יומנים > יומן - מלא 02/09/1936

{P001} {0133-01} 2.9.36 משה - אנסה למסור לך את מאורעות שני הימים האחרונים, במידה שאספיק עד תשע, כי בתשע ורבע עלי להפגש עם ספייאר הפותח בעשר את ישיבת הועד האדמיניסטרטיבי, ובעשר וחצי מפליג דואר האוויר. שלשום בבוקר שוחח חיים עם אוליבר הרווי, כי ענין נורי נוגע למשרד חוץ. עידן חולה בימים אלה, וספק אם ישתתף prejudiced הבוקר בישיבת הקבינט. הרווי התנדב וגילה לחיים שעידן נגדנו ורצוי להסביר הענינים ללורד קרנבורן, סגנו של עידן במשרד חוץ, כי לקרנבורן יש השפעה רבה על עידן. אגב, קרנבורן הוא גיסו של א.ג. וקוזין של בפי. אתמול אה"צ נפגשה בפי עם קרנבורן לשיחה - ואני שולח לך את דבריה. בפי חזרה הנה שלשום בבוקר, ועם בואת התיעצנו על קוי-השיחה עם א.ג. והוסכם שנגיד לו שהמו"מ עם נורי ותוכן המו"מ מונעים המשך הקואופרציה עם הנציב בארץ ומ.ה.מ. בלונדון. - ויתכן שנצטרך לכנס בקרוב קונגרס ציוני לקבוע מחדש את מדיניותנו ביסודה. כי אין לנו עוד אמון פוליטי בנציב. כי למעשה המופתי עומד עכשיו גם בראש הממשלה וגם בראש הטירוריסטים. השיחה עם א.ג. נתקיימה בשלוש אה"צ ונמשכה עד ארבע וחצי. אני מצטער שמאז ועד עכשיו לא עלה בידי לרשום אותה. היו יומים אלה טרופים. לוריה עשה רשימות עם שובנו {0133-02} ממשרד המושבות על פי סיפורו של ויצמן. סיפור זה לא היה מלא כמובן, אולם עיקרי הדברים נזכרו פחות או יותר. אם יונח לי באחד הימים הקרובים - אולי ארשוםהדברים. לע"ע אני מסתפק ברשימות הקטועות של לוריה. במברקך אתמול השתוממת שלא הזכרתי את ההפסקה בטלגרמה שלי על הראיון. גם מהרשימות של לוריה תעמוד אולי על הסיבה. חיים - שהיה כמובן המדבר העיקרי - לא רק שלא עמד על ההפסקה, אלא התרעם שא.ג. התנכר להצעתו ע"ד דחית השידול והוסיף: אילו היית אומר לי: אי-הגשת השידול לאמספיקה, נחוץ דבר מה יותר - היינו נכונים לעיין בדבר... בדברי עמדתי על ההפסקה. בכלל לא היה קל לי בשיחה זו. מכמה דברים לא הייתי מרוצה - אך לא יכלתי לעשות וויכוח עם חיים בפני א.ג., שקבורו, וויליאמס וכויר (כל אלה נוכחו, בויד הוא מזכירו הפרטי של א.ג.). גם בשיחה זו ראיתי את כוחו של חיים - ואת קלות דעתו וחוסר אחריותו בענינים חיוניים, ועד כמה אין לסמוך עליו ביחידות. השיחה בכלל היתה כבדה. א.