יומנים > יומן - מלא 31/01/1950

{P001} {0017-24} 31.1.50, יום ג' יג' שבט אלי גרינבום הגיש הערותיו לתכנית 1950. הוא מניח שהממוצע בשנת 1950 יהיה 1.200.000 אוכלוסין (יהודים וערבים), שיתקבלו מתוספת עליה ורבוי טבעי. בכל אחת משלוש השנים הבאות יהיה גידול של 200,000 (כולל עליה ורבוי טבעי) באופן שבסוף 1953 יגיע הישוב ל000- ,1,800. מניח שמחירי המוצרים והיבוא לא ישתנו. השקעות בחקלאות לפי שר האוצר 15 מיליון ל"י, השערה 15-20 מיליון. לחרושת לפי שר האוצר 22 מיליון, השערה 10-15 מיליון ל"י. לדיור (לפי וועדת ג. זק 59 מיליון ל"י) 40 מיליון ל"י, לבנינים משקיים (לפי ועדת זק 11 מיליון ל"י) 6 מיליון , לבנינים צבוריים {0017-25} (לפי וועדת זק 8 מיליון) 6 מיליון, לעב"צ 7 מילי'ון, ס"ה בניה ועב"צ 59 מיליון. לתחבורה: מכונות 9 מיליון לימאות אוויריה דואר 2 מיליון ס"ה 11 מיליון. לתצרוכת: רהיטים וכו' מייצור מקומי 14מיליון, מקררים וכו" מיבוא 9 מיליון ס"ה 23 מיליון - ס"ה 128 - 118 מיליון. השקעות אלו כוללות השקעות במטבע זר ובלי מ.ז. ז"א השקעות שבאות או מחסכון פנימי או מיבוא הון בנין. אם תכנית ז. זק תתגשם תגדל ההשקעה ב30- מיליון ל"י. לתוספת של 200,000 נפש תעלה ההשקעה ל6-700- ל"י לנפש, או ע"י הנחה של 40% מפרנסים בתוך האוכלוסין - 1500 - 1800 ל"י למפרנס. הצרכים ביבוא בשנת 1950 - 1) ליצור השוטף: חרושת 36 מיליון, חקלאות 8, בנין 9, חובלה 5 - ס"ה 58. 2) להשקעות - בחרושת 6 מיליון, בחקלאות 8, בתחבורה 5, במשקי הבית 5, ס"ה 24. 3) לתצרוכת השוטפת 31'מיליון, ס"ה 113. 4) סידורים ליצוא: חרושת 5-10, חקלאות 8, תיירות ומלוות ושרותים 3, ימאות 2, ס"ה 18-23. גרעון במטבע זר 90-95. מזה יבוא (לפי הסיכויים) ממגבית אה"ב ן2 מיליון, ארצות אחרות 5 - ס"ה 26 מיליון, מלווה הקרנות מחו"ל 5 מ., יבוא הון פרטי - הון עולים 7 מיליון, הון עסקי ועוד 20 מ., מלווה אמריקני 15, גוינט אירו ועוד 3, ס"ה 18 מיליון. ס"ה יבוא הון 76 מיליון, כסוי השקעות מחסכונות פרטיים וממסים 52 - 42 מ., ההון הדרוש 128 - 118. {0017-26} אומדנות אלה מבוססות על מאזן תשלומין לשנת 1948 - 1949, הכנסות המגבית בארה"ב בשנת 1949 היו 71 מיליון דולר. לפי דעת נתן יגיע X מלווה של ישראל במגבית של ארה"ב ל55-60- מיליון דולר (21 מיליון ל"י). מהמלווה האמריקני נוצלו עד סוף 1949 - כ4,6- מיליון ל"י. במשך השנה יובאו ארצה מהמלווה כ15- מיליון ל"י. יוצא איפוא לפי אומדנות אלה שהמטבע הזר הנדרש לשנה הבאה בסכום של 90--95 מיליון ל"י יכוסו ב85%- ע"י יבוא הון, ויש לחפש מקור נוסף למטבע זר בגובה של 15 מיליון ל"י. ההכנסה הלאומית בשנת 1950 יש