יומנים > יומן - מלא 15/05/1931

{P001} {0086-22} כ"ח אייר 15 מאי יום ו' עם יהודה גוטהלף: יש כאן שני קבוצים. קיבוץ חדרה - 80 חבר (מהם כ30- חברות), שומריה 60 חבר (החצי חברות) לק' חדרה יש 4 בתים (בכל בית 4-3 חדרים) וחדר אוכל ושני צריפים מגרש בן 6 דונם של הקה"ק, לע"ע גם שומריה יושבת פה, אבל היא תעבור למגרש בן 10 דונם של קה"ק ע"י שכונת מול. הקבוץ חכר 10 דונם מאכר אחד לגידול ירקות. יש לו זגג סוסים ולול. לעבודה יוצאים באופן ממוצע (מלאחר הקטיף) רק 20 איש לעבודה. כ17- איש צריכים להיות עסוקים במטבח, מכבסה, סנדלריה וגינה. לרגל המצב הקשה שלחו 4 חברות לעיר, בתוכן גם אשת יהודה גוטהלף (3 לת"א, 1 לחיפה) לעבוד ב"משק בית". יש {0086-23} מתנגדים לכך בקבוץ. אנשי הקבוץ מצטיינים בעבודה, מחוננים במשק - אבל שקועים בחוב. לקיום הקבוץ הכרחי משק עזר: רפת, הגדלת שטח הגן ועוד. נחוצה הלוואה של 300 לא"י. קבלו הלוואה מהבנק 100 לא"' לקנית סוסים, וכבר סילקו אותה (נשארו עוד 20 לא"י) אולם הלואה כזו מכבידה - רבית גבוהה וזמן קצר. בעזרת הלוואה היו מבטיחים את הכלכלה (ירקות, חלב וביצים). עכשיו הכלכלה גרועה: 3 גרוש ליום, זה חמשה חדשים לא אכלו בשר. כמה ימים לא היה לחם באכול, כי לא שילמו שטר ובעל הקמת לא רצה להקיף. משק עזר היה מבסס את הקיבוץ כי היה מבטיח קיומו בעונת חוסר העבודה. שאלה זו, נדמה לי, יש להעמיד במרכז הענינים בקונגרס (למצער - בבירור התקציב). אפשר לבסס במידה ידועה את הקבוצים בסכום לא גדול של אלפי פונטים, והקבוץ עכשיו משמש כמעט מקלט יחיד לעליה ולפועלת. אחרת יהפכו אנשי הקבוץ לאינוולידים בגוף ובנפש - ומי יודע מה יהא על כל עמדתנו במושבה ובתנועת הנוער. ישיבה עם ועד הסניף. דגני - הענינים במפלגה בקו של ידידה. פועלים רק לפני הבחירות, הפעם לא התעוררו אפילו לפני הבחירות לועדה החקלאית. אין המפלגה מכוונת את הענינים במקום. אין למפלגה דרך בשאלת הפועל במושבה. התחומים בין המפלגה וההסתדרות מעורבבים. {0086-24} המפלגה אינה פעילה בשטח התרבותי. היא עוסקת רק בתכסיסים. הבעתי ספק בדיאגנוזה זו. לא חוסר קו ודרך אשם. במצב הירוד. נדמה לי קו מפלגתי במושבה: 1) מלחמה על עבודה עברית במאה אחוזים, 2) מלחמה על הסכמי עבודה, 3) הגברת התנועה הקבוצתית, 4) משקי עזר. האסון הוא שלא מגשימים את הקו. הליקוי היסודי לדעתי, שאין לפרוגרמה המפלגתית נושא מגשים. אין בעצם כל הבדל בין חבר מפלגה ובין בלתי-מפלגתי. הב"מ אינו פחות פסיבי מחבר המפלגה ולא מובן לי מדוע האחד במפלגה והשני איננו. לוביאניקר: מה הן הסיבות של המצב הירוד ? גורם פסיחולוגי - שלילי, הפסקת מלחמת המפלגות, אם כי אינו חושב קיום שתי מפלגות מצב יותר טוב מקיום מפלגה מאוחדת. לא טיפחנו חושים קונסטרוקטיביים שימלאו חסרון