יומנים > יומן - מלא 29/07/1928

{P001} {0095-85} י"ב אב 29 יולי יום א' בבוקר אין ישיבה. נשיאות הוה"פ ופישמן הלכה לויצמן למסור לו החלטת הוה"פ (הצעת פישמן). ויצמן הודיע שאין החלטה זו מניחה דעתו, והוא דורש מה22- לקחת חזרה את הודעתם על סקר. לא פחות ולא יותר.. אתמול קבל ויצמן טלגרמה מורבורג האומרת שהתחקה בתשומת לב לכל הוכוח ולקושיים שויצמן פגש על דרכו והוא שמח על הצלחתו. בהתיעצות הפרקציה שלנו קבענו עמדה זו, אחרי שניתחנו את כל האפשריות: א) אין אנו רואים יסוד להסתלקותה של ההנה"צ בגלל התפטרותו של סקר. ב) אין אנו מחנגדים לכך שההנהלה תשאר ותקרא בהקדם האפשרי לקונגרס יובא מן הכלל או לישיבה תכופה של הוה"פ לשם פתרון שאלת הנה"צ. ג) אם ההנהלה עומדת על התפטרותה אנו מציעים קואליציה רחבה. ד) אם לא - ייסדו "קבוצות סקר" הנהלה משלהם בלי סקר. ה) אש לא יסכימו לכך - הרי אנו מוכנים ליסד הנהלה זמנית שתקרא קונגרס יוצא מן הכלל בהקדם האפשרי. ההתאחדות הודיעה לנו שהם קבעו פרינציפים אלה: שום {0095-86} אכסקוטיבה לא - בלי ויצמן. מכריזים שישיבת הלילה היתה לא חוקית וכל הישיבה נראית כבטלה. נשיאות הוה"פ צריכה מפני זח להתפטר, ובוחרים בנשיאות חדשה. על שאלתנו מה לעשות אם ויצמן לא יסכים - ענו שאין להם עדין תשובה. הסכימו להצעה א' וב' שלנו, אולם לאו דוקא להשאיר אותם לשלשה חדשים. הם נכונים גם להניח את ההנהלה כולה עם סקר לזמן יותר רב (ואולי עד הקונגרס). המזרחי הסכים לשתי הצעות רא יונות שלנו. הס גם בעד קואליציה, אם מלבד השמאל יהיה עוד מי שהוא מהציונים הכלליים (כמו אוסישקין), בתנאי שלפני יסוד הנה"צ חדשה תקבע תכנית פעולה. הרדיקלים הודיעו שלא יצביעו נגד ההנהלה הישנה אם היא תרצה להשאר. נכונים להכנס להנהלה חדשה. סופרסקי הודיע שלא יתנגד להשארות ההנהלה הישנה בתנאי שסקר לא ישאר אר יום אתד. בארבע אה"צ התאספה הועדה הפוליטית וכל הגושים ספרו על עמדתם. הישיבה נדחתה למען יתיעצו "קבוצות סקר" ביניהם. בבוקר הודיע לויצמן לנשיאות שהוא נוסע בהחלט בארבע ועשרים. הוא כמובן לא נסע. כשנכנסנו לטלפן במשרד הוה"פ בקשה מאתנו הגב' ליברמן, מזכירתו שלמען השם לא נטלפן לויצמן עד שש, כי הוא רוצה עד אז לנוח. הרב ברלין בטוח שאם תוסד הנהלה חדשה בלי ויצמן תתמך בהחלט ע"י ליפסקי והאמריקנים, שבעומק לבם הם נגד ויצמן. בשש נתאספה הועדה שוב. בלומנפלד הודיע שקבוצות "סקר" {0095-87} קובעות: 22 חברי הוה"פ שגרמו לפטורי הנה"צ לא הביאו כל הצעה לפתרון המשבר. הציגו תנאים לפתרון שאינם יכלים להתקבל, ולכן מוטלת האחריות על 22. אפשר