12.1.49
מועצת המפלגה. מתיחות והלך-רוח מרומם. היו דברי חברים חשובים - קדיש, ברוך אייזנשטט, לביא. - בערב הביא לי יעקב 3 טלגרמות מרעישות. א) ממפקדה מצרים למפקד המצרי בחברון (נשלח 12.1020) "מנע כוחות עבר הירדן, אפילו על יד מלחמה. הרחק אותם מלהיות בשכונתך, ואיים עליהם שאתה תנקוט באמצעים מלחמתיים אם לא יסוגו מעל ידך. סגור את דרך באר-שבע בכל מחיר, אם ישאלו אותך על הדרכים המובילו לבאר שבע תודיע שהם ממוקשים. ב) תשובת המפקד החברוני (נשלחה 121300): בקשר למברקכם 150/12 המצב הוא כדלקמן:
בהגנת שני האזורים של דרום ירושלם וחסן-אל דהריה ישתתפו אתנו כוחות עבר ירדניים. בהתאם למברקכם 465/1 מחודש נובמבר נודיעכם שאין אצלנו כוחות כדי למלא החלל במקרה שידרש מהם (מהכוחות העבר ירדניים) לפנות את העמדות ויסכימו לכך; אנו נתחיל במיקוש דרכי באר שבע כבקשתכם. אנו נביא את הסריה (עדנא) בכדי לחזק את איזור אל-דהריה ובמקומם נשלח את אנשי המופתי (גהאד מוקדס) והלוחמים. רוב הכוחות של העבר-ירדניים הם חיל שריון. נא לשלוח נשק אנטי-טנקי. נא לשלוח נציג מהמפקדה בכדי לעמוד על המצב; ג) מהמפקדה העבר ירדנית אל היחידות העבר ירדניות (נשלח 120900). סודי 1/1. על יסוד הידיעות שהגיעוני על תנועת האויב צריכים כל היחידות וכלי הנשק להיות במצב התעונינות והכנה, להוציא לפועל את כל הפקודות בהתאם למצב. על כל החיילות להשאר בבסיסיהם הקדמיים, ההגנתיים והרזרביים. מכאן שיש תכונה משולבת של הבריטים והלגיון לתקוף אותנו בנגב, ושמהצרים ניתקו קשריהם עם הבריטים עד כדי נכונות למלחמה בעבר הירדניים, למוע מהם תפיסת הנגב שנלחק מהם על ידינו, מבלי שעבר הירדן בא לעזרתם. השיחות ברודוס הן בעיתן.