יומנים > יומן - מלא 10/01/1948

1
מתוך
מקומות:
אנגליה
יפו
יקום
כדורי
קסטינה
שרונה
ארצות הברית
חיפה
בנימינה – גבעת עדה
כרכור
חבר
רמלה
רחוב
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
10.01.1948
224818

10.1.48 (כח טבת) -

ליבונשטיין שוב מתאונן על חוסר עזרה לבטרם. אמרתי שאם זה עתון "בלתי תלוי" יש לו יסוד לתבוע עזרה רק מאוהדים "בלתי תלויים" אף הם, ולא מגוף מאורגן שאינו חייב להזדהות עם עתון בלתי תלוי. עורר שאלת ההסברה - וביקשתי להגיש לי הצעה על דרכים ואנשים. - בעשר משלתת של פקידי הממשלה דרגה א': דיסקין, קוסלב, קופרמן, שיטריט. יש 220 פקידים יהודים גבהים, מהם 65 בת"א. רוצים לדעת עתידם במדינה, מתאוננים שעד עכשיו לא פנו אליהם, ולא מתיעצים עם ראשי מחלקות אלא עם פקידים מדרגה ב' וג'. שאלו את הממשלה אם יתנו ידיעות לסוכנות - לא אסרו עליהם אבל היחס הוא שלילי. הממשלה עומדת לפרסם חוק להחיש עונת הפנסיה לפקידים. יתכן שיציעו להם פיצוי חד פעמי - הלהסכים, או לבחור בהמשכת השרות במדינה. הבעתי שמחתי לפגישה, בתקופת המעבר פועלים שלושה גורמים: הממשלה עוינת, והיתה אולי רוצה שלא תקום מדינה יהודית. או"מ רוצה לבצע החלטתה, אבל נתקלת באובסטרוקציה של אנגליה ובמהומות 

בארץ. יתכן שכמה דברים יסודרו בנ.י. הגורם השלישי - היהודי: חלוק - יקום רק בעתיד, ואין איש יכל עכשיו לחייבו. זוהי המדינה. חלקו קיים עכשיו - הסוכנות והוה"ל. אנו רוצים במגע, בהשארות כולם בעבודה (על מנת שהמדינה תבחון כולם ותסדר נוסח הענינים כרצונה). קוסלב שאל אם יתיעצו אתם בכל השאלות. לא התחייבתי על כך, אבל הבטחתי מגע מתמיד. על התיעצות ידונו הועדים המטפלים בשרותים. שאלתי אם נכונה ההאשמה שמצד ההסתדרות יש לחץ על הפקידים שיכנסו להסתדרות למען יוכלו להמשיך בשרותם במדינה. קופרמן הכחיש הדבר. קוסלייב הראני את תכנית החסימות ביפו, שמוציאה שטחים אחדים משלטון יפו. איני רואה במה חסימות אלו יזיקו לנו. - אה"צ הביא לי קמיני את מזכיר ועד השכונות של יפו - רבין. הוא מכיר קבלן ששמו כהן הקשור עם חוגי צבא. יש למכירה בדרום (אולי קסטינה) שטח של 5000 דונם, אדמת הצבא, עם כל מה שעל האדמה - 21 אווירונים, ציוד שונה, כדורי סטן ואקדוחים, וצריפים, עיר שלמה. ב16- ליאנואר המפקח הצבאי עוזב הארץ, ואז הקול. של כהן יהיה הבעל בית והוא מציע הכל לכהן. רבין זה מתאונן על החמצת הזדמנויות. לפני כחשיים הציע ארמני 120 טנקים בקפריסין כמה מהם טובים לשימוש, גם מחלקת הרכישה של הסוכנות ידעה על כך. זה נמסר לסוריה. מתאוננים אנשי ה"שרות הכללי" (של הארגון בת"א : נוויאז'סקי, צבי אוורבוך ועוד - סוחרים וקבלנים). סרונה נמסרה להם, הם גילו התחרות והאמרה מלאכותית בשקי חול ותיל. פעם היה טון תיל 17 לא"י, עכשיו מספק סו"ב לנגב ב75- לא"י הטון. - זברסקי יושב על בירור התקציב ו"מרויח מליונים" בישיבה עם וילנצוק היום "קימץ" מיליון ורבע. קוצץ גם הציוד לחצי. (יצאו מאנגליה 35 טון פלדה) הקופה מתרוקנת: יש 50.000 מדרום אפריקא,25000 מאנגליה, במזומן 40.000 לא"י, מקה"ק מגיע 65.000 לא"י. 

