יומנים > יומן - מלא 26/03/1931

{P001} {0084-81} ח' ניסן תרצ"א 26 מרס 1931 יום ה' מועצת הפועלות (אסתר הלפרין). לפני חדשיים הוקמה המחלקה לפועלות, לאחר בטול של כשנתיים. סודרה מעין מועצת פועלות (ע"י מינוי) ממשק בית, מסעדות, אחיות, שרות במוסדות, תופרות. נתאספה המועצה פעמיים, נבחרה מזכירות בת חמש המתאספת אחת לשבוע. הוחל בארגון משק=בית. מחוסר כסף לא סודר מפקד כללי של עובדות משק=בית, אך ברשימה בארבע שכונות. רחביה, בית=הכרם, תלפיות. רוממה, נפקדו 130 עובדות (בכללן גם עובדות במסעדות כ=20), רובן = 80% = מהעדות המזרחיות, מהשאר הרוב הן שמאליות. העובדות הן מגיל של 40-14. מפחד השמאל לא קוראים לאספה כללית. ממשיכים הרשימה. מהעובדות במשק בית שנרשמו נמצאו רק 5 חברות בהסתדרות. מקבלות לרוב 2 לא"י לחודש, לא עובדות למטה מעשר שעות, וגם יותר. על=פי רוב לנוח בבית העובדים. הוחל בארגון אמהות עובדות. תבעו הקמת בית תינוקות. עומדים לסדר מפקד האמהות העובדות, מספר הילדים וגילם, היחס למוסד כזה. סודרה הרצאת רבקאי לאמהות על משחקי ילדים. יש קבוצה של 30=40 אמהות הרוצות להתקשר בקביעות להרצאות אלו. יש הצעה להכניס מספר אמהות למשתלה של רחל. בבית חרושת פרומין עובדים 30 פועלים, מהם 11 פועלות ו רק שתים חברות בהסתדרות. בשיחה את הפועלות נשמעו מהן קובלנות מרות נגד ההסתדרות שלא מגישים לחן עזרה ומתוך כך לא נכנסו כחברות. יש גם בית-חרושת ערבי לקופסאות, שעובדות שם כ=60 ילדות יהודיות {0084-82} (עובדות גם ערביות) מבנות 8 ואילך (בניגוד לחוק !) ועדת הפועלות ניפגשו עם עשר פועלות יותר גדולות ועומדות לסדר שם איזו פעולה. בלשכת העבודה רשומות עכשי ו כ60- מחוסרות עבודה (חלוצות). העבודה היחידה שיש פה לפועלות - משק בית. שאלתי את פינקלשטין מדוע לא עושה המועצה כלום נגד עבודת ילדים בבח"ר ? ענה - המפקחת מטעם הממשלה היא גלנר, וכבר פנו אליה כמה פעמים ואין היא שמה לב. ריכזה בידיה כל העסקניות מטעם ויצו, הנה"צ והממשלה - ואין בכוחה או ברצונה למלאות. לשם הספקת עבודה למה"ע פנו לרשימה של רופאים, פקידים ועוד ע"ד עוזרות בית וגם פרסמו בעתונות - ולא נענו. נוסדה מכבסה ותתחיל לפעול אחר הפסח. יעבדו בה 5 חברות. המח"ע נשאלו אם היו הולכות לעבודות בגין (רצוף) - ענו בשלילה, מלבד שתים, מי שהיו חברות בהשה"צ בכנרת. כשמסעדה דורשת מבשלת אין בין הרשומות בלשכה מתאימה לכך. בבית-הבריאות יש אמנם קורסים לבישול - אבל זה מכוון בעיקר ל"גבירות". היו מקבלים גם פועלות ללימוד - אבל יש שאלת הקיום בינתים. משק הפועלות דרש לפני חדשים אחדים חמש פועלות. ומה"ע לא רצו ללכת. ורק מהקבוצים נמצאו מועמדות לכך, חוסר העבודה