יומנים > יומן - מלא 28/07/1928

{P001} {0095-74} י"א אב 28 יולי שבת ב1/2- 11 ישיבת הוה"פ של ההסתדרות: ב.צ., ביילינסון, זלמן, עדה, קפלן, קפלנסקי, שפרינצק, אנכי, שורר, לנדויר, דובקין, מרמינסקי, גולדה, הרצפלד, לוקר. אנו צריכים לדון על הקונגרס. דובקין דורש שנדון גם על החלוץ והרצפלד תובע שנדבר על התקציב. הפעם מצב התקציב שונה מבכל הפעמים, כי אין במה לשוב לארץ. ב.צ. מוסיף שני סעיפים: מגבית תרפ"ט באמריקא ומשלחת, דו"ח מלונדון. דובקין: באוקטובר - נובמבר יעלו 750 חלוצים. זה דורש הכנה נמרצה. מהנהל מו"מ להוצאות הדרך עם חברות שונות. נחוצות 10 לירות לאיש. בשביל 200 מרוסיה יש ג'וינט $10.000 {0095-75} בתנאי שגם הציונים יתנו סכום כזה. ויצמן צריך מחר לתת תשובה. רוזן הודיע שהוא מסדר חנם את הפספורטים ויביא את האנשים לאודיסה. החלוץ יעלה רק 3 סוגים: 1) הקשורים כבר עם קבוצים מסוימים בארץ, 2) קבוצי הכשרה שמטרתם ללכת למושבה, 3) 40-30 בני מערב אירופה, בעלי מקצוע בודדים שקבלו הכשרה 5-6 שנים אבל אינם מאורגנים. איך יקבלו ויסדרו את האנשים בארץ? נחוצה משלחת מהארץ. מחוסר אנשים בארץ נחרבת התנועה. עכשיו יעלו מיטב הכוחות, ויש צורך שיבואו מיד 3 אנשים לגליציה, רומיניה וליטא-לטויה. יש מקה"ק הוצאות לשלשת השליחים. יש צורך במשלחת של שנים לאמריקא להקים תנועה חלוצית. האנשים צריכים לצאת לא יאוחר מספטמבר, לפני התחלת העליה. המצב הכספי של מרכז החלוץ בכל רע. דרש מהוה"פ תמיכה כספית. יש לו גרעון .$2.000 העתיד נפסק זה 4 חדשים. מהנה"צ אין עזרה. דורש 180 לירה ע"ח תרפ"ח לשם כיסוי הגרעון. בשביל להבא - רוצים לשלוח משלחת לאמריקא להשיג אמצעים לקיום החלוץ - או שמכסף המגבית יפרישו סכום לחלוץ. לפני שנה קבלנו מהגוינט 30 אלף דולר, השנה רק 5 אלפים (מפני שהנה"צ לא נותנת). התקציב המינימלי להכשרה ועליה הוא 21.000 לירה לשנה, ההסת' הציונית נותנת מזה .8% מתכוננים בדצמבר-ינואר-פברואר ליסד סמינר לחלוץ, דרושים שני חברים מהוה"פ שישתתפו בסמינר. טוב שלהתחלת העליה יצא כרוז מהוה"פ לחלוץ ולנוער לשם הרמת הרוח. {0095-76} עדה דורשת 50% עולות. מתנגדת לקבוצים מאורגנים בגולה. דהינו ברור שאלת העליה עד לאתר ישיבת הוה"פ הציוני. לענין התקציב תקרא ישיבה מיוחדת בשבע בערב. שפרינצק: נמצאנו זמן לא רב בחו"ל, הבלגנו על הענינים האקטואליים למען ברר אם ישנן אפשריות לקונגרס ההסתדרות. שלש מטרות התיצבו לפנינו: 1) הכשרת השתתפות תנועתנו בקונגרס, 2) רכישת כוחות חדשים העומדים לע"ע מחוץ לתנועתנו - להשתתף, 3) יצירת תנאים להצלחת הקונגרס ומניעת מכשולים הנובעים מחלוקי