יומנים > יומן - מלא 26/10/1945

{P001} {0057-01} 26.10.45, יום ו', בלזן בית הוועד (L .5), בתי ילדים, ב"ס, יש כאחד עשר אלף יהודים במחנה (אך יש נוסעים לפולין ומביאים קרובים והמספר עולה). היו פה עד 15 באפריל ש"ז 48.000 יהודים (באותו יום נכנסו), מאז 31.000 מתו - בימי האנגלים, מיום 15 אפריל עד סוף יולי או 10 אבגוסט (מטיפוס, שחפת). נמצאים פה 50 ילדים עד ל13-, מגיל 13 עד 15 - יש למעלה מ200-, רובם הגדול יתומים. יש פה ועד מקומי, 9 חברים (אייזנברג, לויפר, ד"ר בימקו, חוה קילמן, סוניה בוטשקובסקיה, סמי פדר, שפייזמן יצחק, י. רוזנזפט. הבעיות: לצאת, חורף. אנשי המחנה 70% מפולין, השאר מרומניה, הונגריה, ליטא (30 ליטאים). כשבעים אחוזים רוצים דווקא לא"י. חזרו לארצותיהם בשלושת אלפים. עומדים לשוב הנה 1200, אינם בכלל 3000 שחזרו. השלטון עושה קשיים, אבל חוזרים. 10.000 מהמחנה פה יצאו לשווידן (חולים) באבגוסט. לבלניה, הולנד, צרפת, הונגריה ורומניה יצאו כששת אלפים. עם המתים (31.000) ז"א שכולם עזבו. אחד עשר אלף הנמצאים נתקבצו ממחנות קטנים שונים וחוזרים. הבעיות: הסקה, הלבשה, הזנה (לא יהיו ירקות - בכלל האוכל פה גרוע פי כמה מבמחנה האמריקני. שבויי מלחמה מקבלים מזון יותר טוב, כי מלבד המנה הבריטית לשבוי, הדומה למנה שמקבל היהודי, הם מקבלים חבילות מהצלב האדום, והיהודים לא מקבלים מהג'וינט, מפני שיש פה גם לא יהודים והשלטון האנגלי מתיחס {0057-02} ברע לכל פעולה יהודית (מג'ור ג'ונס, שעזב לפני ימיט אחדים. עכשיו ממלא מקומו קפטן slate קפטן kuper מדרום אפריקא, יהודי. עד לפני 4 שבועות היה האוכל מספיק 3000 קלוריות, מאז הקטינו עד 1900 באופן רשמי, למעשה עד שמגיע לאוכל - יש פחות. הילדים מקבלים קצת יותר טוב. במחנה נוישטט האוכל יותר טוב מפני שהשליט מתיחס יותר טוב, והוא הדין דיסלדורף דלה ועוד. הלבשה: אין נעלים, לבנים חמים, שמיכות. בלובק יש 1,700.000 תבילוח אוכל של צלב אדום, ולבלזן זה לא מגיע, כי יש מדיניות של הרחות אנשים. אפילו לילדים אין נעלים די. אונרא לא נותנת נעלים. דירה - בחדר של 5x2 יש ששה דיירים בחדר, שלוש מסות זו על גבי זו. לזוג מאושר מטעם הרבנות לא גוחנים חדר לחוד. בהדר יותר גדול יושבים 12 איש. מה עושים האנשים? לא כלום. ג'וינט והסיוע היהודי האנגלי נבונים לשלוח מכונות ומכשירים שיש לו בשוויץ וצרפת ועוד, אבל אדמונד ג'ונס מפריע. לא מגבוה? רוזנזפט חושב לא, רק המקום. כי היה פה גנרל טמפלר (הממונה על המחנות) היה פה, לאחר ששמע דו"ח מהקונגרס ומברודצקי וסילוורמן, חקר והתענין כיזע המצב רע, אמרו לו שאדמונד ג'ונס מפריע, נדהם, אבל מאז (זה עשרה ימים) לא קרה שום דבר, אם כי הבטיח לתקן. ג'ו וורהנדלר מהג'וינט מעיד: רכשנו מזון בדנמרק וחמרי רפואה (38 טונים) בשביל בלזן, מג'ור ג'ונס הודיע להם: תוכלו להביא חמשה טונים באופן בלתי לגלי, אבל לא יותר. אך כשהמג'ור נערי מפה הביאו הנה הכל. (מנהל הג'וינט פה הוא אייגן). {0057-03} הועד היהודי הלך לג'ונס בענין הכשרה, ענה: הוא יסדר בשביל כולם, כלומר גם בשביל הגויים. עד עכשיו לא עשו כלום. כמה היו רוצים בהכשרה - ואיזו? יש כ1500- שהיו רוצים לעבוד בחיטות, סנדלרות, מסגרות, נגרות, סדנאות מיכניות, נהגות - זה היה דרוש גם למחנה, כי היו מספקים במידה ידועה צרכי המחנה (לדעת