יומנים > יומן - מלא 20/04/1931

{P001} {0085-22} ג' אייר 20 אפריל יום ב' ישיבה עם ועד מושב "גת-רמון" (התחיה). לפני שבע שנים קם הארגון משלשים בעלי משפחה - פועלים חקלאיים ובנאים. נתקשרו עם החקלאים הלאומיים. נוסדה חברת כפר- גנים שקנו 3.000 דונם, והארגון בא בדברים עם קה"ק שתרכוש מאדמה זו חלק בשבילו, מפני יוקר הקרקע - 5 לא"י הדונם - סרבה קה"ק בתחילה. החברים החליטו אז להשתתף בקניה בסכום של 600 לא"י, מלבד הוצאות שונות וקנו 800 דונם (ישנים, לא מטריים), מהשטח הזה לא יצלחו לנטיעות כ250- דונם. הפרצלציה נעשתה ע"ח הארגון.להקמת הבתים נתקשרה עם חברה פרטית, והקימו צריפים. מחלקת המושבות נתנה לכל אחד רק 4 לא"י לצריף. רק אחדים הקימו בתים, (רוב החברים הם מאחרי המלחמה, אך יש גם ותיקים בני 26-20 שנה בארץ). זמן רב לא היו מים, והביאו בחמורים מפ"ת. קה"ק חפרה באר ונתנה צנור {0085-23} ראשי. מבנק הפועלים קבל כל חבר לפני שנתיים 10 לא"י הלוואה לחרישה עמוקה. הלוואה זו כבר סולקה. אח"כ קבלו מהלואה וחסכון 25 לא"י כל אחד, וסידרו צנורות צדדיים. נטוע שטח של 270 דונם, על-יד הבית יש לכל אחד 30 דונם. לאחר המאורעות קבל כל חבר 50 לא"י לשלם בחמש שנים. יש פה 60 פרה הרוב עדריות, מקצתן מעורבות. החברים מתפרנסים מעבודה במושבה. הכנסה מהמשק אין עוד כמעט כלום. חושבים לנטוע גפנים, לגדל חציר בהשקאה. עד היום לא אושרו להתישבות ע"י ההנהלה הציונית, אולם המרכז הכניס אותם לרשימת אלף המתישבים. לכל אחד יש 21 דונם מטר נקי. השנה הורע המצב בעבודה, וגם החובות רבו. בלי עזרה קשה יהיה לקיים את המושב. מלבד אלה המסודרים בעבודה תמידית - קשה להתקיים. יש וכוח במקום: חלק דורש הקטנת השטח בשלושה דונם והגדלת מספר המתישבים בחמשה, חלק מתנגד לכך. ההסתדרות נדרשת לברר שאלה זו ולקבוע עמדה (שאלתי אם החברים יקבלו דעת ההסתדרות - תשובה ברורה לא ניתנה, אבל אומרים שבקשר עם התישבות האלף תוכל ההסתדרות לפתור שאלה זו. יש כאן שאלת הבטחון. קרובים לגדול יהודיה וכפר- ענה. החברים מתמרמרים על שאיש לא טפל אפילו בשאלה זו. בשעת המאורעות החלט בפ"ת שיעזבו את הנקודה - ועזבוה, אולם עכשיו חושבים שבשום אופן לא יעזבוה. במושב יש כבר נוער בגיל של עבודה כארבעים נפש, מלבד ששים ילד. {0085-24} חפץ (23 שנה בארץ, 2 שנים במושב). רוגז על שאלת הקטנת השטח. המחלוקת בשאלה זו גדולה מאוד. כבר עכשיו המרעה לא מספיק, ורועים על אדמת כפר-גנים. שאלתיו אם הוא נכון לקבל את המפתח הקרקעי של התישבות האלף - אמר לא, כי פה יש לכלם משפחות גדולות. שאלתיו אם בארגונים אחרים אין משפחות - ענה: ומה יש בעין-ח. 40 דונם למתישב. לויתן - החברים עמוסים חובות. בכל חודש צריך לשלם למוהל 1,04 לא"י, להלוואה וחסכון 2 לא"י, מלבד המחיה. קובל על ההסתדרות שלא התענינה בחברים ובמצבם ובנוער שלהם. הוא כשלעצמו מסכים להקטנת השטח, בתנאי שהשאר יבוסס, אבל לאחר שהיתה כבר חלוקת קרקעות אין זה דבר קל לחלק שוב ולגרוע מכל אחד 3 דונם. המתישבים הנוספים צריכים להיות נבחרים על- ידי המושב, כי ירצו שהחדשים אף הם ישמרו שבת בפומבי. לקיום המושב יש הכרח לחפור עוד באר. חברים אחדים דורשים קודם כל השכנת שלום בקרב תברי המושב, כי הסכסוך