יומנים > יומן - מלא 15/10/1939

{P001} {0170-26} ירושלים, 15.10.39 בישיבת ההנהלה בבוקר עמד במרכז הדיון היחסים בין ההנהלה ובין הועד הלאומי לגבי מסיוע. גרינבוים עמד בתוקף על זה שלא יסכים למסור את עניני הסיוע לועד הלאומי בלבד, אלא שיסודר על ידי ועד משותף של הסוכנות והאעד הלאומי בניגוד לעזרה הסוציאלית, שהיא רק בידי הועד הלאומי. תמך בו הרב פישמן. דעתי היתה, שאם הועד הלאומי יצליח ביצירת "מס החירום" אנו מעונינים לחזק את עצמטאות הישוב ולמסור לרשותו את דבר הסיוע, וגם למסור לו את הכספים שלנו שיוקצבו למטרה זו. זו היתה גם דעת רוב החברים. שוב עלתה השאלה על דבר משלחת לאמריקה ושוב לא באנו לידי מסקנה מעשית. ההצעה שהציע דובקין (מוסינזון או פולובייצ'יק, הרב ברלין, רובשוב ואליהו) אינה הולמת את הצורך. מה שדרוש עכשיו באמריקה זה לא נואמים של רקן היסוד אלא הדרכה מוסרית ופוליטית בשביל הציונות האמריקנית. נשמעה הצעה שאוסישקין, ברל כצנלסון, פנחס רוטנברג ואנוכי נלך לאמריקה, אולם9 ברור שהצעה זו אינה מעשית. שאלה זו נשארהב שוב בלי פתרון. ----------------- לאחר הישיבה מסר לי בן-צבי בשם רוטנברג החולה עכשיו, שלפנמי שבוע בערך ב4- באוקטובר, נפגש אתו בארקאר במלון, והתאונן שבמקום לבוא לראות אותו אני שולח לו מכתבים של עורך-דין. תלונה כזו נמסרה לו גם בשם קיש, שברקר התאונן למה אני לא נפגש אתו, אם כי אני רוגז על הנציב. הראיתי לבן-צבי את חליפת המכתבים עם המפקד, שמהם ברור שהיתה עאן איזו אי-הבנה. ---------------- קפלן ביקר את פ.ר. מצא אותו כמיעט לאחר יאוש. הוא טוען שלא יועל יותר להמשיך, כי אי אפשר לעשות כלום. חברי הנהלת הועד הלאומי הם אניש טובים, אבל אינם מוכשרים לעבודה. הוא רצה להרחיב, אבל הדבר אינףו זז, כל אחד מציג אולטימאטום. הוא בא למסקנה להרכיב הנהלה של ארבעה מעל לראשי המפלגות. הוא מציע את קפלן, רמז, רוקח ויוסף שפירא. קפלן אמר לו שכמובן הוא אינו בא בחשבון, רוטנברג טוען שאמנם כלפי חוץ צריך להיות סוכנות לחוד וועד לאומי לחוד, אבל למעשה הכל צריך להיות דבר אחד. הממשלה שונאת את שני המוסדות ויודעת את כל הנעשה בתוכנו. המזכיר הראשי התאונן {P002} {0170-27} לפניו, שלאחר שנתן לו 5,000 לסיוע, בא רוקח ועוד מישהו מן המועצות ודרשו גם הם ראיון בענין זה. הוא רואה שאין לו על מי להשען. קפלן חשש למצב רוח זה של רוטנברג ערב ישיבת הועד הלאומי וטלפן לברל כצנלסון שיבוא לירושלים. ---------------- קפלן גם מסר לי על הקשיים שיש לו עם הבנק בסידור קרדיט להנהלה. עד עכשיו הבטיח על ידי אפ'ב 25,000 פונט לחקאות (קרדיט ל"משביר" בשביל זרעים וחומר דלק למשקים), 12,000 ערבות ל"משביר" למען אספקה למיעואי אמצעים; 10,000 ערבות להבאת חומרים גלפיים בשביל בעלי התעשיה בסכום של 100,000 פונט ו3,000- פונט ערבות לאשראי בשביל האכרים בסכום של 10,000 לא'י להשקאה, והבנק מסרב לתת איזה קרדיט נוסף עד שידע מה הוא גודל האשראי הדרוש להנהלה. הוברר לנו עוד הפעם (בפעם החמה?) שמבלי פעולה מהירה באמריקה נגיע לעברי פי פחת ושום טלגרמות ומכבים לא ישפיעו. קפלן טלגרף לוייצמן ושאל אותו מה היא תכניתו כלפי אמריקה. נמסר לי שב"ועדת הבטחון" דנו ב13- לח.ז. על שינוי בתחום עזה. עד עכשיו היו שתי הנקודות הדרומיות שלנו: גן-יבנל ובאר-טוביה נמנות לתחום המשטרה ברחובות, מכיון שנוספה נקודה חדשה בבית עאפה מצא נציב מחוז עזה את שעת הכושר לדרוש את העברתשתי הנקודות לתחום המשטרה בעזה. המפקד הצבאי של מחוז לוד מתנגד לכך מתוך נימוקים אלה: א. במג'דל, הנקודה הכי קרובה לנקודות היהודיות במחוז עזה, אין פקיד יהודי, והמתישבים היהודים לא יוכלו לדבר בלשונם. ב. מבחינת הבטחון תהא סכנה ליהודים לנסוע בשטח בערבי. ג. שינו התחומים מעביר את המשפטים היהודים לשופט ערבי. ד. אין תחבורת בין בג'דל ובין המושבות. ה. לשוטרים ושופטים ארבים אין נסיון בדרי היהודים. אולם מושל עזה טען, שהוא עומד להקים תחנת משטרה יהודית בבאטאני. גם בשאלה זו בולט ההבדל ביחס שבין השלטון הציווילי ובין השלטון הצבאי. {P003} {0170-28} נודע לי גם כן שב12- לח.ז. הבריק ה"בן" לבא-כוחו בירושלים על ההתיעצות הקיימת בין באי-כוח הצבא ובין החברה הכלכלית הא'י בדבר אפשרויות להקמת תעשית נשק בארץ. ה"בן" הזהיר את הצבא מתוך נימוקים פוליטיים נגד כל הצעה להקמת תעשית נשק יהודית וחיווה את דעתו, שכל תכנית כזאת צריכה להיות מוגבלת בתנאים: (א) שהתעשיה תהא רכוש הממשלה ותחת פיקוחה המלא; (ב) כל הפועלים המקומיים - בין המקצועיים ובין הפשוטים - יגויסו ללא הפליה בין הערבים ובין היהודים; (ג) כל הפועלים שיובאו מחו"ל לעבודה זמנית - בין פועלים מקצועיים ובין פועלים פשוטים - צריכים להתחייב בחוזה לעזוב את הארץ לאחר מועד מסוים. (ד) ליהודים לא תנתן שום זכות מיוחדת לגבי עבודה זמנית זו. אפשר יהי להוציא מן הכלל רק עולים9 ליגאטליים, לאחר שתחודשנה מכסות העליה בתנאי שהנציב יהיה משוכנע, כי פועלים אלה יש להם סיכוי בטוח להקלט בעבודה אחרת לאחר תום העבודה הזמנית. בא הכוח נתבקש למסור על תוכן המברק הזה למפקד, אם ובזמן שימצא ראוי לכך. לא ינוס ולא ישן שונא ישראל!