יומנים > יומן - מלא 09/01/1948

 9.1.48

בבוקר התיעצות עם יוחנן, יעקב, ישראל, יגאל, צבי, יצחק על עקרונות התקציב והאיסטרטגיה שלנו: מינימום הכוח המגויס, ציוד, ביצור, תחבורה. בתחילת שנת התקציב הוגש לי תקציב של מיליון. דחיתי ההצעה כלא מספיקה. העליתי התקציב עד .3.3 לא"י - ולא כלל הוצאות מהומות לכשיפרצו. עכשיו הוגש לי תקציב של 12 מיליון עד 1 באוקטובר. חוששני שזה למעלה מיכלתנו. אין לנו הרבה זמן להתכוננות. היום הרשמי לפינוי - 15 במאי, אם לא ידחה בכלל - יתכן שיקדם. נשק ליגלי נקבל - אם נקבל - רק בעזרת או"מ, והדבר מפוקפק מאוד. ולכן עלינו לקבוע מה קודם בהוצאותינו בכסף החדשים הקרובים. הנסיון של ששת השבועות מראה שמבחינה ערבית רצויה לא התקפה גדולה חד פעמית שיכולה להכשל - אלא הטרדה מתמדת וממושכת, שאינה מסכנת כוחות גדולים. יתכן שיצרפו שתי השיטות: הטרדה ממושכת - והתקפות יותר גדולות באזורי תורפה אשר יגלו במשך הזמן. מצדנו יש לדעת אם אנו מתכוננים להתגוננות סטטית - ביצורי כל נקודה והתגוננות מקומית - או התגוננות תוקפנית במטרה לערער את כוחם ויכלתם במהירות האפשרית. - אם השלטון הבריטי לא יעמוד למכשול. אני מצדד בשיטה השניה. עלינו לראות כיצד נבטיח התחבורה - שהיא כה חיונית בשבילנו, יש שאלת ירושלם וסביבתה (יש חשש שיפסיקו המים מראש העין) ואולי נצטרך אז לכבוש הבורות הערבים - ויש שאלת הנגב. כאן אין זה ענין בטחון נקודות - אלא שמירה על שלטוננו בנגב. לא נוכל לעשות תקציב במתכונת קינג ג'ורג.' בציוד עלינו לקמץ - מחוץ מה שדרוש להלבשה והנעלה שתשמור במאה אחוזים על בריאות בחורינו. 

יוחנן סבור שדרושה תכנית של הטרדה נגדית, מלחמה כלכלית יש לפתח שימוש במשוריינים (ואם הערבים ישתמשו במוקשים ?) יש גם לעשות ביצורים זולים - שהעיקר בהם עבודה (חפירות). יצחק סבור שביצורים דווקא מאפשרים התקפות מצדנו באשר הם משחררים אנשים מהמקום. לא נוכל לאבד נקודות כי אין לנו מרחב נסיגה. ביצור - זה תיל וחפירה, והמגויסים יחפרו. שטחנו מחולק לשלושה מבחינת הגנה: הצפון ממטולה עד טירת צבי - מוקף מכל הצדדים ואנו במיעוט. החלק המרכזי - מעכו ועד באר-טוביה - יש עודף בצד אחד - ים, ויש רוב יהודי. החלק השלישי הוא נגב עד אילת וים המלח. דומה לצפון, מספרנו עוד יותר קטן בתוכן עלינו להבטיח שלטון מלא, ונקודות מפריעות (טירה, סלמה, יעזור - נכבוש), יפו נסגור. הקושי בשני הקצוות (וירושלם ?) - ידרשו לנו שני מיני משורינים - להובלה ולהתקפה (עם צריח). 50 משורינים מהווים כוח בגליל. עוד יותר זה חשוב בנגב. יחידה של 200 במשורינים כוחה כיחידה של 800 בלי משורינים. דרושה גם מלחמה פסיחולוגית וחינוך הישוב לסבל. צבי ל. - התקציב תלוי בגודל הכוח האנושי - ובגודל השכר. במשהו אפשר להקטין את הציוד. אפשר להקטין התקציב ע"י השגת מטלטלים בלי תשלום (מיטות, מזרונים וכדומה) יגאל - דרושה הסברה גם כלפי המפקדים. אינם יודעים שעד עכשיו היתה ידנו על העליונה - אבל מלחמה זה ענין וסבל. כוח של עשרים אלף הוא מינימום ומכסימום. 7 גדודים דרושים בצפון, בתיכון דרושים 3000 איש, מת"א ועד הנגב ,4000 בירושלם והסביבה 3000 (והנגב ?) לזה יש להוסיף כוח סטטי מגויס של 4000 איש. החי"מ מרתק עכשיו יותר מ3000- מגויסים. עשרים אלף הוא גם המכסימום מבחינת אפשרות הגיוס, כי לא נוכל לגייס משפחות מסורבלות. כל התקציב לא דרוש מיד. אם נשיג נשק ולא יהיו לנו אנשים מאומנים אין תועלת בנשק הכרחי שיהיה לנו מספר כפול של אנשים מזה של הנשק. 

