יומנים > יומן - מלא 10/10/1939

{P001} {0170-15} ירושלים, 10.10.39 גרינבוים ואנוכי קבענו הבוקר את המסקנות בשאלת "האוזר": 1. לכל פרדסן ופרדסן הזכות לעבוד בעבודת האריזה בפרדסן בלי שום הגבלה. 2. הפרדסנים המוכשרים לעבודת אריזה יכולים להרשם לעבודות אלו ודינם ככל עובדי האריזה חברי האגודות. מקום ההרשמה - בלשכות העבודה של האגודות ("האורז", הנגרים, ועובדי האריזה), אלא שהפרדסנים הנרשמים אינם חייבים להכנס לאגודות בתור חברים. 3. בכל מקום ומקום נוסדות ועדות פריטטיות של באי-כוח שני הצדדים (הקואופרטיבים והאגודות הנ"ל) לשם הסדרת עבודת האריזה. הועדות האלו עמודנו תחת פיקוחו של מחלקת העבודה של הסוכנות היהודית וכל חילוקי הדעות שיתעוררו בהן יעמדו להכרעת מחלקת העבודה. 4. שכר העבודה של האורזים ועוזריהם שעבדו עד עתה בשכר עונתי ישולם על יסוד מכסת הפרי הארוז. על דבר גובה השכר של עובדי האריזה על כל סוגיהם ינהלו שני הצדדים משא ומתן ביניהם, ואם לא יבואו לידי הסכם במשך שבועיים, יועמד הדבר לידי הכדעת הסוכנות היהודית. 5. המפקחים שעבדו בעונה האחרונה נשארים בעבודה, אלא אם כן יש נגשם תלונות מיוסדות המערערות את האמון בהם. 6. כל עובדי האריזה שנתקבלו לעבודה בתחילה העונה הזאת על ידי הקואו- פרטיבים או נותני עבודה יחידים נשארים בה, והם מקבלים עליהם בכל עניני העבודה את מרות לשכות העבודה של האגודות הנ"ל. ב12:00- הזמנו את שני הצדדים. מסרנו להם את המסקנות, ואריאב הודיע שאחר הצהרים תהיה ישיבת התאחדות האכרים להחליט בדבר. הרושם היה ששני הצדדים אינם נלהבים ביותר למסקנות שלנו. ----------------- ביררתי עם י'וסף את התקציב לגיוס. הסברתי לו את הצורך לקצץ את התקציב לכל הפחות לחצי, כי לפי שעה יש לנו מחוץ להקצבה שהסוכנות היתה נותנת לירגון רק מכסימום של 18,000 פונט לכל הפעולה, ולפי התקציב המוצע נעמוד בעוד שלושה חדשים בלי פרוטה ונצטרך לפרק את כל החייל. דבר זה לא יתכן. למעשה, כבר בעוד חודש נצטרך לטפל בדאגה לתקציב, ודבר זה ימנע מאתנו כל אפשרות להשקיע כוחות בעצם האירגון, וטוב לנו להתחיל בהיקף קטן יותר, למען נהיה בטוחים לכל הפחות לחצי שנה, עד סוף החורף, ואם בינתיים אצרחקה תיענה נרחיב בהדרגה את ההיקף. י'וסף לקח על עצמו לקבוע יחד עם יעקב את התקציב המקוצץ. {P002} {0170-16} ב4:00- בא אצלי הרב בלוי. הוא רגז על המכתב ששלחתי לו אתמול. לדבריו, הוא נראה כמתעתע בעיני חבריו, שלא מסר להם בדיוק את תוכן שיחתנו. הוא שאל הסברה לסעיפים אחדים: (א) מה פרוש הדבר, שהקרנות יעזרו לאגודה באשר הם יהודים וחלק תושבי הארץ; (ב) מה הם המגביות המאוחדות שנעשות על ידינו, באיזו ארצות? (ג) האם המחלקה ליהודי גרמניה יש לה כספים מיוחדים או רק כספי הקרנות? (ד) מה הם הסידורים עם הגזברות? אמרתי לו, שאני מצטער על אי-ההבנה שנפלה. אני בטוח, שהוא לא התכוון להטעות את חבריו, אבל העבודות הן בדיוק כמו שציינתי במכתבי, ואני הצעתי לו לא לנסח את ההסכם שבינינו, אלא את הצעותיו הוא. נתתי לו את ההסברה בנוגע לסעיפים, ואשר לגזברות בקשתי ממנו, שבא-כוחם יברר עם הגזברות עצמה את הסידורים התכניים. הוא אמר לי שהעבר תהיה אצלם ישיבה והם יחליטו. אז הוא יאשר את המכתב, ושאלף האם יל ידי כך ייכנס ההסכם לתקפו? אמרתי לו, שזה יספיק. ----------------- ב5:30- באה