יומנים > יומן - מלא 23/04/1931

{P001} {0085-30} ו' אייר 23 אפריל יום ה' בערב אספת חברי הקבוצות בבנין. בא קהל רב. איש שלום - מזכיר האגודה - מציין שקבוצות הבנין, אשר מספרן לפנ י שלוש שנים הגיע לשלושים, מתפרקות. מקודם היו עובדים בהשוואה, עכשיו מקבלים פועלים זמניים וההשואה פסקה. נוצרו "בורסות עבודה" במסעדה, ברחוב. הנסיונות שגעשו ע"י ההסתדרות לתקן - לא הועילו. יש התחרות בהורדת השכר, יש אפילו קבלת פועלים ערבים לעבודה. יש עובדים בשבת. ב8- שעות עבודה יש זלזול כללי. היה מקרה שההסתדרות התקשרה עם קבלן - פרידה - על עבודה מאורגנת, למחרת נתקבל מכתב מקבוצה אחת המוחה נגד זה ואוסרת על ההסתדרות להתקשר על עבודה מאורגנת כי זה מזיק לה. פזי (קבוצת טיחים) - העדות המזרחיות טוענות שאין להם אמון באשכנזים, וצריך שישב איש מהם בלשכה, למען נצליח לארגנם. עוד לפני 7 שנים החליטה קבוצתנו לא לעבוד בסו"ב, אלא ללכת לשוק - והצלתנו. שאלת פרידה מכאיבה. בבנין הנציב עבדו 26 טיחים בעבודה יומית והרגישו עצמם יותר טוב מאשר אצל פרידה, כי המנהל היה חברם, וכולם היו מרוצים. נכון שהתרינו באיש שלום ואני מודיע שנשבור את ההסכם בכל הכוח שיש בידינו, כי מה תעשו לכשפרידה יפר את ההסכם ? הוא אז יפריע בעדנו קבלת העבודה, כי יאמר עלינו שאנחנו לא יודעים העבודה ועבדנו {0085-31} אצלו. העבודה בשבת תחלה אצל פרידה. מי מרוצה מפרידה ? החדשים שבאים מת"א ומחיפה ולא קדחו פה. צריכים לארגן קבוצות חזקות. קוזניצקר - כשנפל סו"ב היו חברים ששמחו, אני ידעתי שדבר זה יתנקם בנו. העמדות שכבשנו - נאבד אותן לאט לאט. יש חברות בעלות הון ענקי - כמו די פרו - שכובשות את הקבלנות בבנין וחרושת, והפועל היהודי מוצא מהעבודה. חברות אלו נתמכות גם ע"י הממשלה. חברות אלו יטרדו גם עליה לא-יהודית (צעקות - פרידה הביא טיחים ממצרים, די פרו לקח טיחים יהודים). מוסדות ההסתדרות אינם דואגים למצב ולא תובעים עבודה וזכיות מהממשלה. הירש - עובדים כפרך, אין פועל מעיז להגן על זכיותיו, וההסתדרות אשמה במצב זה. הסתדרותנו בנויה על אינטרסים משותפים, שלשם כך נחוצה עין טובה, והפעילים צריכים לראות את האינטרסים המשותפים, זהו האידיאליזם האמתי, אידיאליזם זה חסר בהסתדרות בירושלם. ההסתדרות לא עמדה בפרץ. כשקבוצות קבלניות החלו לשלם לפועלים שכירים 30 גרוש ליום - לא מחאה ההסתדרות. כיום קשה כבר לתקן המצב ולהחזיר את החברים למסלול הרצוי. בהסתדרות השתלטה דעה שכך רוצים הפועלים ואין ללכת נגדם. כשהמועצה מחליטה החלטה ומפירים אותה למחרת - משלימים את הדבר. ההתחרות בירושלם היתה אמנם גדולה; גם מצד ערבי וגם מצד העדות. אולם ההתחרות היא בעיקר בין חברי ההסתדרות,ובין חלוצים. השתרר אי-אמון שההסתדרות תעמוד בכל {0085-32} כוחה לימין הצודק. אם רוצים לתקן המצב - מלבד מוסד קבלני שהיה מתקן הרבה - יש להחליט נמרצות, שכל קבוצה קבלנית צריכה לעמוד תחת בקורת ההסתדרות. יש להתאים לכך את אפרט ההסתדרות. כיום אין סניף הסתדרותי של בנין, ואם מצד ההסתדרות לא יבוא מאמץ רציני בצורת העבודה,לא יתוקן כלום. צייטלין (גדוד העבודה ) - פה נתאספו בעיקר בעלי- מקצוע. מחוסר המקצוע ירד ומצבו עלוב. אצל פרידי דאגו רק לטיחים, אבל פועלים פשוטים נתנו לו לקחת אפילו ערבים. למומחים שלנו יצא שם והם מובטחים אבל הפועל הפשוט אין