יומנים > יומן - מלא 09/09/1948

1
מתוך
מקומות:
רומא
ארצות הברית
חיפה
רחובות
דרום אפריקה
רמת רחל
אנגליה (הממלכה המאוחדת)
ניו יורק
תל אביב - יפו
הקרייה (תל-אביב)
קנדה
ירושלים
בית רומנו (תל אביב)
שייח' מוניס
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
08.09.1948
225105

 9.9.48

מודיעים שעשרת הארקים הראשונים יהיו מוכנים תוך עשרה ימים. הגיעה האניה המכסיקנית נבדקה ע"י מפקחי או"מ והותרה. הלילה יתחילו בפריקה.

בפן יורק יצאו שלשום 1600 מגויסים. האחראי הופמן פטר.

בבוקר בא אצלי דנסקי מאפריקא דרומית (יו"ר ועד החירום): הם יעזרו גם להבא בממון ובסחורה ובכלים (אווירונים). לדעת מרגו קשה לאמן טייסים בארץ יש לעשות זאת ברומא ובדרום אפריקא. ממשלתם עוזרת לאימון טייסים פרטיים, ורוצים להשתמש בעזרה זו.

דנסקי ביקר גם ברומה - יאמנו שם בעזרה ממשלתית 40 טייסים. לדעת דנסקי מוטב בכל זאת לעשות האימונים בארץ. בכל אופן יהודי ד"א מוכנים לקבל על עצמם כל העול הכספי - 300.000 לא"י לאימון 250 חניכים. דעתו של הרולד גרין היא שהאימון צרי להיות בארץ.

רוצים להקים באפריקא חברה לתובלה אווירית ע"י הציונים. יש להם 4-5 דקוטות, 1 אנסון. הסכמתי שיהודי ד"א יקחו על עצמם אפוטרופסות האימון. על חברת תובלה יש לדון עם המוסדות המתאימים.

בד"א נרשמו 3000 מתנדבים בשביל הארץ. למעלה מ- 500 כבר פה. יש שנתאכזבו. ביחוד לרגל ההפוגה. כ- 10 חזרו. אמרתי לדנסקי שישלחו הנה רק מתנדבים הרוצים להשתקע בארץ או מומחים מיוחדים.

דנסקי מציע שלא נחזיק אנשי גחל בת"א, ודורש יחס אחר לטייס מאשר לחייל. יש לסדר סיורים למתנדבים בארץ שיכיו על מה נלחמים. אין לדעת דנסקי לשלוח שליח צבאי לדרום אפריקא. דנסקי ימסור על המצב. בין מתנדבי ד"א יש שמצטרפים לאצל - חלקם בחורים מצויינים. יש כ- 50 כאלה.

- באו אצלי אהרון ואפרים קצלסקי. בכסף שנתתי לאפרים בנ.י. ($50.000) קנו 4 רדרי לח"א, בסכום 10,000 $, כבר הגיעו ארצה. חמרים חימיים $10,000, הרוב כבר הגיע. 70 סניפרסקופ (אינפרא-אדום) $10,000, 35 נתפסו ע"י המצרים, 15 הגיעו, 20 בדרך. סידרו באמריקא קורס לרדרים (20 חניך), $10,000.

בררנו מעמד חמד, אהרון מציע לתת לכולם דרגה שווה, סמלים: אבל בתנאי שלא יצביעו לשום קצין ולא יצדיעו להם. אין לעשות דרגות שונות בתוך חמד - כי "העליונות" עוברת מאיש לאיש - לפי הפעולה. תינתן לכל חמד זכות לאכול יחד עם קצינים. רק דין הסטף הטכני יהיה כדין חיילים אחרים. 

הם מציעים להקים 3 מכונים:

א) למבנה-נשק (פיתוח המרגמה, התותח וכו') דרושים לכך משרטטים, פיסיקאים, טכנאים.

ב) לחמרי-נפץ (מחקר).

ג) לפיתוח רקטות.