להציע את ההנהלה הישנה בתנאי ש"החותמים" או חלק הגון מהם יצביעו בעדה או יקחו חזרה את הצהרתם. שאלתי את בלומנפלד אם הוא מדבר בשם ההנהלה - ענה שהוא מדבר רק בשם הלנדסמנשפטים. קפלן הודיע שהלנדסמנשפטים סילפו את הצעת ההתאחדות. הוא הציע שהוה"פ לא יקבל את התפטרות ההנהלה ודורש מהאכסקוטיבה כפי שנבחרה בקונגרס להשאר. בישיבה הבאה של הוה"פ נוכל לעורר שוב את שאלת ההנהלה. ברלין הודיע שלדעתו אין קבוצה של 22 וקבוצה שניה של השאר. הנשיאות צריכה לבוא בדברים עם כולם. המזרחי לא יקח חזרה כלום ממה שהצהיר אמש, אך הם מסכימים שההנהלה הקודמת כולה תשאר אפילו עד הקונגרס, אולם הם נכונים גם להשתתף ביצירת הנהלה חדשה. ויצמן קבל על 22 שהגבירו את עמדת סקר וגרמו רעה ל ציונות מתוך אמונה שהם יהיו מועט. לוקר הודיע בשמנו שבהצעתנו נגד סקר רצינו להיות רוב. לא התכוונו ליציאת ההנהלה כלה ולא ראינו בזאת מסקנה הכרחית, אבל אנו נכונים להציע לקבוצות שונות ליסד הנהלה חדשה על יסוד תכנית עבודה מינימלית. הפרקציה שלנו נתאספו לדון על הרכבת הנהלה חדשה. בילינסון בא וספר שהוא ושפרינצק היו אצל ויצמן. הציעו לו שתים: {0095-88} שנקבל החלטת פישמן או ישארו באופן זמני. ויצמן ענה לא. הרושם של ביילינסון הוא שאין זה לא מוחלט. בינתים קראנו להתאחדות. כי החלטנו בינינו שאם ההתאחדות לא תשתתף אתנו בהרכבת הנהלה חדשה - אנו מסתלקים מהנסיון. קפלן בא ושאל מהי הרשימה שלנו. הוצעו סישקין (רופין אינו מקבל) סופרסקי, גרינבום, אנחנו וההתאחדות והמזרחי. בלונדון פייוול ואמריקני. קפלן הודיע שזוהי לא מספיקה, שלשת הראשונים הם נגד הסוכנות, אין איש בלונדון. זלמן ספר על שיחתו עם אוסישקין. הוא מהסס. הוא יצטרך להשען על האגפים, כי בציונים הכלליים ראה התמרמרות רבה. הוא נגד הסוכנות ויהיה קשה לו לנהל המו"מ. הוא נגד סקר, אבל אינו רואה מרכז הכובד בענין זה. ועל בחירת סקר אנו בין כך ובין כך אחראים, ולא מובן מה כל הסערה פתאום. בשמונה נתאספנו יחד עם ההתאחדות. קפלן סובר הרשימה המוצעת אינה הולמת את המצב בציונות. דרושה מקודם הסכמת רופין פייוול אוסישקין, גם שפרינצק אינו מאמין באפשרות הרכבת הנהלה חדשה. על תשובת קפלנסקי כיצד רואה שפרינצק את המוצא - ענה שהסכסוך ידחה לקונגרס. רצוי שעמדתנו מאתמול לא תפגם - והסטטוס- קוו ישאר. הצעתי לקבוע ראשי פרקים של פרוגרמה, הקובעת גם בהכרח את הרכב ההנהלה. לא תתכן הנהלה שהרכבתה תתפרש כהתנגדות לסוכנות. התכנית צריכה לעמוד על 3 סעיפים: 1 ) סוכנות, 2 ) תקציב, 3 ) בצור ההסתדרות הציונית. אבן הפנה של הפרוגרמה זוהי החלטת {0095-89} הוה"פ על הסוכנות שאחדה כמעט את כל הוה"פ אחרי מלחמה קשה. בהנהלה צריכים להיות שני אמריקנים, אנגלי, שני פועלים, מזרחי מהאישים הציונים באים בחשבון: אוסישקין, פייוול, יעקבסון (רופין - א. ירצה) דרוש ששני חברים יבואו מיד בדברים את פישמן לברר עמדת אמריקא ואת האישים הנזכרים. אנחנו אמנם מאוחרים כלנו שרצוי שישאר ויצמן וחבריו (בלי סקר), אבל אם תנאי להשארותו היא התחרטות על הצהרתנו בדבר סקר - לא נקבל תנאי זה בשום אופן, ולכן אין הדבר בידינו שויצמן ישאר. החלט שזוג אחד ילך לאוסישקין (אני וקפלן), זוג אחד לפייוול וזלמן ושפרינצק) ואחד לרופין (קפלנסקי וטברסקי). אני וקפלן נפגשנו קודם כל עם פישמן. אמרתי לו שיש רק שתי אפשריות: ההנהלה הישנה או הנהלה חדשה, ואנו רוצים לדעת מה תהיה עמדת אמריקא אם יתברר בהחלט שהנהלה הישנה אינה תשובתו היתה: המלחמה באמריקא בעד ונגד האדמיניסטרציה היתה בעצם מלחמה בעד ונגר ויצמן. ואלה שנהלו יות המלחמה הזאת וניצחו לא יוכלו לשוב לאמריקא כשראשו של ויצמן מוסר. להנהלה חדשה תתיחס אמריקא באיבה כמו שאנחנו התיחסנו להנהלה זו. פישמן פגה לקפלן ובקש לדבר אתו שלא בפני. עמדתי ללכת אך קפלן לא נתן, ופישמן שאל אותו בסגנון של המשך שיחה מקודם - אם יצביעו בעד החלטה שהוה"פ דורש את ההנהלה בשלמותה לשוב ברלין הבטיח לו 7 קולות, וההנהלה תסתפק ב14- קולות מה22-,וההנהלה תסתפק בכך, אם רק פוע"צ לא יעשו שום הצהרה. קפלן שאל מה אם החלק השני של ההחלטה האומר שבישיבה {0095-90} הבאה של הוה"פ אפשר יהיה שוב לעורר שאלת ההנהלה. פישמן ענה בשלילה, וקפלן לא נתן תשובה, הביע מעין יחס שלילה להצעה והודיע שיתיעץ עם חבריו. אחר כך היתה לנו פגישה עם אוסישקין, ואוסישקין גילה לפנינו את כל לבו, ובאר את נמוקיו מדוע לא יכנס עכשיו. הוא דורש התכוננות לקונגרס. בעשר וחצי נפתחה ישיבת הועדה הפוליטית. לוקר הודיע שנתברר בערך שיש אפשרות לסדר אכסקוטיבה חדשה, אולם מכיון שחלק מהקנדידטים אינם בברלין, חלק תושב שצריכים להבחר רק בקונגרס ומפני קוצר הזמן בכלל - אי אפשר לנו לחצי, עכשיו אכסקוטיבה. בלומנפלד הציע שהלנדסמנשפטים יתיעצו עכשיו לראות אם הם יכלים להציע הנהלה. ה-"22" יצאו. ליפסקי קרא לקפלן ואמר לו שבשנת 1925 היו כוחות באמריקא שהכריחו אותם להתקיף את הפועלים ולהתחיל בקורס חדש שבא כות הוא סקר. הם גמרו עכשיו עם הכוחות האלה, אולם אינם יכלים להפסיק עכשיו את הקורס אלא בקונגרס הבא... אשרי המאמין. החברים דברו עם רופין על כניסתו, והוא סרב מטעמים אלה: הוא מחייב את הסוכנות, והליכת ויצמן מעמידה את