ג. פתח בידידות רבה (כנה), ועד ששמע מחיים את התשובה שאין לו מה ליעץ - לא חשד כלל שבאו אצלו אנשים מרי-נפש והוא דיבר כידיד לידידים. התשובה הקרה והמרה של ויצמן - שלא לנו לתת לכם עכשיו עצות - הממה אותו. פניו האדימו והחווירו חליפות. ומרגע זה עד סוף הישיבה היה נבוך ומדוכא. אני עמדתי על המצב בארץ ועל ההתנהגות התמוהה של הנציב מראשית המאורעות ועד היום - מיחסו ל"שביתה" ומנהיגי {0133-03} השביתה עד ההכנעה הגמורה לרוצחים בענין הפסקת העליה והכנסת הגורם העירקי. שאלתיו אם העליה נפסקת ע"פ הכתבת הטירוריסטים, ורק עם הפסקת העליה נפסקת האלמות - איך תוכל הממשלה לחדש העליה מבלי שיתחדש הטירור. ולא האמנתי לאזני לתשובה הנאיבית gunmen -שנתן א.ג.: אז יהיו הצעות הועדה. וכששאלתיו אם ה חייבים בהצעות הועדה יותר מבכל חוקי המדינה והשמים - נתבלבל ולא ענה כלום. גור ניסה להצדיק את עמדת הנציב ועמדת הממשלה בפחד מפני דעת הקהל באנגליה שלא תסבול מעשים אכזריים בארץ, את טום ויליאמס שמחה כאילו נגד יד תקיפה. נדמה לי שויליאמס הפעם בא במקומו של מכסטון בשיחה הקודמת. נסיתי לתפוס את ויליאמס לאחרשעזבתי את גור - אבל נתברר שאינו בלונדון. בסוף השיחה נאחז גור בשמחה בדבריו של ויצמן שהוא מוכן להפגש עם נורי בכל שעה, ומיד הודיע שיטלגרף על זאת לנציב. אין לי כל ספק מה תהיה תשובת הנציב על הצעה זו... חיים היה מרוצה מאוד משיחה זו. וגם בפי ולואיס סבורים שמבחינה סטרטיגית מצבנו הוטב. חיים רצה אפילו מיד לכתוב לגור תמציתהשיחה בצורת מכתב, ומיד ישב וכתב, ובמרכז העמיד את שתי ההצעות: א) דחית השידול, ב) פגישה עם נורי. התנגדתי למכתב, ולואיס ובפי תמכו בי - והמכתב נתבטל. ביטלנו גם פגישת חיים עם שקבורו שעמדה להתקיים אתמול בצהרים, אני - מפני שחששתי לשיחת ו. ביחידות. בפי ולואיס - מטעם נוסף: שמא חיים יתפייס. {0133-04} אתמול נפגש נמיר עם מלקולם. כבר היה אז בידינו "הגילוי" של הפל. פוסט. מלקולם אמר לו שכחבר הקבינט אינו יכל להגיד לו דעתו על שאלה שתידון מחר בישיבה, אולם ללואיס היה רושם שדבריו פעלו. נמיר עמד כמובן על סכנת ההפסקה וחומרתה, ועל התגובה שמכה זו תעורר בעם היהודי. חיים נפגש אתמול שוב עם לוגרד. זה קרא לפניו מכתב שערך ל"טיימס" יום לפני כך - ושקוויו העיקריים עולים בד בבד עם המאמר הראשי ב"טיימס" לאחר שראה את המאמר ב"טיימס" סבור שאין צורך יותר במאמרו, אולם חיים עמד על חשיבות מכתבו - אם כי ח. אמר שאין במכתב כל מה שהיה רוצה - ואתמול לפנות ערב הוביל חיים בעצמו את המכתב למערכת ה"טיימס". terms -אח"כ היתה לו פגישה עם ל.ג. הראה לו את ה של נורי לפני הפל. פוסט. ל.ג. רתח וקילל וחרף. מכתב ל"טיימס" אינו רוצה לכתוב, כי הוא בריב עם עתון זה. אולם מלא ידיו של חיים להחתים אותו על מכתב אם ווינסטון ואוסטן יחתמו אף הם. (ל.