10.11.48, יום ד'
כוח אדם בצבא ליום 28.10.48: חיל רגלים 29.526 (חקן 35.433, חסר 5887), הים 14.373 (ת. 15.019, ח. 994), תותחנים 3941 (ת. 7005, ח. 3052), מרגמות כבדוח 876 (ת. 2234, ח. 1357), חיל הנדסה 2609 (ת. 4998, ח. 2387), חיל אויר 6067 (ת. 7500, ח. 1367), ים 2846 (ת. 2975, ח. 118), צנחנים 314, שרותים מחנות שוני 30.939 (ת. 35.674, ח. 4353). מטה הפלמח 784 - ס"ה 92.275 (מזה 9330 חן), ח. 111208, ח. 19.715. לזה יש להוסי ר.מ.1 267, חולים ופצועים 3157, אסירים 128, בקלטים ובסיסי אמונים 3044, במעבר 506, במחנות שחרורים 728, נעדרים 609, עריקים 1132, שבויים 952, חללים 2915, סי'ה 105,113 (מהעריקים 300 שנתון 1931, 456 בירושלם). שרותים : רפואי 5027, אלישא 101, שקם 645, שרות דתי 82, משפט 177, מ.צ. 1066, מ.צ. ים 185, תרבות 436; קציני עיר 236, קלטים ובסיסי אמונים 1669, משה שחק 165 מכון אבחנה פסיכולוגית 29, משטרת חיול 474, קשר 1776, מפות וצלומים 269, חמד 48 קשר עתונות 49, ש"י 597, אכסון 1523, ציוד 1234, אספקה 910, תחבורה 4981, דלק 535, חימוש 1265, דואר צבאי 66, נהגי פרדות 263, פקוח על תנועה 53 (ס"ה שרותי אגא 10.820), מטכל אה"ד 632, אמון גופני 78, שרות כלבים 46, תשלומים 219, ייצור 778, מטה עלומים 378, מח' אמוני גדנ"ע 293, מחנה מטכל 518 (ס"ה שונים 3113).
- אניה אמקונה שהפליגה ב8.11.48- נושאת 50 דורגים, 36.000 בגדי-קרב, 10,000 מעילי חורף. 12000 שמיכות, בעוד ימים אחדים תצא עוד אניה (נקנו עוד 35000 מ 24.000 חליפות). - משלחת האוניוורסיטה : נוימן וטיאודור שחרור התלמידים. מסרתי להם שהטלתי ע להוסיף לירושלם 500 איש - לא כתגבורת - אלא כמלואים לאפשר שחרורים לאוניוור לסוכנות ולעבודות חיוניות אחרות. הציעו להקים יחידה רזרבית של סטונדטים. הת לכך, כי רזרבה בשרותים לא דרושה, ורזרבה קרבית יכלה להישלח - וכולה - לקרב, יתכן להוקיע יחידה מורכבת מסטודנטים בלבד לסכנות חזית. - בא גוריון. המשק רק אתמול שחרר אותו. אבל למען גמור עבודתו במשק דרושים ל 10 ימים, אמרתי לו שיקבל יום ו' ויום שבת לסידור עניניו במשק ועליו לחזור ב לעבודה קבועה פה. לע"ע עליו להכין יחד עם יוסף ושאול תוי ראשון לתכנית פעול שכון לחיילים, התישבות, קואופרציה, הכשרה מקצועית, הלוואות, חוקה לזכיות הע נכים וכדומה, ומי הם אנשים הדרושים לראשות העבודה. הקושי הפעם יהיה עם המוני העולים ונוער עובד - שלא היו עדיין בעבודת כלל השכון. טלפנתי ליוסף יזרעאלי שיתפנה ויסייע לגוריון לגמור התוי בהקדם. - בא אצלי שוב ד"ר שמורק -בענין החשבונות ושוב הודעתי לו - הפעם סופית - שע לבדוק כל חשבונות הבטחון עד 15 למאי ועלי להמציא לו כל החשבונות וכל העזרה לאחר 15 במאי עליו לבדוק כל מוסדות הסוכנות, גם אלה שהעבירו כספים לממשלה - לבטחון או למטרות אחרות, ולבדוק אם נמסרו לממשלה ואם יש תעודות מוכיחות על אין לו רשות לבדוק חשבונות הממשלה ואין לממשלה הרשות לתת לו לבדוק. כיחידים כפופים להס' הציונית - כממשלה לא, כי המדינה סוברנית.