לאמוד ל250-300- מיליון ל"י, דרושים איפוא 20% של ההכנסה הלאומית למימון ההשקעות הנחוצות. חלק יבוא ממסים, חלק ממלוות פנימיים, השאר מחסכונות, פקדונות בבנקים וכו' - או באמצעות אינפלטורים. - באה אצלי משלחת מפ"מ: חזן, יערי, ריפטין, גלילי, בן אהרון, ארם. דיבר חזן - זהו המו"מ העיקרי ובו תלוי הכל, לאחר השיחות שהיו להם עם מפא"י וקיבלו מחברי מפא"י תשובות על שאלות. אמרתי שאיני מנהל מו"מ. אני רוצה בהצלחת המו"מ שלהם עם מפא"י - אבל איני משותף לו. הם יכלים לדבר אתי או כראש ממשלה או כשר בטחון. אמר חזן שיש לו שאלות לשר הבטחון. א. מבנה הצבא. הם רואים הבטחון כבעיה העיקרית והראשונה. הם חרדים למצב בצבא, למצב בגבולות. הם רוצים צבא חלוצי עממי, כלומר שמשען ראשון של בטחון תהיה ההתישבות ובראש וראשונה הקבוצים, עליהם תבנה ההגנה, להם ינתן הנשק, ביצוריהם יהיו היסוד, לא לעמוד בפני האויב מאוחדים אלא בכלל. צבא הקבע יש {0017-27} לצמצם. לעתודות יש לתת אופי עממי. יש לרתק האנשים למחוזותיהם. "הקבוצים על יד הגבולות - זהו הצבא". אין אח למציאות האר"ית - ואין לעשות צבא כבארץ אחרת. השאלה היא אם יש לשר הבטחון אימון בכוחות עלה (הקבוצים), כי שונה המצב האיסטרטיגי והמצב הכלכלי שלנו. העיקר עם מגויס, עם עובד מגויס, הקבוץ החלוצי מגויס. ב. הנוהג בצבא - היהיו חדרי אוכל משותפים או לא, יהיה נוהג של משמעת עוורת? תהיה פגיעה בדמות הרוחנית של החייל או יהוה נוהג עממי, חלוצי? הם כופרים שעד עכשיו לא היתה התנדבות. ג. היחול שנוי במעמדו של החייל בחיים האזרחיים - או יהיו מתחרות בצבא. אמנם בקסרקטין לא נחוצה פעולה פוליטית מפלגתית, אבל כשהחייל יוצא מן המחנה הוא צריך להיות חופשי. כנוס הפלמח יהיה בזכות. ד. הפורמציה העיקרית עכשיו תהיה נח"ל. האם יהיה כאן שלטון רוחני של מפלגה אחת או כחברים בממשלה יהיה להם חלק ונחלה בנחל, בעצוב דמותו. ה. האם אני מחייב חזית משותפת של שתי המפלגות בכל עניני הבטחון - אמרתי שזה חורג ממסגרת שאלות לשר הבטחון. אני שולל דבר זה בכללו. האם "יוחרמו" חברי מפ"מ ומפ"מ בנחל או ישתתפו במלוא יכלתם. ו. היוכל חבר מפ"מ להיות שר הבטחון או שר החוץ. ז. האסכים להקים ועדה מיעצת ע"י משרד הבטחון משתי המפלגות ליעץ שר הבטחון בכל שאלות הבטחון. {0017-28} ח. היש זכות לבלוש אחרי אנשי מפ"מ ואם זה ימשך גם לאחר כניסתם לממשלה. ט. היש לסמוך על נאמנות אנשי מפ"מ לעם ישראל או לא. י. האם רק אזרחי ישראל יוכלו לשבת בדרגות גבוהות בצבא (האם ישנה מקרה פרד הריס). יא. האם יוחזרו כל החברים מאנשי מפ"מ אשר "התפוטרו" - למשרותיהם בצבא. יערי הוסיף שאלה: מה יהיה הנוהג ביחס לבני המשקים. גלילי הוסיף שאלה: