יומנים > יומן - מלא 27/10/1945

{P001} {0057-08} 27.10.45, שבת. מדברי החברים במחוז מינכן (ישיבה עם הוועד ביום 22.10.45). בלנדסברג יש רשמית 5500 - למעשה רק 4300, ילדים 100 (רובם באו לפני זמן לא רב מפולין). 20% של היהודים גרים בבתים פרטיים, השאר בצריפים, 8-12 נפש בחדר,לרוב שנים במיטה. מקבלים 1850 קלוריה ליום מהצבא - מלבד מה שמקבלים מהג'וינט. המזון הוסב, אך עדיין אינו מספיק. אין די ירקות, אין סוכר, {0057-09} אין ביצים, פרות. מקבלים רק לחמנית אחת ליום. הלבשה היתה רעה, במקצת הוטבה. מעילי-גבר אין. רק בימים האחרונים קיבלו נעלים, זוג לכל אחד. במשך כל הזמן (6 חדשים) קיבלו רק זוג אחר לבנים לאיש. במחנה עובדים כאלף איש: 30 סניטרים, 300 פרסונל אדמיניסטרטיבי, - מורים, מדריכים, חובשים, אחיות. 250 עובדים במטבחים, השאר בעבודות שונות. במשטרה יש 120. כל אלה מקבלים פעם בשבועים חבילה מאונרא ע"י הוועד. אחרים מקבלים חבילה מאונרא רק פעם בשמונה שבועות. החבילה מכילה: 100 סיגריות, שמורים של בשר ודגים, מרגרין, ביסקוויט, גבינה, שוקולד, אבקת חלב, פרות מיובשים. יש ארבעה קבוצים במקום: עליה, בנתיב, נגב, לוחמי הגיטאות, - ועוד קבוץ אדוקים. א) ב"עליה" יש 50 חבר, חיי שתוף, 30 מהם עובדים במסגרות, חשמלאות, רדיו, ביער וכדומה. ב) "בנתיב" 75, פולנים, מאנשי גורדוניה, חלקם עובד ביער, חלקם בקבוץ. רק מעטים בהכשרה מקצועית. רבים לא עובדים כלל. שני הקבוצים האלה קיבלו בנין של 24 חדרים טובים. ג) "נגב" - פרטיזנים מיעריפולייסיה וביילורוסיה, 120 איש. רבים בעלי מקצוע, יש בתוכם נשים וילדים וקרובים, לומדים עברית, בראש הקבוץ ד''ר בלומוביץ, היה פרטיזן (פודפולקובניק). ד) לוחמי גיטו, היו מקודם 220 איש, רבים הלכו {0057-10} לביברק באזור הצרפתי, נשארו פה רק 80, יוצאי פולין לאחר השחרור, אנשי אנטק. ה) הרב רוזנברג אסף אנשים דתיים וצנועים בבנין מיוחד - 50 נערות ("בנות יעקב"). יש גם "ישיבה" - כמאה איש, יש להם בנין מיוחד בזכות הרב רוזנברג. השלטונות רוצים להעביר 1000 איש לפרנוולד, שבו יש מקום פנוי, אבל אין איש רוצה ללכת שמה. בראש המחנה עומד המג'ור היימן, יש לו יחס טוב לצבורנו, והיחסים בינו ובין הוועד טובים. Rein בעיר לנדסברג יש מפקד צבאי אמריקני ושמו גרמני, המציק ליהודים. מסדר לפעמים חיפושים בקרב יהודים (ודק בקרב יהודים), לא ביקר אף במחנה, קדם לו לוטננט פרידלנד (יהודי) והוא אמר שריין הוא אנטישמי. . יש עשרות אנשים אסורים בגלל עסקי שוק שחור. Vendach אפשר להשיג אחוזות בסביבת לנדסברג כגון Greifenberg, Eresino. בגרייפנברג יש אחוזה גדולה של ברון פרפל. אליעזר הודיע לי שבכפר אורסינגן, במרחק 20 קילומטר מלנדברג יש מקום טוב להכשרה השייך לאשה שבעלה ס.