יומנים > יומן - מלא 30/01/1950

{P001} {0017-20} 30.1.50, יום ב' יב' שבט עליתי הבוקר לירושלים. השתתפתי בישיבת ועדת הבטחון. הזמנתי בורג וחבריו לשיחה. - נהקבלה תשובתו של אילת בדבר מחשבתו של מורגנטוי והערכהו המצב. אילת נתיעץ עם פליכס וניילס וידידים אחרים. אין לדעתו יסוד לנוסח מורגנטוי בהערכת מצבנו הנוכחי. הוא תלוש מהבית הלבן וממחלקת המדינה. אינו מעריך דיו אישיותו של אציסון. התרשם מקרית משיחה עם רוקוול ופקידים אחרים שאינם קובעים. גם לדעת אילת אין להגיד שמצבנו "תקין ומחוסן מפני משבר או משברים - אם ניתוח מדויק של הנתונים והנטיות כאן אינו מצדיק הגדרותיו ומסקנותיו". לדעת אילת "אי הסדרת יחסינו עם ממשלת אה"ב נובעת בעיקר (מהעובדה) שטרם הגענו להסדר שלום עם הערבים. אמנם עמדתנו כמדינה ניטרלית אינה לגמרי {0017-21} לפי רוחם של אנשי מחלקת המדינה", ביחוד כשהדבר משפיע על הצבעותינו באו"מ; אך אין עמדה זו כשלעצמה מעוררת אצלם דאגה רצינית לתוכן מדיניותנו יותר משהיא קיימת למשל לגבי מדיניות הודו. "מדיניות אציסון מנוגדת לתעמולה שמנהל מורגנטוי בישראל להקמת גוש של מדינות המזרח", אציסון חותר להבטחת עצמאותן של המדינות שמחוץ לגושים הסובייטי והאמריקאי, שלא יהפכו מכשירים בידי רוסיה. "ברם אין טרומן וממשלתו מוכנים להכנס להתחייביות כספיות חדשות על ידי גבוש גושים מדיניים, נוסף לאטלנטי שיהיו תלויים בארה"ב מבחינה כלכלית". סעיף 4 מסתייג מתכניות מדיניות וצבאיות ישירות ומכוון לנצול הון אמריקאי פרטי ומכשירי או"מ במלחמה הקונסטרוקטיבית של ארה"ב בקומוניזם. "אין סיבות לפקפק בידידות טרומן לישראל". עמדת מחלקת המדינה מאז ומתמיד אויבות לנו אצל רוב אנשיה, ובלתי אוהדת אצל כולם". "אנטי שמיות, מסורת אנטי ציונית של 30 שנה ויותר, פרוש בריטיות מובהקת ודאגה לאינטרסים אמריקאים בארצות ערב קובעים יחסם, ואין להניח שישתנה במהרה ובנקל אף בתנאים תקינים יותר. אבל נאמנות אישית לנשיא, חוג ידידי ישראל בעלי השפעה בקונגרס ודעת צבור אוהדת לנו מכריחים אציסון שאינו מתנגד אך גם אינו אוהד פעיל לדאוג שלא תחזור פרשת לנב"ט - "מסיבות אלו אין לדעת אילת לחשוש כפי שמנבא מורגנטוי לתקלות פתאומיות, כל זמן שיחסינו עם הנשיא ישארו במצבם כיום". הדאגה לבטחון ויציבות במזרח התיכון עולה היום על כל מגמה אחרתבמדיניות החוץ האמריקאית. שלום עם מדינה ערבית ירים קרננו בכל המובנים בעיני טרומן ובעיני הצבור בארה"ב ויכריח מחלקת המדינה להזהר יותר ביחסיה עמנו". "בקורו של רה"מ בוושינגטון חשוב ביותר לחיזוק הקשר עם הנשיא ואציסון. עליו להסביר להם מדיניות ממשלתנו. אמנם אין לצפות משיחות-הסברה בלבד לתוצאות {0017-22} מידיות או למהפכה ביחסינו עם ממשלת ארה"ב מפני שטרומן לא יעשה דבר מכריע במדיניות חוץ מבלי להתיעץ באציסון, 2) לאציסון יתחשב גם עתה כבעבר בדעת יועצי המחלקה, שדעתם וודאי תהיה שישלהמנע מהפגנת ידידות יתרה כלפי ישראל כל עוד לא הושג שלום בינה לבין ערבים". "תמיכת אציסון בזיון הערבים המבוטאת במכתבו לאנגליה נובעת לדעת אילת מהנימוקים האלה: 1) חשד בכוונותינו להתפשטות טריטוריאלית לפני הסכם שלום עם הערבים, 2) להפגין תמיכת ארה"ב באנגליה בפרוס המו"מ לחידוש ההסכמים שלה עם מצרים ועיראק , 3) לנצל דאגתם לבטחון עמי ערב. מבחינה תעמולתית". אילת אינו רואה הצעתו של מורגנטוי לסדר ראיון באמצעות מוריס או גרין כמתאימה. אלה יוכלו להשפיע על הנשיא לקבל רה"מ בהיותו כאן, אך זאת אפשר לסדר גם בלעדיהם. לפני שהנשיא יחליט על הזמננה רשמית לרה"מ דוגמת נהרו יונעץ בוודאי באציסון ואיציסון יתנגד להזמנה זו, אם הזמנה דומה לא תישלח גם לראשי ממשלות ערב או לפחות לאחד מהם. אילת רואה שתי אפשריות: 1) או שיוצע רשמית ע"י מק' או באמצעות אילת לטרומן ואציסון, שרה"מ יבוא לבירור יחסי ישראל ארה"ב - במקרה זה יהיה צורך להודיע מראש הנושאים, כגון מלווה, רכישת נשק וכדומה, 2) שרה"מ יבוא הנה לפי הזמנת המגבית והפגישות עם הנשיא ואציסון יסתדרו בפחות רשמיות והפסד. הסיכונים בהצעה לאילת נראית הדרך השניה, כי היא פחות מחייבת הצדדים, יהיה ערך מיוחד לביקור אם נגיע להסכם עם עבדאלה. - בא אצלי גרינבום. מבקש מלווה של 100,000 ל"י מהגזברות לטובת העולים הפולנים, בתנאי שרמז ישלם החוב שקבל מהייאס. יש לזמן יחד גרינבום, רמז וקפלן. {0017-23} - בא אה"צ דוד שאלתיאל - הוא ויחזקאל נזדמנו אמש עם יגאל ומקלף. יגאל סבור שחיל ספר לא יוכל להיות צבא ומשטרה. מי ימנה הקצינים? איך יפקד אזרח (מפקד המחוז) לפקד על צבא? מאיפה יבוא המטה של חטיבת חיל הספר כשזה יעבור לצבא בזמן מלחמה? יגאל מציע או שחיל בספר יעבור לגמרי למשטרה, וזו תקבל על עצמה שמירת הגבולות, או שזו תהיה חטיבה צבאית טהורה לשמירת הגבול. הצבא לא ידאג לחיל-הספר אם לא יהא זה צבא. לדעת דוד צריך חיל הספר להיות משטרת הכפר והגבול, והמשטרה תצומצם בעיר, אבל לדעתו זה לא יתכן עכשיו כי זה "יהרוג" ר ון הצבא. שאלתי דוד מה הוא רוצה? פיקוד מלחמתי. אבל אין מלחמה עכשיו, ואין להגיד שאין כל סיכוי לשלום. יחסינו עם הערבים תלויים ביחיסנו עם אמריקא ואנגליה. מדיניות אמריקא תלויה במידה רבה במדיניות אנגליה x במזרח התיכון, כי אנגליה היא בן הברית הראשון של אמריקא, ולכן יתכן גם שיהיה שלום, אבל אם יפעל שנתיים באירופה וילמד ותפרוץ אז חלילה מלחמה יקבל פיקוד מלחמתי. אם לא - נתיעץ אז. - באואצלי, לפי הזמנתי, אנשי "למפנה": אריה הנדלר, דר בורג, אונו. נצטרף עליהם לתמהוני גם דר. קובץ. סיפרתי להם על השיחות של הרצוג ופגישתי אמש עם שפירא. הם היו תמימי דעה עם טענותי כלפי שפירא. הם טוענים זאת בעצמם, אבל לא בהם תלוי הדבר אלא בשפירא. - בערב שיחה ארוכה עם זאב על מעמדו. מתלונן שאינו משתף אותו ומתיעץ אתו, ולפעמים גם קובע דברים בניגוד למה שהוא קבע מקודם. גם נוסח "חוקה" מפורסת הקובעת העמדות. שאלתי אם אינו רואה צורך להבהיר היחוד של מזכיר הקבינט, מנהל משרד ראש הממשלה, מזכיר המדינה ומזכיר פרטי של רה"מ. "חוקתי" {0017-24} כוללת כמעט כל תפקידים אלה, ובקושי היא מתישבת עם הנהלה מעשית של דברים. כמזכיר הקבינט עליו להכין ישיבות הממשלה ולדאוג לקיום ההחלטות ולפעולת הוועדות הנקבעות בישיבה. כמנהל המשרד של רה"מ עליו לפקח על כל המשרדים הקשורים למשרד רה"מ (סטטיסטיקה, שידור, מודיעין, מועצה מדעית, ועדת הנגב, תיאום ועוד), שמסופקני אם איש אחר יעשה זאת. נחוץ לדעתי שמישהו במשרד רה"מ יפקח על מנגנון הממשלה לכל משרדיה - באיזו מידה היא יעילה ומסבירה פנים לצבור הפונה אליה, אין האוצר מסוגל לתפקיד זה. ויש תפקידים של מזכיר או מזכירים פרטיים של רה"מ. אין אני מנהל משרד מופתי, ואיני יכול בנקל להיות כבול בכבלי פורמליות והיררחיה, ולא יתכן שלא אפגש עט איש בלי נוכחותו של המזכיר.