דעות פנימיים. התברר שבכל שלש המטרות האלה יש קושיים גדולים. הכוחות הקיימים בתנועתנו הם במצב של אי ידיעה והבנה וחוסר אקטיביות. בחוגים חיצוניים נפגשנו עם רצון לעזור, אך לא במדה מספיקה. תנועתנו בגולה הרוסה ביסודה. והיא טעונה התחדשות בהדך לקונגרס עצמו. יש הרגלים וחשבונות מפריעים שיש לעקור, תפרה ערות שיש להגביר, לפני הקונגרס. אם כל המכשולים האלה יוסרו אין בטחון קריאת הקונגרס עצמו יועיל. ולמען שהקונגרס יפתח דף חדש בהגברת כוחנו מאמצינו לחידוש הציונת - אין אפשרות שהקונגרס יהיה באוקטובר. אם גם מישיבת וה"פ זו יצאו ענינינו להלכה כשורה - אין עדין מתמלא החלל הריק שנוצר בתנועה הציונית, והקונגרס שלנו הוא הכרח. אולם הכנת הקונגרס דורשת פעולה יותר ממושכה. עבודת משלחת השנים אינה מספיקה בשביל החלטה שהקונגרס יצא לפועל באוקטובר. תוכן הקונגרס לא יוכן עד אוקטובר. פרוגרמת עבודתנו לעשר השנים הבאות עוד אינה. הקונגרס הציוני ודאי יהיה באוגוסט בשנה היאה. והקונגרס שלנו לא יקדים את האביב. חשיבות מיוחדת להשתתפות במשלחת {0095-77} מאמריקא, שיכולה לבוא רק באוקטובר. בלי משלחת מאמריקא לא יתואר עכשיו הקונגרס שלנו. (בינתים ספר לי טברסקי שהלפרין קבל מכתב מהופיין שברלין עוזב את הבנק ולא מטעמי בריאות). רובשוב: דרושה תשובה על 4 שאלות: 1) היש צורך בקונגרס, 2) האפשר להגשימו, 3) מועד, 4) תנאים ופעולות מוקדמים. בכל השיחות שהיו לנו בחו"ל עם כל מיני אנשים, קרובים ורחוקים, הראו בעליל שיש צורך רב בדבר. ישיבת הוה"פ הציוני עוד הוכיחה זאת יותר. נתגלה המדרון הציוני, וראינו שמלחמתנו מוכשרה להצליח. וכון שדבר הסוכנות נעשה ענין ריאלי - יש צורך נוסף בקונגרס. עשינו מלחמה על פרוגרמה סוציאלית שנתקבלה, וצריכים לשמור שהפרוגרמה תתקיים. קושיים להגשמת הקונגרס ישנס. ירידינו מקרב הסוציאליסטים אינם מבינים מדוע הורע מצבנו בציונות. לאנשים הקרובים אין אמון בכוחות. מחוג האנשים שרשמנו לעצמנו בארץ היושבים בברלין ראינו כולם מלבד .2 היו לנו 13 פגישות: עם בלוך, אוסקר כהן פרין נפתלי - סוציאליסטים. עם בובר, שטרויס, גרינבום, סולובייציק, גולדמן, צווייג, בן-אדיר, רפאל זליגמן, ש. גורליק, ז. אברמוביץ סטודנטים ועוד. קשח לדבר על לבם - אולם אפשר בהסברה לקחת אותם. בלוך אחרי בירור נתן לנו רשימה שיש למשוך אותם. גם כהן נתן לנו רשימת אנשים. בובר לקח על עצמו הרצאה דמויים עם אנשים. הסטודנטים היהודים יוצאי רוסיה לקחו על עצמם ליסד סניפים - גרעינים להשתתף בקונגרס.