יומנים > יומן - מלא 16/11/1931

{P001} {0090-33} ו' כסלו 16 נובמבר יום ב' דבדבני = מסכים להכנס באופן חלקי למחלקת המושבות, לטפל בעיקר בענין הקטיף. יבקר במושבות, וכבר החל בעבודה. אתמול ביקר ברחובות. הועד החקלאי פנה לתימנים בדרישה שיפתחו לשכה, האכרים שהבטיחו ללשכה לקבל פועלים המנה הודיעו שיעבדו עם יהודים אבל לא יקבלו מהלשכה. המצב בכללו רע ברחובות. גם בשעת הקטיף יהיו 100 מה"ע. נטע סובר שאפשר יהיה להעבירם לנס=ציונה. בדבר הלשכה מציע דבדבני להזמין את התימנים מההתאחדות לדבר אתם על הענין. מסופקני אם לטביב יש השפעה על תימני רחובות. התאחדות התימנים היא פיקציה, אבל אנסה דבר לטביב. קוטיקוב = עולמי- נכנסתי לעבודת הנוער העובד = בשמירת חוקת ההגנה. נסיתי לעמוד על החוק המחייב 8 שעות עבודה עד גיל של 16 שנה. בהתיעצות עס חברים ממ.פ.תא עשיתי לי רשימה של כמאה נערים שיש לטפל בהם. נמצא ש=37 מאלה אינם נמצאים כלל בהסתדרות ולא בשום הסתדרוח אחרת. 30 נמצאו שהם חברים בנוער העובד אבל אינם מבקרים. הציע לדוד כהן שתסודר ועדה לבקר נערים אלה בשבת בביתם. (הללו עובדים לרוב בבתי=מלאכה לא גדולים). פניתי לכמה אנשים שיכנסו לארגון "ידידי הנוער העובד". {0090-34} אחדים נענו: אלדמע, גרינברג. הוא דורש מהוה"פ לפנות במכתב לשורה של אנשים (מורים, רופאים וכדומה) שיכנסו לחברה. זיאמה, שנזדמן במקרה. מעיר שהחומר שהגיש לו הח' קוטיקוב היה חשוב, ומסר אותו למזכירי האגודות לטפל בנוער, אך מיד נוכחו שהנערים עומדים בפני סכנה של פטורין ומפני כך הפסיקו לע"ע הפעולה. נטע = עסקני האכרים פנו לקרוסבי בהודעה שההסתדרות ארגון של אנשי אלמות ויש לאחוז נגדם באמצעים חמורים. דרשו מהממשלה לחח להם לארגן "הגנה עצמית" בפני פורעי ההסתדרות. לחדרה העבירו קבוצה של "הברית". על השאלון שערכתי למועצות העירוניות בדבר פועלי הבנין נתקבלו תשובות מת"א, חיפה, ירושלם ועפולה. [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] בירושלים1.100-=1.200 פועלי בנין, מהס חברי ההסתדרות 796 (בערך 69%). בת"א- 650 פועלי בנין, מהם בהסת' 450 (69%). בחיפה596-, בהסת' 491 (82,4%) בעפולה- = 35 = כולם בהסתדרות. ס"ה 2.440 פועלי בנין, בהסת' 1.772 (72.5%). סקציות ירושלים ת"א חיפה עפולה בנאים 76 70 17 2 (23) (120) טיחים 91 45 48 3 (59) (30) {0090-35} סקציות ירושלים ת"א חיפה עפולה מרצפים 17 6 9 = (50) כופפים 56 13 19 2 (25) (15) טפסנים 87 50(באגודת 84 2 עץ) (90) זגגים 5 2 2 1 (6) (5) צבעים 53 60(באגודה 64 4 (250)מיוחדת) (110) פועלי בטון 182 = = = פיס = 250 224 21 (255) (340) חברי האגודה 567 450 430 אין אגודה. בכלל x) בסוגרים מספד כל בעלי המקצוע, בלי סוגרים חברים בהסת'. בירושלם האגודה גדלה ע"י כניסת בעלי מקצוע מהעדות המזרחיות, בחיפה = ע"י כניסת פ"פ, בת"א המצב סטבילי בנטיה להפחתה. בירושלים יש עזיבת המקצוע- עוברים להיות פקידים, נכנסים לארגוני התישבות, הולכים להשתלם בחו"ל, בתכניון בחיפה, בב"ס מונטיפיורי וכו'. בת"א לא ידוע, אבל נדאה שבעלי מקצוע טובים מתמידים במקצועם, בחיפה יש נטיה לעזוב. אבל לא אצל בעלי מקצוע טובים. בירושלם יש גם כניסה למקצוע. טיח, כפיפה, {0090-36} תבניות, רצוף. בת"א יש הסתגרות. בחיפה נכנסים לרצוף. טיח טפסנות. רושלם יש בשנה האחרונה ירידה בבנין,בת"א יש עליה, בחיפה המצב סטבילי בתנודות קטנות, בעפולה - ירידה מתמדת. בא רבינוביץ מירושלם. הוא ביקר ביום הששי בבית- החרושת לסיגריות של טווייגר בבית-לחם ומצא שגם הפועלים הערבים עובדים בתוצרת יהודית בניגוד לחוזה. אתמול דן הוה"פ של מ.