של הפועלות הולך וגדל. לרגל המצוקה מפטרים רבים את ה"עוזרות" שלהם. במוסדות - הדסה, ביקור חולים וכדומה - עובדות על-פי רוב מהעדות המזרחיות. רובן לא יודעות קרוא וכתוב. בהדסה 40% {0084-83} הן אנאלפבתיות. במוסדות אחרים אינן מאורגנות וקשה לארגנן. שפת העובדות האלה היא ערבית. גילן או 14-10, או - 40, ושני גילים אלה קשה לארגן. להסתדרות נשים עבריות יש מוסד "שני" - מוסרים למשפחות עובדות חומר לרקמה ומוכרים את התוצרת. כמעט כל תימני השילוח עסוקים בעבודה זו. העבודה היא בקבלנות. באופן בינוני משתכרים 2 לא"י לחודש בשעת העונה. יש שבמשפחה עובדות 5-4 נפשות. המנהלת היא גב' קלוורי. המועצה ניהלה מו"מ עם "שני" ע"ד תנאי העבודה בבית התפירה שלו (10 פועלות): 8 שעות עבודה, מס מקביל, חופש בחגים (חוה"מ, א+ במאי) הכרת הארגון. התנאים הוסכמו - אבל החוזה לא נחתם. עם "מרבדיה" (40 פועלות. רובן ילדות בוכריות פסיות) באו בדברים על תנאי העבודה: 8 שעות (הפועלות נלחמו נגד זה, כי הן עובדות בקבלנות ורוצות להשתכר יותר). על השכר לא דנו - כי מצב המוסד קשה. מנהל העבודה כבר לא קבל שכרו זה חמשה חדשים. העובדות במרבדיה אינן חברות בהסתדרות. הפועלות הבוגרות כשהן נישאות עוזבות העבודה וילדות נכנסות במקומן. הפרקציה ניסתה לפעול שם - אך לא הצליחה. העירותי שאלת ארגון "החברות" - נשי העובדים. הצעתי למשוך לשם כך את רחל ושרה גליקליך. לכל אנשינו צפויה סכנת התנוונות "בעלי-בתית" עם הזדקנותם והשתקעותם בחיי משפחה פרטיים בלבד, גדולה ביחוד הסכנה לחברה. התרוששות החברה וזלזולו הרוחני והחברתי בהיותה ל"אשה" ולאם היא הרת סכנות לתנועתנו. {0084-84} ישיבה עם וה"ת: ארסט, שמעוני, רבין. פינקלשטיין. אמרתי לחברים שברצוני לברר לא רק הפעולות התרבותיות שנעשות ושיש לעשות,אלא ביחוד המצב התרבותי וסימני ההוי החברתי של הפועל והפועלת. שמעוני: החורף כמעט לא התקיימה ועדת תרבות. לא היתה מזכירות. סודרה רק בשבועות האחרונים. המזכיר שמעוני. המוסדות הקיימים: שעורי ערב לעברית. ארבע כתות. כ75-70- חבר וחברה (רק כ60%- חברי ההסתדרות, בהם גם ערבים אחדים. בהתחלה היו 15 ונשארו רק ארבעה, פועלים ופקידים. כל כתה 8 שעות בשבוע. מצב הצבור העברי בקרב הפועלים טוב, באגודת, מלבד האופים, מדברים עברית, וגם בחיים הפרטיים, ברחוב מדברים עברית, בעבודה מדברים יודית (פועלות-עברית). בבה"ס לנוער עובד היו בתחילת החורף 90 תלמיד, מהם 50 תלמידות, הרוב הגדול מהעדות המזרחיות מגיל 17-10, 3 כתות (אשתקד 4), לומדים שתי שעות לכתה בערב, לומדים עברית, חשבון, גיאוגרפיה. מתאמצים שהלומדים יהיו גם חברים בקלוב לנוער העובד, מסדרים גם פעולה ספורטיבית, בקלוב