יומנים > יומן - מלא 25/03/1931

{P001} {0084-72} ז' ניסן 25 מרס יום ד' ישיבה עם מ.פ.ים בשאלת הקואופרציה. אין מוסד או ועדה לטפל בקואופרציה בירושלם. בכלל הועדות במועצה בירושלם אינן קיימות. יש כאן שני סוגי קואופרטיבים: א) המתרכזים סביב הבנין - אינסטלציה, מוזאיקה, חשמל, הובלת משאות; ב) מחט, מסעדה. יש עוד קבוצות לנגרות ומתכת ששנים-שלשה חברים עובדים יחד בסדנאות משלהם. הקואופרציות של הבנין תלויות בטמפו הבנין. הן קבוצות קבלניות המעסיקות פועלים שכירים, אחדות גם בקביעות. "תרות" - חבריה 10-9, מהם גם שנים שאינם עובדים, אבל יש להם מנות חבר שעל פיהם מקבלים רוחים. הפועלים השכירים עולים על מספר החברים העובדים בשכר בתעריף של האגודה, אבל יש סכסוכים בענין השכר. המתלמדים עובדים על-פי תנאי המועצה - בכניסה 15 גרוש, בכל חצי שנה מוסיפים 1 שילינג, עד שמגיע לשכר 30 גרוש. כעבור שנתיים קובעים אם הוא נשאר לעבוד בקביעות - או עליו לעזוב. מהמתלמדים שנכנסו לחרות זה חמש שנים רק שנים נתקבלו כחברים לקואופרטיב. מה היא, איפוא, הקואופרטיביות של חרות ? תיקו. המועצה דרשה חשבונות חרות - אך הקואופרטיב סרב. זה שנה וחצי שהחשבונות נבדקים ע"י מרכז הקואופרציה. חרות רכשה מכונה משוכללת לכנון, רכשה מחסן כלים גדול למכירה וקבלנים (נהפכו, איפוא, לסוחרים ? ) {0084-73} במצוקה המסחרית המחסן הזה מעיק עליהם, נוסף על המחסור בעבודה שמורגש עכשיו. נתקשרו לקבלן האנגלי Maude והספיקו לו תמרים - והפסידו בעסקים אלה כ1.600- לא"י. לרגל קושי מצבם הם לוחצים עכשיו על פועליהם השכירים. דרור - 10 חברים, אינסטלציה, עולים על חרות במובן החברתי, כי הם יותר עניים, ומצבם העסקי יותר רופף, ומרגישים יותר תלות בהסתדרות. עובדים בכל הארץ, פועליהם השכירים מעטים, לפי צורך עבודתם; מקבלים עבודה כמחירים ירודים ובתנאי תשלום רעים (לתשלומין ארוכים וכדומה) ונמצאים במצוקה גדולה, שגברה ביחוד בחדשים האחרונים. שוחד - קואופרטיב למוזאיקה קיים זה שנה, 4 חברים. המקצוע הזה בכללו ירוד, נמצא בעיקר בידי תימנים. "מחט" - חדש, נוסד ע"י עולים חדשים, חיטים וכובענים, 6 חברים, מסודר מבחינה חברתית, עומד בקונטקט את המועצה, רוב קוניהם פועלים. הובלה - מקודם בעלי עגלות. עכשיו בעלי לורי (12) עם שני זו גות פרדות, עובדים בחברת ה"אשלג", מובילים קבועים למאפית "ברמן" הגדילה - מצבם לא רע, אך רובץ עליהם חוב המכונות. כל אחד רכש את המכונות על חשבונו, קבלת העבודה היא ע"י הקואופרטיב כולו, אולם כל אחד מקבל שכר לפי עבודתו; המכונות של כל אחד אינן שוות. יש גדולות ויש קטנות. ויש הבדל ביכולת ההובלה של כל אחד, על יסוד הבדל זה יש סכסוכים בין החברים. הם מספיקים אבן טחונה לקבלני בנין, קונים את החומר ומוכרים אותו, ומסתבכים במסחר זה וגם מוצגים בפני נסיונות של ספיקולציה {0084-74} וניצול. ברור שקואופרטיבים אלה ודומיהם הם רק אחד הגלויים של מעבר חלק הפועלים למעמד של לא פועלים (קבלנים, סוחרים, בעלי-מלאכה וכו'), שמתהוה בארץ בצורות שונות.. המסעדה - אולי הקואופרטיב היחיד הראוי לשם זה. הרכוש הוא של החברים (16 פלוס 8 מועמדים, מהם 3 חברים, וכל השאר חברות). קבלו הלוואה (73 לא"י) ממועצת הפועלות (50) וממ.פ.ים (23). כל הבר הכניס מניה של 10 לא"י. נוסד ב1.1.29- מ.