצמו, מפני שלא היתה קולבורציה, הזכרתי לו כמה וכמה הזדמנויות, שבהן שוחחתי אתו על הפוליטיקה הערבית. " הזכרתי לו שאני התנגדתי להבאת ראג'ב נאשאשיבי ופאחרי ללונדון, כי לא היה לנו צורך שבלונדון תופיע משלחת ערבית, שיש לה הזכות להתימר כנציגות כל ערביי ארץ-ישראל. הזכרתי, שעוד לפני הופעת הספר הלבן שללתי את הפעולה שלו עם פאחרי ויעצתי לו לטפל לא עם ערביי ארץ-ישראל ולצמצם את קשריו רק עם האמיר ועם ערביי עבר-הירדן. אנחנו איננו יכולים להושיט עזרה לקבוצה ערבית הרוצה לעשות קריירה על יסוד הספר הלבן. יש סכנה רצינית שכמה חוגים יהודים ימצאו היתר לקבלת הספר הלבן באמתלא, ששליש יהודים ושליש אנשי פאחרי יהוו רוב במדינה העצמאית. ההנהלה תוסיף לעמוד בקשרים'עם אותם החוגים הערבים המוכנים (א) לפעול נגד המופתי ונגד הטירור; (ב) לפעול נגד מדיניות הקרקע של הספר הלבן, אבל לא יותר. פ.ר. התלונן על דברי בהנהלה, שכאילו בעלי ה"וועסטעד אינטערעסט' עלולים לעמוד נגד מלחמה בספר הלבן, ושכאילו מניתי בין אנשי ה"וועסטעד אינטערעסטי את מגהלי חברת החשמל, את הפרדסנים ואחרים. פ.ר. טען במרירות שהוא לא בא לארץ-ישראל להקים לעצמו מפעל גדול, אלא כל חייו מוקדשים לשירות האומה. הוא תמיד מוכן לעזוב את משרתו אם צרכי העם ידרשו זאת, והוא התלונן קשה על הדברים שהופיעו ב"דבר" בדבר אי-יכלתו להכנס לועד החמישה מפני צרכי מפעל החשמל. אמרתי לו, שלא רק בהנהלה אלא בהיותי בלונדון, בשיחותי עם המשלחת הארצישראלית, הבעתי דאגה קשה שההתנגדות הנמרצת, המאחדת את כולנו כלונדון, להצעות הממשלה, עלולה להתקל בארץ במכשולים פנימיים. ולא פעם ציינתי בהזדמנויות שונות, שכרגע מוכרחים להכריע מה קודם: הישוב או הציוניות. אם כי לדעתי הישוב הוא כפגע המשען העיקרי טל הציוניות ורק בכוחו להציל את עתידנו, חדי יש סכנה שמתוך דאגה נאמנה לשמירת הקיים, יוועסטעד אינטערעס" בלע'ז, שחם לא רק במפעל החשמל ובפרדסים, אלא גם במשקי הפועלים ובבתי- החרושת בעיר, יסתלקו מהעיקר, ממלחמה על זכיות העם היהודי ועל האינטרסים הגדולים טל הציוניות, אשר בשבילם כדאי וחובה להקריב גם אינטרסים חיוניים של הישוב. ואז חזרתי על שאלתי: מה חושב פ.ר. טיט לעשות נגד הספר הלבן, כי התשובה לשאלה זו - לדעתי - קובעת אפשרות שלשיתוף פעולה אתו בשטח הפוליטי. {0167-16} 5.6.39 פ.ר. אמר שדעתו היתה לפני הויכוח בפרלמנט, שיט לפעול בתוקף, בדם ואש ותמרות עשן, אולם הזמן עבר. לאחר הוויכוח אין לעשות כלום. עלינו להמשיך להתקרב לחוגי הצבא, לשמור על ידידותם, ומשום כך דעתו היא שביום הולדת המלך עלינו לקבל את הזמנת הממשלה. בכוחנו לא נוכל לעשות כלום, נחכה עד שתפרוץ מלחמה ואז ישתנו כל הדברים. על שאלתי, מה היו צריכים באופן קונקרטי לעשות לפני הויכוח לא קיבלתי תשובה ברורה, גם לא התשובה שניתנה לי על ידו, כששוחחתי אתו בענינים אלה לפני פירסום הספר הלבן ומיד לאחר פירסומו. להיפך, הוא סיפר לי שכשמע בחיפה על דבר כל מיני המזימות הטירוריסטיות של הרביזיוניסטים, קרא אליו את הבחורים והזהיר אותם שלא יעשו דבר. הסברתי לו את דעתי בשאלה זו, לא רק מה שהיו צריכים לעשות לפני הוויכוח - על זה לא כדאי לדון עכשיו -, אלא מה שיש לעשות עכשיו,ולא לתלות כל תקוות במלחמה, שאינה תלויה בנו ושיכולה להיות ולא להיות, ואיש אינו יודע כיצד תגמר. נחוץ לנו קו פעולה אקטיבית מתוך הנחה, שהסטטוס קוו יימשך והממשלה לא תחזור בה מהספר הלבן. אמרתי לו על הפעולות שיש לעשות מזמן לזמן בשטח העליה וההתישבות ועל ההתכוננות השיטתית בשביל