הנה"ע יש חליפות - עליה וירידה. בחורף העבר היתה ירידה גדולה בעקב המאורעות. בקיץ באו חברים אחדים של המרכז והכניסו חיים בסניף. עלה מספר מבקרי הקלוב. סודרו קבוצות שהקיפו כ100- נער - לשיחות וללימוד, ומשחקים ספורטיביים. בסוף הקיץ נסעו חברי המרכז - והקלוב ירד קצת. הפרקציה פעלה בקרב ואחדים - מהטובים - נתפסו לה. בזמן האחרון יש הבראה. מספר המבקרים הוא כ60- - בשבת יותר. חברי הבחרות עוזרים לפעולה, {0084-85} בקיץ - גם חברים מסמינריון הפועלים. הוקם סוף סוף חדר המלאכה למסגרות וחריטה, לומדים 15 תלמיד שבע שעות בשבוע, המדריך מהנדס רוטנברג. מרוצים מהמדריך. לומדים בחשק, אבל מעטים הרוצים לבוא ללמוד. ב"הפועל" אין פעולה תרבותית. וחברי הפועל מתאוננים על כך. סידרו בקלוב הפועל הרצאה (על הספורט באנגליה) וחברי הפועל שנמצאו במקום - לא נכנסו לשמוע ההרצאה, וזו נתבטלה. הפעולה בקרב העדות המזרחיות נתקלת בקושיים, אם כי מרובים ביניהם (קורדים, אורפלים, גורזים) שאינם יודעים את האלף בית. וחותמים באצבע. יש צורך בקלובים וחדרי קריאה בשכונות אך אין אמצעים. יש צורך בעבודת השכלה אלמנטרית באגודות אחדות - אופים. נהגים. האופים שפנו אליהם בענין זה, אינם נענים. אין להם צורך בלימוד. מטעם וה"ת לא סודרו הרצאות - אלא מטעם הסמינרוון לפועלים - קופמן הרצה על נושאים היסטוריים, הירצו עוד: אשבל, דינבורג, אשכול. פאר הפעולה התרבותית בירושלם - הסמינריון, כי מצא לעצמו "משוגע". יש שני לקויים גם פה: התלמידים הרצויים (עסקני ההסתדרות) אינם באים, הלמודים הרצויים (תימות ההסתדרות) אינם נלמדים. חסרים המרצים המתאימים לכך. יש אומרים שהפ ועלים אינם אוהבים לשמוע הרצאות מעניניהם המציאותיים. הפועלים קוראים ספרי "חברה", אוהבים לשמוע הרצאות פוליטיות. בסמינר יש עכשיו 70 תלמידים קבועים. מהם כ40- שמתמידים {0084-86} במשך שנים אחדות, 60% מהתלמידים הם פועלים, השאר "עובדים". חצי השומעים - שומעות. הן הכי מתמידות. סבת העזיבה באמצע השנה עברה ממקום עבודה אחד לשני, עבודת לילה ועוד. המורים כולם בלי שכר, חלק מההרצאות נרשמו ואילו היו אמצעים אפשר היה לפרסמן או להכשירן לשימוש במקומות אחרים. (בקשתי שימציאו לוה"פ השעורים על תכניקת הקריאה והעבודה הרוחנית) של ברגמן, ואתאמץ להשיג 4-3 לא"י בשביל הוצאתן). יש שתי כתות לערבית - 24 לומדים. בבי"ס טכני פרטי (מונטיפיורי) לומדים הרבה פועלים. לפני שנה למדו 40, עכשיו כ60-, כמעט כולם פועלים, שהם נושאים עצמם (מדוע לא יכולה ההסתדרות לשלם שעורים מקצועיים כאלה ?) תלמידי הסמינר דורשים בתוקף שעורים הסתדרותיים. פוע"צ מוכנים לתת מרצים - אברמוביץ וארם ונדל, והחברים דורשים