פ.ים הכניסה מנהל (וז'בסקי מפלוגת עין חרוד) שהצליח. המסעדה התפתחה יפה ועברה לדירה יותר גדולה. במשך שנתיים צב רו ריוח של 500 לא"י. בתחילה עבדו בשכר של 2.2 לא"י ואוכל ועבדו 10 שעות ליום במשך 6.2 ימים לשבוע (בערך 65 שעות בשבוע). עכשיו עובדים 8 שעות ביום. 6 ימים בשבוע ומקבלים חופשה שנתית של שבועים. במקרה מחלה מקבלים שכר למשך שבועיים, השכר הוגדל עד 3,75 לחודש. לעובדים למעלה משנה במוסד מקבלים הוספה של 50 גרוש לחודש באופן חד-פעמי. העובדים מקבלים אחוז ברוחים שעולה עד 75 גרוש לחודש. רוחים נתחלקו בשנה וחצי במשך השנתים. המועמדות מקבלות 25 גרוש לחודש מהרוחים. מהריוח גם מפרישים 10% לחברת העובדים בהתאם לתקנות, 50% לקרן שמורה, השאר מתחלק לפי החלטת האספה הכללית. לב"כ חבה"ע יש זכות ויטו על החלטות פרינציפיוניות. תקנות הקואופרטיב נאשרו ע"י הממשלה לפי הטופס שנקבע מטעם מרכז הקואופרציה. מחירי האוכל נקבעים ע"י הנהלת המסעדה, הנבחרת באספה הכללית. בין החברות יש סכסוכים אך אין הדבר משפיע על העבודה. שוררת אחריות בעבודה, משמעת, אינטנסיביות, מספר האוכלים הוא בערך כ400- ליום. {0084-75} עומדים לפתוח סניף באזור אחר של העיר. המועצה עומדת לפתוח גם מכבסה קואופרטיבית. יש לחץ רב מצד פועלות שרוצות להכנס לעבוד במסעדה. בין העובדות גדול אחוז הנשואות. המסעדה קנתה במשך השנה מתנובה בסכום 600 לא"י. הקניה היא במזומנים. הלקוחות מקבלים קרדיט בערבות מספיקה. אחוז האוכלים בהקפה הוא בערך 30%. אחוז החובות האבודים הוא לא גדול. המסעדה מכניסה מזמן לזמן שפורים, וע"י כך מוכרחות גם המסעדות הפרטיות להכניס שכלולים. אה"צ - ישיבה עם ועד הפקידים. שאלתי אם אין בקרב הפקידים חברים המוכשרים למלא תפקיד בתוך ההסתדרות במקום, ואם יש - מדוע אינם עושים זאת. לדעת נמירובסקי - יש ויש, לא בבתי-מסחר ומוסדות פרטיים אולם במוסדות הלאומיים יש, אך הפקידים סוברים שמצד ההסתדרות יש יחס של ביטול לפקידים. הפקידים גם לא הוזמנו לעבודה. אילו היו פונים למספר חברים - זימן, ד"ר לוי (בקה"ק), בן-שמש, יוסף רבינוביץ. אריכא. בנימין אהרונוביץ (עבד מקודם בדגניה, עכשיו במחלקת החנוך). ברוך יפה, תנחום ברמן (בהדסה), לומר. שוחטמן (בספריה) מרצה ועוד - היו ודאי חלק מהם נענים. הסניף עסוק עכשיו בארגון פקידי בתי-המסחר. החניות פתוחות כאן בלי הגבלה. בעזרת ב.צ. עשתה ההסתדרות לפני המאורעות פעולה לסגירת החניות בשעה שבע. ארגנו בקשה של 300 חנונים {0084-76} וסוחרים יהודים וערבים למושל. הוזמנה ההסתדרות, החנוונים היהודים והערבים. פחדי נששיבי התנגד לדבר זה הפוגע ברגשות בדתיים של המושלימים. לרגל המאורעות נפסקה הפעולה, בזמן האחרון נתחדשה שוב. נעשה הסכם עם כמה סוחרים גדולים לסגירת החניות, הסכם זה נוגע לשבעה פקידים. לאחר ההסכם החלו לארגן את הפקידים. מא' במרס נכנסו 12 פקידים להסתדרות. הפעולה עם סוגי סוחרים אתרים נמשכה. קושי גדול יש עם הספרדים. נבחר ועד הסקציה של פקידי בתי-מסחר. ולדעת נמירובסקי יש צורך בקלוב לפקידי בתי-המסחר. יש כמה פקידים שאינם יודעים גם חשבון, אין להם אמצעים ללמוד, ועל ההסתדרות לבוא לעזרתם. בשבע בערב - באה אצלי משלחת של "עולים חדשים" - חלוצים פולנים בני שנה-שנתיים בארץ: ז'טלניצקי 2.2 שנים בארץ, בפולין פוע"צ, היה שנתיים בקבוץ המאוחד, עבד בגשר. לפני כ4- חדשים בא לירושלם, עכשיו "בודד". וכסמן, 1.2 שנה בארץ, פרייהייט קורלנדר - כמו וכסמן. קולטון, מהתאחדות. 