יומנים > יומן - מלא 15/11/1931

{P001} {0090-23} ה' כסלו תרצ"ב 15 נובמבר 1931 יום א' עם דוב וגורוחובסקי - נפגשו ביום הששי עם הופיין. רוקח וטוקובסקי. הללו מתרעמים על גלוי הדעת של ועד השובתים. האיום בשביתה מכביד על פעולתם. גורוחובסקי הסביר לו את המצב הפנימי וההכרח שבגלוי דעת. רוקח דורש סיפוק בעד גלוי הדעת, לא בפומבי אמנם. הם הבטיחו לדרוש מהממשלה פרסום הדו"ח. וכשיפורסם - ידרשו קיום הצעות הועדה. שאלתי להמשך הפעולה בכיוון ארגון הנהגים היהודים והערבים. גורוחובסקי - בין נהגי יפו יש נטיה להתארגן כקואופרטיב ומבקשים עזרת מרכז הקואופרציה. הארגון הכללי תלוי בהצלחת הפעולה. אם הממשלה תמלא דרישות הנהגים - יקום ארגון. בקשתי מגורוחובסקי שימציא לוה"פ מסקנותיו בכתב בשאלת ארגון הנהגים. דוד בדר מבקש שינכו לו רק חצי לירה לחודש במקום לירה תמורת החוב שלו (הוא מקבל מהוה"פ 2,30 לא"י לחודש בעד רבע יום, 3/4 אם הוא עובד בקפ"ח). את הלירה ושמנים הוא מבקש שישלמו ע"י קפ"ח. ארלזרוב מטלפן: הסוכנות משתתפת בהוצאות חקירת {0090-24} ענין זוהר בסכום 175 לא"י, התאחדות האכרים בסכום 25, והוא מציע שההסתדרות תשתתף בסכום 10 לא"י. מבקש תשובה. בן ציון מיכאלוב הקבקזי שפוטר מרוטנברג דורש להכניס אותו לעבודת הנקיון בעיריה. במשפחתו יש 7 נפשות.. גם ליווקה, שהעיריה מסכימה לקבל אותו, ורק הפועלים מתנגדים לו. דורש לברר ענינו ולהכניס אותו לעבודה, לאחר שהוא כ28- שנה בארץ. מזכירות פועלי הרכבת. תקציב לעבודה הערבית. בירושלם נסגר קלוב פועלי הרכבת. בחיפה הוא מתקיים מתקציב המרכז - ולכן חייבים למזכיר 50 לא"י. למרכז יש הכנסה 8 לא"י מהוה"פ, 2 7 מהסניפים (כ300- חבר) לאתר נכוי הוצאות הסניפים. מוציאים 2 10 לא"' למזכיר עברי, 3 לא"י למזכיר ערבי, 1,35 לא"י שכר דירה,מאור וכו'. 0,90 ניר ובולים, 1.25 הוצאות דרך, שונות 1.5. ספרות 0,5 - ס"ה פג לא"י. מספר חברי ההסתדרות ב1.9.31- : 638, במסלה 491, בדו"ם 147. יתורים 396.ערבים 242. לפי הסניפים: חיפה 394 (יהודים 216, ערבים 178). יפו-לוד 107 (יהודים 98, ערבים 9). ירושלם 81 (יהודים 51, ערבים 30), {0090-25} נודדים 32 (יהודים 31, ערבי 1). קנטרה 24 - כולם ערבים. משלמי מסים: 122 יהודים 40 ערבים בחיפה, 65 יהודים 4 ערבים ביפו-לוד, 24 יהודים 13 ערבים בירושלם. 20 יהודים נודדים. 3 ערבים מקנטרה, בס"ה 291 משלמי מסים, מהם 231 יהודים 60 ערבים. קפלן מודיע שהוה"פ לא יכל לקבל על עצמו שום אחריות כספית ולא קבל. נתן פעם 6 לא"י בצורת הלוואה, ב27- לאבגוסט 1931 הודיעו בכתב שנית שמצב הכספים של הוה"פ אינו מאפשר שום הקצבה חדשה. וגם אין סכויים לשנה הבאה. הוצאנו עד עכשיו 26 לא"י לחודש בשביל הקלוב. ספק אם נוכל להמשיך. הסכמנו לברר אם אפשר מסכומים אלה להפריש חלק לרכבת. הבירור לא נעשה עד עכשיו. ויש לעשותו בהקדם. התחייביות כספיות חדשות לא יקבל הוה"פ על עצמו - כי אין ביכלתו. יש לבדוק את דרכי הפעולה ותכנה של מרכז פועלי הרכבת. ב.צ. = בבדיקת הפעולה בחיפה צריכים להשתתף ב"כ הוה"פ שיוכלו להחליט על השנויים. נראה לי שאין התאמה בין הסכום הניתן לקבלנים ובין הסכום הניתן לפועלי הרכבת. יש צורך לקמץ בקלוב ולהגדיל הפעולה ברכבת, כי כאן יש לנו מפעל שמתקיים כבר הרבה שנים. מציע שביום הראשון הבא יעשו את הבדיקה בחיפה. דב מסכים לנסוע באותו יום לחיפה. דב שואל למספר הפועלים היחודים ברכבת - גלובמן : - 500. ערבים כאלפים. {0090-26} בהסתדרות הערבית ("הלאומית") מאורגנים כמאה, כלם כנראה משלמים מסים. בהסתדרות הבין-לאומית משלמים הערבים 5 גרוש לחודש מס (אלה שמשלמים;). היהודים - 5 גרוש אם משתכר עד 6 לא"י לחודש, 10 גרוש אם משתכר יותר. דוב - רק אם הסתדרות הרכבת תגדיל פעולתה תוכל לדרוש כסף נוסף מההס'. אם לא מידה, הרי זה על ידה. הוסכם שהענין יתברר בחיפה ביום שלישי או ביום ראשון בשבוע הבא. רמז וקפלן מצד אחד, דב ובן-צבי מצד שני ימצאו באותו יום בחיפה. תוצאות המשאל בענין העברת בתי-הספר לסוכנות. ענו 17 אחד נמנע, 7 הצביעו נגד, 9 הצביעו בעד. אב. פל דורש שיסדרו אותו באיזו עבודה בעיריה (בנננות, בפרדס). גורוחובסקי דורש מההסתדרות איש שיתמכר לענין הנהגים. חוא אין לו זמן ואינו האיש המתאים לכך. פעולת הנהגים לא תעשה כלאחר יד. יש לו לא רק נהגים - אלא הרבה בעלי מכוניות. יש גם ניגודי אינטרסים בין הבודדים ובין הקואופרטיבים. קפלן מציין חשיבות הפעולה הקשורה בשביתה - הלחץ על הממשלה ע"י לשכות המסחר והעיריות. יש צורך נם בפעולת ההסת'. {0090-27} מצד התאחדות האכרים (בוסתנאי) ודואר היום יש פעולה נגד הנהגים. אינם רוצים בהצלחת פעולה משותפת. הם גם נלחמים שמשטרת המושבות תשאר כמקודם ברמלה לא תהיה בת"א. מטילים על בר-כוכבא ודוב לעוור לגורוחובסקי (בר-כוכבא יהיה המרכז) ולבוא מיד בדברים את ראשי העיריות (ירושלם, יפו, חיפה,ת"א) ולהפנותם לממשלה. על גורוחובסקי מטילים המשכת הפעולה בטפול בארגון. ועדת החקירה לטרנספורט המוטורים נתמנתה ע"י הנציב ב31- לאבגוסט ש"ז לבחון את מצב התעשיה ולמצוא דרכים לארגונה המועיל על-מנת שיושבח השרות ויוטב מצב עובדיה. הועדה תקרה 37 נהגים, בעלי מכוניות ומעונינים אחרים. תמצית הדו"ח היא לאמר : בשנת 1927 היו בארץ 1.413 מכוניות פרטיות וצבוריות, 432 אומניבוסים ו247- לוריות. (בשנת 1926 - 1.065, 345, 176). בשנת 1930 היו 851 מכוניות צבוריות, 774 פרטיות, 711 אומניבוסים, 542 לוריות (677, 598, 493, 346 היו רשומים עוד משנת 1929, ו174-, 176, 218, 178 נוספו מחדש בשנת 1930). בסוף 1930 היו מכוניות להעברת 17.143 איש ביום (מלבד מכוניות פרטיות) וטרנספורט של 670 טון