יומנים > יומן - מלא 05/04/1915

 [5.4.1915] כ"א ניסן.

ראינו בבוקר את אטינגר. בשם חברי הועד הוא מוסר לנו שהם מסכימים לנסיעתנו. בצהרים יחלט הדבר. ע"ד הועד הזמני באלכסנדריה. אחרי הגירוש התחילו אנשי המקום להתענין  בזה. נשכר בשביל הפליטים מלון "המטרופול". אז גם גלוסקין וליבוביץ התערבו. משכו את הקונסול הרוסי שנתן סכום ידוע. טלגרפו לאודיסה ולפטרבורג ונתקבלו סכומים קטנים לעזרה ראשונה. זה לא הספיק. הקונסול לא רצה לעזור יותר. אז פנתה הקהלה המקומית לשלטונות המצרים שיקחו את הענין על עצמם. נוסד ועד תחת נשיאות שר הפלך זיור-פאשאה בהשתתפות

הקונסולים (הרוסי, צרפתי, אנגלי, ספרדי) והרב המקומי. הממשלה המקומית קבלה את הדבר על עצמה בחשבה שהממשלות המעונינות ישלמו אחר כך את ההוצאות. הממשלה נתנה מעונות ואכל- הגונים, וכל הפקידים והעובדים בענין זה היו יהודים מלבד ורנבלואיר. נתנו גברו, מפרוזי סנימה ורדיאו. הקונסול הרוסי לא נתן מנוח לצעירים ודרש שילכו לצבא ברוסיה. מעצורים אלה מצד הקונסול הוסרו רק משעה שהשלטון בדמות מכסול המצביא הראשי, הציע שיוסד גדוד של יהודים שיעבדו בצבא האנגלי במקום הרוסי במדבר עבודה במקצוע וטרנספורט. לא ידוע אם היה הסכם בין הממשלה הרוסית והאנגלית, אך מאז חדל הקונסול הרוסי מהציק. הדרגה החדשה היתה שאלת התלבשת. נוסדה ועדה מיוחדת דאגה ללבנים ובגדים בשביל הפליטים. נערך נשף סינימה (כשנתברר שתפקיד הקונסול הרוסי נגמר). יחד עם הועד בראשות המושל נוסד ועד של עסקנים ציבוריים בשביל לתת עזר לפליטים - ביחוד לאלה שאינם גרים במקומות הנזכרים, ביחוד בעלי המשפחות. הם מקבלים תמיכה מאת הועד. הועד עוזר לצעירים שלא נכנסו לגדוד בהמצאת עבודה ובסיוע בשעת חוסר עבודה בדמות של תמיכה. בשביל המצאת עבודה נוסדה ועדה העוזרת מצד אחד ליחידים ומאידך היא מסודרת קבוצה של עבודה. נסתדרה קבוצת נגרים ואחר זה- כורכים וסנדלים. עכשיו מסדרים קפת מלוה לתת הלואה לאלה שצריכים להסתדר פה לפי שעה. מלוים עד 100 פרנק לאיש הרוצים להתעסק במסחר, באומנות, ובקרוב אפשר יהיה לתת עד 200 פר. באו בדברים עם אנשים בקהירו שימציאו לצעירים עבודה חקלאית, לצעירים הרוצים להשתלם בעבודה על מנת לשוב לא"י. יש שם קבוצה של 7 איש העובדים במשתלה ועכשיו אפשר יהיה קבוצה הגונה של 30 איש לאחוזה אחת. לפסח יסדרו תמיכה חגיגית. הוסיף לעזרת הממשלה מה שצריך לחג. בין הפליטים היותר מרובים הם פליטי יפו, כשלשת אלפים, מירושלים 1200, השאר מחיפה ועוד. בכלל נמצאים עכשיו 4500 ונסעו כ900- איש, רובם ארצי-ישראליים המקוים לשוב. אך רבים אינם אומנים אלא חיים על חלוקה (מהירושלמיים). בין אנשי יפו יש גם בני החלוקה וגם הרבה צעירים שבאו זה לא כבר לא"י על מנת לעבוד אולם לא הספירו להכות שרשים בקרקע. בין הפליטים אין כלל איכרים. גם פועל המושבות אין כמעט, מלבד פועלי פתח-תקוה. פעם נתעוררה פה אגיטנציה ללכת לאוסטרליה - אך נתבטלה אחר כך. מלונדון קבלו 22.000, מפטרבורג 25.000, מברון רוטשילד 10.000 . המשרד של שלשה (גלוסקין, לבונטין, ואטינגר) משתדל לשמור על הכסף לזמן ליוכלו הפליטים לשוב לא"י. אלמלא הממשלה המקומית היה עולה ליום 2500 פר. כי יש 5000 איש שמהם נתמכים 4500. החג עלה 12.000 פרנק. בחודש רגיל מוציא הועד 20.000-15.000 פר. מלבד הוצאות הממשלה. נמצא עכשיו בידי הועד כ60.000- פר'. הועד רוצה להניח למשמרת כ40.000- פר' בשביל השיבה לא"י, באופן שנשאר ביד כעשרים אלף פר'. בקהירו אספה 40-30.000 פר'. הם תומכים עכשיו בחמישים איש. הועד המקומי רוצה

להשיג את הכסף מהועד הקהירי. בין הבאים יש כ250- בני הישיבה בירושלים. בשבילם נערכה ישיבה האמצעות מלוצקי. יש 660 ילד הלומדים. הועד השיג להם מורים. היו 19 מורים, מהם נכנסו לגדוד 11. בסיס הפתרון העברי של שאלת א"י. 1) זכויות העם העברי בא"י בתור מולדת 2) חוסר כשרון התושבים העיקריים לפתח את הארץ 3) תפקיד היהודים בהרמת המצב הכלכלי והתרבותי של א"י. 4) צמיחת כחות להכנסת הממשלה בהשפעת הישוב העברי. 5) העדר אלמנטים קולוניזציוניים קולטוריים אחרים מלבד היהודים. 6) כשרון יהודי א"י להנהה עצמית. 7) מיעוט הישוב הארצי-ישראלי 8) הכשרת הארץ לקולקטיב לחקלאות אינטנסיבית שהיהודים הראו בה את כשרונם.