יומנים > יומן - מלא 05/04/1915
5.4.1915 כ"א ניסן
ראינו בבקר את אטינגר. בשם חברי הועד הוא מוסר לנו שהם מסכימים לנסיעתנו. בצהרים יחלט הדבר. ע"ד הועד הזמני באלכסנדריה אחרי הגירוש התחילו אנשי המקום להתענין בזה ושכרו בשביל הפליטים מלון "מטרופיל" אז גם גלוסקין ולבונטין התערבו משכו את הקונסול הרוסי שיתן סכום ידוע. טלגרפו לאודיסה ולפטרבורג ונתקבלו סכומים קטנים לעזרה ראשונה. הקונסול לא רצה לעזור יותר. אז פנתה הקהלה המקומית לשלטונות המצריים שיקחו את הענין על עצמם. נוסד ועד תחת נשיאות של הפלך זוור- פשה בהשתתפות הקונסולים (הרוסי, צרפתי, אנגלי, ספרדי) והרב המקומי. הממשלה המקומית קבלה את הדבר על עצמה בחשבה שהממשלות המענינות ישלמו אחר כך את ההוצאות הממשלה נתנה מעונות ואכל- הגונים, וכל הפקידים והעובדים בענין זה יהו יהודים מלבד הורנבלואיר. נתנו גברי, מפרוזי סונמה ורדיאן. הקונסול הרוסי לא נתן מנוח לצעירים ודרש שילכו לצבא ברוסיה. מעצורים אלו מצד הקונסול הוסרו רק משעה שהשלטון בדמות מכסול המצביא הראשי הציע שיוסד גדוד של יהודים שיעבדו בצבא האנגלי במקום הרוסי במקצע עבודה וטרנספורט. לא ידוע אם היה הסכם בין הממשלה הרוסית ואנגלית אך מאז חדל הקונסול מהציק. הדאגה החדשה היתה שאלת התלבשת. נוסדה ועדה מיוחדת שדאגה ללבנים ובגדים בשביל הפליטים נערך נשף סינמה בשביל (כשנתברר שתפקיד הקונסול הרוסי נגמר)
יחד עם הועד בראשות המושל נוסד ועד של עסקנים צבוריים בשביל לתת עזר לפליטים - ביחוד לאלה שאינם גרים במקומות הנזכרים, ביחוד לבעלי משפחות. הם מקבלים תמיכה מאת הועד. הוועד עוזר לצעירים שלא נכנסו לגדוד בהמצאת עבודה ובסיוע בשעת חסר העבודה בזמנים של חמרה. בשביל המצאת העבודה נוסדה ועדה העוזרת מצד אחד ליחידים ומאידך גיסא היא מסדרת קבוצות של עבודה. נוסדה קבוצת הנגרים, ואחר זה - כורכים וסנדלרים: עכשיו מסדרים קפת מלוה לתת הלואה לאלה שרוצים להסתדר פה לפי שעה. מלוים עד 100 פר. לאיש הרוצים להתעסק במסחר באומנות וברקוב אפשר יהיה לתת עד 200 פר. באו בדברים עם אנשים בקהירו שימציאו לצעירים עבודה חקלאית. לצעירים הרוצים להשתלם בעבודה על מנת לשוב לא"י. יש שם קבוצה של 7 איש העובדים במשתלה ועכשיו אפשר יהי לשלח קבוצה הגונה של 30 איש באחיזה אחת. לפסח סידרו תמיכה חגיגית שתוסיף לעזרת הממשלה מז שדרוש לחג. בין הפליטים היותר מרבים הם בני יפו כשלושת אלפים, מירושלים 1200, השאר מחיפה ועוד. בכלל נמצאים עכשיו 4500, ונסעו כתשע מאות איש. רבם ארצישראליים המקוים לשוב. אך רבם אינם אומנים אלא החיים על החלוקה (מהירושלמיים). בין הפליטים אין כלל איכרים. גם פועלי המושבות אין כמעט, מלבד פועלי פתח-תקוה.
פעם נתעוררה פה אניטציה ללכת לאוסטרליה-אך נתבטלה אחר כך. מלונדון קבלו 22.000, מפטברבורג 25.000, מברון רוטשליד 10.00, מהשרד של שלשה (גלוסקין ליבונטין אטינגר) משתדל לשמור על הכסף לבמן שיוכלו הפליטים לשוב לא"י.... אלמלא הממשלה המקומית היה עולה ליום 2.500 פר. ליום כי יש 000 .5 איש שמהם נתמכים 4,500. החג עלה 12,000 פר. בחדש רגיל מוציא הועד 20,000-15,000 פר. מלבד הוצאות הממשלה. נמצא עכשיו בידי הועד כ60,000- פר. הועד רוצה להניח למשמרת כ40,000- פר. בשוב השיבה לא"י באפן שנישאר ביד כעשרים אלף פר. בקהירו אספה 40-30,000 פר. הם תןמכים עכשיו כחמישים איש . הועד המקומי רוצה להשיג את כסף הועד הקהירי. בין הבאים יש כמאתים וחמישים בני הישיבה בירושלם. בשבילם נערכה ישיבה באמצעות סלוצקי. יש 660 ילדים הלומדים. הועד השיג להם מורים, היו 19 מורים. מהם נכנסו לגדוד 11. בסיס הפתרון העברי של שאלת א"י: 1. זכויות העם העברי בא"י בתור מולדת 2. חסר-כשרון התושבים העיקרים לפתח הארץ 3. תפקיד היהודים בהרמת המצב הכלכלי והתרבותי של א"י 4. צמיחת החמרים והכנסת הממשלה בהשפעת הישוב העברי {P004} {0174-10} 5. העדר אלמנטים קולוניזציונים ולטוריים אחרים מלבד היהודים. 6. כשרון יהוןדי א"י להנהגה עצמית. 7. מעוט הישוב הארצישראלי. 8. הכשרת הארץ לקולטורה חקלאית איטנסבית שהיהודים הראו בה את כשרונם.