עם המפלגות שלנו היו לנו שיחות על הדרכים, בחירות, זמן הקונגרס. עד אתמול חשבנו {0095-78} שעלינו לעשות את הקונגרס באוקטובר, כי סברנו שהמשלחת באמריקא יכלה לבוא באוקטובר. אתמול בא מכתב מהמלין המטיל ספק באפשרות בוא המשלחת לאוקטובר. אם המשלחת האמריקנית עומדת על אוקטובר יש לעשות כמה ותורים ולאסוף את הקונגרס באוקטובר. אם לא - יעשה הקונגרס בינואר. בינתיים יחברר דבר הסוכנות. תנאים הכרחיים לקריאת הקונגרס: 1) פרוגרמה ותכנית. בקונגרס צריכים להשמע דברים בעלי משקל רב על המעשה אשר יעשה. ההכנות הללו לא נעשו. הספר לא הוחל עדיין. 2) בקורים בארצות. מה שנעשה על ידי המשלחת פה אינו מספיק. ברלין אינה מרכז. הפגישה שהיתה לנו פה עם ארבע הבריתות לא היתה כל כך טובה, ואם נניח את הדבר רק להם - לא נתקדם. דרושה פעולה של המרכז בארצות. עלינו להחליט שמהחברים הארצישראליים יבקרו ארצות אירופה המזרחית, ויכינו השתתפות הארצות האלה. מרמינסקי: אנו באמריקא לא היינו מרוצים מחוסר קשר מספיק ולא ידענו את פרטי הדברים. בועידת המגבית הראשונה שהיו בה 150 באי כוח יוניונים הציע רווצקי קונגרסואנחנו התנגדנו. כעבור חדשים אתרים באנו אנחנו בהצעה על קונגרס, ומפני זה דברנו על קונפרנציה עולמית ולא על קונגרס. בועידה הסיום של המגבית דבר ארלזרוב על תפקידי הקונגרס שלנו: תוסר קשר בין הקונגרס ובין ענין הסוכנות, תפקידי פוליטי לקשר אותנו עם תנועת הפועלים העולמית. באמריקא שואלים מי הן מפלגות העבודה והסתדריות הפועלים העומדות להשת תף בקונגרס. שם רואים בהצעה רק ענין של פועלים. אם האמריקנים יבואו ויהיו היחידים באי כוח פועלים - יזיק להם {0095-79} הדבר, כי זה יפגין שרק באמריקא פועלים עוסקים בזה, ובאירופה אין כלל פועלים, אלא אגפי עבודה של התנועה הציונית. בועידת הסיום התלם שרצוי להקים מוסד או מרכז עולמי לענינים הכספיים והפוליטיים של א"י העובדת. יש לנו הרגשה שאסור להניח את אמריקא בודדה בפעולתה למען א"י העוברת. ירידינו באמריקא מרגישים שידיהם תחזקנה אם תקום תנועה עולמית. הם רוצים שהאיניציאטיבה תשאר אך ורק בידי הוה"פ של ההסתדרות. אם האיניציאטיבה תצא מאמריקא יש הכרח שהקונגרס יהיה מוקדש לכל עניני הפועלים היהודים בכל הארצות. התנאי הראשון, איפוא, קונגרס פועלים. כשאמר ארלזרוב שבקונגרס ישתתפו גם ציונים רדיקל ים - מחאו רבים וארלזר וב הסביר שהכוונה ליחידים. ליחידים אינם מתנגדים אולם הם מפחדים שיכנסו גושים ציוניים והדבר יהפך לענין ציוני. החלט שאם הקונגרס יתקיים עד אוקטובר - יש בכוח ועד המגבית לשלוח צירים; אם הועידה תהיה אחרי אוקטובר אין לשלוח צירים לפני שועידת המגבית שתתאסף בינואר תחליט על הצירים, על סדר היום ועל הוראות לצירים. נתעוררה שאלה אם יסעו גם