סחורה. בתקופת הזמ ן נובמבר 1928 - ספטמבר 1931 בקרו כ- 40.000 תיירים את הארץ, רובם טיילו בארץ במכוניות שסודרו על- ירי סוכניות עוד לפני בואם לארץ. {0090-28} המכס שנגבה מאימפורט המכוניות, צמיגים וחלקי מכוניות בשלוש שנים הוא: 1930 1929 1928 ממכוניות 28.272 לא"י 22.047 23.837 צמיגים גומי 11.067 12.850 12.220 חלקי מכוניות 3.840 4.114 4.442 חמרי דלק למוטורים 97.104 135.702 174.401 שמן משחה 4.225 5.426 5.016 המכונית ממלאה תפקיד חשוב בחיים המשקיים והחברתיים. משרתת את אזורי החקלאות שאין בהם רכבת, משמשת תיירים בבקור נקודות היסטוריות. ממציאה עבודה להרבה עוברים, מכניסה מס רב לממשלה, - אולם מצב המקצועי ירוד. בועדה צוינו סבות אלה למצב הירוד: חוסר חשבון משקי אצל רבים העוסקים במקצוע זה; הפקה בלתי מוגבלת של רשיונות המביאה לידי רבוי נפרד של מכוניות; הפקת רשיונות לאנשים בלתי מוכשרים; חוסר תעריף חוקי לטכסי ולאומניבוס, חוסר מקומות חניה; תוסד פיקוח מספיק מצד המשטרה על התנועה; חוסר אמצעי קידום ופיקות במקצוע; אופן ההתנהגות עם עברות על החוקים, רבית קצוצה בתשלומין לשעורים של מחירי המכוניות; התחרות הרכבת, מצב הדרכים וחוסר כבישים (בין יפו תיפה, חיפה עכו, עפולה בית שאן , יפו - עזה וכו') מחיר גבוה של בנזין ושמן; מכס גבוה על בנזין, גומי; תשלומי רשיון למכוניות, תנאי הקניה ע"י הסוכנים. {0090-29} הורדת שכר הרכבת הכריחה את הנחגים להוריד שכר הנסיעה. מחוסר כל קונטרולה ותעריף הולכת ההתחרות בקרב הנהגים וגדולה. הממשלה מקילה בנתינת רשיונות למכונית, אבל היא גובה מכס גבוה מבנזין ומכוניות, ואין ההכנסה מספיקה. המכס מפח בנזין הוא עשרים גרוש. הפח נמכר ב41- גרוש. בסוריה המכס הוא 10 גרוש, והפח נמכר ב24- גרוש. המכס על גומי היה 15% מהערך. אח"כ קבעו אותו ב6- גרוש לקילוגרם שהיה בערך 15 מהשווי. בינתיים ירד המחיר של הגומי, אולם המכס של 6 גרוש נשאר. שזהו עכשיו בערך 40% מהשווי. עול כבד הם תשלומי הרשיונות. עד ההנחה שנתפרסמה ב1- לאוקטובר 1931 - שלמו בעד רשיון: מכונית של 5 נוסעים - 12 לא"י לשנה " " 18 - " 5-7 " " " " 20 - " 7-12 " " " למעלה מ12- " - 1+20 לא"י בעד כל איש נוסף. מכונות-משא עד 500 קילוגרם - 12 לא"י " 20 - " 1.000 " " " " 30 - " 1.600 " " " " למעלה מ- 1.500 " - 50 " מכונית משא של 6 גלגלים - 50 " בקרב היהודים ההתחרות היא פחותה, הודות לקואופרציה+ הבודדים. בין יהודים, בין ערבים, סובלים יותר, כי הם מתחרים {0090-30} יותר. נהג בעל מכונה בקואופרטיב משתכר מ50- עד 120 לא"י לשנה, אחרי גבוי כל הוצאות. 