לו יתרון על ערבי. דבר זה צריכים לתקן. נדל (פוע"צ) - פעולת ההסתדרות במשך עשר שנים מתנקמת בנו היום. היו לנו חומר מצוין, אבל לא ניתן לו חינוך מעמדי. נתנו לו חנוך "חלוצי", שבמרכזו עמד בנין הארץ, דת ועבודה. פועל הוא סוף סוף בשר ודם, וכשקצה נפשו בחלוציות הוא עוזב הכל ודואג רק לנפשו. מדברים על סו"ב - אבל אין הרבה פועלים שמאמינים עכשיו בדבר. המשרד הקבלני היה במקום הסתדרות, לעומת הון בין-לאומי יש להקים ארגון בין-לאומי. במשך עשר שנים ביטלתם הארגון ועוד לא מאוחר עכשיו. באתי לפני 4 שנים לארץ ובר-רצון לא רצה לתת לי עבודה. גלעדי (ג"ע) - מאשימים את ההסתדרות - אבל ההסתדרות הננו אנחנו. המצב הורע מפני שהצבור רצה בכך. יש להאשים את מנהלי ההסתדרות בירושלם שלא באו לצבור להגיד שאין זה יכל להמשך יותר. החברים שלמדו המקצוע בסו"ב - אינם רוצים לשמוע על למוד חבר חדש את המקצוע. {0085-33} קובלנוב (ושר) - המצב הקטסטרופלי קיים כבר שנים. הפקרות ואי-שליטת ההסתדרות. כבר היו אספות, מתי נגמור את הענין? אשמה השיטה בהסתדרות. לא נחוצה הסתדרות לשם הסתדרות. מקודם חילקה ההסתדרות עבודה כשהיה סו"ב - עכשיו אין זה, והפועל שואל מה לנו ההסתדרות ? היא צריכה להיטיב את המצב. אילו היו מגשימים אפילו החלטות מפא"י היה טוב. אבל רק מחליטים, אין אמון בהסתדרות. באספה זו יושבים קבלנים. החוזים שעושים הם לטובת הקבלן. נחוצה מלחמה - ולא שתדלנות. השונא היא הממשלה. בחברת החשמל עובדים פועלים יהודים וערבים - ולא מארגנים אותם. אפילו בשטח העדות המזרחיות לא נעשה כלום. היה קלוב של תימנים וסגרו אותו. מירקין - עד שלא ירעב הרעב - הגוי לא יצטלב. עכשיו הרעיב הרעב. עוד לפני חצי שנה נראה הדבר שחברים נעשים קולנים ומנצלים פועלים - ולא עשו להם כלום. שאלנו מדוע אתם שותקים, ענו - משפט החברים אינו מסודר ואטי. דרשו משפט דיסציפלינרי - וגם זה לא יצא לפועל. פה יושבים חברים שהיו נאמנים - אבל הם מנצלים פועלים. אילו עוד הם ייטיבו דרכם. שמעתי שגם בחיפה יש מצב כזה, והוה"פ אישר את הקבוצות הקבלניות. עשו שם שותפות עם רושדי בק - קבלן ערבי עשיר - ענין פרידי אינו כל כך פשוט - כי היום הוא חותם על חוזה, ומחר הוא מצפצף על זה. ההסתדרות אמנם צריכה לעשות חוזה עם קבלנים פרטיים, אבל לא להתחייב לא להתחרות אתו. מר חיים - אין רצפט למצב. אנו בארץ אסיתית, מוקפים {0085-34} המון עבודה זולה, עם קומץ פועלים מאורגנים שרוצים לשמור על גובה החיים. זהו הקושי. אין עכשיו בניה לאומית, אלא פרטית ומפוזרת, שאין להסתדרות השפעה עליה. הכשלון של ההסתדרות הוא בזה שלאחר מפלת סו"ב לא רכזה ההסתדרות את המרץ שנצבר לטובת כל המעמד וחברים בודדים ניצלו זאת לטובתם הפרטית. יש לנו שני דרכים - או נרד איש לחיי חברו או נמצא דרך הסולידריות. לא כדוגמת ארצות אחרות שתנאיהן שונה - אלא בדרך הולמת אותנו. יש פה מקומות עבודה מפוררים, ויש לחפש פה דרך של קואופרציה - זו שקבלנים ונדל לועגים לה. חבר שמשתמט מכל חובות ההסתדרות - אבל הוא משלם מסים, נותנים לו להשאר בהסתדרות. לרוב הגדול שלנו יש הכרה שנצטרך להשאר פועלים - ומי שאיננו אתנו יוצא. סו"ב השפיע על יציבות השוק. עלינו לגרש הקבלנים הקטנים מהשוק ע"י קואופרציה, אינו מאמין במשרד קבלני שיוצר מלמעלה, בלי נושא קבוע. נחוצה קואופרציה מלמטה - לא