יומנים > יומן - מלא 17/10/1934

{P001} {0123-75} 17.10.34 קבלתי מכתב מהשכל הנמצא עכשיו בלונדון, שהוא רוצה לשוחח אתי על ענינים ציוניים. קבעתי אתו פגישה למחר אחה"צ. {0123-76} - 2/ 10 ישיבה עם הכלליים. שוורצברט הודיע : התיעצנו והחלטנו פ"א. אין לקבוע עמדה על יחסי-עבודה וההסתדרות מבלי לשמוע דעת חברינו בארץ. תשובת חברי הוולטפרבנד בארץ לא תשמש אולטימטום. אלא אפשר יהיה לדון עליה. לע"ע אינם עונים בחיוב או בשלילה על הצעתנו. - ענינו שאנו מקבלים זאת לתשומת לב. שמורק מציע בשם הוולטפרבנד שזכות אר"י על נציגותיחסית יותר גדולה - הבוטל.עניתי שהנהלה עדיין לא דנה על השאלה, אולם אני מתנגד לדבר. בכל המפלגות הציוניות יש לא"י הכרעה יותר גדולה מאשר למפלגות בגולה , ואין יסוד לשלול זכות זו של אר"י בהסת' הציונית כולה. ברנשטיין - לישוב יש אינטרסים שהם עלולים להיות סותרים את האינטרס הציוני, ואין לתת לא"י פריווילגיה. לוקר - גם האינטרסים של יהודי הגולה יש שהם סותרים את עניני הציונות. ברנשטיין - נמצא לפי ועד הוולטפרבנד תזוזה בענין זה. לוקר - מסמן קווים כלליים של תכנית קואליציה קואופרטיבית עם אנגליה מתוך עמידה תקיפה על זכיותינו לפי המנדט חיזוק הקרנות, באופן מיוחד הגדלת הרכוש הקרקעות. סיוע למשק הפרטי על יסוד עבודה עברית מאורגנת, תנאים הוגנים לעובדים בהסתדרות אחת, הסכמי עבודה, התקרבות לערבים על יסוד הודעת סוקולוב בקונגרס יח'. - אני הוספתי משק הים, קידום מיוחד של חיפה. . . . . לפי הפעולה אמרתי להם שהנהלה זו שוקדת על השל ום בציונות ובישוב לא פחות ממי שהוא בארץ והיא רואה בשלום ... של הציוני בארץ ולביצור עמדתנו {0123-77} הפוליטית כלפי חוץ. לשלום נגטיבי על יסוד הסתלקות מעיקרי תנועתנו לפנינו - לא נסכים. כל השנה לא פעלנו כמפלגה או כמעמד אלא כבאה כוחו של העם כולו. משיחותי עם מנהיגי כל המפלגות הציוניות, מלבד "מדינת היהודים" נוכחתי שכולם מאשרים את מדיניותנו החיצונית - אולם בפומבי הם מגידים את ההיפך. גם במלחמתנו על העליה לא דאגהו למעמד אחד. למעשה ההקלות שהשגנו היו בעיקר בשביל העם, אולם בלא חלוציים אנו רואים ונראה בעליה החלוצית את מקור הכוח של א"י החדשה . . . . . מכוונים להעלות העם כולו, גם במדיניותנו בשטח הקרקעי אנו מתכוונים לכל החוגים העממיים העומדים להתישב. הצלחנו להקים קשרי קואופרציה עם התאחדות בעלי התעשיה ובעלי המלאכה, רק חוג אחד עומד בצד להנהלה - חוג האכרים (לא כולם) וזה רק מפני דבר אחד שלא נוותר עליו אפילו משום צרכי שלום: עבודה עברית. הרבה שנים היינו מיעוט בישוב ובציונות - ועמדנו כמעט נגד כולם, מבלי לוותר על עיקרי אמונתנו נעשינו עכשיו לכוח - ושוב לא נוותר על שום דבר. ורק אם נמצא בסיס חיובי משותף לכל המפלגות - נעבוד יחד; לשם מציאת בסיס זה לא נחשוך כל עמל. ישבנו עם