ג. נוסע היום לגרמניה). הנרי ששב אתמול לפנות ערב החל בציד על ווינסטון. עד הרגע הזה (אני כותב זאת במלוני, בשבע בבוקר) איני יודע אם עלה בידו לתפוס אותו או לגלות את מחבואו. חיים בינתים נאחז ברעיון של "הסכם משולש" - הסכמתו להפגש עם נורי והמופתי נהפכה בדמיונו למו"מ והסכם משולש - והרבה כוחות השקעתי - ונעזרתי ע"י בפי ולואיס - לעקור מלבו השליה זו ולהחזירו למציאות האכזרית. ומסופקניאם עלה הדבר בידינו. {0133-05} במשך היומים נסיתי לתפוס את אטלי וגרינבווד - ולא עלה הדבר. מגילים שמעתי שאסלי יהיה פה רק מחר, בישיבת האכסקוטיבה של המפלגה. על מקומו עכשיו איני יודע. היום - ההכרעה. אולם מסופקני אם הקבינט יכריע בשאלה העיקרית. לא קל יהיה לבלוע את נורי, ויתכן שישתמטו מהכרעה בוויכוח שבין ווקופ ויפרס, והפסיחה על שתי הסעיפים תמשך. הדבר הקל ביותר - להחליט על הפסקת העליה. גם זו אינה קלה ביותר. אבל לא אופתע אם אשמע אה"צ שניתנה סמכות הקבינט לנציב להודיע למי שיש להודיע שעם צאת הועדה תופסק העליה. - החומר שנשלח לצוריך ולכאן - נתקבל רק אתמול בבוקר. הספקתי לע"ע רק קריאהרהוטה, ועדיין לא ברור אם התמצית שהברקת לנו לצוריך היא מדויקת וממצה. א.ג. הודיע לנו בהחלט שאין הוא יודע תכנו של תזכיר נורי אשר עליו מדובר בדספטש של הנציב שהוקרא לפנינו, אולם ברור שהודעה זו אינה הולמת את האמת. . גם מדברי קרנבורן לא היה ברור לבפי שמשרד חוץ כבר מטפל בענין נורי, לאחר ששבה בפי מהשיחה בא מברקך 32, ובפי השתוממה לכשרונו של קרנבורן לא לגלות אף ברמז שכבר טיפל בענין זה. - בינתים ראיתי את ה"טיימס" הבוקר ומכתבו של לוגרד. מדבריו של חיים היה לי רושם אחר לגמרי על תכנו של מכתב זה. אולם בסיטואציה של הבוקר אין מכתב זה מזיק לנו, ואולי עלול להועיל קצת. {0133-06} אני מוכרח להפסיק - כי דורשים אותי למשרד - לפתיחת הועד האדמיניסטרטיבי. ואוסיף רק הערת בקורת לשיחתך עם הנציב ביום 24 אבגוסט. חושבני את דבריך על עבודה עברית למשגה כבד. האימפליקציה של דבריך - יתכן שבשיחה לא היה יסוד לאימפליקציה זו, אבל אני דן על פי הפרוטוקול שאתה רשמת - היא התחייבות להעסיק עבודה ערבית.שבמפעלים מסוימים אנו מקבלים - גם בפרינציפ -עבודה ערבית - עלינו לציין זאת (חשמל, אשלג). אבל בדבריך אין שום סייג והגבלה - וזה נראה לי למשגה כבד. אם כפי שיש להבין מהשיחה הרשומה - אנו חייבים בעבודה ערבית בכל מקום ובכל ענפי המשק שלנו - הרי צדק הנציב בהערתו העוקצת שבאדמת הקה"ק נפגעות זכויות הערבים. - החומר שהזכרתי בדפים אלה נשלח לך ע"י לוריה. חזק - דוד {0133-07} לבפי היתה אמש שיחה ארוכה עם וולטר. הוא סבור שהיום לא יוחלט כלום, כי אין קבינט אלא ישיבת מיניסטרים. הוא חושב שתבחר ועדה של מיניסטרים לדון על השאלה הארי"ת. סמיט שלח טלגרמה הגונה לא.