היתכן לפתור שרות אנשי הקבוצים בשרות קבע ע"י כך שיחזרו שנה למשקם וישרתו שתי שנים. ארם שאל: היות והמוהיקני האחרון של מפ"מ גורש ממוחתר - חימשך הנוהג הזה. עניתי להם אחד אחד, על ראשון ר'אשון. א. אם ירדתי לסוף דעתם על מבנה הצבא - הריניחולק עליהם. דרוש לנו צבא כמו לכל העמים. הכוח העיקרי זה - עתודות, כלומר כל העם לוחם, מאומן, מצויד . (הציוד לא נמסר ליחידים), אבל דרך צבא מגויס לקלוט אותם, אין לסמוך על ביצורים, ולא על משקי ספר, כי יתכן שיתקפו תחילה ת"א וחיפה. כל העם בלי יוצא מן הכלל - לבטחון, ואין א לסמוך על"כפרי קוזקים:". המשקים מילאו תפקיד חשוב לפני הפלישה - לאחר הפלישה לא היינו עומדים בלי צבא. ב. נוהג הכרחית משמעת צבאית, דרגות וחברות ביחסים שבין חיילים ומפקדים. משטר ההגנה אינו הולם הצבא. {0017-29} ג. בצבא אין פעולה פוליטית, איני חושש למחתרת. מחוץ לצבא - יוכל החייל להיות נוכח באספה, אבל אסור לו לדבר או לכתוב על ענינים צבאיים . ד. בנחל יהיה שלטון המדינה. היה פעם שלטון מפלגה תחת בצבא - ביטלתי זאת. הדברים שיקנו לנחל אינםשנויים במחלוקת: עברית, אהבת המולדת, ידיעת הארץ, אקדמיה לחלוציות - הכשרה חקלאית. דברים שנויים במחלוקת לא יקנו אלא אם היתה הכרעת המדיננה. לא "יוחרמו" שום חברים בנחל. כל אחד לפי יכלתו וכוחו בתוך מסגרת הכלל. ו. שר הבטחון אינו קובע מי יהיה שר החוץ - ולכן אינני עונה על השאלה אם הם יוכלו לתת שר החוץ. כל זמן שהצבא לא יהיה מסודר ואני אעמוד בראש הממשלה - אני אהיה שר הבטחון. ז. לא אסכים לשום ועדה מיעצת של מפלגות בכלל ושתי המפלגות בפרט על יד משרד הבטחון. ח. אין בלישה אחרי מפא"י. ם. אס העם היהודי ישאל בדעתי - אומר לו שלא יתן אף קול אחד למפא"י - לכנסת, להסתדרות, לקבוץ ולשום מקום. אני שולל קיומה של מפ"מ - אבל משונה שהם שואלים אותי על נאמנותם - כשהם פוסלים נאמנות, החלוצית, הפועלית וגם במקרים רבים הציונית. יא. יצחק שדה לא יחזור לצבא. אחרים - פניתי אליהם שישארו והם לא רוצים - ואין שאלה של החזרה לשאלת יערי חזרתי קל דברי אליו בשיחותו הפרטית אתי. הסכמתי לרעיון של גלילי על שרות בסירוגין. אין מוהיקנים - חברי מפ"מ יוכלו להיות בכל ענף ובכל דרגה בצבא, וגם עכשיו מספרם אולי יותר גדול מאשר לפי אחוזיהם בארץ ובצבא. {0017-30} גלילי לפני לכתו העיר שלא קיבלו סיפוק. . . שאלתי לבסוף: מה תשובתם להזמנתי? אמרו שיסכמו במשך השבוע עמדתם ויודיעו לי. מדבריהם לפני לכתם היה לי הרושם שהם רואים עצמם ערב כניסה לממשלה, - בא ראובן. ישבו הלילה עד שלוש עם שליחי המלך. הפעם נוכחו מלבד פוזי, המלך וסמיר - גם חוליו תיירי, שר עב"צ (ארץ ישראלי) והנדוי מקציני