יומנים > יומן - מלא 15/10/1934

{P001} {0123-63} 15.10.34 - 1/2 11 - ישיבת הועדה הפוליטית. מא"י בא רק בלומנפלד. הוזמן לישיבה דוב. הרצאתי על המצב הפוליטי בארץ. השאלות שהתיצבו במשך השנה במו"מ עם הממשלה, על היחסים עם הערבים - המשך לאה"צ. - בהפסקה סיפר לי רוזנבליט שבתוך "הכלליים" יש וויכוח חריף על אחדות ההסת'. ברנשטיין נוטה כבר בשאלה זו לצד קבוצה א'. כ-פ סבור שאם נסכים להתחייב ששליחי ההסת' בחו"ל לא יטיפו תורות פוליטיות סוציאליסטיות - יתכן שגם שמורק ושוורצברט יסכימו להסתדרות כללית, אבל ידרשו פיצויים בשטח תיקונים בבחירות לקונגרס - שקל דו-שנתי וכדומה. הודעתי שדרישתנו לאחדות הפועלים היא בלי תנאים. על שנויים בחוקת הבחירה נדון לגופם. - 1/2 3 המשך הועדה הפוליטית. ברוד. מסר על השיחות עם הנציב בשאלת המה"מח - ועל הצעדים שנעשו פה: התזכיר, פגישות במשרד המושבות, פגישה עם סמיטס, פגישות עם קונליף ליסטר ווקופ (ברוד. לא הזכיר שו-ן נפגש אתם), שיחות עם עורכי טיימס, מנצ'סטר, דיילי הרולד, שיחת שרטוק עם גרינדס. אני הוספתי סקירה על עמדת הנציב ועמדת ההנהלה בירושלים בשאלה זו. - שוורצברט - רואה לחובה נעימה לברך ההנהלה על עמדתה הנאותה והתקיפה המעוררת כבוד והנאמנה לצרכי העם, עמידה זו בלי ספק תגדיל הפרסטיזה של ההנהלה בקרב העם. הידיעה של הירדן על מכתבו למופתי היא עלילה. הוא מסכים לב.ג. שבשבילנו יהיה נצחון עם נשיג דחיה זמנית של המה"מח. טוב היה לסרב לממשלה {0123-64} בהצעות בטחוניות. אינו מסכים שהקמת המועצה לא תהיה חורבן הציונות (שאלתיו המעריך הוא תוכן המלה חורבן) - אינו אומר שזה יהיה סוף הציונות, אבל נזק גדול כמו שאמר ב.ג. בעצמו. דעת הקהל צריכה לדבר ביתר חריפות מחברי ההנהלה. ההנהלה עושה משגה שהיא סוגרת עצמה, ואינה נותנת לעתונות שלנו הוראות מזמן לזמן מה ואיך לכתוב. שמעתי בשביעות רצון על מו"מ של ההנהלה עם מדינאים אנגלים, אבל אינו יודע מה עושה ההנהלה בדבר הפריפריה של דעת הקהל האנגלית. יש להוציא מהרוויז. את הרוח מהריחים שלהם. יש לבוא בדברים עם המפלגות האנגליות, ואת הועד הפרלמנטרי. יש גם לעשות פרופגנדה בגנף, כי ווקופ מסר הודעה לא רק לערבים, אלא לועדת המנדטים. מסכים לב.ג. בשאלת ההבנה עם הערבים, ושהמועצה אינה המכשיר הנאות לקואופרציה. אבל בכמה מדברי ב.ג. שמעתי יותר נכון, הרגשתי, שאילו כלנו יכלנו לבוא לידי הסכם עם הערבים היינו מוותרים על כמה דרישות שלנו. בכלל אני יכל להודיע בשם הברית שעמרת ההנהלה נכונה, ושאנו סולידריים עם "ההנהלה שלנו" המדיניות החיצונית שלה ולבסוף הוא שואל אם יש לב.ג. יום שאפשר לדחות את הענין. בלומנפלד - דברי לא ישמעו, אבל חובתי להגידם. מכיר אני את המו"מ. בירושלים הממשלה ואני יודע שעניני מיוצג על ידי אישית מתאימים, ובעלי שיחתם מרגישים שהם עומדים מול כוח מוסרי גדול. אבל אנו עומדים בנקודת מפנה. רוב הישוב הוא נגד הממשלה. סוקולוב אומר שהיהודים מוכרחים להיות נגד ממשלתם, והיות שבכל שאר הארצות היהודים אינם נלחמים ומשלימים ומנהלים פוליטיקה ריאלית - {0123-65} הם משקיעים את כל התנגדותם ביחסם לאנגליה. הרוויזיסם הם השליטים בדעת הקהל שלנו - כולם מחקים אותם. מי שלא יצעק - יכרז כבוגד וכברית שלומניק. ההנהלה שלנו מבודדת במדיניותה - רק כשהיא אומרת "לא" הולכים אתה, אבל לא כשהיא עושה מדיניות ריאליסטית. ב.