יומנים > יומן - מלא 04/09/1936

{P001} {0133-09} 4.9.36 ברכבת מפריס לברינדיזי - בצהרים יצאתי מלונדון לקרודן. האווירון הפליג בתוך עננה כבדה אך על פני התעלה התבהרו השמים והגענו אחרי טיסת-שעתים לבורג'ה. לא נשארתי בלונדון למרות המברק חרחור שנתקבל באחת בלילה ממשה שלדעת החברים ולדעתו עלי להתעכב בלונדון עד להכרעה ברורה (ע"י הקבינט). הוא טעה במברק ששלחתי לו אחמול אחרי שיחתי עם א.ג. הודעתיו שגור אמר לי שלא החליטו בישיבה זו על הפסקה או אי הפסקה, שגור בעצמו רוצה להפסיק, אולם רק קבינט מלא יחליט בדבר. משה שער שבעוד ימים אחדים, כלומר ביום ד' הבא תהיה ישיבה שניה של הקבינט. ישיבה זו לא תתקיים למעשה אלא בסוף ספטמבר. ואין כל ענין להשאר בלונדון כל הימים האלה. לי כשלעצמי כמעט ברור שיפסיקו - לאחר ש"נפל הגורל" והחליטו להלחם עד דכוי המהומות. הכרעה כבדה כזו "לטובתנו" תדחוף בלי ספק, אם כי בלי הגיון ובלי צדק, את הקבינט לגסטה מפייסת את . הערבים - ויפסיקו העליה. מתוך "החשבון הארוך" נראה לי שאם לחצנו נגד הפסקה יצליח - אפשרות רחוקה למדי - נשלם אחר כך מחיר יקר בעד הצלחה זו. {0133-10} - לפני צאתי מלונדון צלצל לי הנרי. כלו צהלה להחלטת הקבינט. ישב ראש ג'ון סימון שדרש בתוקף דיכוי המרד ואמצעים חריפים. לדבריו של הנרי ג'. ס. הוא ידיד שלנו. אשתו ציונית נלהבה. ג'.ס. כממלא מקום ראש הממשלה, דן אתמול עם א.ג. על משלוח הצבא. - ישיבת הועד האדמיניסטרטיבי שנזדמנו בימים היסטוריים - היתה חשובה. ספייר ניהל את הישיבה בכשרון ובשכל. בגלל משלוח הטלגרמה למשה בלבד כדאית היתה ישיבה זו. זו היתה תשובה נאותה לחוצפה הטפשית של וורבורג. גם המכתב שנשלח לישיבת הוהא"ד - נקבר קבורה הוגנת לו. קרפ כמובן העסיק אותנו בעניני יט"א - פלקור, והפעם הגדתי לו - בישיבת ההנהלה - מה שאני חושב על התנהגותו והתנהגות ג'. בקר. ועדת ההנהלה ניסחה שוב הצעת הסכם בין יט"א ופלקור, אולם לא נתתי להנהלה לדון עליה עד שיט"א תגיש לי הצעהמצדה. - במפנה שבא בהחלטת הקבינט מילא תפקיד חשוב פרסום הפלס. פוסט בדבר דרישות נורי. תבשיל מוקדח זה קשה היה לעיכול לכמה מיניסטרים. כשרק באה הטלגרמה מירושלים על פרסומי הפ.פ. ישבנו שלשתנו - בפי, לואיס ואנכי - והחלטנו לשלוח מכתב לא.ג. חיים לא היה במשרד - היתה לו פגישה עם לוגרד בקלוב הצי. דאגתי שהמכתב יהיה קצר וקר עד כמה שאפשר .Sir -ושיכתב לו "לידידי א.ג." אלא לרייס הונורבל ושיתחיל ב {0133-11} לוריה לקח המכתב לקלוב הצי לתחתים את ויצמן ומיד הביא אותו למשרד המושבות. התשובה לא אחרה. מסגנון התשובה ניכר שנכתבה ע"י פקיד - בקרירות אף היא, אך בינתים קיבל א.ג. מכתב שני מחיים המתחיל ב"ידידי א.ג." - וכנראה שאז שנו את הכתובת, ובמקום לענות לד"ר חיים ויצמן - ענו ל"ויצמן היקר", אולם שכחו לשנות את הפסוק האחרון האומר: "מזכיר המושבות אינו מתנגד לפרסום וכו' -שאינו מהאים לחהימה. ביום שגור חתם על מכתב זה, המחסל את התערבותו של נורי - הודיע הנציב למשה שהאחריות על התערבות זו חלה על לונדון...