יומנים > יומן - מלא 12/05/1949

{P001} {0048-19} 12.5.49, יום ה' יב' אייר תש"ט

בלילה החלט באו"ם ברוב של 37 נגד 12, בהימנעות 9, לקבל אותנו לאו"ם. שלחתי מברק ברכה למשה ואבן.

- ראשי פרקים בועד הבטחון;. במאי 48 מעבר מהגנה למחתרת לצבא סדיר. אולם אז היה העיקר לא בנין צבא על כל סדריו - אלא לנצח במלחמה, ושליחות זו נתמלאה פחות או יותר. אבל עדיין אין לנו צבא ממש. צ.ה.ל. חסר משמעת, ארגון, אימון. אנו במצב הפוגה, אולי מעבר ממלחמה לשלום (לכמה זמן?) בטחון אינו רק צבא. גורמי הבטחון הם רבים: 1) עליה, 2) התישבות, 3) עצמה משקית, 4) מדיניות חוץ נבונה (שלום עם שכנים, ביצור מעמדנו בעולם, מבחינת בטחון יש ערך לחברות באו"מ), אולם כמובן הצבא גורם חשוב, ובשעת מלחמה מכריע. יסודות: צבא בשרות {0048-20} פעיל משנת 18 עד 20 (21/2 או 3 שנים), שנה ראשונה 4 חדשים אימון, 8 חדשי הכשרה חקלאית, מחוץ לאלה שיתנדבו לאוויר ולצי שישלחו לשם מיד לחמש שנים, אם ימצאו כשרים לכך אחרי בדיקה פסיכוטכנית. מי שילך להתישבות ספר - ישרת רק שנה, אח"כ 15% מהישוב יתאמנו 1/2 שנה. סוג שני עתודות - עד שנת 50, ביחידות מקומיות, אימון של חודש בכל שנה. סוג שלישי - חיל משמר כלומר ישובי ספר צבאיים. סטודנטים יקבלו חופש בשנת 19 עד גמר לימודיהם, אחר כך יתאמנו. לצי, ים, חיל נוטרים ולסגל הפיקוד התמידי - יתקבלו מתנדבים לחמש שנים.

- אריאן : הופיין נכנס לעבודה, אינו רואה תפקידו בתכנון, אלא ביעוץ כלכלי. ביקשתי אריאן להגיש לי הצעה על מומחים אחדים שיעבדו בלשכה: חקלאי, תעשיין, איש בנין, סטטיסטיקן משקי.

- בא אצלי מילסטון - מהמומחים לבנין באמריקא. רוצה להיפגש יחד בהשתתפותי עם כל הגורמים: קבלנים, מייצרי חמרי בנין, יבואנים, מתכננים, אנשי הובלה. נחוץ לתאם פעולתם, זוהי מלחמה. כל איש הוא מצוין, אבל אין תיאום. מדוע מלט יקר? באמריקא פועל מקבל פעם וחצי מהפועל פה, המכונה פה טובה. מדוע היוקר? ריווח? הנהלה רעה? יוקר החיים עלה בערך 40%, אולם הבנין עלה 900% מדוע?

שאלתי על פריון העבודה. ענה - חקר, ובכל מקרה שהעבודה קובעת (טיח, הנחת לבנים) פועל מקצוע מפיק עבודה לא פחות מאשר באמריקא - מילסטון סבור שאפשר להוריד יוקר הבנין - מבלי לפגוע בשכר העבודה ב- 35%-30%.

- באחת עשרה השתתפתי בכנוס אנשי ההגנה.

- ב- 17 ישיבה המטה. המינימום של 30000 כולל שלוש יחידות ויחידת ברזרבה ארצית. בכל חטיבה 2 גדודים רגליים, גדוד ממוכן, גדוד סיוע. 2500 איש.

{0048-21} בגדוד הממוכן -שריונים, ג'יפים, חיל מוסע. בחטיבה המשוריינת: גדוד טנקים, גדוד סיוע, גדוד מוסע. בחיל תותחנים - גדוד תותחים לכל חטיבה (בכל נדוד 16 תותחים, 460 איש). מלבד זה בסיס קלט ולאימון הרזרבה.

בחטיבה תהיה גם פלוגה אנטי טנקית, פלוגה של מרגמות כבדות 120 מ"מ. השמירה על שדות תעופה בידי הצבא, הגנה בפני מטוסים בידי חיל אוויר. הגנה אנטי אווירית בערים - בידי הצבא. בחיל אוויר 4000 או 4500 איש, בחיל ים 1500, בחיל קשר 1300 (הקשר דורש 1600), הנדסה 1300. לכל חטיבה שתי מחלקות של חיל הנדסה (65 במחלקה) הם יעסקו בביצורים, גשרים. עשת מציע רק 750 לחיל הנדסה. יעקב סבור שרק 500. חיל נוטרים 1500, מטות מחוזות ומפקדי אזורים (?) 600, לחטיבות העתודה 50 איש לכל מטה, 10 חטיבות = 500 איש. למטה כללי ושרותיו 2500 איש (כולל מודיעין והדרכה) לשרותי אגא 4500, אכא 2500. לפי זה: 4 חטיבות רגלים * 2500 = 10000. 6 גדודים תותחנים * 460 = 2760, מטה 2500, שרותי אגא ואכא 7000, מטה מחוזות 600, מטות העתודה 500, נוטרים 1500. הרי 10,000 + 2760 + 2500 + 7000 + 600 + 500 + 1500 = 24.860 צבאות יבשה, אויר וים 6000, הנדסה וקשר 2600. ס"ה 33.460, לא כולל חמד, מודיעין פנימי, גדנע, חולים.

צדוק מציע: 3 חטיבות 6500, תותחנים 1000, הנדסה 500, קשר 1000, מטות עתודות 1500, מטה כללי 3000, שרותים 7000, אוויר 4000, ים 1500, עתודות (באימון חדשי 3000), נוטרים 1500, ס"ה 30.500 (לא כולל שום בטחון פנימי, גדנע, חמד ועוד).

שאלתיאל מציע שיטה של 1) ישובי מבצר על נשקם, מפקדיהם, 2) חטיבות אקטיביות - 3) מהן 2 מוגברות. לכל חטיבה חיל הנדסה, תותחים ברשות מפקד המרחב. 3) חטיבת עתודה בכל חודש. 4) מסגרות לחטיבות עתודה.

{0048-22} - בשויצריה יש רק 300 חיילים פרופסיונליים, כל שאר העובדים בשביל הצבא - 22,000 איש ציוויליים.

עשת מציע:

1) חיל ספר של 4000, 2) תיל אוויר וים 6000, 3) חטיבה אחת המשרתת 4 שנים 3500, מוגברת, 4) עתודה 3000 (12 חטיבות עתודה), 5) מנגנון ל- 12 חטיבות - 600, 6) מטה מרכזי 2400 (כולל אחד, מודיעין), 7) שרותים 6000 ס"ה 23.500 איש.

הוא מציע שאימון המגויסים הצעירים ימשך רק חודש ימים, ובכל שנה - חודש נוטף.

כיסוד נראית לי הצעתו של עשת יותר מכל ההצעות. אך יש להכניס בא תיקונים. אימון מגויסים חדשים 6 חדשים או שנה.