18 חודש בארץ. פוכסמן 11 חודש, מגורדוניה. הללו נבחרו לפני ארבעה חדשים באספה של "עולים" - בני שנה ושנתיים - שנתאספו כ70- איש להרים צעקה נגד חוסר עבודתם, רעבם, התנכרות ההסתדרות אליהם, היחס הרע של הותיקים, אכזבותיהם בארץ. הדחיפה לאספה באה במדה ידועה מצד פוע"צ. האספה החליטה לא לפנות למועצה, כי אין עוד אמון בה. אלא להפגש עם הוה"פ של ההסתררות. פוע"צ הציעו לסדר הפגנה - אבל הצעה זו {0084-77} נדחתה ע"י הרוב. מהשיחה עם חברי המשלחת הסתננו טענות אלו: "החלוצים" לא מצאו בארץ את ההסתדרות שסיפר עליה בגולה. מצד הותיקים מצאו לגלוג. אדישות, חוסר עזרה, ולפעמים גם ניצול. ההכשרה שקבלו בחו"ל לא הכשירה אותם לשום מקצוע, וכשבאו לארץ לא יכלו למצוא עבודה. מחוסר קשרים בארץ - היה קשה להם "לחיות בהקפה". רבים מהם טרם הורגלו בכלל לעמוד ברשות עצמם - כי זה רק יצאו מבית אבא. המרירות גדלה כשהסתובבו זמן רב בלי עבודה ורעבו. אחדים נכנסו לפרקציה, אחדים לרויזיוניסטים, אחדים לפוע"צ. "השמאל" מבטיח ימי עבודה לאלה שעומדים להכנס במפלגתם. מהעבודה שהם מקבלים בשוק הפרטי מחוץ ללשכה הם מחלקים לחבריהם מחוסרי העבודה, אבל רק לחברי המפלגה. החלוצים ראו שההסתדרות היא מחוסרת אונים לקלוט אותם - ואבדו את אמונם בהסתדרות. בין "העולים" - בני העליה החמשית - רבים שהיו חברים בקבוץ ועזבו אותו מסבות שונות. בתור בודדים אינם יכלים להסתדר, כי אין להם מקצוע. הפועל הותיק מוצא לפעמים עבודה ע"י קשריו את אנשים שונים - החלוץ אין לו אפשרות זו. אינו מכיר את הקבלנים הפרטיים, גדולה ההתמרמרות נגד ההסתדרות על שאינה נלחמת בקבוצות הקבלניות שתפסו את כל השוק הפרטי ומנצלות פועלים. מתוך כעס הציעו רבים ללכת לעבוד אצל קבלנים פרטיים ב10- - 15 גרוש ליום למען הרוס את הקבוצות. אין ההסתדרות דואגת שהחלוץ ילמד מקצוע, אין מכניסים אותו לקבוצה. הלשכה אינה נענית כלל לחלוץ, כי המצב קשה והעבודה אינה ברשותה, רק במסעדה אפשר עוד לפעמים להשיג יום עבודה, כי כשנחוץ לקבוצה פועל - אינה פונה ללשכה אלא מחפשת אותו {0084-78} בשוק או במסעדה. וכשהחלוץ מוצא במקרה יום עבודה - עליו לעבוד 10-9 שעות ושכרו קטן, והוא תלוי לגמרי בפועל הותיק. גמרנו שבשבוע הבא תסודר ישיבה עם מ.פ.ים בהשתתפותי, ואחר-כך תקרא אספה כללית של "העולים" לבירור המצב והיחסים. בערב. ישיבה עם ועד הסניף. שמעוני - אחרי הבחירות נשתתק הכל. בזמן האחרון נסו להקים הריסות הסניף. יש פה כ400- חבר. 80% פועלים. 20% פקידים. מהמורים רק 6-5, רק כ10%- חברות. משלמי מסים 120. מזמן האיחוד נכנסו 200 לא"י ממסים, מגבית לבחירות הכניסה 80 לירה ומרכז נשלחו 52 לא"י. גרעון יש 40, מלבד 17 לא"י גרעון מהבחירות. פעולה תרבותית רק הרצאות. רצו לסדר חוגים - אבל מפני מציאות הסמינריון לא נתגלה הרצון לכך מצד החברים. הקלוב משמש בעיקר את הבחירות. לפני הכנס הבחרות - היה אולם הקלוב ריק. (בבחרות למעלה מ100- חבר). הסניף נותן עזרה לנוער העובד. יש כאן קלוב של נוער תימני "בני שלום" - עובד בתוכם חברנו קמנצקי. הפעולה בשכונות קשה, בבית