ההכרעה בעתיד, בין שתהא מלחמה ובין שלא תהא מלחמה, התכוננות כזאת אשר תאפשר את הכרעת גורל הארץ בידינו אנו, בכוחנו אנו וברצוננו אנו. קו זה עומד בסתירה להמשכת יחסי הידידות עם השלטונות בארץ, אם כי אני מחשיב את היחס של הצבא האנגלי, אבל יחס זה נאבד אם לא נגלה הגנה נמרצת על זכיותינו כעם, המאמין בכוחו, המגין על כבודו ועל עתידו, ולהיפך - כל מה שנהיה יותר נמרצים נרכוש יותר את הכרתם גם של הצבא וגם של החלקים הכי טובים בעם האנגלי, ואם תפרוץ מלחמה נוכל להיות בני ברית טובים עם אנגליה והצבא האנגלי, גם אם עד אז נגן בכל המרץ על זכיותינו. פ.ר. הביע ספקות במציאות כוחות בתוכנו העלולים לבצע את ההגנה הזאת. אמרתי לו, שכוחות אלה ישנם במציאות והם מוכנים לפעולה, אלא יש רק להדריכם ולציידם. פ.ר. ציין את הסכנה של פירוד בישוב על פי קו של ימין ושמאל. אמרתי לו, שלצערי יש פירוד כזה, אולם קו הפירוד המפחיד אותי הוא לא בין ימין ושמאל, אלא פלוגתא אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם המחיצה שבין ימין ושמאל, אלא שהיא כמעט חוצה את כל המפלגות וכל המעמדות, וזה הפלוגתא בין השלמה ובין התנגדות אקטיבית לספר הלבן. ואם כי המשלימים {0167-17} 5.6.39 ינצלו את הניגודים המעמדיים, הרי יש לסמוך על הנוער, שיעדיף את ההגנה על עתיד האומה על וויכוחים אידיאולוגיים עקרים, שאין להם עכשיו שום ערך ושאפשר לדעתו לגייס את הנוער מכל המפלגות, מכל המעמדות להגנה אמיצה על עתידנו. פ.ר. טען, שבלי ליכוד הישוב מלחמה זו לא תיעשה. אמרתי לו, שהליכוד לשם ליכוד יכול הפעם ליהפך לאסון, אם הליכוד ישתיק את הכוחות האקטיביים שבכל המפלגות, שיתוק זה הרי ייהפך לסם מוות לציוניות. בהשלמה יש סכנה לא רק שהמדיניות של הספר הלבן תבוצע. אלא שהממשלה תעשה וויתורים נוספים ללחץ של הטירוריסטים הערבים. המופתי מנהל עכשיו פוליטיקה מחוכמת. הוא נמנע לפי שעה ממלחמה נמרצת בספר הלבן, להיפך הוא שולח שליחים לג'ניבהאל ועדת המנדטים ואל חבר הלאומים, שיאשרו את הספר הלבן, ולאחר שיהיה מובטח בכיבושים השליליים שבספר הלבן, כלומר בקיפוח זכיות העם היהודי וביטול הצהרת בלפור, יחדש ביתר שאת את המלחמה הטירוריסטית למען סחוט מהממשלה וויתורים נוספים כגון החשת הקמת מדינה ערבית ומסירת השלטון לידו. ואם היהודים ישלימו למעשה - אם גם בעל פה יכריזו על אי-כניעה - אין ספק שהממשלה תעשה וויתורים חדשים. וסכנת עמדה פאסיבית מצדנו עולה על כל הסכנות האחרות, אפילו על הסכנה של פילוג בישוב, שאמנם יש למנוע אותו בהתאמצות מכסימלית, אבל לא בכל מחיר, לא במחיר המלחמה האקטיבית נגד הספר הלבן. פ.ר. לא אמר לי בפירוש שהוא מקבל דעה זו, אבל בסוף השיחה הרגשתי שהדברים נקלטו בלבו. הסכמנו להמשיך את השיחה בהשתתפות עוד חברים אחדים. בצאתי בקש ממני שאפגש עם רוקח ושנסדר "קולבורציה". בצאתי מחדרו הודיע לי בעל הבית, שרוקח טלפן פעמים אחדות. התקשרתי עם רוקח וזה אמר, שהישיבה שהיתה צריכה להתקיים מחר בבוקר בירושלים מתבטלת, כי לצערו אינו יכול לנסוע מחר לירושלים, אולי אפשר שאשאר בתל- אביב וישיבת נשיאות כופר הישוב תתקיים ב8:00- בבוקר בעיריה. הסכמתי לכך בתנאי אם רוקח יקח על עצמו להודיע לכל חברי הנשיאות של כופר הישוב ורוקח הבטיח לעשות זאת. כששבתי למרכז מצאתי אותם יושבים בלי הפסק ודנים על ועדת החמישה. במרכז נתקבלה החלטה לאשר את הצעת הנהלת הועד הלאומי להרחיב את ההנהלה על מנת לשתף בה כל אותם החוגים שכרגע אינם מיוצגים בתוכה, אבל מבלי לפגוע בסמכות העליונה של הנהלת הסוכנות.