עלינו לשתק התחבורה הערבית והכלכלה ולהטרידם בכפר ובעיר וכך נוריד המורל שלהם. יש להפסיק העבודה של הפלמח ולהקדישם רק לאמונים. ישראל סבור שהציוד אפשר להביא באווירונים, אבל אנשים מתאמנים לאט. מספר האנשים המופקדים על שמירת ת"א וירושלם אינו מספיק - קו ההגנה שלנו דליל. אין אנו יכלים להשמיד מקומות - אפשר רק להפריע ולאיים. אין לנו נסיגה - ולכן דרושים אנשים להגנת כל נקודה ולהגנת הישוב. ביצורי המקומות הכרחיים. אנו כבולים במידה רבה - כי אסור לנו להתגרות בכוחות השלטון. אל נתן תואנה בירי המכשלה לתקוף ההגנה. התקפות נגד צריכות להיות צמודות לזמן ולמקום. הסיורים שלנו בכפרים ריתקו כוחות ערבים - כי נפל עליהם פחד. יש צורך במגע עם העתונים. דרוש אגף הסברה במטה. יוחנן - אינו מאמין "בזיון העם" - הנשק שלנו צריך להיות משובח מזה של הערבים, גם השרות הרפואי. הכוח שלנו טעון באימון טוב. נצטרך להחזיק רזרבות מאומנות - לשם הפתעה ברגע מכריע. פריץ - יש להחרים ציוד הדרוש לנו - בישוב, יש להחרים גם צרכי מזון, עלינו לקבוע המחירים. לפני מרס ואפריל - לא לתת מכה מכרעת, אלא לאמן כוחנו ולבנותו ולציידו כהוגן. ניתן מכה חזקה - כשלא יהיה צד שלישי. הישובים עצמם צריכים לעשות ביצורים עלינו לתת רק תיל ושקים. יעקב מפקפק אם אפשר למצוא תכסיס שיוריד התקציב משנים עשר לששה מיליון. לא נעשה ביצורים דה לוכס" - לא נחוצה תאורה דרוש לנו שרות הנדסי - כי וודאי יהרסו גשרים הבעיה לא קיצוץ התקציב - אלא מציאת האמצעים. יש לגייס סו"ב. לכל יחידה(?) יש לתת 40 מכוניות. סיכמתי: יסוד לחישובינו - כוח של עשרים אלף. להוריד השכר בתמיכה למשפחות נוזיל שכר למוד, שכר דירה, מסים. להגדיל את המוביליות שלנו ע"י כלי רכב (שריון) - להבטיח קשר באווירונים ודרך ים עם הנגב והצפון. כאמצעי הגנה להשתמש בשריון, חפירות, גדרות תיל. בציוד האישי לא נקמץ על שמירת הבריאות, אך נמנע מקומפורט מיותר. על יעקב להשיג תקציב בדוק במשך הימים הקרובים. 

- ויץ קובל על הנהלת הענינים בנגב. 20 מכוניות משא הגיעו בשבת שעברה לבית אשל, עם לווי, ולא חזרו באשר מחכות ללוי צבאי. כל יום עולה לנו 100 לא"י, והמכוניות דרושות להובלת חומר. מדאיגה שמירת הצנור. הפגיעות מתרבות, אבל וויץ מתנגד לתגובה כל זמן שלא נתבצרנו ונתחזקנו. פגיעה בבורות עלולה להזיק לנו בדעה הקהל בעולם. הוקצבו 20000 לא"י (בשותפות עם המחלקה) ליחסי שכנים, רוצים שהמלך ישפיע על שיכ הנגב. - הגיעה ידיעה שכנופיה מסוריה תקפה הבוקר את דן וכפר סולד. - טלגרפתי שוב להדסה שישנו החלטתם ויקבלו על עצמם כל העול הכספי של השרות הרפואי. אחריות הישוב היא בלתי מוגבלת.