שאם אם ארצה לקרוא הדו"ח שלו - לפני המסרו לוה"פ? עניתי, שאין הוא חייב להראותו לי לפני הוה"פ, אבלאם יראה - אשתדל לקרוא אותו. - בשעה עשר וחצי הבוקר הביאו לי מברק מיום 9.11 (נתקבל 10.11) האומר: View extreme delicacy sec. Counce strongly urge desisting any such(?) acticn view forcing surrender and generally utmost caotion our part. - אבנר: שאלתיו אם אמנם נעשו מעשים נוראים בגליל? אמר שגדודו של יצחק בדוויימה לפי השמועה שחטו (:) כ70-80- איש, וגם בגליל היו "אכסצסים" - מקרי אונס, שוד. הדרוזים עשו מעשי נקמה. היכן עדרי הגליל? שדות האספקה שלח מכוניות ולקח הבוקר. הרבה בקר בפ"ת. מי נחן להם הרשות לכך? אבנר מתאונן שלא הוקם חיל מיוחד, ובלי כך אין לקבל אחריות. בכלל לא נפגש באה מצד השל טונות הצבאיים, בבאר שבע דחו אותו במתכוון, וגם הצבא לא השתלט על אנשיו לקח 50 איש מאנשי יפו ושלח למגדל, כשהגידו לו שעומדים לכבוש מגדל, אבל אמרו (מי לנקדימון - נציגו של אבנר - שרק אחרי שתים עשרה שעות יורשו להכנס. הצבא נכנס בש בבוקר, אנשי אבנר נכנסו בשש בלילה. עמנואל נשרי בשם הפיקוד (מי: יגאל אלון? גבת שרק כעבור 12 שעות יתנו להם להכנס. דרושים לאבנר לכל הפחות 1000 חיילים ומאתים משטרה צבאית. הציג דרישה זו ליעקב - ויעקב ענה שאין אנשים. מושלי באר שבע ועכו - אין להם מכוניות. למגדל נכנסו קודם עמנואל נשרי (מפקד הים) עם שבעה אנשים - במקרה - ונתקבלו בכבו ונתבקשו להשאר, אבל חששו, יצאו וסיפרו לצבא, אז שלח גבעתי צבא "לכבוש" מגדל. אבנר דורש מינימום 200 מ.צ. ומינימום 10 מכוניות נוסעים.