ס. נאצי, שם החווה צאהלהויז, אפשר להעלות שמה להכשרה מאתיים חברים. {0057-11} בפלדהפינג יש רשמית 4500, למעשה רק 3500, נמצאים שם מזמן השחרור, רובם פולנים (גם מאנשי לנדסברג 85% פולנים; השאר ליטאים, רומנים ועוד). מקודם היו גרים 50-60 איש בחדר אחד, גם עכשיו עוד גריס בצריפים, בשתי מיטות זו על גבי זו. אחדי בקורו של אייזנהויר לפני חודש התרימו 27 בתים, והושיבו בהם כאלף איש 3 - 2 בחדר. למשפחות יש בנין מיוחד, אך יש שעוד עכשיו גרים 40 איש בצריף, "בשתי קומות". המזון כמו בלנדסברג. הלבשה גרועה מאשר בלנדסברג, הצבא אמנם שלח מה שנחוץ, אבל אונרא טרם חילקה אותם, וכמה חפצים אין להשתמש בהם (נשלחו נעלים רק לימין, או נעלים מספר 46, שמלות לתינוקות). יש 1100 עובדים: במחנה,בסדנאות, סנדלריה, נגדיה, מספרות לצרכי המחנה. במשטרה 100 איש. אין קבוצים. יש גרעין בונדיסטי של 100 איש, סביבם מתרכזים אחרים. לארבייטר קומיטט" (בונד) היו כ300- איש, עכשיו יש בועד זה גם ציונים. סידרו מקהלה, להקה דרמטית, הסניף הציוני מנהל פעולה תרבותית. הרצאתי בפלדהפינג באותו לילה (21.10.45). מלמדים עברית. מסדרים עונג שבת. .Logan מפקד המחנה הוא מג'ור מלבד 1100 העובדים - השאר אינם עושים כלום. לא רוצים לעבוד, לא ילכו להכשרה. אין פעולת הסברה מחוסר מדריכים. זה שבועים יש שם חיילים מהבריגדה. {0057-12} בפרנוולד יש 2700 איש, עד 20.10.45 היו שם רשמית 13 ילדים עד גיל 3, 12 עד גיל 6, 55 נערים עד גיל 14, 666 עד גיל 18, למעלה מגיל זה 316 - ס"ה גברים 1062. 7 ילדות עד גיל 3, 10 עד גיל 6, 45 עד גיל 14, 361 עד גיל 18, 461 למעלה מגיל 18, ס"ה 559. ס"ה כללי 2546 (?). אחרי 20 בחודש (במשך שלושה ימים), נוספו 300 איש, קבוצים ובודדים. כשביקרתי שם (ערב 22.10.45) סיפרו לי שלפני 8 ימים הגיעו 160 איש מפולין. לפני 4 ימים - 45 איש, לפני יומים 70 איש. מוסיפים לבוא. בערב בקורי סגרו האנשים בבתיהם וסידרו מפקד, כי נצטוו לקבל עוד 1000 איש מלנדסברג. יש שם: א) קבוץ מעפילים, 50 חבר, מפולין. ב) לוחמי גיטו, 130 איש. ג) תחיה, 45) שני קבוצי "איחוד" ד) מטרה 75) ה) קדימה - פרטיזנים - 140 איש. הגיל - מבני 18 עד 24. ביקרתי כל הקבוצים. דיברתי בקבוץ קדימה. שוחחתי עם הנערים בקבוצים אחרים. יש בתי מלאכה לנהגות (60 איש), מסגרות, נגרות (10), חיטות ותפירה (100), סנדלרות (16), חשמלאות ועוד - כל זה סודר ע"י ג'וינט - המנהלות גב' וורבורג ואברמוביץ. אונרא מספקת אוכל, הלבשה, צרכי בריאות. היה פה מקודם מחנה בין לאומי, {0057-13} לפני 3 שבועות נתיחד. הדירה משובחת, אבל לילדים אין נעלים ולא די בגדים. קיבלו כתנות. אין הסקה. בסנט-אוטיליין - יש רק יהודים, בית חולים, 650 מטות, יש רק 250 חולים, 