יומנים > יומן - מלא 12/05/1949

{P001} {0048-19} 12.5.49, יום ה' יב' אייר תש"ט בלילה החלט באו"ם ברוב של 37 נגד 12, בהימנעות 9, לקבל אותנו לאו"ם. שלחתי מבדק ברכה למשה ואבן. - ראשי פרקים בועד הבסתו;. במאי 48 מעבר מהגנת למחתרת לצבא סדיר. תולט אז היה העיקר לא בנין צבא על כל סדריו - אלא לנצח במלחמה, ושליחות זו נתמלאה פחות או יותר. אבל עדיין אין לנו צבא ממש. צ.ה.ל. חטר משמעת, ארגון, אימון. אנו במצב הפוגה, אולי מעבר ממלחמה לשלום (לכםה זמןץ) בטחון אינו רק צבא. גורמי הבטחון הם רבים: 1) עליה, 2) התישבות, 3) עצמת משקית, 4) מדיניות חוץ נבונה (שלום עם שכנית, ביצור מעמדנו בעולם, מבחינת בסתו; יש ערך לחברות באו"מ), אולם כמובן הצבא גורם חשוב, ובשעת מלחמה מכריע. יסודות: צבא בשרות {0048-20} [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] פעיל משנת 18 עד 20 (2/2 או 3 שגיס), שנה ראשונה 4 חדשים אימון, 8 חדשי הכשרה חקלאים, מחוץ לאלה שיתנדבו לאוויר ולצי שישלחו לשםמיד לחמש טניס, אם ימצאו כשרים לכך אחרי בדיקה פסיכוטכנית. מי שולך להתישבות ספר - ישרת רק שנה, אח"כ 15% מחישוב יתאמנו 1/2 שנח. סוב שני עתודות - עד שנת 50, ביהירות מקומיות, אימון של חורט בכל שנה. סוג שלישי - היל משמר כלומר ישובי טפר צבאיים. סטודנטים יקבלו חופש בשנת 19 עד נמר לימודיהם, אחר כך יתאמנו. לצי, ים, חיל נוטרים ולסגל הפיקוד התמידי - יתקבלו מתנדבים לחמש שנים. - אריאן : הופיין נכנס לעבודה, אינו רואה תפקידו בתכנון, אלא ביעוץ כלכלי. ביקשתי אריתן להגיש לי הצעה על מומחים אחדים שיעבדו בלשכה: חקלאי, תעשיין, איש בנין, סטטיסטיקן משקי. - בא אצלי מילסטון - מהמומחים לבנין באמריקא. רוצח להיפגש יחד בהשתתפותי עם כל הגורמים: קבלנים, מייצרי תמדי בנין, יבואנים, מתכננים, אנשי הובלה. נחוץ לתאם פעולתם, זוהי מלחמה. כל איש הוא מצוין, אבל אין תיאום. מדוע מלט יקר? באמריקא פועל מקבל פעם וחצי מהפועל פה, המכונה פה טובח. מרוע היוקר? ריווח? הנהלה רעה? יוקר החיים עלה בערך 40%, אולם הבנין עלה 900% מדוע? שאלתי על פריון העבודה. ענת - הקר, ובכל מקרה שהעבודה קובעת (טיח, הנחת לבנים) פועל מקצוע מפיק עבודה לא פחות מאשד באמריקא - מילסטון סבור שאפשר להוריד יוקר הבנין - מבלי לפגוע בטכר העבודה ב35%-30%-. - באחת עשרה השתתפתי בכנוס אנשי ההגנה. - ב17- ישיבה המטה. המינימום של 30000 כולל שלוש יחידות ויחידת ברזרבה ארצית.בכל חטיבה 2 גדודים רגליים, גדוד ממוכן, גדוד סיוע. 2500 איש. {0048-21} בגדוד חממוכן -שדיונים, ג'יפים, חיל מוסע. בהטיבה המשוריינת: גדוד טנקים, גדוד סיוע, גדוד מוסע. בחיל תותחנים - גדוד תותחין לכל חטבבה (בכל נדוד 16 תותחים, 460 איש). מלבד זה בסיס קלט ולאימון הרזרבה. בחטיבה תהיה גם פלוגה אנטי טנקית, פלוגה של מרגמות כבדות 120 מ"מ. השמירה על שדות תעופה בידי הצבא, הגנת בפני מטוסים בידי חיל אוויר. הגנה אנטי אווירית בערים - בידי הצבא. בתיל אוויר 4000 או 4500 איש, בחיל ים 1500, בתיל קשד 1300 (הקשר דורש 1600), הנדסה 1300. לכל חטיבה שתי מחלקות של חיל הנדסה (65 במחלקה) חם יעסקו בביצורים, גשרים. עשת מציע רק 750 לחיל הנדסה. יעקב סבור שרק 500. חיל נוסדים 1500, מטות מחוזות ומפקדי אזורים (?) 600, לחטיבות העתודה 50 איש לכל םטה, 10 חטיבות =500 איש. למטה כללי ושרותיו 2500 איש (כולל מודיעין והדרכה) לשרותי אגא 4500, אכא 2500. לפי זה: 4 חטיבות רגלים 2500 10000-. 6 גדודים תותחנים X 460 2760-, מטח 2500, שרותי אגא ואבא 7000, מטח מחוזות 600, מסות העתודה 500, נוטרים 1500. חרי 10,000 + 2760 + 2500 7000+ + 600 + 500 + 1500 =24.860 צבאות יבשה, אויר וים 6000, הנדסה וקשר 2600. ס"ה 33.460, לא כולל חמד, מודיעין פנימי, גדנע, חולים. צדוק מציע: 3 חטיבות 6500, תותחנים 1000, הנדסה 500, קשר 1000, מסות עתודות 1500, מטה כללי 3000, שרוחים 7000, אוויר 4000, ים 1500, עתודות (באימון חדשי 3000), נוסדים 1500, ס"ח 30.500 (לא כולל שום בטחון פנימי, גדנע, חמד ועוד). שאלתיאל מציע שיטה של 1) ישובי מבצר על נשקם, מפקדיהם, 2) חטיבות אקטיביות - 3) מהן 2 מוגברות. לכל חטיבה חיל הנדסה, תותחים בדשות מפקד המרחב. 3) חטיבת עתודה בכל חודש. 4) מסגרות לחטיבות עתודה. {0048-22} - בשויצריה יש רק 300 חיילים פרופסיונליים, כל שאר העובדים בשביל הצבא- 22,000 איש ציוויליים. עשת מציע: 1) היל ספר של 4000, 2) תיל אוויר וים 6000, 3) חטיבה אחת המשרתת 4 שנים 3500, מוגברת, 4) עתודה 3000 (12 חטיבות עתודה), 5) מנגנון ל12- הטיבות - 600, 6) מטח מרכזי 2400 (כולל אחד, מודיעין), 7) שרותים 6000 ס"ת 23.500 איש. הוא מציע שאימון המגויסים הצעירים יטשך רק חודש ימים, ובכלשנה - חודט נוטף. כיסוד נראית לי הצעתו של עשת יותר ממל ההצעות. אך יש להכניס בא תיקונים. אימון מגויסים חדשים 6 חדשים או שנח.