הכרם יש סניף לבחרות. לוי - אין שום קשר בין המפלגה ובין ההסתדרות. במשך השנה לא היו אולי שתי אספות על עניני ההסתדרות. יש בעיר הרבה חברים המוכשרים לפעולה - אך לא מפעילים אותם ולא מטילים עליהם עבודה. חסר מרכז בעל השפעה וסמכות. מנהלי ההסתדרות פה אינם מקרבים חברים, אינם מציגים לבירור בפני החברים את השאלות העומדות על הפרק בהסתדרות. {0084-79} רבינוביץ - הצבור בירושלם נתפרק. קבוצות מנצלות ואנשי המועצה הם יחידים במלחמתם - ואין עוזר להם. תאי המפלגה באגודות אינן קיימים. משונה, שהאגודה הכי מאורגנת היא אגודת האופים. קדרי העסקנים הישנים הלכו ונסתלקו - וחדשים אינם באים. החברים שהיו פעילים - עוזבים אחד אחד את המערכה. בנימיני - עד עכשיו לא בא איש מהמרכז לדרוש ולבחון המצב, בכל האספות התמרמרו החברים על רחוק המרכז. כהן - מזכיר אגודת פועלי העץ - נוצר כאילו מצב שאין למפלגה מה לעשות, כי הענינים מרוכזים בהסתדרות. הפועלים פונים להסתדרות מתוך צרכיהם. הצבור אמנם פורק עול - אבל אין להגזים, הצבור חרד על הענינים של התנועה; למשל, לבחירות הלך לא רק מתוך התרגזות נגד הרויזיוניסטים. המועצה שומרת רק על הקיים - אבל אין מגע בין הצבור ובין שליחיו. יש רכוז מופרז. עכבו פגישות ארציות של האגודות המקצועיות. יש נוער וממנו אנו צריכים להבנות. נעמן - האשמה במרכז. המפלגה לא הגדירה שטח פעולתה. כל מה שהמפלגה עושה יכלה היתה ההסתדרות לעשות. אין מרכז כובד במפלגה שסביבו יתרכזו חיי המפלגה. אין החבר יודע מה הן זכיותיו וחובותיו. החבר צריך לכוון את ההסתדרות והישוב, לשאת בעול אחריות צבורית. אין מצביעים על שאלות שמבררים. לא התחשבו עם החברים בקביעת רשימת המועמדים לאסה"נ. המרכז אינו שואל דעת {0084-80} הסניף בשאלות עיקריות. המפלגה כרגע אינה אלא קבוצה קטנה של חברים המכריעים בעצמם את השאלות. לא יתכן שקלוב המפלגה יהיה רק מקום פגישה ושיחה. הוא צריך להיות קלוב פוליטי. קצנלסון - אין לשכוח שלאחר האיחוד לא ניתנה האפשרות להגדרה ולהתגבשות - מפני המאורעות. יש צורך להעביר חברים מרכזיים מת"א לירושלם. הבחירות הוכיחו הצלחת האיחוד. אפשר לגייס פה 1.000 חברים. אם 3.000 בחרו בנו. (חברים מעירים שעד היום לא נשלחו פנקסי חבר). פינקלשטין - אמנם אין קשרים פה בין המפלגה ובין ההסתדרות , אבל מי צריך להקים קשר זה ? מתנגד להערכת ב.ג. שיש כאן אדמיניסטרציה מסודרת בהסתדרות ואין תנועה חיה. אין פעולת ההסתדרות - עבודה, ארגון - מזדהה עם התנועה. היא נשענת על התנועה, מסתייעת בה - אבל אין היא התנועה. ארסט - למרות החלטות כל המוסדות - עובדים בירושלם בשוק 9 שעות. יש הורדת שכר שפועלי הבנין בירושלם לא ידעו אף פעם. הקבוצות מתפוררות. פועלי הקבוצות נהפכים למנצלים. מושבי המועצה אינם נקבעים בסדר. לא נותנים דו"ח במועצה. סיעת המפלגה במועצה אינה במלואה. ועד הסניף החליט לצרף שני חברים. מסרתי בקצור דעתי - שנתבררה לי בימים האלה - על מצב ההסתדרות והמפלגה בירושלם ועל עיקרי הפעולות העומדות לפנינו. הצעתי לבחור ועדה של 5-3 לעבד תכנית פעולה ולקבוע רשימת 50-40 חברים, פועלים, מורים ופקידים, שיגשימו תכנית זו. נבחרה ועדה (פלר, כהן, ארסט, קצנלסון, לוי וחברי המזכירות) ומתר יתאספ ו יחד אתי. הזמנתי גם את בן-צבי לישיבת הועדה.