550 בריאים (לרבות הפרסונל) בראש ד"ר גרינברג, אדם יקר, אשתו בליטה הסובייטית, ילדו, בן 4, ניצל ע"י מכר ליטאי, והובא אליו לפני כמה שבועות. יש קבוץ מעפילים של 100 נערים מפולין, יש גם 50 תינוקות שנולדו במקום, במחנות הסגר ושהובאו עכשיו מפולין. חלק מהבריאים עובד במשטרה, בהנהלה, בפרסונל רפואי. המזון טוב, הלבשה כמוגמקומות אחרים. תנאי דירה טובים. מספר העובדים - 150. יש גן ילדים עברי, בו 40 ילד, 3 מורות מליטה. הילדים בגיל 2 - 8. יש גם בי"ס. כשיתאחדו הילדים עם הקבוץ יהיו בבה"ס 100 תלמידים. המדריך מהשה"צ מפריע "לילדיו" ללכת לבה"ס. נוהרים הנה ממקומות אחרים. עושים מאמץ שהמבריאים יעברו למקום אחר. בשבוע האחרון הגיעו 80 איש ליום מפולין למחוז בווריה. בגויטינג Gauting - מרפא לשחפת, 450 איש, הרופא קפלן מפולין. יש במקום 1000 מטוח ל- .D.P (בכל המחנות יש חולי שחפת, עושים עכשיו בדיקה כללית) במקום יש סניף ציוני, ובתנאי בית חולים מתנהלת פעולה תרבותית. {0057-14} בדגנדורף יש כ1000- איש, רובם משומדים ויהודים לשליש ורביע, המשומדים חושבים עצמם ליהודים. ע"י דגנדורף יש חווה שהשלטונות הגרמנים הסכימו למסור ליהודים, אולם הבנין הוא בידי הצבא, ואין משחררים אותו. בפריילסינג יש מחנה של 350 איש. במינכן עצמה יש 2000 בבתים פרטיים, מקבלים כרטיסי מזון מגרמנים, הלקם סוחרים בשוק השחור, חלקם מקבלים עזרה - למחיה דרושים 300 מרק לחודש. ----- לפני שבועים הגיעה לבווריה משלחת החי"ל. מצאו ערבוביה גדולה במלאכת "ההברחה". באים ילדים ונערים שנקראים בשם קבוצים ואין עליהם שום מרות מחוץ לזו של מרדכי. מרדכי בא הנה לפני 3 שבועות "כשליח" ועדת הבריחה. בא הגה גם בחור של השה"צ מפרג (קבוץ עוגן), משה מרנשטיין, כאילו בשם הסוכנות, ארגן תאים שלהשה"צ. נתעוררו ספקות בסידורי הבריחה. באים רק אנשי הליגה. מסרבים להעביר ביתרים. דוגלים בעקרון של מנהיג. המרכז הציוני החליט להקים ועדת בריחה - להשגיח על שטח פרג - מינכן. מינו את טקץ (ליטאי) שיחד עם מרדכי ינהלו הבריחה. שמעו על מחנה טרופייאה (בשטח אבסטריה אנגלית). 1500 איש שרויים ברעב. החלט להעביר אותם לבווריה. טקץ ומרדכי {0057-15} נשלחו שמה לפני שבוע. טרם שבו. בינתים שמעו שהמצב לא כל כך רע. נתנו לנו 20.000 לא"י (מפריס, ע"י חוטר, לפני שבועים). מעבירים אנשים ברכבת, לאחר שמסדרים הניירות, בכל תחנה יש איש אמונים שלנו. לפני שבוע הודיע חיים למרכז על פקפוקיו וחשדיו בעניני בריחה. כשבוע היתה הפסקה בעניני בריחה. יש רושם שמשה לויפר (על הגבול הצ'חי-אוסטרי) דואג אך ורק לקבוץ שלו, הוא הביא אתו 150 ילד לפרנוולד בשבוע שעבר, ונשאר אתם בפרנוולד (פגשתי אותו בערב בקורי). הוא מתנגד להעברת ילדים חולים לסנט אוטיליין. משה