ג. הגיד שאנו חיים בימות המשיח. נכון, שיש אפשריות גדולות אבל הוא אמר שהעליה אינה משתרשת, ורק 90.000 דונם רכשנו בשלוש השנים האחרונות. גם אם הממשלה תתן לנו 100.000 איש לשנה - יש לשאול אם בכוחנו להקליטם. העליה עכשיו גדולה משדרשו הרוויז. - לנו נחוצה קואופרציה. מה נעשה משהממשלה תגיד אם אתם נוקטים בנון קואופרציה לא נוכל לתת עליה. כל הפוליטיקה שלנו היא תכתיב מפלגתי פנימי. ה"לא" שלנו היא רק בשביל תגבורת המפלגות. גם לדעתי המועצה היא מזיקה. אבל שגיאה היא להגיד: שזהו חורבן. אם הדבר ידחה - יהיה מצוין. בתנאי ידוע צריכה ההנהלה להסכים למועצה בתנאי של פריטט. ב.ג. מדבר על הבנה עם הערבים. כולם מסכימים, אבל איש אינו חוש זאת ברצינות. אין זה אלא מלה ריקה. אם ההנהלה תתחיל באמת במדיניות ערבית - יתקו כולם נגדה. אפילו הפועלים. ובכן נשארת רק אנגליה - איך זה נביא עצמנו לקרע עם אנגליה. זה היה הישג גדול שהנציב דיבר על 20.000 וכעבור שנה דיבר לשם הגנה עצמית על 40.000 . בעמדה לא מוחלטת אנו עלולים לסכן הישג זה. איני בטוח שכל הישוב ימנע. כשאכרים יראו שהדבר מזיק להם - יכנסו. אין מן הנמנע שהרוויז. יכנסו רק אם תוכיחו לי שה"לא" שלנו לא יביא לידי קרע עם אנגליה - אתמוך ב"לא". רק אילו היינו כל הזמן מראים לאנגליה שאנו בני בריתה - היינו יכלים בנקל בשאלה אחת להגיד לא. {0123-66} ירבלום - דברי ההנהלה בירושלים ובלונדון דולים את כל הנמוקים שלנו נגד המועצה. אין לי רושם שיעלה בידינו לדחות הדבר - ועלינו לדאוג לחפירות ההגנה השונות. דברתי לפני זמן מה עם ציר צרפתי המטפל בענינים חיצוניים ומגין על הערבים והוא ידינו הוא מודה בנימוקינו, אבל הוא טוען שגם לערבים יש טענות צודקות, והוא מציע לנו להכין הצעה אשר תבטיח עניני הציונות ותתן סיפוק לערבים. למשל - פריטט. גולדמן - מהצד התכסיסי צדק בלומנפלד. עלינו לחשוב מה יהיה לאחר הדחיה שלנו. לא" בפעולה המדינית אינה דוגמא. "הלא" שלנו יתכן רק עד כדי קרע עם אנגליה - ולא עד בכלל. הלא שאנו אומרים עכשיו לא יוכל להיות שווה ללא שהגדנו לספר הלבן של פספילד. עמדתנו השלילית מכבידה. עמדתנו לא רק כלפי אנגליה אלא כלפי דעת הקהל העולמית. עלינו לברר מדיניותנו הערבית -זה העיקר. כל מה שכוחנו הולך וגדל - יותר ויותר מציגים לנו את השאלה הערבית. כל איש בגנף תובע מאתנו פתרון לשאלה זו. - הפסקה לשם ישיבה עםהכלליים בשאלת השלום. דנים על הצעת מניעת אלמות. ברוד. מודיע על מה כבר הסכם עם הרוויז., ומה עוד טעון עיון (פרובוקציה, מלשינות, הפרת שביתות). ההצעה נתקבלה בפרינציפ, הניסוח יבוא לאחר בירור עמדתם של הרוויז. {0123-67} בענין השקל נתקבל שכל שקל הוא קול אחד. מי ששקל שנתיים יש לו שני קולות, מי ששקל שנה - יש לו קול אחד. [הצעת ההסת' האחידה] אין שוורצברט מקבל עכשיו. לוקר מודיע שההנהלה תכין הצעה שתשלח לכל המפלגות. אח"כ תראה הועדה הארגונית ותחליט. מסכימים לצמצם זמן הקונגרס ופרטי פעולתו גם לצמצם הוה"פ (שוורצברט מתנגד). בנוגע למשמעת ניתנת הזכות להנהלה להוציא חבר מההסתדרות, (המוצא רשאי לערער לפני משפט הכבוד). קנדידטים וצירים לקונגרס ומועמדים לוה"פ ולהנהלה מתחייבים למשמעת. שוורצברט ושמורק דורשים שחוק זה לא יחול