יומנים > יומן - מלא 08/09/1948

8.9.48

באחת עשרה פגישה עם מקדונלד בקריה. הוא קיבל טלגרמה ממשלתו המביעה תקווה שישראל יהיה כוח קונסטרוקטיבי גדול בתוך תחומי ישראל וישפיע לטובה בכל האזור. ממשלת אה רוצה לעזור בכל דרך כשרה בהתפתחות קונסטרוקטיבית זו. מקדונלד נדרש להביע שוב בבהירות רבה מה שאמר כבר לי ולשרתוק שהחלט ע"י ממשלת אה"ב להשתמש בכל הש לשם מניעת הפרת ההפוגה, ואם לדאבונה יקרה דבר כזה הרי היא תתמוך בתוך מועצת הבט בפעולה מידית, אם נחוץ לפי סעיף 7, נגד התוקף. לדעת הממשלה אין לסבול הפרות כאל כי קיום ההפוגה היא תנאי מוקדם הכרחי למו"מ על שלום. ממשלת אה"ב תהיה אסירת תודה אם הממשלה הזמנית תודיע לה ע"י מקדונלד אם יש יסוד לממשלה להאמין שיש מדינה ערבית או קבוצת מדינות ערביות המוכנה להתחיל במו"מ של שלום. למען הבהר אם יש בסיס להקל על מו"מ של שלום ממשלת אה"ב רוצה לדעת, בסודיות גמור את תגובת הממשלה הזמנית לרעיונות כדלקמן, שהם אמנם רק טנטטיביים ומעין " [כתב יד]", אבל מציע מתוך רצון כן ורציני לעזור לישראל להיות כוח יציב להחזקת השלום ולפיתוח כלכלי בשטח המזרח התיכון. הרעיונות הם: א) יתכן שיש פתרון בסידור עם עבר הירדן, שאחד מקוויו יהיה חלופין של חלק נרחב מאדמת המדבר בנגב עבור אותו החלק הפורה של הגליל המערבי שישראל מחזיק עכשיו בכוח צבאי. ב) אם כי ממשלת אה"ב סבורה שירושלם תהווה מובלעת בין לאומית כפי שהומלץ בעצרת ב29- לנובמבר ובהחלטת מועצת האפיטרופסות באפריל ומאי, הרי מוכנות אה"ב לקבל סידור אחר שיתקבל על דעת ישראל וארצות ערב, בתנאי שהחיפוש של, והגישה אל המקומו הקדושים הוא מובטח. 

ג) ממשלת אה"ב היתה רוצה שממשלת ישראל תעיין בכמה אמצעים קונסטרוקטיביים להקלת מצוקת הפליטים הערבים המשמשת גורם בהשפעה על דעת הקהל בעולם. ממשלת אה"ב סבורה שדרישות החורגות ממסגרת א ו -ב' הנ"ל עלולות להזיק להקמת שלום יציב בארץ. אם ממשלת ישראל מוכנה בשעה זו להודיע לממשלת אה"ב על מחשבות ( views ) קונסטרוק להגיונות (Suggestions ) הנ"ל הרי אה"ב מוכנות ליעץ התכנית דלעיל למתווך ולממשל הבריטית אשר נראה ( it is contemplated) שיש בידה להשפיע השפעה ניכרת על הממשלות השכנות. אני הבעתי שביעת רצון מתקוות ממשלת אה"ב שישראל תהיה לכוח קונסטרוקטיבי והבטחתי שבמידה שזה תלוי לא תתאכזב ממשלת אה"ב, ושאני מקדם בברכה את היזמה שנטלה ממשלת אה"ב לקרב את השלום. רצונה של ממשלת אה"ב, אם יתמיד יש ביכלתו יותר מכל גורם אח להביא לידי שלום. אולם דווקא מפני הערכתנוזו כלפי ממשלת אה"ב עלי לדבר גלויות. ההפוגה אינה לדעתנו דרך לשלום. להיפך, יש בה סנקציה מוסווית לפלישת הצבאות הזרי בארץ, לאחר שאמריקא היתה מהממשלות הראשונות שגינו פלישה זו כמעשה של תוקפנות. היתר זה להחזיק צבאות פולשים ותוקפנים בארץ מרחיק את השלום. הפוגה זו למעשה פיר שלילת רבונותנו וקביעת פיקוח זר. לא נוכל לסבול זאת, ביחוד לא נשלים בשום אופן עם התערבות בעניני עליה - שלשמה באנו הנה ולשמה הקימונו מדינה. למען השלום יכלנ להשלים עם פיקוח לזמן מה, אבל לא לזמן בלתי מוגבל. בנוגע להצעות הרי ברצוני לתת רק תגובה ראשונה, ורק בשמי הפרטי, כי לא דנו על כך בממשלה: איני מבין לשם מה נחוץ לעבר הירדן מדבר נוסף ומה תעשה בו, ומדוע יגזל מאתנו השטח הזה שרק לנו הוא נחוץ כשטח של פיתוח ושרק אנו מוכנים לפתחו? אין להע על הדעת שאנחנו נסתלק מים המלח, אם אולי מימי הבריאה לא שימש מקור חיים, ורק אנ מפריחים אותו וממציאים עבודה גס ליהודים וגם לערבים. ואשר לירושלם אני שמח לציי שיש תזוזה בעמדה האמריקנית אם כי לכתחילה אני הייתי במיעוט שבהנהלה שהתנגד לחלוקת