לויפר סיפר לחיים ששמונים אחוז מהילדים נגועים בריאה, אבל יתנגד להעברתם. פועל כאילו בשם הליגה. הוא גם מתנגד לשליחת ילדים לבית ספר. הילדים הם בגיל 12 - 17. בזלצבורג חיים .D. P יהודים מעורבים בתוך אחרים. יש יהודים לינץ, וולס, גרץ. המרכז היהודי בבווריה הבריק לארץ. אחים ואחיות: שארית הפליטה בגרמניה גאה בכם ושולחת לכם את ברכתה. חזקו ואמצו. אנו אתכם במערכה. המרכז הציוני בגרמניה". בשובי לפרנקפורט 24.10.45, יום ד', נפגשתי משעה 4.30 עד 5.30 עם סמיט, ראש המטה של אייזנהויר, במעמד ניידיטש. {0057-16} הבעתי תודתי על עזרתו לנסיעתי. הזכרתי לשבח אח פני ופרוינס הנהג. תודה לאייזנהויר וצבאו על עזרתו ליהודים. ציינתי לשבח פעולת הצ'פלנים. הצבור בכללו בריא מבחינה פיסית, שבור מבחינה נפשית, כי סבלו לא רק בגופם, אלא איבדו כל קרוביהם וקבוציהם. דרושה הבראה נפשית, מוסרית ואינטלקטואלית. זה לא קל, אך לא מן הנמנע, וזה יתכן אם העזרה תוגש לא רק מתוך סימפטיה אלא גם מתוך הבנה - ביקרתי רק בזלצהיים (פרנקפורט), שטוטגרד, סנט-אוטיליין, לנדסברג, פנדפילדה, פרנוולד - השכנה ל80%- רעה, יש לתקן גם הזנה והלבשה, אך העיקר רהביליטציה, ולשם כך שבע הצעות: א) הנהלה עצמית, מקומית ומרכזית, קשרים ע"י נציגים נבחרים. ב) רכוז היהודים עד כמה שאפשר בשטח אחד - כפרי ועירוני. יחזק אמונם בעצמם, ימעט מגעם עם גרמנים, יחליש עסקי שוק שחור. ג) השכנה בבתים -בחדרים ולא בצריפים, הרגשה .privacy של ד) הכשרה מקצועית לבוגרים, למוד מלאכה. ה) הכשרה חקלאית לנוער, והחרמת אחוזות לשם כך. ו) אמון פיסי ותרגילי סדר ומשמעת - כל שלושה אלה (3 1-) רק ברשות, ולא בדרך של כפיה. ז) משלוח אוירון צבאי לארץ פעם בשבוע - להוליך לארץ מכתבי .D.P ולהביא מהארץ ספרים עברים ומדריכים. {0057-17} סיפרתי לו שיהודים חוזרים למחנות מפולין ומביאים אתם יהודים חדשים, כי המצב מיואש, והממשלה הפולנית חסרת-אונים, ולכן לא מפריעה ליציאה בלי רשות. הזמנתיו שוב לבוא לארץ. אמר - אייזנהויר הציע אחוזה של 1500 הקטר להכשרה - סרבו לצאת לעבודה. נוטה להנהלה עצמית, מסכים למשלוח אווירון לארץ, ביקש להגיש לו מיד ההצעות על נייר של הג'נרל סטף . רוצה שאפגש עם אייזנהויר בשובי מברגן-בלסן. הגנרל היום בלונדון, וישוב ביום שבת. הוא יודע שיהודים באים מפולין - רעליהם להציל. רוצה לבקר בארץ יחד עם ריפקין וניידיש. בכלל היה היחס טוב ונבון. ריפקינד סיפר לי שסמיט התרשם משיחתו הראשונה אתי ודיבר הרבה על השיחה. בפרנוולד ביום 5.10.45 היו 1443 יהודים מהם 5 ילדים עד גיל 3, 3 ביל 6, 20 גיל 14, 379 גיל 18, 541 למעלה מ18- - ס"ה גברים 948. 4 ילדות עד גיל 3, 3 עד גיל 6, 24 עד גיל 14, 140 עד גיל 18, 324 למעלה מ18-, בס"ה נשים 495.