על הקונגרס הי"ט - אלא לאח"כ. שאלתי את שוורצברט מה ערך החלטת ועידת קרקו על משמעת: מי יכבד החלטות שבעליהן נמנעים להגשימם למעשה? הכלליים יצאו להתיעץ והודיעו שהם מסכימים שהוה"פ יחליט שכל מועמד לקונגרס יחתום שהוא מקבל משמעת ההס' הציונית ללא כל תנאי. בשאלת יחסי -עבודה מציע שמורק ועדת בוררות מורכבת ממספר שווה של עובדים ומעבידים בהשתתפות ב"כ הוה"פ. כל שביתה והשבתה אסורה, אם אינה מובאת לפני ועדה זו. - ישיבה זו נפסקת, לשם התחלת ישיבת הועדה הפוליטית. {0123-68} - 1/2 8 בערב ישיבת המועצה הפוליטית. מחובר - לאחר נאומי חברי ההנהלה היה נדמה לי שאין על מה לדבר, כי אני ומפלגתי מסכימים לעמדה ההנהלה אבל לאחר דברי בלומנפלד, יש לדבר מה הפחד מגנף? ווקופ, כדברי ב.ג. לא הבטיח בגנף והקים ממח' לאחר הבחירות לעיריות. בלא שהעיריו יהיו ב"סדר עובד". חברי ועדת המנדטים לא היו להוטים אחרי ממח', כשהודיע על כך הנציב. אם כבר עכשיו תכינו פשרה - לא תוכלו להתנגד בתוקף. ברנשטיין - מאשר עמדת ההנהלה, עד כמה שהיא ידועה לו, בשאלת המח"ח. אני אחד מאלה הסבורים שבשאלה זו נצטרך לסגת אחור. יתכן שמי שהוא מהישוב ישתתף - החרם לא יועיל - ואז נצטרך לדון מחדש על הענין. איני סובר שהמח"מח היא הסכנה הכי גדולה. לדעתי יש דברים יותר מזיקים - וברוח זה אני מסביר הדברים בעתונות שלנו. יש גם לברר אם אי השתת פופותנו במועצה פירושה נון-קואופרשון. לא לכל הצעה אנגלית אנו מחויבים להגיד כן. איני מרוצה מעמדת העתונות שלנו ביחס לאנגליה. הנהלה זו משביעה אותנו במדיניותה יותר רצון מהנהלות קודמות. שמורק - נגד בלומנפלד וגולדמן. מה שעשתה האכסקוטיבה בענין זה זה הרבה. אבל אולי יש לעשות יותר. אולי להשתמש בידידינו באמריקא. לוקר - פגשתי לפני זמן מה את אוסישקין ושאלתיו אם מי שהוא מהישוב ילך ענה, בתחילה כנראה לא, אח"כ - כן כי יש אנטרסים. - יש להזהר שאם המהמ"ח תקום ואנו לא נשתתף - יש לחשוב שהעתונות שלנו תתחיל בווכתנליה כזו נגד אנגליה, שהדבר יבוא לידי נון-קואופרישון, אם כי אי השתתפות במועצה אינה נון-קואופרשון. {0123-69} שוורצברט - הרוויז. טוענים שההנהלה מנהלת מו"מ על מספר היהודים במהמ"ח. שאלתי על יסוד מה - אמרו לי שגרינבום הודיע במשרד האר"י בקרקו, שההנהלה מוכנה להסכים למועצה בשכר עליה יותד גדולה במשך 4 השנים הבאות, ובתנאי של מספר יותר גדול של יהודים (סיפר לשוורצברט ד"ר דמבי). הוא שואל אם אי אפשר להביא את הממשלה לידי כך שתציע מועצה כזו שהערבים יתנגדו לה? כולנו יכלים להביע להנהלה אמון מלא בשאלת המהמ"ח, ואין צורך לחזק ידיה, כי יהיה חיו חזקות. ברוד. - היש לדחות הענין לזמן מה? עלינו להלחם ולהאמין שנצליח. ווקופ הודיע לב.ג. שיעשה הדבר. אר"י אחד אמר לי היום שכבר דבר עם פיל על זאת ואמר שהדבר יקום ואעפ"כ אין יסוד להניח שאי אפשר לדחות. גם בשנים אחרות דנים אצלנו על פרטטט, אבל לא הגענו לממשלה שנסכים בתנאי של פריטט. החלטנו לא לקרא את הוה"פ כי אנו נוקטים עמדה שלילית ואין צורך ליצור רושם אצל הממשלה שאנו מתיעצים אם להסכים או לא. שאלת הקואופרציה עם אנגליה היא יסודית. יהודי אחד מאר"י שוחח עם הול והול אמר היום כשיהיו היהודים רוב לא דיחו אותנו מהארץ? סיימתי את הוויכוח בהערכה כללית על היחסים שלנו עם אנגליה ועם הערבים.