בשם המפלגות ונם בשם היוניונים, או יסעו אישים שיסמלו את כל התנועה, השאלה הוסרה, אולם הוסכם שהיוניונים בצורה זו או אחרת ישתתפו. צויינו אנשים: שיפליאקוב, שלוסברג, פיינסטון, זריצקי וזיגמן. הם-מקבלים רק חודש אחד תופש בשנה, המלחמה בין הימין והשמאל עייפה את האנשים וקשה להם לצאת. שיפליאקוב ושלוסברג הודיעו שלא יוכלו להוסיף לעבוד במגבית אם לא יראו את הארץ, אולם אינם יכלים לנסוע לשני חדשים. שלוסברג נכון לנסוע לא"י. זריצקי מתקשה, בנסיעה אבל יתכן שיסע, פינסטון (מהגעווערקשאפטען) לא יוכל {0095-80} לנסוע, זיגין הוריק שאולי יבוא, אם לא הסכם שיבוא במקומו הופמן מאינטרנשונל. הכרחי להחליט מיד אם הקונגרס יתאסף באוקטובר או לא. כי אי הידיעה מרגיזה מאוד את החברים באמריקא. לא ביגואר ולא באביב לא יוכלו החברים מאמריקא לבוא. אם בשנה הבאה - יוכל לבוא רק ליולי. אחרי הצהרים ישיבה עם דובקין על עניני החלוץ. במשך שלוש שנות חוסר עליה נתגבש גרעין חלוצי בתוך החלוץ. בין 10.000 חברי החלוץ (לרבות החה"צ) שמחוץ לרוסיה - 3.000 בפולין, 3.000 החה"צ בפולין, 1.600 בגליציה, 450 ברומיניה, 500 בגרמניה, 225 בציחיה, בליטה ,250 120 בלטויה, 150 באוסטריה. קבוצות קטנות בצרפת, הולנד, בולגריה ועוד. נצטברו בקבוצי ובמשקי הכשרה תמידיים כ2.50- ראויים לעלות לארץ. בפולין נמצאים כ350- במשקים ובקבוצים תמידיים, 250 בגליציה, 150 ברומיניה, 60 ("חרות") בגרמניה, אד בליטה, 30 בלטביה. חלק הגון - כ60%- - מהפולנים החליט כבר על דרכו בארץ - לקבוץ המאוחד לפי השערת דובקין יש בין ה2.500- כ300- הקשורים עם הקבוץ המאוחד, כ80- לקבוץ הארצי של השה"צ (גליציה ורומניה), מלבד פולין, שבה השה"צ אינו מאוחד עם החלוץ; השאר מא.ורגן או מתארגן מקצתו בתור קבוצי עליה, מקצתם לא מאורגנים כלל ויעלו כבודדים. שאלתי אם יש בטחון שילכו למושבות? - לדעת דובקין החומר הוא טוב, נתון לארגון, מוכשר במובן התרבותי ויש לקוות שילכו למושבות. להתאחדות יש השפעה קטנה, מחוץ לרומיניה, בתוך החוגים האלה, הרוב הם בלתי מפלגתיים. הועידה בורשה השפיעה הרבה, ורבים {0095-81} הם שבארץ יכנסו לא"ה שחם בפולין בלתי מפלגתיים. סביב ענין הקבוצות נתגלו אילו סכנות. נתעורר רצון מתוך חוסר עליה להקים תנועה קבוצית בגולה. בלי קבוץ אין ציונות וסוציאליות. בקבוץ קלוסובה יש 120 איש בחורים חשובים. החליטו לקיים כל מצוות הקבוציות, אם גם זה מפריע להכשרה. בגליציה יש 4 קבוצי עליה שהורגנו ע"י המרכז, שיש בהם 400 איש, מהם 60 חברי השה"צ, 50 התאחדות, השאר = בלתי מפלגתיים (סתם חלוצים) בין אלה אין כל השפעה ניכרת של א"ה. השה"צ מנהל פעולה עזה נגד המפלגות. היחסים עם השה"צ בפולין הורעלו. עכשיו הם נכונים כבר להתפשר כי מצבם הפנימי הורע. מפני מתיחת הקו האידאולוגי גבר בתוכם הוכוח האידיאולוגי. הימין יצא ויסד "השומר הלאומי" המונה מאות חברים. הציונים הכלליים בונים הרבה הקוות על השומר הזה. חלק של השמאל נכנס לקומיניסטים (ביניהם בנו של גרינבום). עכשיו התחילו לגרש את השמאלי חלק נכנס לפוע"צ שמאל. גבר הניגוד בין לטביה ופולין. [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] בשבע ישיבה של שתי הפרקציות בענין התקציב: לפני שנה ז"א תרפ"ח היה תקציב ההכנסה 632.000 (מזה הדסה 113.000 הדסה) לשנת תרפ"ט מציעים 427.000 בלי הדסה (להדסה 100.000) ההבדל באמריקה ,67.000 בשנת תרפ"ח היתה הכנסה מיוחדת 25.000 לירה, תקציב ההוצאה: להתישבות תרפ"ח - 106.000; תרפ"ט - ,95.000 תחנת נסיון ,10.000 מסחר ותעשיה 4.000 - ,700 עבודה 65.000 - 2.500 {0095-82} (תרבות נמחקה לגמרי), 1.200 חוב לוה"ת, 2.500 לסו"ב, לעליה תרפ"ח - 10.000 תרפ"ט - ,10.655 לחנוך 53.000 - ,56.300 למזרחי 7.000 - ,4.000 ביטלו תקציב לאוניורסיטה, לתכניון 3.000 - 1.500; להדסה 102.000 - 90.000; לקפ"ח מהדסה 10.000; לקפ"ח 3.400 - ,3.400 חוב לקפ"ח 1.000; לועד הבריאות 1.600 - 850; פוליטיות 3.000 - 2.000; הנהלה 20.000 - ,18.000 רבית ,4.500 הוצאות שונות ,150 גרעון 70.000 - בס"ה 388.555 הוצאות 79.000 חובות קרן היסוד. לונדון 15.000 עלינו לעמוד על התישבות, עבודה, עליה, תרבות. מתקציב ההתישבות מניחים 20.000 רזרבה שאסור להוציא עד שיתברר אם אמריקא תמלא את כל התחייבותיה. רק הספקה, זבול, גדור וחרישה ידרשו 66.000 לירה לפי הנתת המחלקה. יוצא לענפים מכניסים ובנין לא יהיה כמעט כלום. למושבות, לחבורות לעבודה לא נשאר כלום. תרבות בוטלה. סולד הצדיקה זאת בטענה שלוה"ת אין חוזים עם עובדיה. תקציב העליה הוא רק בשביל 320 איש, אם כי לדבריהם יש מקום ל.750- אמריקא חייבת עד סוף שנה זו 78.000 לירה, הם מבטיחים לשלם רק .30.000 לשנה הבאה מבטיחה אמריקא ,180.000 מארצות אחרות יקבלו לפי דברי הנטקה .240.000 לדעת הרצפלד צריכה אמריקא לתת עוד ,20.000 שאר ארצות .10.000 בסעיף הוצאה מציע הרצפלד להפחית בסכום 10.000 תקציב הדסה. אנשי הדסה הודיעו שהפחתת תקציב תפחית את ההכנסה ולא תוסיף לשא ר הסעיפים. רוטנברג נקבל 35.000 בשנה הבאה, מציעים הרצפלד וקפלנסקי להוריד .10.000 קרן יסוד צריכה ללוות מחדש ,10.000 {0095-83} הוצאות לונדון להפחית ב.3.000- יחוס ו, איפוא, .63.000 מזה יוסיפו למסחר והעשיה ,5.000 לעבודה ,7.800 (,5,300 