הדבר בסכנה. אינו רוצה לשבת יחד עם ברלין ולהאלץ לפשרות בעניני דת. הוא אינו רוצה עוד לעשות פשרות ביסוד ההתישבות: סוציאליסטית וקפיטליסטית. מעכשיו הוא רוצה בכל כוחותיו לעזור להתישבות הסוציאליסטית. {0095-91} ברבע אחרי חצות נתאספה שוב הועדה הפוליטית. בלומנפלד הודיע שגם הם אינם מוכשרים להציע הנהלה חדשה. אפשר, איפוא, לבטל את הישיבה של אמש ע"י החלטת הוה"פ. ואז נשאר הכל כמו שהיה. בעד ההצעה היו 9 נגד 9. ההצעה נדחתה. אז הודיע בלומנפלד: הלנדסמנפשטפים יציעו, אחרי הודעה ש"החותמים" לא יכלו להציע הנהלה חדשה - את ההנהלה הישנה בשלמותה. ואם יהיה רוב ליגלי - תבחר ההנהלה. מיד קפץ שוקן והודיע דברי בלומנפלד כוזבים (פאלש). האכסקוטיבה תקבל רק בתנאי אם חלק הגון של החותמים יצביעו בעד. המזרחי הודיע שימנעו ולא יצביעו נגד אם כי בבזל הצביעו נגד. בינתים פרץ סכסוך בין ה"אלגעמיינע" ובין בלומנפלד והאחרון הפסיק את הישיבה, למען יבואו האלגעמיינע לידי הסכם ביניהם לבין עצמם. באחת אחרי חצות נתאספה שוב הועדה, בא גם ויצמן. בלומנפלד הציע שדורשים מההנהלה הקודמת להמשיך עבודתה, ואם הצעה זו תתקבל על ירי רוב גדול - תשאר ההנהלה. העמידו להצבעה של נסיון. הצביעו בעד בל הציונים הכלליים והמזרחי. ההתאחדות נמנעה. אנחנו הודענו שלא משהחפים בהצבעה. כך הודיעו גם הרדיק לים. קם ויצמן ואמר שהגידו לו שההתאחדות תצביע בעד, והיות שההתאחדות לא הצביעה - הוא עוזב. קם והלך. קפלן הודיע שהסכמתם להצביע בעד היתה תלויה בתנאי שבישיבה הרגילה שתהיה באביב בשנה הבאה יעמידו מחדש את השאלה. הלפרין הודיע שהוא יעץ לויצמן לקבל אם המזרחי וההתאחדות יצביעו בעד, מבלי שההתאחדות הבטיחה לו. הרושם הוא שויצמן יתפשר סוף סוף. {0095-92} בשתים בלילה פתח מוצקיין אח הפלנום. נורוק הרצה בקצור על המצב ועל המשבר: הבעת אי האמון לסקר, התפטרות ההנהלה, הנסיון של "החותמים" ליסד הנהלה חדשה שלא הצליחה מחוסר זמן והחלטת הועדה הפוליטית לדרוש מההנהלה להמשיך במשרתה. הצביעו כל הציונים הכלליים והמזרחי בעד, 2 הרויזיוניסטים נגד, אנחנו, התאחדות והרדיקלים נמנענו, ומוצקין סגר מיד את הישיבה, בהודעה שההחלטה נתקבלה ע"י הוה"פ בהתנגדות שנים. ויצמן שהיה בישיבה נפרד מאתנו כשהוא חור ועיף, מדכא ועלוב. כשנפגשנו ונתפרדנו צחק - אך זה לא היה הצחוק המאושר שלאחר ההצבעה בענין הסוכנות. כך נגמרה הטרגי-קומדיה המעליבה של "משבר ויצמן" (או "משבר סקר") האחרון... לכל הפחות הפעם לא עשה הוה"פ, הודות לעמדתנו התקיפה, שום דבר משכיל את כבודו של הוה"פ. מגוחך ועלוב היה הפעם רק ויצמן.