ג. היא רצופה. כשאמר אתמול חיים לל.ג. על הקונגרס באמריקא - .)formidable weapon(אמר ל.ג.: זהו נשק איום בידיכם 3 אה"צ: בישיבה הבוקר השתתפו המיניסטרים האלה - סימון, לורד סטנהופ, אוליבר סטנלי, ארנסת ברון, קינגסלי ווד, ולטר רונסימן, ולטר אליוט, לורד זטלנד, א.ג., טומס אינסקופ, דוף קופר, מלקולם, לורד קרנבורן (כמ"מ של עידן ). נעדרו: בולדווין, נוויל צ'מברלן, עידן, רמסי, לורד היילשם, הור, לורד הליפכס, גודפרי קולינס. לפי הידיעות שהגיעו אלינו מתגברת הנטיה לטובתנו בישיבה. החלטות טרם קיבלו. הישיבה תמשך אה"צ. . - ברבע לפני חמש באה בפי עם ההחלטה. ולטר סיפר לה בתנאי שהדבר לא יוודע מיד בארץ ושלא תספר אלא לחיים. החלט לדחות כל מו"מ - עד החזרת הסדר. בנוגע להפסקתהעליה אישרו שוב הודעת א.ג. -שהחלטה תתקבל בזמנה, לא תחת לחץ האלמות. ולטר אמר לה שתגיד לחיים שהוא יכל בהחלט לסמוך על בריטניה. לא יתנוהו אף פעם לנפול. היא שאלה כמה שאלות (מה אמר מלקולם, מה היתה עמדת בילי) - תשובתו היתה: אל תשאלי. יחכו עד שיוודע להם ממשרד המושבות. {0133-08} חיים, לואיס וארטור -היו מאושרים. לא השתתפתי בשמחה זו במידה כזו. ואמרתי להם חששותי: הטירור יתגבר. הנציב ימשיך את הנדנודים - והלחץ. יאיים (מתוך חשש כנה אולי) בהתקוממות עבר הירדן ועירק ואחרים, ונעמוד לפני הפסקת העליה. שאלוני אם יש לסמוך על אנשינו שלא יתחילו בתגובה. אמרתי שמדבריו הטליפוניים של משה אני משער שבענין זה הדבר בסדר, מלבד אולי קבוצה קטנה שלא תשמע לנו. בכל אופן - הספקות שהיו לי הבוקר על נסיעתי מפה -עברו. אני נוסע ביום הששי לארץ. אמרתי לנמיר ולבפי חששותי: איני בטוח בחיים. גם הם אינם בטוחים. נמיר ישמור עליו עד כמה שאפשר, נחוץ שיבוא עכשיו דוב - אי אפשר להניח לונדון בלי איש מהארץ, ביחוד עכשיו לקראת הימים הקשים שיבואו. היוכל דוב לעזוב עכשיו הארץ ? -בא הגרי. אין הוא יודע עוד כלום. נסה להתקשר עם מכריו - ולא עלה בידו להציל מפיהם דבר. אנו לא סיפרנו לו כלום. דיברתי אתו על צבא יהודי באנגליה ובארץ ועל הכנות להקמת צי. אמרתי לו שישיג לי למטרה זו 5000 לא"י - ואני אשיג כסכום הזה. הבטיח. -בשמונה וחצי בערב דברתי עם ניו-יורק עברית: 1) שיסדרו פעולה לא מפלגתית בקרב המנהיגים להגנת זכויותינו כי יש סכנת הפסקת עליה ואולי סכנות יותר חמורות לרגל התערבות נורי, 2 ) שישיגו חוות דעת של יוריסטים גדולים כקלוג ועוד שהפסקת העליה סותרת המנדט. {0133-09} - גם דכסטר טלפן לנ.י. דיבר אתו וורבורג. אמר לו ששמע כי הנשיא נתן הוראה לציר האמריקני בלונדון להגיד למשרד חוץ שהפסקת העליה מתנגדת למנדט.