שאם לא ינתנו מרצים אחרים - אין רשות לדחות מרצים אלה. פועלים מרבים לקנות ספרים. לדעת חברים אחדים יש חותמים לאחדות העבודה שאינם קוראים אותו. חוג הראיה מצטמצם, ההשכלה נפחתת, אולם בתוך המסגרת המצומצמת מתבהרת ראית הדברים. בשעות העבודה מרבים לדבר בעניני ההסתדרות - אבל בעיקר רכילות. (לדעתי אשם לא הצבור. אין הוא יודע את הפעולה הנעשית ברחבי ההסתדרות. אילו היו מספרים לצבור על המשק החקלאי, על הפועל במושבה, על פעולת יכין, תנובה - היו שמעים את הדברים בענין ולומדים גם להעריך את הדבר שיקרא בשם הסתדרות). "דבר", לדעת החברים לא משקף את עניני ההסתדרות. {0084-87} "מוסף" של דבר לא קוראים, אין חנוך הסתדרותי. יש חברים מסתלקים מעסקנות מתוך יאוש - מכיוון שאין לתקן ולשנות. יש סכנה של התאבנות בהסתדרות. יש צורך שחברים מרכזיים יפגשו את הצבור - קבוצות, יחידים - לשמוע את טענותיו, כאבו, משאלותיו, לבררם ולהסיק הלכה למעשה את המסקנות. נשמעה גם טענה שהוה"פ טועה בסמכו על פקידות טובה בלבד. הצבור זקוק שיהיה לו "דרך ארץ" בפני מנהיגיו, ושמנהיגיו יעמדו על גובה מוסרי ואינטלקטואלי נפסקו הקשרים בין המנהלים והמנוהלים. בקרב הצבור מתפשטת לאט לאט כפירה בכנותם של הרבה פסוקים שנתקדשו אצלנו, מפני הפרצות או פרצות כביכול שנעשו ע"י פוסקי הפסוקים. מדברים על משכרות, פצויים. במשרדים יש הרבה נושן. הצבור עיף לראות תמיד אותו פקיד. לירושלם דרושים כוחות מרכזיים.נושאי דבר התנועה צריכים להפגש עם החברים. יש לעורר מצפון התנועה. לטהרה. מה גדולים, רבים וקשים צרכי התנועה. בשש אה"צ ישיבה עם ועדת תכנית הפעולה. צוינה רשימה של האקטיב: מפועלי הבנין - איש שלום, מוצ'ן, ריטוב, מרינוב, ישראל כרמון, קלמנסון יצחק, קולטון (מהבחירות), זילברשטיין, ברקוביץ, גוטליב, מרגולין מרדכי, קמנצקי, ארסט, רובינשטיין אלימלך, מירקין שמואל, בר-רצון, דיסטנפלד, אלרגנד, ארנה ליפשיץ טיומין, קירה הרצל (תימני), גניס, קורלנדר. רבין. מעץ: שלום כהן, חמדו (תימני), נפחא,צווייגנבום, צלניקר, יוליוס, {0084-88} ממתכת: יבנה, רפופורט, כהנא, קנבל, קוטלר, יקיר מזרחי, זייטמן. מצבע: גוסטינסקי, ריטשטיין, מינצברג. מאפיה: לבנון, פרס, פינטל, אמדורסקי, סרלין, דגני. מחוצבים : חיים בן-אליעזר, יצחק פוטרזבה, גייטלבנד, חיימן. מהובלה: ליטווק. מרכבת: חיים כהן (מזכיר, מלשכה משותפת), בן-משה, צוקר. מסתתים: בן-דוב, ברלינסקי, רבין, ארנן, זרמי, יוסף פסח (שני האחרונים = לפעולה ערבית). מדפיס: גליכסמן, קנטרוב, פילס, דסה (ספרדי). מבח"ר פרומין: סמולינסקי. מהדסה: מרינוב, אברהם כהן, חנה קרסנינסקה, תמר לפר, מלכה זגגי, רחל בלכר, פרלמוטר, קיפניס, רחל