החושים המלחמתיים שהיו קודם. סיבה שניה - הסבל האיום של הבודד. לסבל בקבוץ יש קומפנסציה חברתית. אבל חיי הבודד הם חסרי ענין ותוכן, אפורים, בלי כל קשוט ורעיון מחייה. הוא נעשה מטומטם במובן הצבורי. סיבה שלישית - בקשת תכלית, כשהיא כשלעצמה חיובית, אבל מבלי היותה במסגרת צבורית יש בה נזק מוסרי. כל מוסד הסתדרותי נמדד במדת התועלת שהפרט משיג. המפלגה אינה נותנת סיפוק פרטי, אלא להיפך תובעת, ומפני כך הבודד מתרחק ובורח ממנה, אם כי בשעת הבחירה הוא נותן לה קולו. העליה החדשה {0086-25} מוצאת אטמוספירה לא בריאה. אין צדק. חברי הקבוצים ניתקים מצבור הבודדים, ואפילו בין חברי המפלגה שבגורדוגיה ובין חברי המפלגה הבודדים אין קשר. יבנאלי- הניבו התרבותי במובן הפוליטי בחדרה ירוד יותר מאשר במושבות אחרות. אחד הגורמים לפסיביות זוהי הזדקנות הצבור (בני 4-3 שנים בארץ - זקנים ?) בקבוצת גורדוניה אין משען להסתדרות. אין לחברים תפיסה בעניני ההסתדרות. ועדת הפועלות מתנהלת ע"' השה"צ. גם הפעולה התרבותיתנעשית ע"י השה"צ. מה שלא עושה השה"צ - לא נעשית. הפעולה היחידה בקרב הנוער נעשית ע"י השה"צ. מבלי שיהיה לנו כוח קיבוצי לא תקום ההסתדרות והמפלגה במושבה. עלינו להכריז מלחמת-דמים על העבודה העברית. בהתרפסות ובהסברה לא נעשה כלום. גם לצבורנו אי-אפשר לדבר על 100% מבלי שנעשה את המלחמה. מאידך גיסא יש חזיונות שחברים נשקעים בחובות גדולים מפני תיאבון לרהיטים יפים ובגדים וספרים. בכלל עלתה תצרוכת הפועל במושבת. רכישת רהיטים יפים נעשתה לפסיכוזה, בזמן האחרון לגמרי הדבר נפסק קצת. שנות 1929 - 1930 היו תור הזהב לפועל במושבה. ברונשטיין - שאלת הנושא אינה רק שאלת אנשים, אלא גם שאלת הכיוון. הכרת היעוד הולכת ומטשטשת. יש להציג מחדש לפני הצבור את כל קו הפעולה שלנו. לא טוב שאומרים התישבות - ומחוסר התישבות באה אכזבה. השתלט אצלנו דפיטיזם. הסיסמה של מלחמת דמים וסוהר על עבודה עברית יש לה אותו המקור הפסיחולוגי {0086-26} של סיסמאות השמאל על ארגון משותף. עלינו לקבל את ארבע הסיסמות של ב.ג. פלוס פעולה תרבותית חינוכית. אם תהיה פעולה כזו ובטמפו הדורש - יהיה נושא. יש קרע ומחיצה בין הקבוצה ובין הבודד. אבל אם תבוא הבראה רעיונית תהרס המחיצה. לע"ע אין נושא אחר מלבד הקבוצות. אבל יש לדאוג לארגון הבודדים. אולי יש לחדש את מפעל החבורות. לא יתכן שהבודד יעזב לגמרי לנפשו - ורק ישמע פעם הרצאה. שיוו - אשמים מרכזי התנועה. חושבים שפעולת חינוך יש רק בחו"ל. זוהי טעות. צריכים לשלוח משלחות גם לא"י, הצבור שלנו נמצא במצב קשה, אין לו האפשרות להתחנך. אינו יודע מה נעשה בתוך העם היהודי, בעולם הגדול. אחת הסיבות של ירידה יתרה בחדרה מרחק מת"א. אנשים מרכזיים לא באים הנה. כשמסדרים לפעמים אצלנו הרצאות - הן מקריות, ואין קשר ביניהן. האנשים המרכזיים מתעסקים יותר מדי בדברים רבים - והזניחו את הצבור עצמו. בפעם הראשונה בתולדות ההסתדרות מסתדרים בקורים אלה של ב.