ג'ו וורהנדלר יש קשיים נוספים) - אין שוק שחור פה. מה עושים אנשים? יש נוסעים לבקר בפולין ובמחנות אחרים, הרוב לא עושה כלום. ספרים? עד עכשיו היה הכל בא על מען ה שליחי הרב הראשי מאנגליה שמינו עצמם אפוטרופסים, הכל נתקבל על ידם. עכשיו מקבל כבר הוועד, ויש ספריה של ספרים יודים, עברים, (15% יודעים קרוא עברית). בב"ס יש 100 ילדים (מגיל 5 עד 15). לומדים ארבע שעות ביום, יש מורות (מקומיות): שעה עברית, השאר פולנית. סרג'נט יהודי אנגלי צווה ללמד פולנית לילדי פולין, הונגרית לילדי הונגריה. הילדים מדברים עכשיו יודית ועברית. ספרים מתקבלים עכשיו מהחי"ל, מהג'וינט, מהסוכנות בלונדון (מא"י - לא, מחוץ חבילה אחת). - במחנה יש 38 בתים פנויים, בכל בית כשלושים חדר. דרשו בית לנוער - לא נחגו. כי יש עליהם פחד ג'ונס. לועד היהודי היתה מכונית שקיבל מהאזור האמריקני. בא ג'ונס ולקח אותה. אחרי לכתו של ג'ונס החזירו האוטו, אבל {0057-04} חוששים שעם שובו של ג'ונס יקח חזרה. - יש פה שאלת משלוח ילדים ללונדון. בשבוע שעבר החליט הועד המרכזי שלואזור האנגלי להתנגד למשלוח: אין להגלות ממקום למקום, רוצים שילכו ישר לארץ. יש ועדת תרבות מיוחדת ( פדר, אולנבסקי, ד"ר הלפגוט, גוטמן, מורות: קלמן, לבקוביץ, צימרמן, מניה דרוקר), מטפלת בילדים וחברי החי"ל. - אין הסת' ציונית, רק יהודית (דגלה - הציוני), אין אנטי-ציונים, יש אגודת=ישראל. - יש "נוער חלוצי מאוחד" - פולני לחוד והונגרי= רומני ליוד. בפולני יש כשלוש מאות על הנייר, ומאה למעשה. ברומני-הונגרי כמאה וחמשים. מה ההבדל בין חלוץ ולא חלוץ ? רשומים בסניף. בסניף ההונגרי - רומני לרוב ציונים. קבוץ בוכנוולד (80 ) כבר עלה - ומתמיד באחדותו. מחר שלושה אווירונים באים הנה מאנגליה לקחת מפה 50 ילדים. אווירונים אחרים היו צריכים ללכת לאזור האמריקני לקהת ילדים. דורשים דעתי: סיפרתי על מסקנתי באזור האמריקני, לגבי האוור הבריטי אין לי עדיין שום דעה, ועליהם לראות אותי לפי שעה מחינה זו כאילו איני פה. ביקרתי בבה"ס. {0057-05} מהחי"ל נמצאים פה: גרשון כיסא (השה"צ), קפלן (שמאל), ברון (רוויו.) - שומן, אנרייך, בן-יהודה, הרשקוביץ, חיים כהני (סיעה ב'), בייגון. - אה"צ ישיבה עם אנשי החטיבה : בן-יהודה (ע "ח), ברון (רוויז.), פיפא (השה"צ) יהושע בן נון (מעוז), שמעון אנרייך, דוד שמעון, ווגשניק, הרשקוביץ (מסדה) שבתי קפלן (פוע"צ). יש יהודים פחות יהודים, אולי רק 5000, מגדילים בכוונה המספר למען קבל מנת מזון יותר גדולה. מרומניה והונגריה היו פה 3000 ונשארו פה רק 750, אלה רוצים לעלות, השאר חזרו לארצם. בחלוץ יש כמאתים איש בשני הקנים, נרשמו לחלוץ למען קבל סרטיפיקט. לומדים עברית, יצאו להכשרה לגרינגסהו וגרספלד (באזור האמריקני, ע"י פולדה, קרוב לקפל) 170 איש, ע"י המבורג יש חווה לוורבורג, יושבים שם יהודים ממוינים, חילוצים שבהם ישארו שם. ע"י הנובר מתנהל מו"מ עם בעלי חוה על פנוי נקודה להכשרה חקלאית. האמצעים באים מאונרא וג'וינט. היה פה סמינר לארבעים איש במשך שבועים. נסתיים אתמול: ציונות, ישוב, ספרות עברית ויודית, הסת', התישבות עובדת, הגנה, כתיבת הארץ. בסמינריון וחלוץ מספלים גרשון פיפא ושמעון אנרייך. השפה הפולנית מתהלכת בקרב יהודים, וכל יהודי פולין נחשבים לפולנים ונמצאים תחת פקוח שלטון פולני. {0057-06} החלוץ הרומני - ההונגרי. מספלים בו ברון, הרשקוביץ וחיים כהני. הרומנים וההונגרים נופלים אפילו מהפולנים בהשכלתם. יש שני קבוצים של האגודה "בית יעקב" . ו"ברית העולים" - מונים כמאתים נפש. מקבלים חבילות מהאגודה. רובם הונגרים, מיעוטם פולנים. היה פה וילנסקי, שליח הרב הרץ, ועשה רעות. אנשי החי"ל מצאו פה (בבואם לפני שבועים) בי"ס לילדים בלשון פולנית. עוד עכשיו הולכים כששים ילדים יהודים לב"ס פולני - קוראים לו גמנסיון פולני. יש שם מורים יהודים אחדים, משכורת מקבלים מהוועד הפולני שבמקום. הנערים שלומדים בב"ס הם גם סוחרים בשוק השחור. בב"ס עממי יש 100 ילדים, 4 כתות, שבע מורות, רק שלוש יודעות עברית. עבריתלומדים שעה ביום, השאר פולנית. אנשי חי"ל הכניסו שנויים (יש מרות מוסרית לחי"ל ), עכשיו לרוב מלמדים בעברית, מלבד גיאוגרפיה שמלמדים בפולנית. המורות שלא ידעו עברית - לומדות עכשיו. יש פה קבוצה קומוניסטית קטנה, מדברת על לב היהודים לחזור לפולין. יש גם שליח הסובייטים הדורש מהליטאים לחזור. הצ.ק. לא טיפל במידה מספיקה בחינוך. אנשי הצ.ק. ידיהם נקיות . היו"ר רוזנזפט מתנהג בתוקף כלפי פנים וכלפי חוץ. בבית הילדים יש 6-70 ילד, מגיל 5 - 16, להם אין הורים וקרובים. סיידה ושרלוטה מטפלות בהם. יש כ150- ילדי רחוב פה. {0057-07} אנשי חי"ל ניגשו ליסד בי"ס מקצועי: חצי יום ללמודים, חצי יום מקצועות: מסגרות, חשמלאות ועוד. כבר . מלקטים כרים וחמרים. הובטח גם בנין, אך לרגל העברת יהודים למחנה יהודים (על פי החלטת גנרל טמפלר) הענין מתעכב. מחוץ לברגן-בלזן יש מחנות: הנובר (900), נוישטט (700), המבורג (1000), ליבק (250 - במחנה פולני, אנטישמיות, מפקד המחנה הוריד הדגל.) בנוישטט היהודים שליש, פולנים שני שלישים, אך הנציגות שווה, ויחסים טובים בין יהודים ופולנים. בברונשוויג וסביבתה יש 560 יהודים, מהם מפוזרים בודדים בכפרים ומחנות. הנערות מכורות לזימה יש נוער שהוכנס למחנה בן עשר, שהו בו שש שנים וגדלו ללא חינוך. יש כמה יהודים מפוזרים במחנות פולנים, משעבדים ומבוזים ע"י הפולנים, אינם רוצים ללכת לברגן-בלזן. למחנות אחרים היו הולכים אבל לשם קשה להכנס. לרוב הם מדוכאים ומיואשים, פורח אצלם השוק השחור, ביחוד בנוישטט והסביבה. יש להם זהב, תכשיטים, שעונים, מלבשים יפה, מתוך רוחי מסחר. הבודדים מתאוננים על הצ.ק., רוצים ללמוד עברית, מבקשים להעבירם ולהעלותם. הוקמו סניפי החלוץ בברונשווייג, ליבק, נוישטט, הנובר, המבורג - בברונשווייג ובמקומות אחרים יש חולים ללא עזרה, רבים מתים, רבים הולכים לאיבוד כיהודים וכציונים. {0057-08} - ההרגשה בבלסן מדכאת. כאילו עוד חיים בקצט. לא רוצים לעבוד. לפחות חצי עוסק במסחר (אחדים אומרים - כמעט כולם). במחנה ההונגרי פה 90% נשים. מצבן איום. יש כ4-500- נערות בודדות. מתנגדים פה להוצאת ילדים - ידאגו להם שלא יסבלו: על יד הנובר יש מקום Firhorst 3 קילומטר מהנובר, היה בית מושב זקנים לפני היטלר, אח"כ בית חולים, מוסק, יתכן ששם טוב בשביל ילדים. רוזנזפט נגד שליחת היהודים מפה בכלל, ונדמה לי שהצדק אתו. ימצאו הילדים בתוך הכלל. הצ.ק. אחראי שהילדים לא יסבלו. - בערב שחי מסיבות חלוציות: ראשונה עם רומנים- הונגריים, שניה עם "נוער חלוצי מאוחד". בראשונה סיפרתי על מאורעות חלוציים - סג'רה, נגב, בשניה על חלוציות ואיחוד.