יומנים > יומן - מלא 04/06/1939

{P001} {0167-06} ירושלים 4.6.1939 הבוקר בא אצלי מדזיני ושאלני עד כמה נכונה הידיעה, שנתפרסמה הבוקר בעתונים בדבר היחסים של הסוכנות עם הממשלה. ידיעה זו נתפרסמה בשם סט'א. אפרתי, שידיעה זו אינה נכונה ושלסט'א לא נמסרה בשמנו שום הודעה. ליתר בטחון טלגרפתי ללונדון, אם מישהו מחברי ההנהלה מסר איזי הודעה שהיא לסט'א. בישיבת ההנהלה נתקבלה תשובה לוריא, שלא נמסרה שום הודעה לסט'א. מסרתי לעתונים את ההכחשה הבאה. "בעתוני הבוקר נתפרסמה טלגרמה של סט'א מלונדון על קו הסוכנות היהודית ביחסה לממשלה. בטלגרמנ נאמר שהידיעה נמסרה לעתונות "מטעם כמה מנהיגים בשם הנהלת הסוכנות". הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים ובלונדון מודיעה, שההנהלה לא מסרה לסט'א שום הודעה. שום "מנהיג" לא הוסמך מטעם ההנהלה לפרסם בשמה הודעה מעין זו. ההתיעצויות בענין זה בין לונדון וירושלים שמודיעה עליהם סט'א - הן בדויות. הקו שהטלגרמה של סט'א מיחסת לסוכנות אינו מתאים לאמת. סט'א לא פנתה להנהלה לברר אמיתות הידיעה בטרם פרסמה הטלגרמה שלה. העתונים היהודים שאינם רוצים להכשיל את קוראיהם בידיעות כוזבות מתבקשים לפנות לסוכנות בטרם יפרסמו בשמה דברים הבאים ממקורות מפוקפקים". בישיבת ההנהלההצעתי שיחישו הקמת פתי נקודות חדשות במקומות בית שאן, אחת בצפון על אדמת חמדיה, שניה: בדרום בין טירת צבי ובין דרך בית שאן- יריחו. הוטל על ועדה של שלושה. אוסישקין, רופין ואנוכי למצוא את הכספים הדרושים לשם הקמת שתי נקודות אלו. ההנהלה טפלה במשך כל הישיבה מ 11:00- עד לאחר 2:00, בשאלת "הועד העליון" והמבוכה הפנימית בישוב. הבירור לא היה קונסטרוקטיבי ביותר. נאמרו גם דברים שיותר משהם שייכים לענין - הם הכנה לבחירות לקונגרס. המסקנה היחידה היתה להזמין את כל המפלגות הציוניות לישיבה עם ההנהלה לבירור המצב הפנימי והסברת קו הפעולה של ההנהלה. {0167-07} לאחר הישיבה בררתי עם וייץ ושטרן אפשרויות ההתישבות בבית שאן. הדעות בין וייץ ושטרן היו חלוקות. שטרן סבור שאי-אפשר להקים, לפי שעה, נקודה על אדמת חמדיה, כי אין מים במקום, אם כי פרופ' פיקאר שביקר יחד אתם את המקום מקווה, שבשני מקומות אפשר למצוא מים. דעת שטרן היא שמקודם יפ לעשות קידוח, ורק אם יימצאו מים יש להקים נקודה, כי בלי מים לא תתקיים שם טום התישבות. אם יעלו לפני גילוי מים יצטרכו אח'כ לרדת, ומלבד ההפסד הכספי יביא הדבר גם נזק מוסרי. וייץ סבור, שיש להקים מיד נקודה. מים לשתיה אפשר להביא מבית-יוסף, מרחק של 5 קילומטר, ובינתים נעשה קידוחים. דעתי היתה טיט להקים נקודה מיד, כי החשיבות הפוליטית טל תפיסת המקום מיד שקולה כנגד ההפסד המפוקפק