יומנים > יומן - מלא 09/11/1948

 9.11.48. יום ג' ז' חשוון תשט.

פישר מפריס: נתמנה מנהל יחיד של המגבית בפריס במקום שלושה שהיו קודם. המגבית תחולק חציה לבטחון, רבע לקה"ק, רבע לקה"ס. ז. רוטשילד התפטר מיו"ר מגבית ההגנה, כי הוא רוצה מגבית מאוחדח, כי הוא סבור לא"י בלבד קשה יהיה לאסוף הרבה אמצעים. פישר נפגש עם חיילים יוצאי צרפת והמושבות (מספרם כאלפיים בחלק אחד - יוצאי התנו הציונית - הרגשה טובה. אולם אלה מיעוט. הרוב גויס בלי כל הכנה והכשרה, בלי ידיע השפה. אצלם הרגשה דפיטיסטית - לא במובן הצבאי, כאן אדרבא, רוצים להלחם, אלא במו כללי. לאחר המלחמה רוצים לשוב. אין פעולה בתוכם. רק אצל פועל בתוכם בצרפתית. בנווה אילן, בעין הנציב יש בחורים טובים מצרפת שיוכלו לפעול בתוכם ולהשפיע עליה חזרת אלמנטים אלה לצרפת - עם עבר מלחמתי והתנגדות לישוב - תשפיע השפעה איומה. הוא פגש שלשה בחורים חיילים שהשתתפו בכיבוש באר שבע- ובשוד. פול בפריס מוציא עתון שבוע Defence , העורך ז'ק קלמי מי שהיה עוזרו של פ. ברגסון. הכספים מכספי ההגנה בארץ. מוציא שש מאות אלף פרנק לחודש. פישר ביקש חצי מסכום זה, - למען העתון שלו. טלגרפתי לראובן שיבדוק הדבר. שאלתי אותו על פישר צירנו? הוא מצליח. במשך השנה רכש הרבה קשרים, מכבדים אותו. מחלתו - אולקוס - מפריעה לו, אבל הוא מצליח, אם כי בבואו לא הכיר פריס, ירבלום לא אוהב אותו אבל עוזר לו בנאמנות. המצב הכלכלי בצרפת - טוב. הייצור עולה, אבל יש קושי כספי, שביתות, קומוניסטים ודי-גול. די-גול אינו אנטישמי, הוא ציוני, יכיר במדינת ישראל, בקרבתו הרבה ידיד שלנו. אולם ההמון שעליו הוא נשען - הוא המון אנטישמי וריאקציוני, ושלטונו יהיה בגדול התנועה האנטישמית. הקומוניסטים ההיהודים עזרו למגבית ההגנה. עכשיו דורשים שהמגבית תופיע בעד חזית הדימוקרטיה ונגד אנגליה ואמריקא, כמובן שחברינו התנגדו, והם עומדים לצאת מהוועד ולעשות מגבית להגנה בעצמם. 

- יעקב שפירא ויעקב דורי: חוק הצבא ויועץ םשפטי. שפירא מציע ק' - עו"ד לא רע, איש נימוסין. ג' בחור טוב - אבל אינו יודע עניני צבא ואינו עו"ד חשוב. היתה הצעה על ו'- יהודי אנגלי: היה בצבא, עו"ד טוב. אבל הוא זר ורקע יהודי פגום צרפו לג' לא בא בחשבון, גם לא לח', אין אלה זוג. - ח' עו"ד לא רע כל כך, מכיר הצבא, שרת בצבא, יודע מנהל צבאי, אבל קל, מרפרף, לא תמיד אפשר לסמוך עליו, ק' - לדעת יעקב - עוד יותר טוב, אבל אינו יודע כלום מצבא. אבל לאחר שיקול כללי יעקב מציע ח' שפירא מציע וו' וק' , חושש לח', הוא רעשון ואינו איש ביצוע. הכשיל המלחמה בלחי. בוו' אין פגם מוסרי - היה רק זר, לא הבין ענינינו - יהיה סגן ל ח'. יעקב הסכים לכך. שאלתי על חוק הצבא? שפירא טוען שאין לו פרסונל. הבטחתי לו תקציב לאיש מיוחד לתרגם ולהחיש החוק. יקח זילברג לשם כך. לחי - שפירא עומד על כך שילין ימסר למשפט אזרחי בחיפה - כי יש נגדו עוד האשמות (נשק, ולוטה), ואין לחשוש ששופט גרנט שיפחד או ירתע. שפירא יהיה התובע. שאול חולק על דעה זו: בעיני הצבור עכשיו אין עוד ערך וממש בהאשמה על החזקת נשק וולוטה. העיקר - היותו ראש טירוריסטים. לשופטיס מציעים יעקב גלילי (עו"ד - אחיו של י. גלילי), בנגל ונחום שדמי. שאלת הדירה של י. שפירא - ברחוב שבטי ישראל, שתפוסה ע"י חיש. ניתנה על ידי הורא לפרסיץ לתת דירה זו לשפירא. אולם קפלן לקח את הדירה. - קיבלתי דו"ח על הרוגי ירושלם: דצמבר 1947: חיילים 22, אזרחים 19, ס"ה 41, ינואר 74 (63 ח., 11 א.), פברואר 75 (14 + 61), מרס 73 (59 + 14), אפריל 141 (92 + 49); מאי 214 (128 + 86), יוני 189 (74 + 115), יולי 151 (90 + 61), אבגוסט 48 (13+35) ספטמבר 22 ( 13 + 14) ס"ה 1033 (590 + 443). 