וולינה. מבקור חולים:נחמה פרידמן, רחל שטרן. רופאים: ד"ר אלחנן רבינוביץ, גורביץ, מירשטיין. מפקידים: פריץ לוינשטיין, אריכא, לוי, פלר, אהרונוביץ, זגגי, שוורץ, גבריאלי, מיימון, דיסטנפלד. שניידר, בן-מנחם, ארקין, אלפרוביץ, ברוך יפה. לוינשטיין, שוכמן, זאבי, רזניק, שפירא, בר-שירה, אולשן, קורנגולד. פועלות: אסתר קליקא, פניה גרינברג, בתיה רבינוביץ, אסתר קרמר. {0084-89} מורים: אבישר, ארליך, לולו, שלי, שרה גליקליך, אבי-זוהר, מרים כרמון, סילמן, דווסיס רחל, דינבורג, ספיווק, מרים לוין. החלט שמיד אחרי הפסח תקרא אספה של הרשומים בהשתתפותי לדון ולהחליט על תכנית הפעולה וחלוקת העבודה בקרב החברים. לאחר בירור המצב וחלופי דברים בין החב רים (אבישר, פינקלשטיין, לוי, ארסט) על דרכי הפעולה הצעתי לארגן את פעולת המפלגה בשלושה ממדים: 1) מקצועי. תאי חברים בכל אגודה, לשם פעולה חנוכית ומפלגתית באגודה, דיון בעניני ההסתדרות (בלי החלטה, כי רק מוסדות ההסתדרות צריכים להחליט), בירור שאלות מפלגתיות וישוביות שאינו נעשה באספה כללית. 2) שכונתי. ארגון סניפי חברים בשכונות. בפיזור הירושלמי קשה לרכז החברים במקום אחד. הפעולה הרגילה צריכה להעשות בסניפי = השכונה. אם ימצאו האמצעים - יש לפתוח גם שנים שלושה קלובים באזורים שונים בעיר. בשכונה שקשה ליסד סניף - יש לקבוע מורשה או ועד מפלגתי. 3) עדתי. יש שהעדה חופפת את השכונה, אך גם אז מחויבת פעולה מיוחדת בקרב העדות הנחשלות,השכלה אלמנטרית (לפעמים קרוא וכתוב וחשבון) והרצאות שבועיות על הנעשה בארץ בשביל האלמנטים שאינם קוראים עתון. בתקופה הקרובה יש לרכז מרץ המפלגה בפעולת השקל. {0084-90} עד עכשיו נמכרו ע"י החברים 2.500 שקל. על-פי רשימות חברי ההסתדרות יש לברר מי מהפועלים לא רכש עדיין שקל. יש לדאוג לקרובי הפועל שיקנו שקלים. מוקדם לעשות פעולה בצבור לקראת הקונגרס אולם יש כבר עכשיו להצית את החברים בפעולה זו. אחרי הבחירות לאסה"נ עלינו לנחול נצחון עוד יותר גדול בבחירות לקונגרס. עלינו לראות את גודל המפלגה לא לפי מספר הרשומים, אלא לפי מספר הבוחרים. ע"י פעולה בשכונות ובעדות ובאגודות המקצועיות אפשר לגייס את כל הבוחרים למפלגה. מבחינה זו נראית לי הצעתו של אבישר ע"ד גבית מס שנתי במקום מס חודשי במפלגה. במס שנתי אפשר להגיע לצבור יותר גדול. גם הוצאות הגביה תהיינה פחותות. פעולה מיוחדת נדרשת להחיאת ההסתדרות. אינפורמציה שיטתית על פעולת ההסתדרות, מוסדותיה ותאיה בעיר ובכפר, מגע חי עם הצבור, הרמת הגובה של היחסים בין החברים ואל החברים, פעולה חנוכית ותרבותית יותר רחבה. שאלה מיוחדת - ומרכזית - הפעולה בקרב הנוער, הדורשת בירור מיוחד. בירור זה