באמריקא מפתחים אנשינו הבזוקה. והעבירו הנה כל בית החרושת לעשיה זו. זהו נשק אנטי טנקי. בעוד חדשיים תהיה לנו בזוקה שלנו. בזוקה פשוטה טווח שלה 250 מטר. סופר-בזוקה - קילומטר.

m.2 כבר פועל, הטווח שלו 600 מטר, זהו תותח-פיאט.

ביה"ח לבזוקות עלה $140,000. כבר נמצא בדרך. פקריס דורש הכסף, מיד- $100,000. פליכס ברגמן, אחיו של ברגמן מרחובות, מחכה בחיפה לבי"ח. מסדרים כבר שטח בשבילו.

הכינו רקיטה של 7 קילוגרם, טווח - 8000 מטר, בזוית של "17 אפשר לעשות גם של 30 קילו. יש הקורדיט הדרוש ל- 5000 רקיטות של 7 קילומטר כ"א (דרושים לכך 11 טון קורדיט).

התקציב למכונים מעבדים עכשיו בועדה. הכרחי שהמכונים יהיו באדמה, במנהרת גבעתי.

אהרון מציע לפתוח לבורטוריה צבאית. דורשים ממנו ללכת לאמריקא לששה חדשים - לדעתי אינו צריך ללכת עכשיו, לפני גמר המלחמה.

- שנהבי בא אצלי לקריה והסביר לי תכנית יד-ושם. יש מחשבה לעשות ברמת רחל - ברור שאם לעשות זאת בכלל - הרי רק בירושלם או בסביבתה.

- לשתים עשרה וחצי כינסתי כל עורכי העתונים בארץ - להסביר להם שהמלחמה טרם עברה, ושהמבחנים הקשים ביותר הם עוד, אולי, לפנינו, כי הערבים מגבירים חיילים: שולחים תגבורת באנשים ונשק ומתבצרים ומגייסים תושבי הארץ למלחמה ולעבודה. 

בישוב אין חרדת המצב, אין חיי צנע, אין נכונות לשאת בעול. יש הרגשת רווחה שהקימונו מדינה ונצחנו והתגברנו על תהו ובוהו. אולם אנו רחוקים מבטחון - ואל נזלזל בכוח האויב וברצונו לנצח. דורי וידין הוסיפו פרטים על כוננות הערבים ונשאלו שאלות ע"י העורכים. שוקן על המצב הפוליטי, על מו"מ עם עבדאלה. הפטמן - על המולת הוה"פ הציוני שמסיחה דעת. רמבה - על צורך הפוגה פנימית, למה החזיקו 5 עצורים, חיפושים באצל ולחי, סריקות. ז'ק (המשקיף) מדוע אין קצין קשר, העתון לא יודע מה לכתוב ומה לא לכתוב. עמית תמה מהו הגדול בצנזורה בין ידיעות ואידאות. זיו-אב מתלונן שרבות רומנו יש יותר מדי צעירים גם בקריה מבוזבז כוח אדם. פינקשלטיין מתאונן על האיסור לחיילים לכתוב, עמיקם מתאונן על חיפוש שיך מוניס. דניאל (הצופה) דרוש חינוך להרמת המורל של הצבא. מקטרג על משפט הדתיים.

עניתי על השאלות וציינתי שמלחמה זו היא גם מערכה של העם היהודי נגד כל העולם במידה רבה וגם נגד היסטוריה של הגלות: ואם הרגשה זו תחיה בעורכי העתונים ידעו מה לא לכתוב ומה לכתוב ואיך לכתוב.

- סעדתי עם אבא אבן. הוא מסכים שיש להגיש בקשה להתקבל לאו"מ - אם כי יתכן שלא יקבלו אותנו, כי בלי בקשה ודאי לא יקבלו אותנו. הוא גם מבין שאולי יהיה הכרח לחדש המלחמה - ולא במהרה יאחזו בסנקציות, אם כי יש להתאמץ שלא יהיה ברור מי הפר ההפוגה. באנגליה אין שנוי בממשלה (כלומר בווין) אם כי בצבור האנגלי יש קצת מפנה.

[-איילה סכס שחוזרת לקנדה.] [עפ"י כתב היד].