יומנים > יומן - מלא 29/01/1950

{P001} {0017-18} 29.1.50, יום א' י"א שבט תש"י שאול הציע שלשום למנות ועדה שתבחן פעולת פול בצרפת (הוא נמצא עכשיו בארץ) הוא שואל למי יהיה כפוף הממשל הצבאי? נברר זאת יחד עם כל שאלות המדיניות הערבית. המושל בנצרת עכשיו הוא טסלר (סולץ כבר הלך מזמן). הוא דורש 300.000 $ (תלקנו אנו - החצי) בהקמת המחלקה האווירונויטית ובנין למנהרות. אשרתי זאת. שואל מי יבקר חשבונות ש.ב. (לע"ע עושים זאת שמעון, נכט ורוזוליו). הלמסור החשבונות למבקר המדינה ? - הבוקר התיעצות עם משה, ראובן ודיין על השיחה עם עבדאלה. ראובן שואל מהו מכסימום הוויתור ומהי הצעתנו לגבי המקומות הקדושים. לדעתי אין עוד הכרח לקבוע דברנו האחרון. לע"ע נעמוד על הרוב היהודי ופיצויים מיוחדים לרכוש ערבי בירושלים שלנו, ועל יחס שווה לגישה להר הצופים ולבית לחם, או לשנינו יהיה שטח רצוף (ואז נחליף שכונות בדרום בשכונות בצפון) או לשנינו רק גישה חפשית בתוך בשטח של חברו. ואשר למקומות הקדושים נעמוד לפי שעה רק על פיקוח שמוסכם ע"י שני הצדדים. לא נמנע מדיון מחר על כל הבעיה (ים המלח, מוצא לים ולטרון וחילופי שטחים) אם יהיו מוכנים לכך. {0017-19} משה דיין הציע שנשב מספר ימים עד גמר הבירורים, לא הגיעה עדיין השעה להצעה זו. מקודם נדע אם יש סכוי להסכם, ואם יש סיכוי - נאחז בנוהל זה, אם לא - אין לנו ענין להחיש ביטול השיחות. - שילה: 500 נכים כבר נשלחו לעבודה, אבל בין אלה יש 110 שאינם מתאימים לעבודה, ויש צורך לחפש בשבילם עבודה אחרת יותר מתאימה. יש קשיים בסידור נכי אצל. אין להכניס אותם בקבוצות גדולות למשרדי הממשלה. יש בירושלים 240 נכי אצל שיש לסדרם. אינם רוצים ללכת לחוץ לירושלים. שאלת הדיור טרם נפתרה. שילו מעורר גםשאלת הלבשה לנכים בימי החורף. - בצהרים הלכתי עם יגאל ומקלף לבסיס האמונים בסרפנד. יש כאן מרותקים ועולים. הראשונים ממהרים ללמוד. האחרונים רובם לא יודעים עברית ובינתם ירודה. בחינה פסיהוטכנית גילתה שהעולים - גם מהונגריה - מטומטמים ולא יצלחו למקצועות או לפיקוד. ביקרתי בשעור לעברית. בתור צעיר מתרכיה לא יודע אלפא ביתא, דיברתי אתו תרכית. לא למד אף פעם לקרוא עברית. נפגשתי אח"כ עם עוד חיילים תרכים - כולם מספרים אותו הדבר. מפקד המחנה מוכרח לשלוח חזרה העולים. דרושים לו יותר מרותקים - ביקור גם קורס המגדים. - חזרתי לת"א ונזדמנתי עם חברינו מועדת הבטחון. הם יתנגדים לתיקון על שרות מומחים, כי הם חוששים שאיש לא ישולח להכשרה חקלאית. הם יציעו הוראת שעה שבמשך שנתיים (עד א' תשרי תשי"ב) אפשר לפטר מהכשרה חקלאית מחוץ לגרעיני התישבות. - בערב שיחה עם משה שפירא בביתי - על פי הזמנתי. שאלתיו מה יחסו להצעת הרצוג. מסכים בתנאי.... - שההסתדרות לא תעסוק בחינוך, והחינוך הדתי יהיה {0017-20} בידי המזרחי. שאלתיו איך הוא מעלה על דעתו שהיהדות העובדת - (ההסתדרות אינה רק מוסד אלא אידיאה ) שהאיש והעם יחיה מיגיע כפיו - יסתלק מחנוך עדות תימן ומרוקו, ושלא יוכלו להקים בתי ספר דתיים בזרם העובדים. הוא מוכן לוותר על זרמים - ודורש שהמדינה תעשה כל החינוך. אמרתי לו שזוהי דעתי, אבל אינו רואה שבארבע שנים אלה אפשר יהיה לבטל חוק הזרמים, ורק בתור הזרם אפשר להקים בתי ספר דתיים.