ירושלם והסכים לסטטוס בין לאומי. אבל האו"מ לא כיבד את החלטתו ונעשה נסיון רצינ בעזרת ממשלה נוצרית לכבוש ירושלם בשביל האיסלם. אולם לא יתכן שום פתרון לדעתי של ירושלם אשר לא יבטיח מסדרון יהודי מספיק המקשר ירושלם עם שטח המדינה היהודית לבסוף הבעתי השתוממות על שממשלת אה"ב מתכוננת לתווך בינינו ובין המתווך והממשלה האנגלית. אין סכסוך בינינו ובין המתווך. הענין הוא בינינו ובין הערבים, ואם כי אנו יודעים שאנגליה היתה צד בסכסוך זה וסייעה לערבים הרי הממשלה האנגלית אינה מודה בכך, ואם יש ערך - ויוכל להיות ערך מכריע, בתיווכה של אמריקא הרי רצוי שהת יהיה ישר בינינו ובין הערבים. הוספתי שלפי הכרחי מגיעה לנו א"י המערבית כולה, ומדינה יהודית כזו אינה גורעת כמעט כלום מהשטח הערבי העצום, אולם הייתי בוחר - אילו ניתנו לי האפשרות לברור - בשטח הרבה יותר קטן מתוך הסכמה יהודית ערבית, מאשר בשטח כולו בלי הסכמה ערבית. ואם אמריקא רוצה לנסות לתווך בינינו ובין הערבים - נעזור לה בכל יכלתנו, אבל אין טעם שהיא תתווך בינינו ובין המתווך או בינינו ובין אנגליה. העירותי שקשה לנו לדבר בשאלות "ההצעות" האמריקניות מטעם שהסברתי למקדונלד לפני שנתיים בפריס. כשהוועדה האנגלו-אמריקנית היתה בדרכה לארץ: מקדונלד הפסיק אותי ו כן, אני זוכר וזה נכון. כל מה שאתם תציעו בתור מינימום מיד ייהפך למכסימום. אמרתי יש עוד נימוק שעמדתי עליו: אין אתם הצד השני, וכל פשרה שנעשה אתכם אינה בגדר פשרה, כי הצד השני, אינו במו"מ, ואין אפשר של "קח ותן" כיסוד לפשרה, ואעפ" גליתי דעתי בשאלות שנתעוררו מתוך אימון, בתנאי ברור שידעו שזוהי הבעת דעה פרטית ואישית שאינה מחייבת. משה הוסיף על שאלת הגליל המערבי - שאם החלק הערבי יסופח לעבר הירדן אין טעם לשלילת הגליל המערבי מאתנו, כאשר טענו בעצרת נובמבר 1947 - למען הכנת רזרבה לערבי המדינה הערבית. כי בעבר הירדן יש רזרבות גדולות. בנוגע לפליטים אמר שאנו 

(לחשוב) על החזרת פליטים בודדים עכשיו, והחזרת חלק של הפליטים לאחר המלחמה: בתנאי שרוב הפליטים יתישבו בארצות ערב בסיוענו. נוכם ומקדונלד שאל אם הדלת סגורה לדיון בדבר החזרת הפליטים. עניתי שלדעתי אין הדלת סגורה - אם נדון עם הערבים על סידור שלום קיים ויציב. כחלק מסידור כזה - אפשר לדון על הכל. נוכם שאל עוד כמה שאלות להבהרת עמדתנו למען ידע מה לטלגרף לממשלתו. ברור שהציר האמתי הוא נובס - הוא השליח של מחלקת המדינה, ומקדונלד אינו אלא לנוי. - אה"צ ישיבת הממשלה - פישמן הודיע על יציאתו בגלל היחס לדת. יגאל מסר סקירה על המצב הצבאי, ומשה על השיחה עם מקדונלד. נשמעו תלונות על שלא התיעצנו תחילה עם הממשלה. ברור לנו שלא היינו יכלים במשך שבועות להגיע לידי מסקנה. - לפנות ערב קבלת פנים של ההנהלה החדשה בבית הממשלה, הוזמנו ובאו חברי ממשלה, ס אמנים, עורכי-עתונים, עסקני צבור ופקידים ומכל המפלגות. רק שרגאי לא בא מתוך מחאה