הלגיון. לא התקדמו הרבה. הערבים השתמטו ממתן תשובה על הנוהל בועדת מועצת הנאמנות, ואנשינו אמרו להם שבתנאי זה שמור לנו חופש הפעולה. הם הביאו מפת פיצג'ורלד ודרשו חלוקת ירושלים לפי מפה זו - כוללת שכונות הערבים בעיר החדשה. הם טענו שהאינטרס העיקרי שלהם הם השכונות הערביות בירושלים. אנשינו אמרו - נשלם פיצויים. טענו הערבים: פיצויים נקבל בעד כל הרכוש בכל מקום. אנשינו ענו: לאו דווקא, יש תב,יעות נגד. חולוסי חיירי עמד בתוקף על החזרת השכונות (הוא בעצמו מרמלה) ודיבר בחוצפה. - משה דיין ענה לו. סמיר עיכב את חולוסי. דרשו הלק בשטח וחלק בפיצויים. אנשינו הודיעו שאין מה לדבר על החזרת השכונות, ועליהם להודיע אם מקבלים העקרון של פיצויים. אז שאלו מהו התמורה לרובע היהודי בעיר העתיקה ומעבר להר הצופים, מעבר לבית לחם אין לו אותו הערך כמעבר להר הצופים. בעד הרובע בעיר העתיקה הציע ראובן פיצוי בשטח בירושלים. טענו שאין להשוות זרת בעיר העתיקה לדונם בעיר החדשה. ראובן הסכים לפיצוי שטחי שווה בערכו. בא המלך ורצה להעביר הוויכוח לפסים של שלום כללי. טען שחולוסי ואנשיו גרמו למלחמה ועליהם להשתדל לתקן המעוות. {0017-31} דיין הציע אחת משלושה: א) או פיצוי כספי, ב) או תמורה בשטח בעל ערך שווה, ג) או שנוי רדיקלי בכל קו שביתת נשק - חילופין בדרום ובצפון. לדבר השלישי התנגדו. היה בידם כתב - כנראה מהמפקדים הבריטיים הגבוהים של הלגיון - שמוכיח כי הדרך להר הצופים שליט לא רק על ירושלים אלא נחוץ להגנת כל החלק המערבי. המלך דרש מהם שיהיו וותרנים. הוא מוותר על הפרוזדור. אולם ליהודים יש הרבה ערים ערביות, ואינו תובע אותן - אולם יש מחנה פליטים, שרוצים לחזור לביתם, ויש לתת להם השכונות. המלך גם חושש שאם יתנו ליהודים הרובע היהודי ידרשו הקטולים חלקים וכן גם בני דתות אחרות, וסוף סוף ישוב בינאום, דיין הסביר להם שאין להעלות על הדעת שישראל תחתום על שלום כשהמקום הקדוש ביותר הוא בידי האויב. סמיר הודיע שכבר התחייבו על החזרת הרובע היהודי. גמרו - שביום ה' תתן עבה"י תשובה אם רוצים בפגישה חדשה, ואז יפגשו ביום ו' בירושלים החדשה אצלנו. ראובן מתפעל מכשרונו של דיין להיות תקיף, משכנע וחביב. - באחת עשרה וחצי נגשתי למנורה להשתתף בטקס קבלת החרב ואותות ההצטיינות של מרגולין, מפקד גדוד ל"ט. - בצהריםסעדתי עם אבן. מסר על רשמיו מאמריקא. אין אמריקא דורשת הזדהות ישראל: הוא מסכים אתי שהמפתח הוא אנגליה. {0017-32} אה"צ נסענו לחפש דירה - המקום הנראה ביותר הוא דירתו של המנוח גייקובס המשמש.