יומנים > יומן - מלא 28/01/1950

{P001} {0017-17} 28.1.50 י' שבט נמשך הבוקר הבירור באיחוד. כשמדברים על ציונות מערבבים הציונות כאידיאולוגיה וכפילוסופיה יהודית לאומית, הציונות כחזון ומטרה היסטורית, הציונות כהסתדרות ונציגות, הציונות כמבשרת .' . .ש:, כמעשה וכמכשיר הגשמה, הציונות כמפעל מבוצר. לא ברור מה זה ציוני - למה מחייב היות ציוני במחשבה ובמעשה, מהי זכותו וחובו. אינם מבחינים בין ציונות פורמלית ובין ציונות חלוצית. אינם רואים שאם תורת האנטישמיות וסכנתה משמשת גורם באידיאולוגיה הציונית - אין היא משמשת גורם בהגשמה, רק אנטישמיות ומצוקה ברוח ולא בפועל היא מניע בהגשמה (בעליה) - או תפיסה חלוצית. אינם מבינים שיש ערך - ולפעמים גם ערך גדול - ל"שקל", אבל רק בהשוואה לשקל, לא בהשוואה לציוני החלוצי שחובות ציונית השקלים להשתלט (רוחנית) על הצבור הבלתי שוקל, לא על החלוציות הציונית, שאם לציונים דרוש ציטר - זה לא לארץ אלא לגולה. אינם מעריכים שהתנועה צריכה לעזור למדינה, ולא להשגיח עליה. הפרוגנוזה של קטסטרופה בגולה אינה דוחפת לעליה - אלא הקטסטרופה עצמה, הציונות אחרי המדינה נחלשה - כי הציוני פשטו הרגל: לא עלה כשהיו יכולים וצריכים לעלות. החוג אמר נכון:כוח המדינה - בשלטון, כוח הציונות בוולונטריזם. אולם הוא לא רואה שגם המדינה זקוקה לחלוציות. אבל צדק לגמרי באמרו שהתנועה הציונית שוגה; במקום להאבק על נפש העם היא נאבקת על חלק בשלטון. אין ערך לכוח המשכן של ההנהלה הציונית, יש ערך לכוחה המחנך (אם יש לה אידיאה וחזון). יש אידיאולוגיות שונות לציונות, הצד השווה שבהן: 1) שוללת התבוללות, 2) שלילת הדת כתוכן היחידי של היהדות, אבל מצד הציונים הדתיים. {0017-18} אבל במקור הוויכוח על ציונות ומדינה יש : מבוכה (אי ראית הדברים, שכמה מהם סמויים מן העין עדיין), ערבוביה של מושגים, אינטרסים מפלגתיים מנוגדים: הכוח החלש בארץ, החזק בגולה רוצה בשלטון הגולה yל המדינה.