אם לא יתגלו מים אח'כ. בקשתי מאת שטרן להגיש לי מיד תקציב בשביל הקמת הנקודה. לדעתו, ידרוש הדבר כ8,000- לא'י. הצעתי לו לצמצם את התקציב עד כמה שאפשר, כי אין אנו מתכוונים להתישבות קבועה - לפי שעה -, אלא להקמת מחבה, אשר לאחר מציאת המים ייהפך נקודה קבועה. בדבר הנקודה בדרום הסכימו שניהם, שאפשר להקים נקודה, אולם נחלקו בדבר קביעת מקום הנקודה. וייץ מייעץ להקים את הנקודה בקרבת מקום לדרך בית שאן-יריחו. שטרן מייעץ להקים אותה במקום יותר קרוב לטירת-צבי. היות שגם וייץ מודה, שמבחינה חקלאית קרבת טירת צבי יותר נוחה. הבעתי דעתי שהנקודה תוקם בקרבת מקום לטירת צבי. נקודה זו לא תדרוש הוצאות מיוחדות, כי בתקציב ההתישבות יש אמצעים בשביל נקודה זו. אח'כ אפשר יהיה להקים נקודת נוספת, קרוב יותר לדרך מול הכפר סמריה. בררתי עם מחלקת העליה השכלולים שיש להכניס בסידור הטרנספורט בחו'ל ובארץ. הקצבתי לשם כך 3,000 פטנט לרכיסת סירות. איש מיוחד יצא למצרים ויברר צרכי העליה ממצרים ואפשרויותיה. הכתבתי לליאו כהן מכתב מפורט לברנדייס על המצב הפוליטי ותכנית פעולתנו המכוונת להכשלת הספר הלבן. {0167-08} יומן - 939 4.6.1 ב6:00- לפנות ערב ישיבה עם גרינבוים ושמוראק לבירור הריאורגניזציה של כוח הבטחון. שמוראק הציע שהארגון ישמש לצרכי הבטחון. רק כלפי העתיד,לאחר 5 שנים, כשתפסק העליה יפעל בתור צבא יהודי. לשם הפעולות התכופות שהחליטה ההנהלה תוקם פורמציה מיוחדת שלא תהיה קשורה לארגון. התנגדתי לקונסטרוקציה זו. תפקידי הבטחון יכולים למלא באופן ממשי רק כוחות הבטחון הליגאליים. למעשה רק הם שימשו הגנה לישוב. עד הספר הלבן לא היה קו חותך בין הכוח הליגאלי והבלתי ליגאלי, כי הממשלה לא הקפידה הרבה, היא הביטה דרך האצבעות על הארגון הבלתי מאושר. עכשיו נשתנה המצב ובלי רשות-קשה יהיה להגן על המושבות והמשקים החקלאיים, כל זמן שיהיה קיים הכוח הליגאלי הוא ישמש הגנה לישוב ונצטרך להקפיד יותר מאשר עד עכשיו לבלי לערבב את התחומים, כי אם יימצאו בחורים בנשק בלי רשיון הם עלולים לעמוד לפני משפט צבאי. הארגון לא יוכל להתקיים אם לא יוטלו עליו תפקידים חדשים, ביחוד בערים ששם נמצא הכוח העיקרי שלנו. מחוסר השתתפות ממשית בהגנה על הכפר היהודי ומחוסר תפקיד פוליטי-השורה לא תמצא ענין בקיומה. רבים יצאו לתרבות רעה, אחרים יעזבו את הארגון. לארגון תהיה זכות קיום רק אם הוא ייהפך מעכשיו לצבא היהודי וימלא תפקידים פוליטיים, נוסף על התפקיד של ריזרבה לכוחות הבטחון הליגאליים, כל זמן שהכוח הליגאלי מתקיים. את הפלוגות המיוחדות אי אפשר לארגן מחוץ לארגון. סידור זה לא יהיה סוד בשביל השורה וזה יכניס דימורליזציה לארגון. פלוגות אלו צריכות להיות מוקמות בתוך הארגון הארגון עצמו ממיטב חברי השורה. רק בצורה זו תשמשנה פלוגות אלו לא כוח מהרס אלא להיפך-כוח מחזק ומדרבן את הארגון כולו, כי כל חבר השורה ישאף להכנס במשך הזמן לפלוגות אלו, וידע שיוכל להכנס לתוך שורות אלו אם יהיה ראוי לכך. יהיה רק הבדל אחד בין הפלוגות האלו ובין הארגון כולו.