בגליל נשארו - לפי דברי המושלים: רחבעם עמיר (מושל גליל מערבי), סולץ (נצרת) - 30,000 ערבים, ועם הקודמים 70,000 - 65 נפש. ביחס לדרוזים (18 כפרים, בערך 000, יעצתי להקים מועצה "לאומית" (מילת) ומוחתרים בכל כפר, - ולהתיעץ על כך עם אבא. ביחס למרוניטים - להתנהג בידידות. יש גם לקרב הצרקסים. בעכו כבר התישבו כ500- נפש, יכנסו עוד 1000 משפחות, ברמלה יתחילו להתיישב ביום הבא. יש מקום ל6-7- מאות משפחה, חלוקת הדירות בידי המושל, גם הצבא לא יוכל לקבל דירה בלי המושל. נפתחו בתי ספר לערבים ביפו, ברמלה, בנצרת ובכפרים אחרים. ביקשתי אבנר לברר עם יגאל אם אין להפוך הגדוד הדרוזי לגרנדרמירה? - יגאל: בידינו כל המשלטים בין הכביש ובין קרטיה (בית עפא, כפר עיראק סווידן, המשטרה וכל המשלטים). בפלוגה יש 3 גדודים (בריגדה שלמה) עס נשק כבד - כעשרים תותחים, כשמונים איש מעיראק סווידן ברחו לפלוגה. בשעת התקפנו על סווידן הפציצו 3 מבצרינו פלוגה. הבוקר בעשר היו נציג חזיתנו להפגש עם אלוף מצרי מפלוג'ה על דב תנאי כניעה. - הרב הראשי גורונצ'יק: אין כלים ותנורים להבטיח כשרות, יש כ350- מטבחים, תנור יעלה 60 לא"י, אפשר לייצרבארץ. דרושים לכך 20-30 אלף לא"י לכך - ובמישרים לשרו הדתי, כי אחרת ימשך הדבר בלי סוף. יש חיילים שצמים בגלל חוסר כשרות. הסכסוך בין הרבנות הצבאית ובין השירות - סודר על פי הכרעת רמטכ"ל: הסמכות העליו בידי הרבנות. עלתה מחשבה על מגבית כלים ותנואים באמריקא - אשאל על כך אח תדי. - צבי איילון מסר לי פרטים על תכניות בחזית שלו. עכשיו יש לו 3 חטיבות חיש, 2 חטיבות חימ. מחוץ לשרותים ומשמשים יש לו 7000 "לוחמים" - אם יתווספו חטיבות 8 ואלכסנדרוני יהיה לו כוח כביר. לביצוע התכנית דרושים לו 5 ימים, אבל שני הדב העיקריים (הרכבת ולטרון) יקח ביום.
אולם הידיעות מפריס מדאיגות. משה דורש שלא נעשה שום "פעולה" - ומטעם עבדאל מציעים הסדר. נראה לי שיש צורך שאיש צבאי ילך פריסה להסביר למשה המצב והצר וגם יביא משם הערכת המצב המדיני. שאלתי יגאל - הוא מוכן לצאת אפילו מיד. ב איתן לסדר מיד הפספורט והוויזה, וטלפנתי לחיל אוויר שיכין מטוס בשבילו. - סעדתי עם מקדונלד בביתו. נוכחו גם נוכם והקולונל. - בא אצלי ד"ר וולף - שליח הצלב האדום מגנף. בא להבטיח אותנו שדי-רניה לא אויב, אלא התפקיד בתנאים כאלה הוא קשה, ושלקחו מפה את ג' וגיר על פי דרישת הוועדה ולא לפי עצתו של די-רניה, ושהמושב שלהם הוא לא בבירות, אלא יש להם ובעמן, ויש להם משרד בבירות בשביל הארחיוויון. אמרתי לו שאני מודה בקשיי ה אבל איני מכיר פרטי העבודה של הצלב האדום, אני מכיר יותר מנצסטר גארדיין ( הוה סופרו של המנ.ג. ובא לראיין אותי בשמו לפני כמה שנים בלונדון), אבל אי מדוע לא ישלחו משלחת לישראל, כי פלשתינא אינה קיימת יותר. הוא ענה שזה נכו בשויצריה יודעים מעם על הנעשה פה, ורק השבוע בא הנה סופר הנויה צוריכר ציי - אה"צ ישיבת הממשלה. - אחר הישיבה מסר לי שיטריט חומר מזעזע על מעשי זוועות של כמה חיילים בג מן ההכרח לחקור הדבר עד תומו ולהעניש פעם האשמים למען ישמעו וייראו. דיברתי עם יגאל על פעולתו בפריס (עוד אין תשובה מפריס על רשיון נחיתה). ב" יתכנו שני מיני קשיים: א) קשי יחסים עם אנשי או"ם ומועצת הבטחון, מתיחות, רוגז וכו'. ב) קשיים שיגרמו לנו פה - בכוח המעצמות. נתחשב רק בשני.