יומנים > יומן - מלא 16/10/1934

{P001} {0123-74} לונדון, 16.10.34 בן-אהרון יקירי, מכתבך הוא הראשון והיחיד שקיבלתי עד עכשיו מהמפלגה - אוכל להוסיף כמעט: מה הסוף. תלונתך על חוסר ידיעות ממני אינה נכונה, ואני ממציא שפע חומר אבל מה שיש אתי חלקו למשה ולקפלן, חלקו לדובקין ומרמינסקי. מובטחני שהוא מועבר למפלגה, בכל אופן לך העברתיהיום וקפלן את החומר האחרון על הישיבות עם "הכלליים" עד הצהרים.יש תקווה שנגמר אתם הענין בשלום והסכם - לפי כל סעיפי כרוז המפלגה ואם גם לא - נעשה דבר גדול בשנוי היחסים, לא כלפי חוץ, אלא בלבבות. בישיבת הועדה ה פוליטית הודיע "נשיא" הוולטפרבנד של הכלליים שיש לו אמון מלא במדיניות (החיצונית) של ההנהלה וברנשטיין מהולנד, האופוזיציונר המושבע, הודיע שאף פעם לא היתה הנהלה כזו ומדיניות כזו (לשבח כמובן). שמורק מציע לנו 40% לקונגרס אם נסכים לרשימה מאוחדת לקונגרס (לא רצינו אפילו לדון על כך). [והוא ידרוש מאתנו אקציה] גדולה בשביל קה"ק. [על עניין אחד- אם יסתיים בטוב] יהיה אולי הענין הגדול ביותר בשביל סידור הענינים בארץ - לא כתבתי עוד לאיש, וגם לך לא אכתוב, כי אני עומד בו באמצע, ואיני יודע מה יהיו בסופו. אולי מחר יפול הדבר. אם יוכרע לחיוב - אודיע לכם כמובן מיד. אם לא - מוטב שישאר רק חומר לזכרונות שאכתוב בעוד עשרים שנה, אי"ה. שהיתי כידוע לך בברלין (הפרטים המצאתי לוה"פ) - שם דורשים בכל תוקף ובאופן אולטימטיבי את בואך. לא יבלתי לתת להם תשובה, כאשר אני יודע איך יסודרו הענינים בארץ. {0123-75} אם נפעל כהוגן - בפולין, רומניה ואמריקא - ונמשיך את פעולתנו הציונית והישובית על פי הקווים שקבענו בכרוז (בגלוי הדעת) - אני צופה בבטחון גמור לקראת הקונגרס הבא. לא אראה כהפתעה את הדבר אם יהיה לנו בלי להכניס קבוצת א"י רוב מוחלט. יש לי רושם שכל המפלגות הא"ריות, גם הרוויז. מתחילות להתרגל לרעיון שאנו המפלגה השלטת בציונות. המזרחי שסרב לע"ע לבוא הנה למו"מ עם ההנהלה - יכיר עוד מעט שנכשל ועשה עצמו מגוחך. אם "הכלליים" לא יבוא אתנו לידי הסכם - תתפוצץ הברית שלהם, וקבוצה א' תתחזק ותתקרב אלינו עוד יותר. אני רואה עכשיו התפקיד העיקרי בתכונה רצינית לקראת מפעל קולוניזטורי גדול. זהו הדבר שהתנועה הציונית כולה - ונדמה לי העם כולו - נתבע מאתנו. לכל יש עכשיו הרגשה - והיא הולכת ומתגברת - שהאדריסה הציונית האמתית - אנו ועלינו שומה לא להכזיב את הצפיה הזאת. אם עוד יש בתוכנו אנשים תפוסים לפניקה של נצחון רוויזיוניסטי - איבד אותם ואת הנעשה בעם. שלום , (-) ד. בן-גוריון