בשעה שהארגון כולו יעמוד תחת פיקוח "כופר הישוב" - פלוגות אלו תעמודנה רק תחת פקודת המפקד הראשי, ויפעלו אך ורק לפי הוראות ההנהלה. אפילו שאר חברי המפקדה לא ידעו על פעולתן ושום דבר לאי ימסר לשום מוסד אחר. שמוראק וגרינבוים קבלו את ההנחות האלו. שמוראק עורר את שאלת שיתוף כל החוגים בקאדר של המפקדים. הבעתי דעתי, שדבר זה אפשר להבטיח רק אם מינוי המפקדים יימסר כולו למפקדה הראשית, שהיא תורכב (א) ממפקד ראשי, שיהיה לו אמון כל הצדדים {0167-09} והוא יהיה אחראי בפני ההנהלה; (ב) מנציגות פריטטית, שיש לה אמון של כל הצדדים בישוב. המינוי יוצע על ידי המפקד הראשי ויוחלט על ידי המפקדה כולה. תינתן הוראת למפקדה שבמינוי מפקדים ידאגו לכך, טבל החוגים ישותפו, מובן מאליו שיצטרכו לבדוק כל איש אם הוא מתאים לתפקידו. סיכום זה נתקבל בועדה והדבר יוצע להנהלה. ב6:30- נפגשתי עם באי-כוח הנוער ונתתי להם הוראה לכנס במשך השבוע באי-כוח כל הארגונים הציוניים בארץ בהשתתפות "המכבי" ו"הפועל" והסתדרויות התלמידים,לשם מימוש הפעולות שנקבעו בשביל הנוער, בראש וראשונה הקמת המסגרת האחידה של חינוך ספורטיבי לנוער היהודי בארץ בהשתתפות הועד הלאומי. מעמלי "המכבי" ו"הפועל" ינהלו הפעולה, אולם מסגרתהפעולה תהא אחידה. בכל עיר ומושבה תוקם ועדה מיוחדת, שתנצח על החינוך הספורטיבי של כל הנוער בלי הבדל הארגון, יהושע גורדון מסר לי פרטים על המאורעות האחרונים: התברר שבשעת ההרוגים ברכבת - שלושת היהודים וארבעת האנגלים - התעללו בגופותיהם באופן אכזרי, וביחוד בגופות האנגלים. הדבר ידוע לשלטונות. ממקור בטוח נודע לו, שיש מחשבה לקחת חזרה את רשיונות הנשק, פניתנו לאנשים פרטיים בכפר-סבא ובירושלים בתור עונש קולקטיבי על מעשי הטירור מצד היהודים בימים האחרונים. אין עוד ידיעות מפורטות בדבר יחס השלטונות לנשק שחולק במקומות לגאפירים היהודים. לרגל ניתוק הטלפונים והקושי בשיחות טלפוניות אין עוד ידיעות מפורטות מכל המקומות. ממקומות אחדים ידוע שהממשלה לקחה את הרובים הרזרביים והכניסה אותם לתחנת המשטרה המרכזית. בכל גדוד של שוטרים מוספים-יש 40 רובים רזרביים, מכונת יריה ורובה פצצות, שהם עומדים ברשות המפקח האנגלי של הגדוד. לא לקחו מכל המקומות את הרובים הרזרביים, במקומות אחדים לקחו את מכונת היריה ואת רובה הפצצות. בעמק זבולון לקחו אותם והחזירו שוב.