אצלי משלחת של "דגל ציון": מטלון, כשיוב, יוסף עמרגי, אשרוב. יש להם 2.500 חברים. הם רוצים עזרת הסוכנות, הם עוסקים בספורט ובעבודה תרבותית, ורוצים גם להכשיר את חבריהם לגיוס. אמרתי להם, שלכל הפעולות הנתמכות על ידינו במסגרת הכללית, לא נוכל להקציב תמיכות בשביל איגודים מיוחדים. את פעולת הספורט עליהם לעשות במסגרת המחלקה לחינוך גופני של הועד הלאומי, אם חבריהם תלמידים בבתי הספר - או באירגוני הנוער, אם חבריהם שייכים לאירגוני הנוער, או על ידי מרכז הנוער שבו הם משתתפים? תמיכה לקיו אגודות אין זה מתפקידה של הסוכנות. אמנם אני מכיר שיש צורך מיוחד לטפל בבני העדות המזרחיות נוסף על הפעולה במסגרת הכללית, כי מסיבות שאינן תלויות בעדות, הם מוזנחים ומפגרים בהשוואה לרוב הציבור, שהם קוראים להם בשם "אשכנזים". משום כך אני מציע להם למנות איש אחד, המוכשר לעבוד בגיוס, שיעמוד בקשר עם לשת הגיוס שלנו, למען שנעמוד יחד על המשמר להפעיל את בני העדות המזרחיות בתוך מסגרת הגיוס המאוחדת. אם יש בידם להקים קיבוץ חקלאי בפתח-תקוה, כפי שאמר אשרוב, הרי אני מייחס לזה חשיבות רבה, ואם תוגש לנו תכנית, ניתן את כל העזרה שיש בידינו לתת, כי לקיבוץ כזה יהיה ערך חינוכי רב בשביל עדות המזרח. {P003} {0170-17} הם ניסו עוד הפעם לעמוד על הדרישה להקציב להם סכום ידוע בשביל קיום האגודה, והייתי מוכרח לעמוד בסרובי. ----------------- ב7:00- באה אלי משלחת של מועצת פועלי ירושלם בשתי שאלות א. אם לסדר הפגנה של מחוסרי עבודה, שתלך למשרדי הממשלה. הם נפו היום למושל המחוז בדרישה 1. סידור עבודות; 2. לתת סיוע למחוסרי העבודה. המושל הבטיח להם למסור את דרישתם בנוגע לעבודות למחלקות המעוניינות, אולם נתן תשובה שלילית בדבר הסיוע. אמרתי להם שהסוכנות והאעד הלאומי מנהלים עכשיו מו"מ עם הממשלה המרכזית בדבר השתתפותה בסיוע, ויש סיכוי שהמו"מ - לפי שעה - ייגמר בחיוב ולכן אין אני מייע אותם לסדר עכשיו הפגנה. ב. השאלה השניה היתה אם לסדר הפגנה של מחוסרי העבודה במשרדי הסוכנות. יש לחץ גדול על המועצה מטעם מחוסרי עבודה. עיתי שאילו הייתי סבור, שהפגנה תגדיל ףאת אפרויותינו, הייתי מחייב את ההפגנה, אבל אם רק לשם לחץ מוסרי, אין שום צורך בכך. ההנהלה מרגישה את כובד הלחץ בכל רגע ורגע. ----------------- ב7:30- בא אלי דוב בשני ענינים. א. הוא מציע לאמן קבוצה של 15 בחורים מובחרים בחדשיים בתעופה. כל בחור יעלה -.15 לא'י. מלבד זה יש לתת אימון נוסף לחניכים שגמרו כבר, דבר זה יעלה כ100- לא'י. על ידי כך נכין טייסים בשביל "נתיבי האויר" יכולים לקבל טייסים אלא אלה שיש להם סמכות לטוס מצד "אימפירייל איירווייס". סמכות זו ניתנת רק בלונדון למי שיודע את המלאכה על בורייה ויש לו נסיון מסוים בתעופה. יש גם לעזור לקלובי התעופה בפיתוח הדאיה. אמרתי שלאחר שייקבע התקציב לגיוס אני מוכן להשתתף בדבר זה בסכום של - .300 פונט בערך לחודש. ב. אבא-חושי קבל מכתב מפאחרי-אבדול-הארי. הם רוצים להפגש עם אנינו להתיעץ בדבר העמדה שגילתה הממשלה להקים קשר עם נשי האג' אמין. יש גם כאילו התקדמות בענין הדרוזים המוכנים להציע לנו שטח הגון בכפר שפר-עם. אמרתי, שאני בעד זה שייפגשו עם הערבים האלה אבא, הוא, דוד ואולי עוד מישהו, ואם יש הצעה מהדרוזים, אתמוך בכל כוחי בקק'ל שתעשה את הקניה.