עכשיו מועדון לתיירים. - יניב (לנובסקי): משמש מרכז של הועד המשותף (וייץ מק"ק, אשכול ורענן ויץ מהסוכנות, חיים הלפרין, בלס ודר. כרמון מהמחלקה החקלאית ויניב מטעם משרד רה"מ. חילקו המדינה (בלי הנגב) ל21- אזורי פיתוח, הוקמו חמש ועדות מקצועיות לפיתוח: 1) ועדת מים (בלס), 2) ועדת בעלי חי (הלפרין), 3) ועדת גידולי שדה (פלחה וירקות) עמיר (קרמפנר) ממשרד החקלאות, 4) ועדת מחקר - כרמון, 5) ועדת לבקורת התכנון - רענן ויץ ויניב. האם תכנית ההתישבות בפועל נעשית במסגרת תכנון? לא. יש ברחובות משרד לתכנון משק (המרכז גרה ויצמן, קלבנום) משרד זה עושה ההתישבות, זהו משרד של הסוכנות (מחלקת ההתישבות) אין בו ב"כ הממשלה. תכניות משרד זה צריכות לבוא לאישור לפני הועד המשותף - למעשה הוא הוגש שום דבר לאישור. הועד המשותף מתכנס בכל יום שלישי, לרוב בת"א. שאלתי אם מכינים תכנית לספק כל המזון לישוב מחקלאותנו? מכינים תכנית לישוב של מיל. ושלושה רבעים עד שנת 1953. כבר עכשיו מספיקים כל הירקות השנה מתחילים להפעיל תכנית שתספק יותר מזון ללול, להזנת 1000 תרנגולות. דרושים 42 דונם, מחוץ לקמחים מן החי (קמח בשר ודגים), 1000 תרנגולות - במושבים ל10- מתישבים בקבוץ ל20-. השנה יספקו 70-80 ליטר חלב לנפש (דרושים 100-110 ליטר), בפירות המצב רע. מספקים רק 10-15 קילו לנפש (מחוץ להדרים), דרושים 17 קילו לנפש. חטה מספיקים .22% מהתצרוכת. גם בעוד 4 שנים לא נספק יותר, כי אין שטחים. בעוד 4 שטחים נגיע לבערך 5 מיליון דונם אדמה ראויה לעיבוד. {0017-33} בינתיים מבקש לסלק המוקשים בנגב - שטח של 200,000 דונם. שחר מחיל הנדסה מוכן לעשות זאת. - משלחת מהאוניוורסיטה: אסף, מימון, סנטור - בענין : הר הצופים, תקציב, קריה לאוניוורסיטה. יש 1300 תלמידים. היש סיכוי להר הצופים? סיפרתי להם על המצב עמלים על השלום. סנסור מתאונן על גנבות בהר הצופים ע"י השוטרים והשומרים. לדעת סנטור יש להציב שם כוח קבוע - זה לדעתי לאיתכן. אבל ביקשתי אלקנה להתקשר מיד עם מיכאל שכטר, בענין זה. לע"ע דורש סנטור אדמה לקריה. שטנר דורש אישור מרה"מ לקרקע. צויתי על אלקנה להפגיש בירן וסנסור ולבקר במקום - ולהביא לי מפה מפורטת אם לא אוכל בעצמי לגשת. תקציב האוניוורסיטה בשנה הבאה 000 .900 ל"י, עם הוצאות שונות - מיליון. שזר אומר שידרוש 100,000 ל"י. הסוכנות נותנת רק 30.000 ל"י אומר סנטור במרירות. שכח שהיה פעם גזר הסוכנות. מהממשלה דורש סנטור 200.000 ל"י. אפגיש סנטור עם חברי ועדת השרים לענין התקציב. אסף ממליץ על השופט זילברג כחבר לבית המשפט העליון. - בערב אמר לי זיאמה ששיחת מפ"מ אתי קדמה את כניסתם אם כי יצאו ממני בידים ריקות. נתרשמו מ"האדיבות" שלי, גלילי יעץ לזיאמה שאזמין יערי לשיחה פרטית. השיחה הקודמת שלי אתו הועילה לקרוב לבבות. - פניתי לצה"כ שיחישו תשובה.