מזה לנו 4.800 לוה"פ. 2.000 לפועלי המושבות) הצעה שניה להוסיף ,10.000 לעליה ,8.000 לחנוך ,4.000 לתכניון ,1.000 השאר - 37.000 - להתישבות. אמריקא שלמה לקהלית ציון ,37.000 למזרחי ,11.000 לקרן יסוד ,13.000 מלבד 30.000 שלוו. לדעת סקר יש לבטל מחלקת העבודה. רוב הועדה (7 נגר 6) מציעה לא לקבל שום תקציב, כי הצעת הנה"צ :אי אפשר לקבל. חברינו הציעו להגדיל ההכנסות מ420.000- ל462.000- או לכל הפתות להוסיף 30.000 ולחלק אותו בסעיפים הנזקקים. לדעת פלנסקי יכלה ההכנסה להיות ,480.000 החצי באמריקא והחצי בשאר הארצות בתנאי שלא אמריקא אלא הנהלת קרן היסוד תנהל את המגבית. קפלנסקי אינו מסכים להצעת הרצפלד על דבר דחית תשלומי חובות בערב נתחדש הפלנום. דנו על קורטוריום האוניורסיטה ואדמת הקה"ק. באחת עשרה נתאספה שוב הועדה הפוליטית. נכנסה הצעתנו להביע אי אמון לסקר. ההצעה חתומה ע"י סיעת פוע"צ, התאחדות מזרתי. ויצמן פנה אלינו. ספר שדבר עם קפלנסקי על זה. האקסקוטיבה תלך אם סקר ילך. הוא יודע שאין אנו רוצים בלכת האכסקוטיבה, אם זוהי רק דימונסטרציה - היא לא נחוצה. ההפגנה ניתנה כבר במלים אחרי ההחלטה אתמול לא טוב להכניס רוח רעה. {0095-84} אחרי וכוח קצר הצביעו. בעד אי אמון 8 (פוע"צ, התאחדות, מזרחי, סולובייציק) נגד תשעה. אוסישקין לא היה כמדומני בחדר. גרוסמן מהרויזיוניסטים נמנע לע"ע. בפלנום ביססתי אח ההצעה ובילסקו הגין על סקר. בוכוח השתתפו עוד קפלן, ברלין. הנשיאות עוררה שאלת החוקיות, אם לפי תקנות ההסתדרות אפשר להצביע הצעה כזו. יו"ר משפט הקונגרס ד"ר גרונמן חיווה דעה לא ברורההספק הוא כפול: אם בכלל אפשר להצביע נגד אחד מחברי ההנהלה, היות שההנהלה היא יחידה, ואם זוהי הפרוצדורה החקית. ויצמן דבר עם אוסקר כהן ובקש ממנו לדבר אתנו שנסתפק רב במסירת מודעה ער אי אמון. נתיעצנו והסכמנו להסתפק במסירת מודעה בכתב והסתלקות מההצבעה מפני שיש ספק בחוקיות החלטה מפורשת בשאלה זו. על הצהרה זו חרמו :22 אנחנו, התאחדות, מזרחי (רק ,7 אחד חסר), מוסינזון, סופרסקי וסולובייציק. קפלנסקי מסר את ההודעה והקריא אח השפות. סקר קם והודיע שהוא הולך. מיד קם ויצמן והודיע שכל ההנהלה הולכת. כל חברי ההנהלה יצאו מיד מהאולם. הגרמנים ובראשם בלומנפלד עשו סקנדל וצעקו שיעזבו את הוה"פ. פישמן הכניס הצעה שהוה"פ אינו מקבל את הפטורין. לאט לאט נתרוקן האולם ונשאר מספר לא גדול של חברי הוה"פ. כשהעמידו סוף סוף את ההצעה להצבעה בשעה 1/2 3 בלילה הצביעו 14 בעד, 8 (מהציוניים הכלליים תומכי ויצמן וסקר) נגד. אנחנו נמנענו. אנשי ויצמן דרשו מאתנו בלעג ובחרוק שנים שנסדר הנהלה של ה.-"22"