של 6-5 חברים. הגדוד מקבל עבודות אבל הוא נתון לבקורת. אינם מקבלים פועלים שכירים. רבינוביץ - המשרד הקבלני הגיש הצעה בשותפות עם רושדי בק, למרות התנגדות המועצה ומרכז העבודה. אך לא קבלו את העבודה. משפט החברים אינו מוציא חברים מההסתדרות בעד קבלנות וניצול - ורק בעד אי-תשלום מסים. אנו עומדים לא בפני התחרות והורדת שכר - אלא גם בפני דיפרולטריזציה. אין לנו אפשרות לחייב החברים לקבל עבודה דרך הלשכה - כי הלשכה לא תחדור לכל החורים כמו החברים בעצמם. אני פוסל הדרך הקואופרטיבית. לאשרנו נשמרנו {0085-35} בירושלם מקבלת עבודה בחמרים. יש לדבר על מוסד קואופרטיבי גדול, שישען על החברים. הצבור לא התאמן בסולידריות. סו"ב נוצר לא בכוח פועלי הבנין אלא בכוחה הכללי - הפוליטי - של ההסתדרות. גם הלשכה כששלטה - שלטה לא בכות הסולידריות של פועלי הבנין, אלא בכוח ההסתדרות כולה. הצרה בירושלם היא שאין כלל קבוצות, אין מכשיר לקבלת עבודה. יש התנכרות של בעל-מקצוע לפועל הפשוט. אין כל רצון מצד הפועל המקצועי לסייע לתקון מצבו של הפועל הפשוט. בשביל בעלי מקצוע אילו תהיה שנת עבודה - ושנת בטלה לפועלים פשוטים. עבודת הבטון יוצאת מידי פועלים יהודים. בעל מקצוע אינו רוצה להכנס לקבוצה מעורבת, רק לקבו צת בעלי מקצוע. פקידי ההסתדרות בלבד לא יתגברו על מצב זה. נחוצה דעת קהל ולחץ צבורי נגד עוברי עברה. בן-דוב יש לחפש את האשם - ואשמים גם המועצה וגם החברים. עברו בשתיקה על עברות. המועצה לא התערבה בענינים. כל חבר סגור בתוכו. טיח לא מתענין בסתת, אין אחד רוצה למנוע במקום עבודתו עבודה ערבית. מפני השעה המאוחרת נפסק הוכוח. נשאלתי אם אשתתף באספה שניה. הודעתי שאשתתף ברצון, כי שאלת אגודת הבנין היא בעצם שאלת קיום ההסתדרות בירושלם. לרגל התנאים המיוחדים בירושלם הבנין הוא מקצוע העבודה העיקרי. ועוד לפני האספה השניה יש להסיק מסקנה אחת. החברים הירש ומר-חיים הציגו דיאגנוזה נכונה של המצב, אבל לא ציינו את {0085-36} המוצא. אינני בעד הוצאת חברים מההסתדרות. כל פועל - מוטב שימצא בתוך ההסתדרות, גס כשהוא חוטא. בהוצאה יש להשתמש רק לאחר שכלו כל הקצין. איני רואה מוצא גם בהצעת קואופרציה, כי במצב הפרוע יהרס הארגון ודאי שקואופרציה לא תצליח. דעת החברים המקומיים היא כי לרגל מצב מיוחד בירושלם אין - לכל הפחות בתקופה זו - אפשרות להסתדרות וללשכת העבודה להשתלט על שוק העבודה. אולם ראשית המוצא אני רואה בהשתלטות ההסתדרות על חבריה. באגודת הבנין צריך לשלוט חוק - חוק אשר יקבע ע"י החברים כולם. ועד האגודה צריך לעבד שורה של כללים בשביל החברים באילו תנאים מותר לקבל עבודה, באילו תנאים לעבודה באילו תנאים לקבל פועל שכיר, מה תהיה הקונטרולה של הלשכה - אם אי-אפשר לפני קבלת העבודה, כי אז אחרי קבלתה. החברים אשר יפרו כללים אלו, אשר יורידו שכר, ינצלו חברים. יתחרו אחד בשני וכו' - לא צריכים להקרא למשפט, אלא האגודה צריכה להוריד אותם מהעבודה. אם האגודה תרצה - יש בכוחה לחייב אח חבריה ובשעת הצורך גם להכריחם לשמור על תקנותיה. אם חבר ישתמש נגד האגודה בכוח חיצוני - יקרא משטרה וכדומה - יוצא אז מההסתדרות, אבל יש להניח שאם האגודה תגייס את רצון חבריה לא יגיע לידי כך. אם האגודה תשליט את רצונה על חבריה - תוכל אז לחשוב על צעדים אחרים - השלטת הלשכה, סידור קואופרציה וכדומה.