377 נהגים, שבאי-כוחם נחקרו בת"א, הם כולם, מלבד 4, בעלי מכונות. ויש להם 276 מכונות העובדות באופן קואופרטיבי. נהגים שכירים מקבלים 48 - 96 לא"י לשנה. עליהם להיות מוכנים בכל שעה במשך 7 ימים בשבוע, מלבד נהגים יהודים, שאינם עובדים בשבת. במקרה אסון אין אחריות כלפיהם. המסקנות של הועדה: 1) קביעת ועד מיעץ מורכב משלושה באי-כוח לשכות המסחר, 4 באי-כוח הנהגים ובעלי המכונות, 3 באי-כוח מושלי המחוזות, ויו"ר פקיד הממשלה. ועד זה ייעץ כל מיני תיקונים לחוק הטרנספורט והדרכים. הצעות שיוגשו לממשלה ע"י בעלי מכוניות ונהגים או אחרים ימסרו לעיון הועד הזה Motor regulatory Board 2) ועד מסדר למוטורים יקבע בכל מחוז, מורכב מראש המשטרה, שני באי-כוח העיריה, ושני באי-כוח - יהודי וערבי - של הנהגים ובעלי המכוניות. ועד זה יקבע מכסימום הטכסים והאומניבוסים בכל אזור מוניציפלי שבמחוז, יגדיל את מספר האומניבוסים בדרך, יקבע תעריף לאזו ר העיריה ולמחוז. (יעלי וגורוחובסקי מציעים שהועד יגביל גם מספר מכוניות המשא ויקבע תריפיהן). 3) בקביעת התעריפים יקחו בחשבון: {0090-31} א) הוצאות, ב) ריוח הוגן, ג) סכום מפוים לכסות את תנודות המחירים של צרכי התעשיה. התעריף הקבוע יודפס ויתפרסם בכל המכוניות. 4) החלטות הועד יהיו טעונות אשור של נציב ומחוז. 5) רצוי שתוסד אגודה מעין חברת האבטומובילים של בריטניה הגדולה. והממשלה תתיחס לזה ברצון וסימפטיה. 6) מנוי חבר לא רשמי מתוך הועדה המיעצת לועד הדרכים הממשלתי. 7) בכל מכונית שבתוך העיר יהיה טכסי-מטר. ומי שיחסור - יענש. 8) הקמת משאבות באזורי העיר, למכירת בנזין. 9) הקלות להקמת מחסנים של בנזין, מחוץ לאזורי העיר. 10) הממשלה תאסור הרמת מחירי הבנזין. 11) תיקון שיטת הטלת הענשים על נהגים - עברינים. 12) הרשמת הסכסוכים וחיובם להחזיק משרד רשום. ואסור סרסרות ברחוב, אם לא ע"י נהג. 13) עד הוסר הועדה המיעצת לא להרשות מכוניות חדשות, אלא במקום הישנות שנתקלקלו. ולא להרשות מכונות חדשות במקום שהדבר הוגבל עד עכשיו ע"י השלטון המקומי. 14) תקון בדיקת המכוניות כרס-אל-נקורה ותחנות גבול אחרות. {0090-32} 15) לכלול נהגים במונח פועל, ולכלול בעל מכונה במונח קבלן שבחוק פצוי למקרי אסון. 16) להחזיר מכס הגומי לבסיס אחוזים על-פי השווי, או להתאים הסכום הקבוע למחירים של הגומי. 17) לבטל תשלומי הרש ונות, ולכסות ההפסד בהגדלת המכס על אימפורט של מכוניות. לבטל התשלום החל מ1- יולי 1931 מכוניות ירשמו רק חמורת הוצאות ההרשמה (50 או 100 גרוש). חסן צדקי דגני, עותמן בודירר ושיך מחמוד דגני דרשו גם הקטנת המכס על בנזין. חתמו : א. אברמסון יו"ר, עותמן בורידי, חסן צדקי דג'ני, מחמוד דג'ני, פ. גורוחובסקי, ג'בור קוטה, י. רוקח, א. שלי, א. יעלי - חברים. 15 אוקטובר 1931. מרחקים : ירושלם חברון - 39 קילומטר חיפה טבריא - 73 " תל-אביב- 70 " " עכו - 18 " שכם - 70 " נצרת טבריא - 35 " תיפה - 180 " יפו - עזה - 93 " רמלה - 48 " " - רמלה - 25 " רמאלה - 18 " יריחו - 40 חיפה נצרת - 40