פ.ים בענין והחליט לנהל מו"מ על השוואת השכר בין הפועלים הערבים והיהודים, ושכל פועל אשר יתקבל מחדש יהיה יהודי ויתקבל מההסתדרות. הנוער העובד בירושלם מחשיב את החוזה. צבי לוביאניקר - כרגע יש שני בתי-חרושת בשביל השוק היהודי, והם משום כך מעסיקים פועלים יהודים. מ.פ.ים עומדת לבסס בית-חרושת ערבי, אשר לזמן מה יעסיק מעט פועלים יהודים, וכשיכבוש את השוק יגרש אותם. אצל מוזס המינימום הוא 15 גרוש, ושם יעבדו בעשרה גרוש. הסיגרה של טווייג יותר זולה, גם מוזס יוכל להוזיל הסיגרות אם יורידו את שכר העבודה. זליג לוביאניקר - הערבים בירושלם לא נתנו לטווייג להכנס לשוק, מפני שיש שותף יהודי (לטווייג יש מג אחוזים בעסק). לת"א גם כן לא יכל לחדור. בירושלם הצליח קצת בקרב הערות הספרדיות. כי טווייג הוא בעצמו בן עדה מזרחית. {0090-37} זלוטניק - העוזר של מספירו - אמר ללוביאניקר שכבר שלח תכנית למצרים להוציא סיגריות 24 בגרוש כמו טווייג, הדבר הזה יהרוס את מוזס. רבינוביץ - אנו בירשלם רואים את הקשי. אילו היה קם בית-חרושת. יהודי כולו, חדש - היה גם הורס את מוזס ואנחנו לא מעונינים בהרס זה, אבל הדבר אינו תלוי בנו. טווייג התחיל לעבוד עם פועלים יהודים בלי ההסת' - וטווייג הצליח - לא בת"א - אך בירושלם להכנס לשוק. הפועלים בינתיים כבר נתארגנו, הם יודעים כבר מה זאת הסתדרות. בארץ אין מין אחד של פועלים, ואין שוק אחד. יש הבדלים בהרבה מקצועות, אפילו בדפוס בירושלם גופא - דפוס עזריאל שמשלם שכר טוב, ודפוסים שמשלמים 5 לא"י לחודש. אין לנו ברירה, אם כי אני מבין שזה יזיק למוזס. אבל ההסת' לא יכלה להסתלק מחוזה. בת"א הפועלים עובדים בתנאים יותר טובים, אבל עלינו בירושלם להיטיב מצב פועלי העדות המזרחיות. טווייג יגדיל את מספר היהודים ויטען שההסת' היא מגינה על מספירו ומוזס. הזולות של סיגריות טוייג אינה נובעת רק מזולות הפועלים - שכר העבודה הוא חלק קטן של ההוצאות. טווייג משתמש בטבק גרוע, ומוזס יוכל להתחרות את טווייג. אי-אפשר לדרוש מטווייג שירים את השכר משמונה גרוש ל20-15- בבת אחת. הפועלות לא תדרושנה זאת. קפלן - הענין מסובך. דעת רמז היא שאין לעשות חוזה {0090-38} במשך חדשים אחדים, נתבונן איך חוא עובד. רבינוביץ - ז"א שיהיה הסכם רק בעל-פה, גם בהסכם זה ישתמש טווייג. קפלן - נדמה לי שהחברים בת"א מגזימים בערך הסכנה ובערך הגושפנקא שלנו, אולם חתימת חוזה יכלה לשמש אמתלא בשביל מוזס להוריד השכר. לדעתי יש לעכב את הענין, כי הדבר דורש בירור בוה"פ. לע"ע יש לטעון שהיות שבית-החרושת נמצא בבית-לחם אין אפשרות למועצה להשגיח על תנאי-העבודה המוסכמים. רבינוביץ יודיע לבעל הבית שמצא שהפר את החוזה, והמועצה מתיעצת את המוסדות המוסמכים מה לעשות.