- וורלינסקי, וזברסקי פרומקין וברודה על המגבית. הנשיאות נוטה להכריז על מיליון לא"י לשנה זו - 800.000 ריאלים, מאתים אלף מפוקפקים. בשמונה מאות מכניסים בטחון רק במאתים אלף. לתקציב ב' המפוקפק - מכניסים חצי לבטחון. סבורים שכופר הישוב יתן 4-500.0000 לא"י, מניחים שבאביב יכריזו עוד פעם על מגבית מיוחדה לבטח המזכירות (איכילוב, מלצר, לנדוי והפט) מכינה הצעת תקציב. תהיה מגבית רגילה של מיליון, מגבית בלתי רגילה (במרס או באפריל) וכופר הישוב. על בלתי רגילה יש שתי דעות: המזכירות 350 אלף, חברינו - 3/4 מיליון. מגבית רגילה (א-ב) כוללת התחייבויות משנת תש"ז (שרותים ועוד) - ולכן יש להניח רק 000 .800 לא"י. למשפחות נוטרים ואלמנות חיילים 15,000, ועדת הנוטר 6000, כשרות לנוטר 2000, לוה"ל 72,000 (עבודה סוציאלית) , עצורים 30,000, למשפחת הנוטר 24000, ועדת הנפגעים (ברכוש) 80,000, חברת דיור (לחיילים) 12,000, ועדת הצלה 36,000, העפלה 36,000, נכי מלחמה 18,00, נוער עזוב (וה"ל) 15,000, שכון עולים ופליטים 70,000 (כבר הוקצבו 15,000 לחיפה), הוצאות 100,000, חובות (משנת תש"ז) 90,000, 200000 בטחון ס"ה 000 ,820. תקציב ב' - 100,000 בטחון, 40.000 נפגעים, 10,000 עצורים, 8000 ד 6000 משפחת הנוטר, 4000 ועדת הנוטר, משפחות נוטרים ואלמנות וחיילים 9,000 - יחד 240,000. יחד 1,060,000. השאלה אם לקמץ בתקציב או בשביל בטחון. לפרומקין יש רעיון לסדר מגבית מיוחדת של מיליון בסוף יאנואר או פברוארי לבטחון, יחד עם המגבית הרגילה. לפני שנה נתנה המגבית הרגילה 700,000 לא"י. לדעתי שתי ההצעות אינן הולמות המצב. ידרש מאמץ כספי כביר מאת הישוב - ובשלושת החדשים הקרובים, גם בכסף וגם בעין (כל המצרכים המצויים בארץ). עד אוקטובר ניזקק להרבה מיליונים - בחלקם הגדול בשבועות הקרובים. כשיבוא קפלן נדע פחות או יותר כמה יש לקוות מחו"ל, ובעיקר מאמריקא. השאר מוכרח לבוא מהארץ. לשם כך יש להעמיד הישוב על חומר המצב. מה שעשיתי במרכז המפלגה יש בדעתי לעשות בכל חוגי הישוב. אכנס מסיבה של ב"כ כל המפלגות, הארגונים הכלכליים, עורכי העתונים, מנהלי הבנקים, המועצות ומספר אישים בשביל להסביר להם חומר המצב והצרכים ההכרחיים. בינתים נבדוק מחדש (מבחינה צבאית וכספית) הצרכים הדחופים - 

ובהתאם לכך נסדר מפעל - תרומות, מלווה והשאלת מצרכים (תיל, שקים, בגדים, פלדה, עצים, כלי רכב, מזונות, צריפים, חדרים וכדומה) - דעתי נראית לחברים. - המצב הכלכלי של הארץ: בבנין וסביבו עסוקים 18,000 איש, העבודה לא תיפסק, נפתחו מחצבות בזכרון, כרכור, סו"ב מרחיב מחצבותיו בשפיה, בנימינה. המצב בחרושת לא רע. בחרושת המתכת הוטב, לרגל הזמנות "מלחמתיות". בטכסטיל הוחלש - כי הערבים חדלו לקנות, גם השוק היהודי מתכוון, במזון לא רע, מלבד מקצועות הבירה והשוקולדה יש כמובן כמה הפרעות בעבודה, כגון בניני הדסה והאוניוורסיטה בירושלם. אימפורט של מזונות הוא 20 לא"י לשנה, מזה כ70%- ליהודים. מזה היתה הממשלה מזמינה כחמשה מיליון, כחמשה מיליון ע"י מכסות ורשיונות. כעשרה מליון במסחר חפשי. אפשר לקפץ בכמה מיני אימפורט, שאינם אלא מותרות, אבל הישוב זקוק, לדעת ורלינסקי לאימפורט, מזונות של 8 מיליון, ויש לדאוג מבעוד זמן להזמנות. הקושי הגדול - חוסר אשראי. נתמעטו הפקדונות הגדולים. אין ליקוידיות. דרושה מפקדה כלכלית ודרוש תיכנון משקי - קמיני מעיר על שישה, פקיד חשוב במשרד המדידות, איש ישר ומומחה במקצוע - מפרקי המשרד, מעבירים הרבה דברים לרמלה, יש מכונות הדפסה יקרות, יש להתקשר עם שישה. - ליבונשטיין מציע שיו"ר ההנהלה יקים ועדה מיוחדת לתקופת החירום ממפלגות שונות שתפעיל עתונות, שידור, תיאוטרון וקולנוע, תקבע צנזורה פנימית ותדריך הצבור, מתן אינפורמציה למפלגות, מניעת לחישות, השארת שטח וויכוח ואפשרות אופוזיציה לגיטימית: הסברה מיוחדת לחבר מפקדים מצומצם בע"פ, ביולטין יומי קצר לארגון, שיט של שאלות ותשובות בכתב (בארגון) לפני כל הצגה בתיאטר ובקולנוע 2-3 רגעי הסברה עקרונית לעניני היום מפי תקליט או מגביר קול (לא נואם), רגעי ההסברה חלק מההצגה כשהאולם אפל. ברחוב - למעט בספרות קוד, לצמצמה למקרים חשובים ביותר, להודעות קצרות, לעמוד על הלכי רוח ברחוב (בעזרת שי והעתונות). 

מלבד יו"ר ממונה הוא מציע קרמר (הארץ) או ג. שוקן, ב. לובוצקי, הרב קלמן כהנה, י. עמית, יוסף שקד, איש מהפח"מ, איש ירושלם. (זיאמה ופנחס הציעו: קרלבך, ליבונשטיין, זיאמה, גלבלום, אידוב כהן, קסטנר, עמית, הפטמן - זיאמה מרכז).