הרוויז. ונשב אתם מתוך רצון כנה להגיע להבנה, אם כי לא קל לנו הדבר, כי לא שכחנו ולא נשכח דברים שקרו בארץ במשך 18 החדשים האחרונים, אבל אם יתברר שהרוויז. מוכנים ומוכשרים לשנות דרכם לא נזכור להם חטאיהם בעבר. אבל לא נעשה כל [הסכם וקואליציה עם מי שהוא] על יסוד שלילי או מתוך רצון להחליש [ולפורר] אותנו או לעכב את נצחוננו. השלום שאנו רוצים הוא ש לום בונה ויוצר. שמורק הודיע שבשום תנאי ואופן לא יעשה קואליציה עם מי שהוא מבלי השתתפות הפועלים- ובזאת תמה הישיבה. {0123-78} - היתה לי שיחה ארוכה עם כתב הדיילי טלגרף ששב מהארץ מלא טענות וטרניות על היהודים בכלל ואנשי בפרט. פלמן שלווה אותו בכמה מקומות הטעה אותו בידיעות לא נכונות, בחורים שנסעו אתו באניה העליבו אותו, ומפי הערבים שמע כמה וכמה תלונות הנראות בעיניו. שוחח עם עוני דין גמאל חוסיני, אנטוניוס. אחרי שיחה של שתי שעות וחצי על מהות הציונות, מגמות פעולתנו בארץ, יחסינו עם הערבים וכו'. נפרד ממני מעודד. נראה מה יכתוב. - - נורוק, שבא לישיבת הועדה הפוליטית לאחר שזו נסתיימה, מוסר על המצב בלטוויה. הכלליים רוצים לעשות קפיטל מהמהפכה. בעיקר הצעירים הוציאו עתון יוניון וזורט שבו יצאו נגד פרלמנט היסמוס וכו'. חותרים נגד השמאל. נורוק הציע להוציא עתון במסגרת הסוכנות - כל המפלגות מלבד הרוויז., אולם הכלליים נפרדו והגישו בקשה מיוחדת, גם הם לא קבלו, אבל הזיקו לכלל. יזרעאלי פנה לנורוק, וזה ניסה לאסוף עשרה יהודים כשרים לחתום על תקנות לאישור החלוץ. הכלליים פנו אליו למנוע פעולה זו, הוא סרב. גם מושקט חתם, לאח"כ הכריחו גם הכלליים לחתום. מקוה להשיג רשיון, ואז החלוץ יוכל לפעל כמובן בתנאי של אי-פוליטיזציה. בקורו של ברודצקי לא הצליח. הוא לא קבל ידיעות נאמנות מהכלל. לא נפגש עם אחרים (נורוק היה אז בגנף). הכלליים ניצלו את בואו. הכינו תזכיר, וכששב נורוק לא רצו להראות לו. עוד אסורים כעשרה חברינו, גם לזרסון. ענין גוף הזיק לנו עתון האגודה פרטט ענין זה, עתונים אנטישמיים העתיקו הדברים, והממשלה חוקרת עכשיו הדבר. {0123-79} מקשרים את לזרסון לדבר זה. בכל זאת הבטיחו לנורוק שישחררוהו. לדעת נורוק אין להסכים להתחייבות לעזוב את הארץ כי יש סכנה לאחרים. אם ירצו לגרש מישהו יאסרוהו. דווקא הרוויז., מבטיח נורוק, התנהגו בשעה זו כהוגן. גם חברינו מכירים בזאת. אולם אנשי האגודה מלשינים על חברינו, והממשלה מפטרת אלה מהם שהיתה להם משרה (מורים וכדומה), בלמורי צ.ס. נפטרים. הוא גם שוחח אתי על תכנית העברת עולים דרך רוסיה. אמרתי ש-א' אנו חוששים שאנשים פוליטיים יעשו מזה עסק, ב' - בלי בא כוח רשמית ברוסיה של ההנהלה לא נעשה זאת. [ נורוק מצטער על שאנשי המזרחי לא רוצים לבוא. חבריו בכל ארצות אירופה רוצים שלום. נמאס להם להלחם. הוא מוצא שטוב עשינו שהזמנו כל מפלגה לחוד. ]