חרוץ ומר - ושמץ מנהו ראיתי באספה גופא, ביחוד בין החברות. נדרשתי לתת תשובה - שלא עלי לתתה. לפנות ערב בקרתי עם גרבובסקי בנוער העובד - והשיחה היתה בעיקר תיאורטית. כמו בתחיה עשינו כפלים מהזמן הקצוב, והבקורים בקבוצי השה"צ והגבעה נתבטלו מפני כך. תברי הבונה באו בטרוניא והתחייבתי לבקרם בשבוע הבא. {0085-25} ישיבה עם מועצת המפלגה. נמכרו על-ידינו 750 בפ"ת, בכלל נמכרו 1.200 (הרויזיוניסטים הפיצו 180). החברים מעריכים שאנו יכולים להפיץ עד 1,400, לשם כך דרושות 17 לא"י. גבעת השלושה (200 חבר) עוד לא לקחו שקלים. ציינתי שנסתיים עכשיו פרק שלא אנחנו כתבנו אותו אבל הוא הטריד אותנו כמעט בלא-פרק המאורעות והפוליטיקא. עלינו לשוב עכשיו לעצמנו ולבצע אח מפעל האיחוד - לכבד מעמד הפועלים במפלגה. היקף המפלגה אינו מספר החברים הרשומים, ודאי לא משלמי המס. בבחירות לכנסת נסתמן היקף המפלגה - עשרים אלף. גודל הסניף בכל מקום - מספר אלה ההולכים עם המפלגה. בפ"ת זהו מינימום אלף פועלים. עלינו קודם כל לגייס את הערים והאקטיבים - נגיד 50 איש בפ"ת - למען הגיע לאלף הפועלים. המס יש להעמיד על מס שנתי. במושבה אולי על 15 גרוש. כל אחד מהחמשים צריך להכיר עשרים חברים, לעקוב את מצבם התרבותי ולטפל בהם ולדאוג שהמפלגה תתן לעשרים ותדרוש מהם מה שיש למפלגה לדרוש ולתת. אנו מפלגת הפועלים היהודית הכי גדולה בעם היהודי. מכריעים בהסתדרות, בישוב ואולי גם בציונות. דבר זה יש להסביר לכל פועל ולדרוש ממנו השתתפות באחריות. בקביעה, בעול ובכיוון. לאורך זמן יחולק הצבור לאקטיביים ולפסיביים, אך גם מהפסיביים מינימום של אקטיביות - מס, נאמנות הסתדרותית, קשר תרבותי, התחנכות. {0085-26} אתמול ניסו לענות על שתי שאלות: יחס הפועל בפ.ת. לציונות, יחסו להסתדרות. במפלגה יש לברר שאלה שלישית: יחס הפועל לעצמו כגורם בציונות ובהסתדרות. שאלה שניה שעל המפלגה לברר - המצב בנוער בפ.ת. ופעולתנו בנוער. שאלה שלישית - המצב בחוגים העממיים מסביב לצבור הפועלים. אינטלגנציה, בעלי- מלאכה. פסיה גורליק נגד הרחבת היקף המפלגה, לא כמות אלא איכות העיקר במפלגה. מחבר המפלגה יש לדרוש מכסימום. הלר מציין שבפ"ת גדל נוער עובד מתוך ילדי התושבים שמוכרחים ללכת לעבוד. חלק מנוער זה הולך ללמוד וימלא את מחנה האינטלגנציה הפרופסיונלית. אלה ואלה נתקלים בסבך השאלות האידיאולוגיות והפוליטיות שבארץ. חלק אינו מוצא מקום במציאות הדלה- והוא נוהה אחרי "מדינה עברית" שבה יהיה לשר פלך, ע"י כך נהיתו אחרי הרויויוניסמוס, החלק הנשאר בעבודה נוהה אחרי תנועת הפועלים. היתה פה תנועה צופית כללית - מבלי פרצוף מיוחד - מבני הפרדסנים והתושבים. כשנוער זה החל להתבגר ונאחזו באידיאולוגיה חל פילוג: בני הפרדסנים יצאו מהצופים ועברו למכבי ולברית, הנשארים מתקרבים להסתדרות. חלק מהם מתקשר עם "החוגים". אלה שנכנסו לברית עובדים ערבים במשקי הוריהם, ולא מחו. יצקביץ - אין אפשרות שכל המעמד יהיה במפלגה. יש עליה - הללו אינם מכירים ומבינים את הענינים בארץ. שאלתי {0085-27} באיזו זכות אנו מקבלים את קולם למפלגה ? אקסלרוז - אם הפועלים אינם מתאימים התנהגותם האישית לצרכי התנועה ותביעות ההסתדרות, הרי זה מתוך אכזבה - לא בציונות בכלל - אלא בהתישבות. וממוסריות בהנהלת ההסת' בפ"ת יש 250 נוער עובד, רק 40 מהם בארגון הנוער העובד, 30 בצופים הכלליים, השאר במכבי ובברית. שפירא - דרוש טפול בפרט - ואשר לנוער הריהו הולך לרויזיוניסם מפני שהמפלגה לא מטפלת בו. מרשק - האיחוד לא הלהיב ולא ביטל הבלתי מפלגתיות. במפלג ה אין דימוקרטיה. היחיד אינו גורם וקובע במפלגה. מפני זה אין מסירות. בבחירות לכנסת הצביעו 4.000 נגד המפלגה - פוע"צ, השה"צ, פרקציה וב500- רויזיוניסטים. אין מספר כזה מסורים כל כך למפלגה. בפ"ת תפקידנו מלחמה על 100% עבודה עברית. לעבודה בנוער דרושה דוגמא מוסרית. אין דוגמא כזו במפעל המפלגה. הלר - אין פה תנאים להקפת הנוה"ע - כי אין ההסתדרות נותנת עבודה. בפ"ת יש 105 חותמים משותפים לעתונותנו (בימי האיחוד היו 1.201) מחברי המפלגה יש רק 22 חותמים. בירחון יש לבטל הספרות היפה. {0085-28} הלר - מחייב הספרות בירחון, כי זהו הירחון היחיד. אולם - רק ונקי. גם דבר אינו מספר. בארץ יש יותר תוכן.פועלים טוענים שאין מה לקרוא בדבר. אין בו בטוי של מנהלי התנועה. בירחון יש להרחיב החלק הפובליציסטי ע"ח הספרות היפה. יש צורך בשבועון. 80 חותמים הם מחוץ למפלגה וההסתדרות. לדבר יש 120 חותם, הארץ 60, העם 50, דואר היום קצת יותר. בוסתנאי נשלח לכל אכר והועד החקלאי מנכה את דמיו. דובדבני סובר שיש לקיים רק הירחון. את השבו עון ממעטים לקרוא. גרבובסקי מציין שסכום מסיו להסתדרות, לקפ"ח, למפלגה, לקה"ק ועוד - הוא 1.70 לא"י לחודש. זה למעלה מרוח הפועל במושבה, ואינו יכל להוציא על העתון. הפה"צ הוא שטחי ובירחון מוצאים ספוק. בערב - אספת האקטיב בירושלם. אחרי פתיחתי - דבר קנדל. אין תחמים בין ההסתדרות ובין המפלגה. החבר בהסתדרות מבקש בה תועלת. ולרוב רק מפני כך הוא חבר בהסתדרות. בהסתדרות יש ביורוקרטיה. אין החברים יודעים מה שנעשה בהסתדרות. כל הענינים נחתכים ע"י חברים אחדים. חברי המפלגה לא יודעים מה עושה המרכז. בשום מפלגה אין החברים חלושים כמו בארץ. ניסני (מורה ספרדי) - אנו מרחיקים את האינטלגנציה {0085-29} והמורים. למשל בדברי ב.ג. בישיבת הועד הלאומי. בקהל יש רושם שרודפים את המורים מפני שאינם בהסתדרות העובדים. כשיעבור החנוך לישוב - היוכל צבור הפועלים להכניס רוח חדשה לחינוך. תלבושת הברית מושכת את הנוער, ביחוד מהעדות המזרחיות. בקשנו מועדת התרבות (החבר זק מהחבר לבני) לארגן בצורה זו. אולם ברוח שלנו נוער - ענו בשלילה. הנוער העובד מפריע לארגן צופים עובדים, שמא לא יעמדו תחת מרותו. יש דרכים אחדים להשפיע על עדות מזרחיות: א) ע"י ההסתדרות במתן עבודה. בענין זה יש תלונות קשות שלא נותנים להם עבודה, ב) בהשפעה תרבותית, ג) ע"י הנוער. פעם היו 200 נערים בנוער העובד - עכשיו נשארו עשרות אחדות. חקלאי - הטענה שמרחיקים אינה אלא כסות לבטלנות ולפסיביות, הבחרות מתלבטת מחוסר מדריכים ומרצים. בשכונות לא נעשית כל פעולה תרבותית - ואין החברים עוזרים. דימוקרטיה לא חסרה - חסרה פעולה. רבין - ב.ג. לא עמד דיו על ענין הנוער. אל נשליך יהבנו על המבוגרים. ב.צ. - מסכים להצעות ב.ג. שאינן חדשות. היו נסיונות כאלה עוד לפני עשרים שנה, ועלינו לעשות זאת עכשיו. עכשיו עלינו להתרכז בארגון הקהלה בירושלם.