ג.. המפלגה מחניקה את הדברים - מחשש הפסד פוליטי. לא מפרסמים על המצב האמתי, וזה משפיע על הצבור. מדוע נודע לנו על ענין עכוב נסיעת ויצמן לעבר-הירדן רק מדואר היום. הלוא מרכז המפלגה ידע זאת מקודם ? יבנאלי - לא מחנכים אנשים צעירים למלא תפקידים מרכזיים. המחלקה למושבות אינה עומדת על הגובה. נטע עושה עבודה חשובה אבל דרוש שאליו יצטרף כוח אינטלקטואלי. (אמרתי שיש רעיון שאליהו {0086-27} יכנס למחלקה - המסובים סוברים שזהו רעיון מוצלח מאוד). ספירו - מה הסיבה שיש מעט חברים במפלגה ובכל זאת הצבור הגדול מצביע בעד המפלגה ? יש לצבור אינסטינקט בריא והוא מצביע בעד הכיוון הבריא. אולם המפלגה רק שומרת על הקיים. אין התפתחות בארץ, והמפלגה שומרת שהמצב הסטטי לא יביא לידי מצב כוח דיסטרוקטיבי. באספת פועלים מדברים השה"צ ופוע"צ נגד המפלגה. עומדים על חוסר עבודת, ולב כל הצבור אתם, אבל כשבא לידי הצבעה - הם מצביעים בעד המפלגה. המלחמה על עבודה עברית תרכז סביבנו את הצבור ותשמור עליו מפני רוחות רעים. אם המצב הקשה בעליה ימשך - נצטרך להעמיק את החינוך בחלוץ ולדאוג שרק עליה קבוצתית תעלה לארץ. לוביאניקר - אין לנו במושבה צבור הומגני בהוית החיים. יש דיפרנציאציה, חוגים חוגים. ופעולת המפלגה צריכה להסתגל למסגרות אלה ולהכניס לתוכן תוכן תרבותי. יש חברת סמרגון - ויש לתפוס אותם בתוך חוגם. הרצאה בפני כל הצבור אינה מחנכת. לחוגים אלה יש לנצל כוחות מקומיים ואשר לקבוצות - אין רציפות של המשך. חברי הקבוצה טרם נתקשרו את הגיל הקודם. בעלי היכולת שבקבוצה עמוסים עבודה ארצית , ואינם פעילים במקום. יש גם הקושי הגיאוגרפי - גורדוניה רחוקה מהמושבה. חברי הקבוצה צריכים להיות יותר פעילים בעבודה תרבותית ובקרב הנוער. דגני - הנוער במושבה נוטה להסתדרות, ויש לנו אפשריות של פעולה הרבה יותר מה"ברית" ויש צורך שגורדוניה תתמכר לפעולה זו. {0086-28} דגני על בית הפועלים: עד עכשיו השקיעו כחמש מאות לירה. 150 תרומות מהצבור, 150 מהועדה המשקית (שכר דירה מהמוסדות ומדיירים בבית הפועלים), כ200- חובות: לבנק יותר מ100-, לשנים 100, להשלים הגג והבימה ידרשו 7-800 לא"י. עד 1 אפריל 1932 ישלמו החובות מהכנסות האולם ושכר דירה. לחורף צריך להקים הגג - ידרשו 200 לא"י, אם יהיו 70 לא"' אפשר יהיה לעשות זאת.אחרי חדשים אחדים ישולם חוב הבנק, ורוצים לסדר הלוואה חדשה של 4-500 לשלוש שנים ורוצים שהוה"פ יבטיח 100 לא"י שישולמו במשך 3 שנים. יש גם הצעת בעל ראינוע להלוות 3-400 לא"י לשלוש שנים בלי רבית ולחלק ההכנסות שוה בשוה - רק במוצאי שבתות. לפנות ערב שבתי לתל-אביב.