יומנים > יומן - מלא 05/04/1915

 [5.4.1915] כ"א ניסן.

ראינו בבוקר את אטינגר. בשם חברי הועד הוא מוסר לנו שהם מסכימים לנסיעתנו. בצהרים יוחלט הדבר. ע"ד הועד הזמני באלכסנדריה. אחרי הגירוש התחילו אנשי המקום להתענין בזה. נשכר בשביל הפליטים מלון "מטרופול". אז גם גלוסקין וליבוביץ התערבו. משכו את הקונסול הרוסי שנתן סכום ידוע. טלגרפו לאודיסה ןלפטרבורג ונתקבלו סכומים קטנים לעזרה ראשונה. זה לא הספיק. הקונסול לא רצה לעזור יותר. אז פנתה הקהלה המקומית לשלטונות המצרים שיקחו את הענין על עצמם. נוסד ועד תחת נשיאות שר הפלך זיור-פאשאה בהשתתפות

הקונסולים (הרוסי, צרפתי, אנגלי, ספרדי) והרב המקומי. הממשלה המקומית קבלה את הדבר על עצמה בחשבה שהממשלות המעונינות ישלמו אחר כך את ההוצאות. הממשלה נתנה מעונות ואכל - הגונים, וכל הפקידים והעובדים בענין זה היו יהודים מלבד הורנבלואיר. נתנו גברו, מפרוזי סינמה ורדיאו. הקונסול הרוסי לא נתן מנוח לצעירים ודרש שילכו בצבא ברוסיה. מעצורים אלה מצד הקונסול הוסרו רק משעה שהשלטון בדמות מכסול המצביא הראשי, הציע שיוסד גדוד של יהודים שיעבדו בצבא האנגלי במקום הרוסי במדבר עבודה וטרנספורט. לא ידוע אם היה הסכם בין הממשלה הרוסית והאנגלית, אך מאז חדל הקונסול הרוסי מהציק. הדרגה החדשה היתה שאלת התלבשת. נוסדה ועדה מיוחדת שדאגה ללבנים ובגדים בשביל הפליטים. נערך נשף סינמה (שנתברר שתפקיד הקונסול הרוסי נגמר). יחד עם הועד בראשות ה מושל נוסד וועד של עסקנים צבוריים בשביל לתת עזר לפליטים - ביחוד לאלה שאינם גרים במקומות הנזכרים, ביחוד בעלי המשפחות. הם מקבלים תמיכה מאת הועד. הועד עוזר לצעירים שלא נכנסו לגדוד בהמצאת עבודה ובסיוע בשעת חוסר העבודה בדמות של תמיכה. בשביל המצאת עבודה נוסדה ועדה העוזרת מצד אחד ליחידים ומאידך היא מסדרת קבוצות של עבודה. נסתדרה קבוצת נגרים ואחר זה - כורכים וסנדלרים. עכשיו מסדרים קפת מלוה לתת הלואה לאלה שצריכים להסתדר פה לפי שעה. מלוים עד 100 פרנק לאיש הרוצים להתעסק במסחר, באומנות, ובקרוב אפשר יהיה לתת עד 200 פר. באו בדברים עם אנשים בקהירו שימציאו לצעירים עבודה חקלאית, לצעירים הרוצים להשתלם בעבודה על מנת לשוב לא"י... יש שם קבוצה של 7 איש העובדים במשתלה ועכשיו אפשר יהיה קבוצה הגונה של 30 איש לאחוזה אחת. לפסח יסדרו תמיכה חגיגית. הוסיף לעזרת הממשלה מה שצריך לחג. בין הפליטים היותר מרובים הם פליטי יפו, כשלושת אלפים, מירושלים 1200, השאר מחיפה ועוד. בכלל נמצאים עכשיו 4500 ונסעו כ900- איש, רום ארצי-ישראליים המקוים לשוב. אך רבים אינם אומנים אלא חיים על החלוקה (מהירושלמיים). בין אנשי יפו יש גם בני החלוקה וגם הרבה צעירים שבאו זה לא כבר לא"י על מנת לעבוד אולם לא הספיקו להכות שרשים בקרקע. בין הפליטים אין כלל אכרים. גם פועל המושבות אין כמעט, מלבד פועלי פתח-תקוה. פעם נתעוררה פה אגיטציה ללכת לאוסטרליה - אך נתבטלה אחר-כך. מלנדון קבלו 22.000, מפטרבורג 25.000, מברון רוטשליד 10.000.המשרד של שלשה (גלוסקין, לבונטין ואטינגר) משתדל לשמור על הכסף לזמן שיוכלו הפליטים לשוב לא"י. אלמלא הממשלה המקומית היה עולה ליום 2500 פר. כי יש 5000 איש שמהם נתמכים 4500. החג עלה 12.000 פרנק. בחודש רגיל מוציא הועד 20.000-15.000 פר. מלבד הוצאות הממשלה. נמצא עכשיו בידי הועד כ60.000- פר'. הועד רוצה להניח למשמרת כ40.000- פר' בשביל השיבה לא"י, באופךשנשאר ביד כעשרים אלףפר'. בקהירו אספד 40-30.000 פר'. מהם תומכים עכשיו בחמישים איש. הועד המקומי רוצה

להשיג את הכסף מהועד הקהירי. ביןהבאיםיש כ250- בני הישיבה בירושלים.בשבילם נערכה ישיבה באמצעות מלוצקי. יש 660 ילד הלומדים. הועד השיג להם מורים. יהיו 19 מורים, מהם נכנסו לגדוד 11. בסיס הפתרוןהעברילשאלת א"י. 1) זכויות העם העברי בא"י בתורמולדת. 2) חוסרכשרון התושבים העקריים לפתח הארץ. 3) תפקיד היהודים בהרמת המצב הכלכלי והתרבותי של א"י 4) צמיחת כחות להכנת הממשלה בהשפעת הישוב העברי. 5) העדר אלמנטים קולוניזציוניים קולטוריים אחרים מלבד היהודים. 6) כשרון יהודי לא"י להנהגה עצמית 7) מיעוט הישוב הארצי-ישראלי 8) הכשרת הארץ לקולקטיב לחקלאות אינטנסיבית שהיהודים הראו בה את כשרונם.