יומנים > יומן - מלא 27/07/1928

{P001} {0095-71} י' אב 27 יולי יום ו' הבוקר נהפכה הקערה על פיה. ויצמן בא שוב לועדה, וכאילו שמע בפעם הראשונה על החלטתנו, הודיע שאין הוא יכל לקבל אותה. ההחלטה מעליבה, נשמעת כאולטימטום וכו'. מבוכה חדשה. החלו בירורים, שאלות, תשובות. ויצמן הודיע פעם שאינו יכל להסכים לשום דרישות אולטימטיביו ת. הוא מבין את דרישות כהוראות ומשאלות, ועליו להתאמץ להעביר מה שאפשר, ומה שלא יתקבל ישאר בגדר של וכוח לאחר שתוסד הסוכנות. הוא היה מסכים להצעה של לנדסברג שלא נמסרה כלל לועדה, שבה נפרדו ההחלטות על 5 הסעיפים מההחלטה על ועדת הסוכנות, ובמקום ציון חשיבות הדו"ח של הועדה מציינים את הדו"ח בתור בסיס לתכנית פעולה... אחר כך הודיע שהוא מסכיס לדרישות אולטימטיביות, אבל רק בשני סעיפים: עברית ועבודה, כשהזכירו אותו עליה קבל גם עליה, אבל בשום אופן לא ק"ק ולא הגדרה עצמית. סקר הודיע פתאום שכל ההחלטה שלנו מבחינה יורידית מתנגדת להחלטות קונגרס ט"ו. ויצמן נאחז בזה מיד, ודרש שיקבלו רק החלטות {0095-72} קונגרס ט"ו ותו לא. מהחלטות אלו לא יוצא שאסור לברוא פונד שני לקרקע פרטי. אני הודעתי ששני דברים הם אולטימטיביים: 5 הסעיפים בתור תנאים קודמים, דחית ההצעה על הדו"ח בתור בסיס של תכנית פעולה. קפלן מוסר מפי שוקן: מוכנים לקבל את הצעת הועדה בשנויים סגנוניים קלים בתנאי שימחקו בהחלטת קה"ק שאסור ליסד פונד שני, היות וקה"ק אינה עוברת לסוכנות, אולם גם הפונד של הסוכנות ישמור על הפרינציפים של קה"ק. התנאי השני בטול החלטת הפרוביזוריום של שלוש שנים, ולסמוך בענין זה על החלטת הקונגרס. ברם לא ברור אם כל זה מוצע מטעם ויצמן או רק מטעם מקורביו של ויצמן. אם הצד השני אינו מסכים לאחד התנאים מחויב ויצמן להביא את הענין לוה"פ או לקונגרס. בא אצלנו שוקן והודיע שההצעה שקפלן ספר לנו עליה ושוקן חזר עליה ביתר פרוט - היא הצעתו של ויצמן. בועדה הפוליטית שנתאספה בחמש אה"צ שאל גרינבום אם 5 הסעיפים לא יקובלו ע"י הצד השני תוסד הסוכנות או לא? ויצמן ענה: אס הצד השני לא יקבל את כל ההחלטות לא תוסד הסוכנות. גרינבום שאל את מי, למשל, יבואו בדברים בפולין? את היהדות המאורגנת או בני ברית? ויצמן ענה: אני צריך עכשיו לגמור את קבוצת מרשל. על כל מו"מ שאחר כך אני אבוא לקבל הוראות מהועד הפועל הציוני. דרשנו הפסקה בשביל להתיעץ בינינו. השאלה העיקרית {0095-73} היא קה"ק: אם נסכים לבטול הסעיף האוסר יסוד פונד שני. אוסישקין מתנגד בתוקף. ברוב של 10 נגד 8 נדחתה ההצעה למחוק את הפסוק, וההחלטה על קה"ק נשארה כשהיתה. לשאר התקונים הסכמנו. במקום"גרונדלעגענדע פארויפזעציונגען" נתקבל "אונאבענדערליכע גרודלאנגען" (ביחס לחמשת הסעיפים) ובסעיף האחרון נמחקו הציטטות של החלטת קונגרס ט"ו ונשארה הזכרה על כל החלטות הקונגרסים י"ד וט"ו. ויצמן הודיע שלא יעשה שום צעד שלא כהחלטות הקונגרס, בלי הבדל החלטה, מבלי שיביא את כל הענינים לוה"פ. הוא אינו מאמין שיצליח עכשיו בהקמת הסוכנות, אולם יעשה ביושר נסיון להעביר כל החלטות הקונגרס. אתרי הודעה זו הודיע לוקר שאנו לוקחים חזרה את הצעתנו בדבר אי אמון להנהלה כלה (עד כאן בהסכמתי), אולם נכניס הצעת אי אמון לסקר (זה היה משגה). ויצמן קם תיכף והודיע שהצעה זו פירושה אי אמון לכל ההנהלה. בשש ורבע נתאסף סוף סוף הפלנום ובלומנפלד הכניס את ההצעה שנתקבלה בועדה. בעד הצעת התקון שלנו לבקורת הדו"ח הצביעו 13. ,2 נגד. טברסקי לא הצביע. טרטקובר נעלם מכל הישיבה. בעד הצעת הרדיקלים הצביעו 4. בעד התקון של ההתאחדות בדבר הקרקע הצביעו 16, נגד 24. בעד הצעת הועדה כולה הצביעו 41 נגד 4. זה מזמן לא נתקבלה בהסתדרות הציונית החלטה בשאלה מכרעת ברוב גדול כזה. והמענין שבדבר הוא, כי בהחלטה נצתו שנים שעמדו זה מול זה כאויבים וצוררים - הפועלים וויצמן. אנחנו העברנו את {0095-74} הסעיפים העיקריים שלנו בניגוד לרפורט, וויצמן קבל רוב כזה בעד עצם הענין אשר מעולם לא היה לו. בפעם הראשונה מיום בואנו היתה לנו שיחה ידידותית עם ויצמן - לאחר ישיבה זו. במשך כל ימי הישיבה לא אמר לי ויצמן אף פעם שלום. וכך היה עם שאר החברים. כשעבר על פני אחד מאתנו - היה מפנה כמעט את פניו. הפעם נכנס לתוך הקבוצה שלנו שנאספה ברחוב לאחר סגירת הישיבה. פניו צהלו. אמר לי בשמחה: עכשיו יהיה כסף והרבה כסף, אמרתי אנחנו רוצים גם כסף וגם ציונות. בלי ציונות אין ערך לכסף.