- חזר ז'ק. נסע עם האיטלקי לאיטליה - לבדוק תכניות חבלה הידועות למומחה. עדה טיפלה בכמה מתכניות אלו - שהיו צריכים למסור לאנגלים - לפי החוזה. ראש הצי האיטלקי יודע במה הטבענו שתי האניות המצריות, ויש חשש שאנגליה תנקוט באמצעים. 3 תכניות נמסרו לנו (פצצת תבערה שאפשר לזרוק לנמל מכל סירה, פצצת עומק להרוס צוולות במעמקים, פצצת עומק שעולה ומפוצצת אניה). נתברר לו שלא מסור עדיין צוללו למצרים. יש עוד תכניות שאולי נשיג אותן, אלון ועזרה מטפלים בדבר. השבוע יבוא אלון. אפשר להשיג שלושה תותחים ימיים משנת 1947, ע"י ממשלת יוון - במחיר 100.000 כל תותח. אפשר גם להשיג מיוון צוללת של 700 טון בשביל 49 איש במחיר 100,000 לא"י (או $ ?) על מנת שתובא תחילה לחיפה. - סוף סוף לכדנו את עיראק סווידאן - אחרי הפגזת תותחים. ששים איש נמלטו לכפר - שלום נלקחו בשבי. יש להניח שגם פלוגה לא תאריך עוד ימים. למקדוגן יהיה חומר הסת נוסף. - בא אצלי משה'לה מ"המוסד'. מתאונן על סדרי העליה. מנגנון העליה בחיפה קטן למדי וכשבאה אניה גדולה נמשכת ההורדה 7-8 שעות, וכל הצבור מצטופף בסיפון, כי מחוסר אויר אי אפשר לשבת במקום אחר, ועומדים עם המטען, עם הילדים. אח"כ מורידים לרציף ולמחסן, בו מתחילה ההרשמה, אבל אין די פקידים לרישום, ושוב נמשך הענין שעות. כשאניה באה בשעה 18 נמשכת ההורדה עד חצות לפעמים עד 2 בלילה, כל הזמן לא אוכלים סובלים ביחוד הילדים. מצד הפקידים יש אדישות - אין יחס, הדבר נעשה בלי לב. אפשר למצוא מתנדבים לפעולה זו, אפשר לעשות הרישום באניה, לדוסטרובסקי עצמו יש יחס לעולה - אבל הוא מנסה לעשות הכל בעצמו ואינו מספיק. מש'הלה דורש גם לנצל יותר כוח הקבול של האניה. הדבר תלוי במשרד התחבורה (בר-כוכ אנשי המשרד רוצים שהקיבול יהיה כבכל העולם - וזה לא יתכן לדעת משה'לה. מחמירים אניה ישראלית כשיוצאת מן הארץ (ב"כ ממונה על נמלים). 

למוסד יש 16 אניות עובדות - אחדות נמצאות תמיד בתיקון. הצוות כשש מאות איש. שינד עזב משרד התחבורה ועבר למוסד. בחיפה צבי יחיאלי (שינד יצא הבוקר לפריס). משה'לה סבור שאפשר לארגן עליה צעירה מדרום אפריקא ודרום אמריקא ואבסטרליה. - יש לשלוח שליחים לשם כך. - אה"צ השתתפתי בפ"ת במסדר לכבוד יובל השבעים.