נדחה לישיבה עם ארגוני הנוער שלנו בערב. אבישר עורר שאלת התישבות הכורדים ומזרחיים אחרים, שהיו לפני בואם לארץ חקלאים ויש להם מעט אמצעים. כתב על זאת להרצפלד ולא קבל תשובה. הוא דורש להקציע מקום לספרדים בהתישבות האלף. {0084-91} בערב. ישיבה עם ועד הנועד העובד. בעלי פנקסי חבר יש 63, פנקסים ישנים היו עד 400, רבים היו פיקטיביים, וסידרו מפקד חדש. יש עוד מספר חברים שלא החליפו פנקסיהם. לפני חצי שנה עזב שמעוני את הסניף, וזמן רב לא היה אחר במקומו. סידרו חמש קבוצות (אחת של חברות), המתאספות פעמיים בשבוע. קבוצת סדרנים מתנהלת ע"י לוי יצחק. פעם בשבוע מתעמלים בקלוב הפועל. במתכת, עץ, דפוס, משק בית, מחט - יש סקציות של נוער. הנוער מתאונן קשה על הפרת חוק הגנת הנוער. יש צורך שמזכירות הוה"פ תזמין את גלנר לישיבה משותפת עם ב"כ הנוער העובד ומ.פ.ים לבירור השאלה. ישיבה עם הבחרות. מספר החברים 105: כ80- פועלים, 20 תלמידים. מספר החברות קטן - אולי 15. הסבה חוסר מקומות עבודה המעסיקים פועלות. יש סניף ברמת-רחל ובבית הכרם. בגימנסיה יש חוג של 8 חברות. בבית הכרם יש חוג של תלמידי הסמינר. בסמינר המזרחי לגננות יש חברות אחדות (קונספירטיביות). חברינו מנהלים פעולה בקרב שני חוגים של הנוער הלומד המזרחי : המשמר הצעיר (ספרדים) - כ35- (תלמידי סמינר וגימנסיה) חלק גדול מהם חברי ברית טרומפלדור. החברים התימנים שהיו בבחרות יצאו לאחר שנוסדה אגודת "בני שלום". -כמאה חברים. אגודה זו מתנהלת ע"י חברינו. ב"רמת רחל" יש סניף המונה, לאחר העליה החדשה, כ50- חבר. בבחרות יש קבוצות (על-פי יחסי חברים) לחוגים (על-פי {0084-92} נושאי הלימוד). יש חוג לתולדות תנועתהפועלים העולמית, לתולדות הציונות, קבוצה להיסטוריה סוציאלית חוג לערבית (15-12). שאלתי למה אין חוג לקריאת ולמוד ספרות הפועלים בארץ. התשובה - חוסר מדריכים מצד המפלגה - אשתקד סידרו שיחות שבועיות על ענינים אקטואליים: שוורץ, אולשן, פלר, פינקלשטיין. השנה אין מרצים. רצו לסדר שיחה על א.ד. גורדון, לנין - ולא נמצא פותח. סניף הבחרות קלט בחורף כמעט כל העליה הצעירה שנכנסה לירושלם. רובם יוצאי הקבוצים - המאוחד והשה"צ (הקבוץ הארצי). ארגוני נוער אחרים: "לגיון הצופים" - 180, עובדים בו אחדים מפוע"צ, נוער לומד, עם בני 17. נתארגן ע"י הקה"א- השה"צ, רובן חברות, תלמידות הסמינריון של המזרחי, ואחרות מגיל גג עד 17 (המדריך בומי. מהשה"צ בחיפה). בברית טרומפלדור יש כ150-. יש נוער של הפועל המזרחי "בני-עקיבא". הנוער הדתי נמשך אחרי הרויזיוניזם. מפני השעה המאוחרת החלטנו שבשבוע הבא תקבע בהשתתפותי ישיבה משותפת של ב"כ הנוער העובד, הבחרות, הפועל, הסניף והמועצה.